גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנכ"ל איכילוב: "בעיניי, בתי החולים הם חוליה בתעשיית הביוטק"

הקומה העשירית בבניין הלב של איכילוב הפך בחודשים האחרונים למרכז מחקר יישומי עצמאי ומשותף עם התעשייה, בעיקר בתחומי הנוירולוגיה והסרטן ■ אחד הפרויקטים הראשונים הוא שיתוף-פעולה עם חברת ביוג'ן בפיתוח תרופה מבטיחה לפרקינסון ■ מנכ"ל בית החולים, פרופ' רוני גמזו, מקווה שהמרכז ימשוך רופאים-חוקרים מובילים ויהיה גשר בין בית החולים לתעשייה

פרופסור רות גמזו   / צילום: איל יצהר
פרופסור רות גמזו / צילום: איל יצהר

בחודשים האחרונים השתלטו המעבדות על הקומה העשירית בבניין הלב של איכילוב. בית החולים החליט לייחד את הקומה הזאת למחקר רפואי, בעיקר בתחומי הנוירולוגיה, הסרטן והגנטיקה, והשיק מרכז חדשנות וקשר עם התעשייה, המשתרע על 3,500 מ"ר.

מחקר

"בית החולים מעסיק 60 חוקרים במעבדות בסיסיות בבית החולים, נוסף על מאות רופאים-חוקרים, ושאלנו את עצמנו מה מונע מהפעילות המחקרית שלנו להתפתח", מסביר מנכ"ל בית החולים פרופ' רוני גמזו את ההחלטה. "ראינו שהמעבדות שלנו זרוקות כאן ושם, מעבדה בכל מחלקה. כשאנחנו מעוניינים בשיתופי-פעולה עם חברות גדולות, מתחילים לשאול: זו המעבדה? זה הציוד? זה לא רציני. כשהמעבדות נמצאות כל אחת בנפרד, אי-אפשר לקנות לכל אחת מהן את הציוד היקר ביותר. כך לא יגיעו אלינו הפיתוחים המובילים. אז אמרנו בואו נייחד את הקומה הזו למחקר. נשים בה את הציוד הכי יקר, ונביא אליה את החוקרים הכי טובים, למחקר מכל סוג שיקדם את הרפואה".

גמזו מעריך שכשני שלישים מהמחקר יהיו יישומיים אך עצמאיים של בית החולים, והיתר בשיתוף-פעולה עם חברות תרופות, סטארט-אפים וחברות גדולות עד ענקיות.

שיתופי פעולה בין איכילוב לתעשייה

"יצרנו מכון ויצמן קטן"

"משרד האוצר והבריאות אומרים, 'זה בית חולים. למה רופא צריך לבזבז את הזמן שלו לעשות מחקר? שיעשו באקדמיה. אתם צריכים לטפל בחולים. אבל בעיניי, בתי חולים הם חוליה בלתי נפרדת בתעשיית הביוטק. המשאבים שיש לבית החולים, כמו דגימות, רשומות רפואיות, גישה לרופאים מעודכנים ולחולים חיוניים כדי להצמיח את התעשייה", אומר גמזו.

המרכז החדש כולל את מרכז מוריס קהאן למחקר ברפואה מותאמת אישית, שהוקם בעזרת תרומתו של קאהן, וכן פעילות רבה נוספת בתחום המחקר היישומי. מחקרים הנערכים במרכז כבר הובילו להסכם אסטרטגי עם חברת הנוירולוגיה הבינלאומית המובילה ביוג'ן, וכן להסכמים עם כמה תאגידים נוספים וסטארט-אפים, שטרם נחשפו. מחקר עצמאי שנערך בבית החולים כבר הוביל להקמה של חברה שנמצאת בניסויים קליניים בתחום הסרטן.

תעשיית הביוטק בישראל נמצאת על פרשת דרכים. האם נצליח לעשות את מה שעשינו בהייטק?

