גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"הממשלה היא נושאת מטוסים, והג'וינט הוא דבור"

פרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל ג'וינט ישראל, מסביר בראיון ראשון ל"גלובס" מאז הודיע על עזיבתו, למה המדינה תלויה בארגון - למרות שהוא מתבסס על תרומות ■ "אני לא רוצה שהמדינה תממן את כל הפעילויות שלנו כדי שלא יכתיבו לי מה לעשות"

פרופ' יוסי תמיר / צילום: איל יצהר
פרופ' יוסי תמיר / צילום: איל יצהר

"לפעמים אין מנוס מבחירה בין יעילות לצדק ובין צמיחה לשוויון, ותפקיד זה הוא נחלת הפוליטיקאים. הם לא תמיד טרחו להבין את הקשרים הקיימים בין המדיניות לבין תוצאותיה, התחמקו מדירוג יעדים וגילגלו אחריות לפתחם של כלכלני האוצר". הדברים האלה נכתבו בספר "רווחה מתקתקת", שעוסק בכלכלה ובפוליטיקה של הרווחה בישראל ויצא לאור ב-2003. הכותבים - ד"ר מוריה אבנימלך, היום מרצה לכלכלה ומדיניות חברתית, ופרופ' יוסי תמיר, מנכ"ל ג'וינט ישראל.

אמנם עברו 15 שנה מאז, אך קשה להגיד שהספר איבד את הרלוונטיות שלו. תמיר, שהודיע באחרונה כי יסיים את תפקידו בחודשים הקרובים, שוקל - בין לימודי הפסנתר להמשך עבודה עם עמותות - גם להוציא גרסה מחודשת לספר. "הטיעון שלנו היה שאם הממשלה לא תשכיל לנקוט בצעדים לצמצום הפערים החברתיים - אז יהיה פיצוץ. אני חושב שהיום יש יותר מודעות לנושא, אבל הממשלה עדיין לא מסוגלת להוציא דברים מהכוח אל הפועל. אבל אני לא פסימי", אומר תמיר בראיון ל"גלובס".

בשנים שעברו מאז כתיבת הספר המשיך תמיר בעבודתו בג'וינט, שם גיבש פרספקטיבה מקיפה על המצב הכלכלי-חברתי בישראל וכן על יכולות הביצוע של הממשלה. "פוליטיקאים שבויים של הרצון שלהם להראות הישגים מיידיים כי הם חושבים גם על הצלחה בבחירות. למשל, ביטוח לאומי בודק את סקר ההוצאות שהיה שנה וחצי קודם, אבל ממשלה מחזיקה פה שנתיים בממוצע, אז שר הרווחה חייב לשנות דברים כבר מהיום הראשון". לדבריו, זאת הסיבה שהממשלה צריכה ארגון כמו הג'וינט, שחושב לטווח ארוך, מבצע מחקרי עומק ובוחן מודלים חדשים של שירותים חברתיים. "הממשלה במהות שלה היא נושאת מטוסים ואתה מחפש את הדבור. הג'וינט הוא הדבור. זה גוף שיכול להתנייע מהר ובגמישות יחסית, גם אם זה הולך ונהיה יותר קשה. הממשלה לא יכולה לעשות את זה לבד - אין לה את האינטרדיסציפלינריות.

"כשהייתי מנכ"ל ביטוח לאומי היה את 'אוטובוס המנכ"לים' - מנכ"ל משרד ראש הממשלה היה לוקח את המנכ"לים של המשרדים הממשלתיים ומסתובב איתם בארץ. אבל זה לא עבד כי כל אחד שקוע בצרות שלו. העניין של שיתופי פעולה לא עובד גם בגלל הקרדיט. פה יש ארגון שהוא א-פוליטי, בלי קרדיט, שמעביר את התוכניות לממשלה ברצון. זה נותן אפשרות למשהו שלא קיים בממשלה עצמה".

