חברת הכנסת תמר זנדברג / צילום: שאטרסטוק
הנה, גם מרצ, המפלגה האופוזיציונרית הקטנה, הצליחה לייצר לנו השבוע (ד') דרמות. ח"כ אילן גילאון, אדם אהוב על כל אנשי משכן הכנסת, שמר על פרטיותו וקשייו הרפואיים בסוד במשך כשבועיים. המועמדים האחרים לראשות המפלגה, אבי דבוש ואבי בוסקילה למשל, הגיעו אליו לאשדוד לפני שבועיים ולפני עשרה ימים (בהתאמה), ולא חשדו בדבר. הם נפגשו עמו, כך סיפרו לנו, כפי שהם נפגשים עם כל מי שמבקש לדבר עמם. כל אחד מהם גם ישב לאחרונה לפגישות עם ח"כ תמר זנדברג, אבל לא עם זהבה גלאון. הם לא ראו שינוי בהתנהלותו של גילאון.
אבל גילאון לא תפקד למעשה כחבר כנסת מזה שבועיים, והסיעה שלו בכנסת שמורכבת מזנדברג המתמודדת מולו ומשלושה ח"כים נוספים - עיסוואי פריג', מיכל רוזין ומוסי רז - אשר עד השבוע תמכו ביו"ר מרצ, זהבה גלאון - לא חשבו שהיעדרות כה ממושכת היא לא תקינה.
הסיפור הזה, בפני עצמו, על ח"כ המאושפז שבוע שלם בבית החולים מבלי שאף אחד מעמיתיו מודע לכך, מעיד על בעיה עמוקה וקשה במפלגה כה קטנה. במרצ תמיד מנסים להציג חזות חברית ופרגון הדדי גם כאשר מתמודדים זה נגד זו. ובכן, העמדת הפנים הזו קרסה השבוע לחלוטין. איך הם לא ידעו?
ההתמודדות במפלגה תגיע לשלב המכריע רק ב-22 במארס. יש עוד זמן. אבל הקמפיין התחיל השבוע. שם המשחק של שני המתמודדים הפחות מוכרים - דבוש ובוסקילה - הוא לגרור את זנדברג, הפייבורטית, לסיבוב שני. אם הם יחזיקו מעמד כל אחד בנפרד וינהלו קמפיין תלת-ראשי אפקטיבי מולה, ייתכן שהיא לא תשיג את 40 האחוזים הדרושים כדי לסיים בסיבוב הראשון. הסיכויים לכך לא ברורים בשלב הזה כי 31 אלף המתפקדים (כמעט הכפלת גודלה של מרצ תוך כמה חודשים) אינם מוכרים לראשי המפלגה. מתוכם סביר להניח שעוד כ-2,000 מתפקדים ינוכו מטעמים של התפקדויות כפולות, כך שהמפלגה תגיע לקלפיות עם כ-29 אלף איש - וזה בפני עצמו מהפכה עצומה עבור מרצ. זנדברג שהתרצתה לתמוך במהלך פתיחת השורות רק בשלבים מתקדמים - עשויה ליהנות ממנו. הקרדיט להובלת המהלך מגיע לדבוש שהעלה את העניין הזה ראשון, ולגלאון ששמה על כך את כל יוקרתה.
שאלת המפתח היא מי יזכה בתומכיו של גילאון. בעוד שלגלאון היו בעבר מספר רב יותר של תומכים, קהל הפעילים של גילאון נחשב ליותר מגובש, מאורגן וממוקד. יש לו יכולת לשכנע את הקבוצה הזו לעבור כפי שהיא, כמעט דבוקה, למישהו אחר, אך לא בטוח שהוא יעשה זאת.
גילאון וזנדברג היו מתואמים בשנים האחרונות בשל התנגדותם המשותפת למדיניות של גלאון. אך מאז שזנדברג הודיעה כי תתמודד על ראשות המפלגה, גילאון נפגע והתרחק. כעת עוברים עליו ימים קשים מאוד. שנים שהוא חלם לעמוד בראש מרצ, והנה כשהוא במרחק נגיעה - מגבלותיו הרפואיות הכריעו אותו. גילאון, למי שלא יודע, הוא נכה פוליו מילדות ונחשבם לגיבורם האישי של ציבור הנכים בישראל ואף הוביל את מאבקם בכנסת במשך שנים ארוכות.
בינתיים, דבוש התחייב השבוע כששוחננו עמו להמשיך בקמפיין עד הסוף ולהתמקד בהבאת קהלים מן הדרום, מהעיירות ומהפריפריה לתוך מרצ. לדבריו, הוא מנהל קמפיין בתקציב דל, ללא יועצים בשכר, כשרוב הכסף שאין לו הולך על שליחת מסרים, תפעול עמוד פייסבוק והוצאות בסיסיות.
גם בוסקילה, שכנראה חזק יותר בצפון הארץ, אומר שגייס תרומות בסכום נמוך יחסית (כ-80 אלף שקל) ושהמפלגה הגבילה חד-צדדית את סכומי השימוש המותרים לפריימריסטים (ל-75% מתוך הרף המותר בחוק). כך שממילא הוא אינו יכול להוציא את מה שדרוש לו לקמפיין אל מול כ-29 אלף איש. הגבלת ההוצאות, עקרון שנדחף דווקא על-ידי גילאון, נותן יתרון מובנה לח"כים המכהנים כי להם יש שכר, רכב בתשלום ויועצים פוליטיים שעובדים עמם בכנסת.
בקיצור, לשני ה'אבים', בוסקילה ודבוש, יהיה קשה לגבור על זנדברג. כל ותיקי מרצ מכירים אותה אישית. שמה מוכר, פעילותה ידועה, היא מרבה להופיע בתקשורת והיא המרוויחה הגדולה מן הפרישה הכפולה של גילאון-גלאון.