"אין לתעשיית הביוטק אותם משאבים שהיו לתעשיית ההייטק, אך אם נביא תוצאות, בהדרגה גם זה יגיע. האפשרויות שגלומות בגילויים חדשים בתחום הגנום ובתחום הננוטכנולוגיה הן אדירות. קרנות ואפיקי פנסיה מחפשים השקעה יוצאת דופן ויגיעו בסופו של דבר לחברות הללו, ויחד הן ימציאו את הרפואה של הדור הבא. ישראל צריכה להחליט אם היא בפנים או לא. מעבר לכך, להביא חברות ענק ואת מחקריהן לכאן, זו דרך מצוינת להנגיש לחולים שלנו את המחקרים הכי עדכניים".

הקומה העשירית, המיועדת למעבדות, הוקמה בזכות תרומה של כ-5 מיליון דולר מהמיליארדר מוריס קאהן, והיא תשמש לבניית התשתית ולמתן מלגות למדענים, בעיקר בתחום הנוירולוגיה. תרומה נוספת ניתנה לאגף האונקולוגי במרכז החדשנות. "יצרנו 'מכון ויצמן קטן', מרוכז בתחומים מסוימים", אומר גמזו. "יש לנו היום יכולת טכנולוגית הולכת וגדלה. לדוגמה, יש לנו שלושה מרצפי גנים. לא צריך לשלוח לוויצמן. בקרוב התגובה תגיע מיידית דרך הענן. המכשור מתחיל להיות זמין, לא צריך ללכת לחו"ל, הם באים אלינו".

דרך למשוך רופאים

על הרקע הזה, בין היתר, נחתם הסכם מחקר רב-שנים בין איכילוב לענקית הביוטק ביוג'ן, המתמחה בתחום הנוירולוגיה ונחשבת אחת החברות המובילות בתחום, אם לא המובילה. ההסכם נחתם מול פרופ' ניר גלעדי, מנהל המערך הנוירולוגי באיכילוב ופרופ' אבי אור-אורטרגר, מנהל המכון הגנטי, שעובדים גם במרכז החדשנות. המחקר המשותף, המתרחש במרכז החדשנות החדש, נועד להעמיק את ההבנה של מחלת הפרקינסון. חלק מהמימון יגיע מקרן מייקל ג'יי פוקס האמריקאית, העוסקת במימון מחקר של המחלה.

גלעדי מציין שהמחקר המשותף עם ביוג'ן יהיה רב-תחומי ויכלול איתור גנים שמגבירים או מפחיתים את הסיכון לחלות בפרקינסון (כמה גנים כאלה כבר אותרו באיכילוב); מיפוי מוח והדמיות מתקדמות ב-MRI המזהות שינויים מוחיים מוקדמים ביותר, שנים לפני אבחון המחלה; אפיון סמנים קליניים רגישים ביותר בתחום ההליכה, התנועה, החשיבה והרגש למחלה מוקדמת ומתקדמת. חולי פרקינסון המטופלים באיכילוב ישתתפו במחקרים מתקדמים של החברה, שמטרתם לבחון תרופות לריפוי המחלה או למניעתה. לביוג'ן יש פעילות גם בתחום האלצהיימר, שיכולה בעתיד להיות בסיס לשיתוף-פעולה נוסף.

"ניר ואבי עבדו במשך שנים כדי להראות שגנטיקה משמעותית לפרקינסון וכי האוכלוסייה האשכנזית היהודית משמעותית לחקר המחלה", אומרת ד"ר מיכל רול, סמנכ"לית המו"פ של בית החולים. "ביוג'ן השתכנעו בהדרגה, ובסופו של דבר איכילוב הוא אחד משלושה מקומות שבהם החברה בנתה בנק דגימות של חולי פרקינסון עם מידע קליני, לצורכי ניתוחי ביג דאטה. המטרה היא בין היתר לחזות מי מילדי החולים ילקה במחלה כמוהם, לטפל מוקדם ככל האפשר או אפילו לברור עוברים כך שלא יהיו בסיכון לחלות. עדיין אין לביוג'ן בצנרת המוצרים תרופה שהחלה כאן, אך הם נעזרים בידע במחקר שלנו ובטכנולוגיות בדיקה שאנחנו פיתחנו, ואולי בעוד כמה שנים הם כן יפתחו מוצר על בסיס רעיון שנבט אצלנו".