תמיר (71), אב לארבעה, נולד בירושלים וחי שם עד היום, אך מתכנן לעבור בקרוב לת"א בעקבות הילדים והנכדים. לפני כשלושה שבועות הודיע כי יסיים את תפקידו כמנכ"ל הג'וינט ביולי הקרוב. קודם לכן שימש מנכ"ל של גופים רבים בג'וינט - אשל, שמפתח שירותים לאוכלוסיית הקשישים; אשלים, שמפתח שירותים לילדים ונוער בסיכון; תב"ת (תנופה בתעסוקה), שמסייעת להיכנס לשוק העבודה; ומכון המחקר מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל שעוסק בחקר זקנה. כמו כן, שימש כמנכ"ל הביטוח הלאומי בין השנים 1993-1998. מי שתחליף אותו בתור מנכ"ל הג'וינט היא ד"ר סיגל שלח, המשנה למנכ"ל ג'וינט ישראל ומנכ"לית ג*וינט-תבת, שתהיה האישה הראשונה בתפקיד.

בראיון ראשון מאז שהודיע על עזיבתו, מספר תמיר: "כשעברתי להיות מנכ"ל, הפכתי להיות סוג של מנהל חברת החזקות. זה מאפשר להוביל מהלכים, אבל אני רוצה להיות מחובר יותר לעשייה עצמה, ללכלך את הידיים. אני לא עובד סוציאלי בהשכלתי, אלא עו"ד וכלכלן. חיפשתי להיות סטארט-אפיסט חברתי, ואכן כל חיי עסקתי בתכנון של שירותים חברתיים. את מה שעשיתי בג'וינט - מעברים בין תחומים ובנייה של שותפויות עם הממשלה - לא הייתי יכול לעשות בשום ארגון אחר".

המונח סטארט-אפ חברתי עולה כמה פעמים בראיון ולא במקרה: הג'וינט רואה את עצמו כמרכז המו"פ (מחקר ופיתוח) של מדינת ישראל. אם הממשלה מגיעה עם הצעת מדיניות חדשה, למשל בנוגע לקשישים או לנוער בסיכון, אפשר להניח כי מאחוריה עומד הג'וינט - ארגון צדקה יהודי אמריקאי שהוקם לפני 104 שנה. "אני מבטיח לך ש-9 מתוך 10 שירותים חברתיים שאתה מכיר - הג'וינט היה מעורב בהם. למשל, כל הפרויקטים של ילדים בסיכון במערכת החינוך אלה פרויקטים שלנו. הקמנו את החברה למתנ"סים ומרכזי תעסוקה לחרדים; גם את תוכנית חותם שמטרתה הסבה להוראה אנחנו הקמנו".

תמיר מדבר על הצורך של הממשלה לא לבחון רק את שיעור הצמיחה בתוצר, אלא להתמקד בצמיחה שוויונית. "התפיסה של צמיחה שמחלחלת לעשירונים התחתונים - אבד עליה הכלח. חשבו שעשירים יחסכו יותר ואז יהיו יותר השקעות במשק והעניים ייהנו מכך, אבל היום מבינים כי צמיחה הולכת ביחד עם שוויון ולא ההיפך. מדינות שהיה בהן שוויון גדול יותר - צמחו מהר יותר. התשואה על עסק קטן, למשל, גבוהה יותר מהתשואה על השקעה בטבע, אבל מכיוון ששוק ההון לא משוכלל, אז כשעסק קטן מבקש הלוואות הוא לא מקבל. אם הוא יקבל הלוואות, לא יהיה צורך בחלחול.

"הפערים החברתיים-כלכליים מראים על מגמה. ב-20 השנים האחרונות ירדה האפקטיביות של קצבאות הביטוח הלאומי והיכולת שלהן להוציא מעוני. לכן צריך תוכניות כמו תב"ת - תנופה בתעסוקה (שותפות של הג'וינט והמדינה שהוקמה כדי לנסות לשלב אוכלוסיות ייחודיות במעגל התעסוקה, למשל מהחברה החרדית, הערבית, אנשים עם מוגבלות ועוד - ע.ז). כשהקמתי את התוכנית אמרו לי - 'גם ככה אין מקומות עבודה'. לא יודע אם זה תמיד יהיה המצב, אבל גם אם כן - אני בעד שוויון הזדמנויות. גם אם אין מקום עבודה אחד במערכת, אני רוצה שלעניים בחברה תהיה את ההזדמנות להתמודד".

לאן מיועדות רזרבות הכספים

"למה הממשלה לא יכולה לעשות את זה לבד?"

לפני כשבועיים הגיעו לישראל 180 חברי הבורד של ארגון הג'וינט העולמי כדי לקיים פה את הישיבה השנתית שלהם. הם מגיעים מכל רחבי העולם, מרביתם יהודים, והשאר הם נוצרים תומכי ישראל. השנה החליטו לקיים את הישיבה בישראל לרגל חגיגות שנות ה-70 למדינה. במשך ארבעה ימים הם נפגשו עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ראשי ערים, יזמים צעירים וגורמים נוספים שמהם למדו על מצבה של החברה הישראלית.

