אלי קמיר
בפתח הדיון שהתקיים בדקות האחרונות התבקש בית המשפט לקיימו ללא נוכחות החשוד, והשופט קיבל את הבקשה. עו"ד שרון קליינמן המייצגת את קמיר, הסכימה לתנאי של עיכוב יציאה מהארץ והפקדת דרכונו של קמיר, אולם ביקשה להורות על קיצור מעצר הבית שביקשו המשטרה ורנ"ע.
"אנו מסכימים לתנאי ההרחקה מבזק ולתנאי אי-יצירת קשר עם כלל המעורבים בפרשה למשך 90 יום, אולם איננו מסכימים לכך שבתום מעצר הבית ייאסר עליו ליצור קשר עם שותפו בנושאים שאינם בתחום החקירה". בתגובה, הדגישה קצינת החקירות המשטרתית, אור רובין, כי צרכי החקירה עדיין חשובים.
השופט עלאא מסארווה קבע בסיכום הדיון כי נוכח האבחנה בין קמיר לחשודים האחרים "ובהמשך לקיומו של חשש לשיבוש החקירה ולקיומו של החשד בהסביר בעניינו" יש להורות על שחרורו למעצר בית של 7 ימים עד ליום 6 למארס, במהלכו יתייצב לחקירות, ועל עיכוב יציאה מהארץ ל-180 יום. עוד נקבע כי על קמיר תיאסר יצירת קשר עם המעורבים בפרשה למשך 90 יום, בנוסף להפקדת עירבון ולהתחייבות עצמית.
המשטרה ורשות ניירות הערך אמורות היו לבקש להאריך עד ליום ראשון את מעצרו של יועץ התקשורת אלי קמיר שנעצר בתחילת השבוע בחשד למעורבות בתיק 4000, אך הצדדים הסכימו טרם שהחל הדיון על שחרור ממעצר בתנאים מגבילים.
בפרשת בזק שפרצה בקיץ 2017 הייתה למשטרה יד קלה על הדק המעצרים
אתמול נדחה ערעור שהגישו שאול אלוביץ וניר חפץ על ההחלטה לדחות את בקשת שחרורם, על אף התכתובת שנחשפה בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ לעו"ד ערן שחם שביט בעניין מעצרם, ובהמשך פורסם כי השופטת לא תועמד לדין פלילי אלא לדין משמעתי בלבד.
בדוח בדיקת עניינה שפרסם נציב התלונות על השופטים, נחשף כי בפרשת בזק שפרצה בקיץ 2017 הייתה למשטרה יד קלה על הדק המעצרים, לעומת גישתה המתונה יותר של רשות ניירות הערך שהסתפקה כמה פעמים בשחרור בתנאים.
קמיר נעצר לפני כן בשבוע שעבר בחשד למעורבות בפרשת גרסטל - תיווך לכאורה בהצעת השוחד לשופטת בדימוס - ומעצרו בעניין זה הסתיים שעות ספורות לפני מעצרו בחשדות ביחס לתיק 4000, בו חשוד בביצוע עבירות של תיווך לשוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות מנהלים ועובדים בתאגיד ועבירות לפי חוק הלבנת הון.