נוסף על ביוג'ן, יש למרכז הנוירולוגי שיתוף-פעולה עם חברת סטארט-אפ בשם NRGene מנס-ציונה, הפועל בתחום עיבוד המידע הגנטי. החברה, הפעילה בתחום הגנטיקה לחקלאות, ובין היתר פועלת להנדסה גנטית של סוגים חדשים של גומי ותפוחי אדמה, שיתפה פעולה עם מרכז החדשנות של איכילוב כדי לזהות גנים הקשורים במחלת הפרקינסון. "כשהם רצו ליישם את הטכנולוגיה שלהם מתחום החקלאות לתחום של רפואת אדם, הם פנו אלינו", אומר גלעדי.

שיתופי-הפעולה יכולים להיות נקודתיים יותר. גלעדי: "יש לנו מעבדת הליכה מעולה (מעבדה שבוחנת את דפוסי ההליכה של חולים במחלות נוירולוגיות שונות ואת הקורלציה ביניהם לבין אבחון המחלה - ג"ו). "פייזר קנתה את הזכות לשימוש במידע תוך שמירה על האנונימיות של המטופלים. המידע נמכר במאות אלפי דולרים. הוא לא נאסף במיוחד עבור פייזר, אז לא היינו גרידיים מדי. זה פתח לעבודה עם החברה".

לגבי המרכז האונקולוגי, גמזו מספר על קבוצה שהתקבצה סביב פרופ' זליג אשחר, ממציא הטכנולוגיה של חברת קייט פארמה, שנמכרה ב-12 מיליארד דולר לגיליאד האמריקאית. "אנחנו מתמקדים בסרטן השד במעבדת פרסול לאונקולוגיה, וכן ועובדים עם גידולי מוח. יש לנו פרויקט עם מכון ויצמן שכבר הגיע לניסוי קליני, בזכות תרומה של קרן בינלאומית".

החיבור בין בית החולים לבין מחקר יישומי ולבין תעשיית הביוטק נראה לגמזו קריטי גם ככלי למשיכה של הרופאים-החוקרים הטובים ביותר, וכאמצעי להשאיר אותם מרוצים. "כשאנחנו מגייסים רופאים מחו"ל, הם שואלים 'אז איפה המעבדה שלי?' לא תמיד ידענו מה לענות להם. הם חדורי מטרה ונחושים לעשות מחקר, אף שהמשמעות היא שהם צריכים לרוב לוותר על פרקטיקה פרטית, פשוט כי אין להם זמן".

נוסף על רופאים, גמזו מחפש "את טכנאי מעבדה הכי טובים שיש, יותר אנשי ביו-אינפורמטיקה", כדבריו. "צריך ליצור תרבות שבה חוקרים לא רק עבור האקדמיה ומאמרים, אלא החוקר יהיה אותו גורם שאחר כך פוגש את החולים".

לדברי גמזו, חלק מהרופאים במרכז יהיו חוקרים במשרה מלאה, ולא יטפלו בחולים כלל, אם כי תהיה להם גישה נוחה אליהם, במסגרת כל המגבלות האתיות. אחרים יעבדו במרכז יומיים בשבוע.

מהי המדיניות שלכם לגבי מסחור טכנולוגיות?

רול: "התחלנו במאמצי מסחור רשמיים בשנת 2000. יש לנו כבר כמה משפחות פטנטים, רובן בתחום המכשור הרפואי ומיעוטן בתחום התרופות. עשינו אקזיטים משתי חברות, ולרוב אנחנו מעניקים רישיון לטכנולוגיה אך לא מקימים חברות, אולם החברות שלהן נמסחר את הטכנולוגיה יוכלו לעבוד כאן. יש לנו מאיץ טכנולוגי שבו אנחנו מגדלים קצת את הפרויקטים ורק אז ממסחרים אותם".

"כך, למשל, חברת Chemomab, שקיבלה לאחרונה השקעה מהמיליארדר פיטר ת'יל, יחד עם קרן אורבימד, הוקמה על בסיס מולקולה שפותחה בבית החולים, על ידי הרופא-חוקר פרופ' קובי ג'ורג. "עם ההקמה של הקומה העשירית, נפתחת האפשרות שהחברות יעבדו מכאן", אומרת רול.

לדבריה, ההכנסות של בית החולים ממחקר מגיעות ל-100 מיליון שקל בשנה. "מהם כ-60% מענקי מחקר מחברות ומגורמים אקדמיים ופילנתרופיים, והיתר מניסויים קליניים. הייתי שמחה שהחשכ"ל יוריד קצת מהרגולציה שלו עלינו, המכוונת אותנו רק לרשום ולמסחר פטנטים, אך לא להקים חברות בבעלותנו. היום, בעידן הביג דאטה, לא הכל פטנטבילי, ולעומת זאת לתת דאטה תמורת כסף זה למכור אותו בזול. על פי שיתופי-פעולה שעשינו בעבר, אנחנו מעריכים שאם היינו לוקחים חלק בחברות, היינו מרוויחים, והכסף הזה נכנס לבית החולים - 55% נחלקים בין תאגיד המחקר לבית החולים עצמו, 35% לממציאים ו-10% למדינה. עד כה ההכנסות ממסחור הגיעו למיליוני דולרים בודדים, אבל אנחנו מקווים שהמרכז פותח את הדרך להצמחה משמעותית של הסכום הזה".

עוד כתבות

אסמעיל הנייה / צילום: ap, Dalati Nohra

חמאס: מסכימים לעסקה ולהפסקת אש; בישראל לומדים את ההצעה

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

פרויקט TechMod / הדמיה: 3division

בהשקעה של יותר ממיליארד שקל: הפרויקט שצפוי לשנות את מודיעין

פרויקט TechMod בשטח של יותר מ־100 אלף מ"ר יוקם בפארק הטכנולוגי במודיעין, על קרקע בשווי של כ-62 מיליון שקל ● השותפים בפרויקט מאמינים כי הוא יתן מענה לאחד החוסרים הגדולים בעיר - מקומות תעסוקה ● כיום יותר מ־75% מתושבי העיר עובדים מחוץ לה

ינקי קוינט, מנהל רמ''י ומ''מ מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: שלומי יוסף

בעיכוב של עשרות שנים, המדינה תפריט קרנות השתלמות של מאה אלף עובדים

ועדת השרים להפרטה תדון בשבועות הקרובים במכירת החזקות המדינה בשבע קרנות השתלמות, מלבד אלו של המורים והשופטים ● לפי ההצעה, המניות יעברו לידי ההסתדרות, כשהיקף הנכסים הוא כ־8.4 מיליארד שקל ● המטרה: הפחתת הנטל על המדינה ● מה צפוי לחוסכים? ● גלובס עושה סדר

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

בניין שרוסס במגני דוד, בפריז (דצמבר 2023) / צילום: Reuters, LUCIEN LIBERT

דוח חדש: "העולם עד לגל הגרוע של תקריות אנטישמיות מאז מלחמת העולם"

ב־2023 נרשם זינוק של עשרות אחוזים במספר התקריות האנטישמיות מכל הסוגים, כך מגלה דוח של אוניברסיטת תל אביב והליגה נגד ההשמצה ● לפי הדוח, יותר ויותר אמריקאים מסכימים עם סטריאוטיפים אנטישמיים, והרשתות החברתיות "הפכו לקרקע פוריה לשנאה ורדיקליזציה"

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

מימין: אריאל ארליך, יריב לוין, עוזי פוגלמן, רון סולקין / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלכס קולומויסקי־ידיעות אחרונות, דוברות הרשות השופטת, איל יצהר

האינטרסים והדילים: מאחורי הקלעים של הוועדה לבחירת שופטים

עשרות שופטים ורשמים חדשים מונו בשבוע שעבר, צעד הכרחי לאור העומס הכבד על מערכת המשפט ● הפשרות שנאלצו לעשות בוועדה כדי לזכות במינויים החדשים, ההישגים של הקואליציה, השריף החדש בנגב והמשמעות הנעלמת של המילה "זמני" ● חמש הערות על בליץ המינויים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

אניית הקרב Hessen, בשובה מהים האדום לגרמניה / צילום: Reuters, Sven Eckelkamp

הגרמנים נסוגו, החות'ים השתכללו: כוח המשימה האירופי בים האדום מקרטע

דברי האדמירל היווני שעומד בראש כוח המשימה האירופי, שדלפו לתקשורת הזרה, חשפו כי הכטב"מים שמשגרים החות'ים מתגברים על ההגנות האוויריות, ושעם שלוש ספינות בלבד, הוא לא יכול למלא את המשימה ● בינתיים, מספר הספינות העוברות במצרי באב אל–מנדב צנח

ראש ממשלת בלגיה, אלכסנדר דה-קרו / צילום: ap, Jean-Francois Badias

ראש ממשלת בלגיה: "לא יכולים להמשיך בעסקים כרגיל עם ישראל"

ראש ממשלת בלגיה אלכסנדר דה-קרו שינה את עמדתו ושוקל כעת הטלת סנקציות הכוללות איסור יבוא מוצרים מהתנחלויות, בשל הפעילות הישראלית בעזה ● הסביר כי שינוי העמדה שלו נובע מכך שיש "יותר מדי קורבנות כתוצאה מהפעולות הצבאיות הישראליות" ● ההערכות הן כי יוזמה כזו תיכשל ברמה האירופית

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: תמונה פרטית

לספר לדור הצעיר את סיפור השואה אחרי ה-7 באוקטובר - זו לא רק זכות, אלא חובה

השנאה כלפי מדינת ישראל מרימה ראש בכל כמה דורות ● לצד האסונות טבועה בנו, כחלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, היכולת המופלאה והחוסן לקום מהאסון הכי גדול ולהצליח לעשות ממנו נס ● גם הפעם, הדור הצעיר הוא שיכתבו את פרק התקומה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: דיויד קארב, Shutterstock

המניה קרסה בוול סטריט, וחברת האוטוטק מגייסת חוב בת"א

ארבה רובוטיקס של קובי מרנקו תנסה להנפיק אג"ח ב־120 מיליון שקל ולהירשם בבורסה בת"א, לאחר קריסת המניה בנאסד"ק ● כספי הגיוס יועברו לחברה בכפוף לחוזה עם יצרן רכב מוביל

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

נשק, כסף ורכבים: הסודות האמיתיים של רפיח נמצאים מתחת לעיר

ישראל החלה בפינוי אוכלוסייה אזרחית מהשכנות המזרחיות ברפיח לקראת כניסת צה"ל לאזור ● מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

חנות שמרה חניה ללקוחות בעזרת קלנועית, נקנסה וערערה לעליון. מה קבע ביהמ"ש?

זוג הורים הגיעו לביהמ"ש לאחר שלא הצליחו להסכים אם לחסן את בנם בחיסוני שגרה המומלצים ע"י משרד הבריאות ● חנות בחיפה הציבה קלנועיות בחניות ציבוריות הסמוכות אליה, כך שיישמרו ללקוחותיה, לאחר שנקנסה 7 פעמים ביקשה להישפט ● ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע תיעד בווידאו דיונים ועורר ביקורת ● 3 פסקי דין בשבוע  

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"

בארה"ב בטוחים: זה עומד להיות המבצע המסוכן ביותר אליו תצא ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הסכנות בכניסת צה"ל לרפיח, איך איראן יכולה להרוויח מההפגנות בקמפוסים בארה"ב ומה באמת חשוב לאמריקאיים בשנת הבחירות ● כותרות העיתונים בעולם 

מטוס קרב מדגם סוחוי 35 ממריא מבסיס חיל האוויר הרוסי חמיימים בסוריה / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

רוסיה מוכרת לאיראן 24 מטוסים, ומציבה לישראל אתגר חדש

אספקת מטוסי סוחוי ומערכות הגנה אווירית S־400 מרוסיה לאיראן מציבה את המזרח התיכון בפני אתגר חדש ● מומחים: "חיל האוויר האיראני בנוי על אמל"ח מיושן, הסוחוי מייצג דור אחר של מטוסים"

ההפגנות בקמפוסים בארה"ב העירו את תעשיית הפייקים

המחאות בקמפוסים הפכו לוויראליות. אבל לא כל מה שפרסמו עליהן נכון ● המשרוקית של גלובס