התורמים לא שואלים את עצמם למה בעצם המדינה לא מממנת את פעילות הג'וינט?

"הם כל הזמן שואלים. במדינות אחרות הג'וינט עוסק בסעד ובהצלה של יהודים. כך למשל, הג'וינט מאכיל בכל יום 150 אלף קשישים ברחבי ברית המועצות לשעבר, ב-11 אזורי זמן. הוא פעיל גם בארה"ב, באירופה, בצפון אמריקה. הוא עוסק בפיתוח קהילות ברחבי העולם, וכשממשלת ישראל מקימה בית חולים בהאיטי - אנחנו עושים את זה איתם, אבל לא נשארים רק שבועיים אלא חודשים ארוכים.

"הג'וינט הוא ארגון יהודי, אבל הוא רוצה תיקון עולם ולהראות שהוא פועל לכל הטוב בעולם ולא רק ליהודים. אנחנו עושים פרויקט באתיופיה ופועלים עם 5,000 חקלאים כדי לשפר את איכות החיים שלהם. בנינו מסגד בקוסובו אחרי המלחמה. אנחנו גם מחזקים את הקהילות היהודיות בעולם באמצעות הבאת מומחים ישראלים שיעזרו להם.

"התורמים אומרים: 'אנחנו עושים תיקון עולם', אבל שואלים למה הממשלה לא יכולה לעשות את זה לבד? מחצית מהיהודים חיים במדינת ישראל, ומה שקורה במדינה זה שיש פה עוני יחסית מאוד גדול, ואז מה ההבדל בין עני בהונגריה לישראל? אבל פה יש יתרון - אנחנו עושים את השינוי החברתי באמצעות מינוף של הממשלה. אנחנו משקיעים דולר ומקבלים 10 דולרים על ההשקעה, ואז אנחנו עוזרים ליהודים במדינת ישראל".

המדינה עדיין הייתה יכולה לממן אתכם.

"יש לנו תקציב שנתי של 100 מיליון דולר ל-2017, כמחצית מגיעה מממשלת ישראל. כל השותפויות שבנינו בג'וינט הן יישויות משפטיות נפרדות - חצי מהכסף הוא של הממשלה וגם חצי מהדירקטוריונים. אנחנו מגבשים איתם הסכם מסגרת ל-3-5 שנים, אבל הממשלה לא יודעת אילו פרויקטים יהיו בתוך ההסכם אלא רק שהם יעסקו בילדים בסיכון או בתעסוקה. מי שמחליט על הפרויקטים אלה אנשים שיושבים בדירקטוריון, שם יש נציגים למדינה. אלה אנשי מקצוע בדרגים הגבוהים במשרדים, ולא שרים או מנכ"לים, כדי לשמור על הגוף א-פוליטי וכן לשמור על יציבות.

"אם אנחנו מביאים 25% מהכסף אז אנחנו פטורים ממכרז. אני לא רוצה שהמדינה תשים את כל הכסף כי אני לא רוצה שיכתיבו לי מה לעשות איתו. אני לא policy maker, אבל גם לאpolicy taker. ככה ממשלת ישראל לוקחת אחריות באופן חלקי, אבל גם מאפשרת ליזמויות להתפתח.אתה אומר שזה הזוי כי הממשלה הייתה צריכה לעשות את זה, אבל מה שמדהים זה שהג'וינט מקים את הפעילויות אבל לא נשאר. אנחנו הזרז שלהם. הם לא היו עושים את זה לבד, מכל הסיבות שמניתי קודם. זה לא שאנחנו רוצים להחליף את הממשלה, אלא שאנחנו יודעים להזיז אותה לכיוונים הנכונים - וזה מה שאנחנו רוצים לעשות גם מפה והלאה".

זה הפרטה של המחקר. מה יקרה אם מכון המחקר ברוקדייל לא יזהה בעיה כלשהי?

"אתה צודק, אם לא נזהה סוגיה מסוימת אז המדיניות לא תקרה. מנגד, גם אם נזהה - בסוף אנחנו עובדים בקונצנזוס ואנחנו צריכים שמשרדי הממשלה ירצו לעסוק בתחום מסוים כדי להיכנס אליו מלכתחילה. למה יש עמותות בכל משק ראוי? כי ממשלה לא יכולה, לא רוצה ולא מסוגלת לעשות. היא עובדת בצורה יותר אוניברסלית ולא רואה פני עתיד. אנחנו לא לבד, כל 800 הפרויקטים שלנו מבוצעים על ידי עמותות בשטח, אנחנו זרוע שמתווכת בין הריבון לבין מה שקורה בשטח".

למדינת ישראל יש תלות בג'וינט?

"בפיתוח של התחומים החדשים והוצאתם לפועל - כן, יש למדינה תלות בג'וינט. הממשלה יודעת את זה ועד היום אנחנו לא נכשלים. יש דברים שלא עולים יפה, אבל בפרויקטים שמוכיחים את עצמם, הממשלה לוקחת ומבצעת אותם".

תמיר נותן כדוגמה את הפיילוט של הג'וינט שמיועד לאוכלוסיית הנכים אותו הוא מבצע עם משרד השיכון והבינוי וביטוח לאומי: "הבעיה המרכזית של הנכים היא לא רק גובה הקצבה, אלא צריך לספק להם שירותים חברתיים נוספים. יש בישראל 700 בעלי מוגבלויות, מתוכם 10,000 נמצאים במוסדות. בארה"ב יש 36 מיליון נכים, ורק 30 אלף במוסדות. טיפול בקהילה מוכח כטיפול טוב יותר. קנינו 25 דירות לנכים. לקחנו את הסובסידיה שהם מקבלים לשכר דירה, היוונו אותה וקנינו להם דירה שהיא חלק מקהילה. במקביל, פיתחנו פרויקט של דיור נתמך בקהילה. ממשלת ישראל לא הייתה מהוונת את הכסף. אבל בסוף הפרויקט יעבור למדינה והיא תוביל את זה".

תמיר מזכיר גם כישלון, דווקא בפרויקט שעמד בראשו - תב"ת: "הצלחנו להכניס אנשים לשוק העבודה, אבל המטרה היא לצמצם פערים באמצעות תעסוקה ונחלנו כישלון טוטאלי בפיתוח הקריירה שלהם. מספר העובדים העניים אף גדל. לכן היום אנחנו עושים יותר פיתוח קריירה, לראות איפה אנחנו יכולים להגדיל את הפריון. ממשלת ישראל לא יכולה לעשות את זה לבד - היא צריכה את הג'וינט".

פרופ' יוסי תמיר

תפקיד: מנכ"ל הג'וינט

גיל: 71

מגורים: ירושלים

מצב משפחתי: נשוי 4 ילדים ושלושה נכדים

השכלה: פרופ' בביה"ס לעבודה סוציאלית, כלכלן, עו"ד ובעל תואר במדיניות ציבורית באוני' הרווארד

תפקידים קודמים: מנכ"ל ג'וינט-אשלים; מנכ"ל ג'וינט-אשל; מנכ"ל ג'וינט-תבת; מנכ"ל מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל; מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי

עוד משהו: מתכנן לקחת שיעורי פסנתר

הג'וינט

פעילות: ארגון צדקה ; בישראל עוסק במחקר ופיתוח שירותים חברתיים

שנת הקמה: 1914

אזורי פעילות: למעלה מ-70 מדינות ברחבי העולם

תקציב: למעלה כ-100 מיליון דולר בישראל - כמחצית מהסכום ממומן ע"י הממשלה

עוד כתבות

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בינואר, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1%, לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה שלהם והתייקרו בכ-0.8%

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון - החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי דירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025 שהפכו את הקערה, והורו על עליות גדולות, שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, במקביל, מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

בעקבות הורדת הריבית, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת״א ואלה שצפויות לעלות מחר

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

למה הסוללה נגמרת מהר אחרי עדכון האייפון? / אילוסטרציה: Shutterstock

עדכנתם גרסה באייפון, והסוללה מתרוקנת? זו הסיבה

כבר זמן רב שמשתמשים מדווחים על ירידה זמנית בחיי הסוללה לאחר התקנת עדכוני מערכת באייפונים של אפל ● התלונות מלוות בתיאוריות המאשימות את אפל בניסיון לעידוד מכירות, אך בחברה מסבירים: מדובר בתהליך תקין שצפוי להתאזן בתוך ימים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המשא ומתן בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים