גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צפו: צווי הבטיחות החמורים שהונפקו לקבלנים בין 2012 ל-2016

105 צווי בטיחות הוצאו לקבלנים בשל אי דיווח הקבלן למפקח עבודה אזורי על מינוי מנהל עבודה באתר הבנייה ■ 99 צווים הוצאו בהקשר של עבודה באתר בנייה במרחק קטן מ-3.25 מטרים מתיל של קווי חשמל במתח עד 33 אלף וולט ■ צפו ברשימה המלאה

עובד באתר בנייה ללא ציוד מגן וכלים מאולתרים / צילום: איל יצהר
עובד באתר בנייה ללא ציוד מגן וכלים מאולתרים / צילום: איל יצהר

משרד העבודה והרווחה פרסם היום (ד') מסמך חשוב המעיד על מצב הבטיחות באתרי הבנייה השונים במהלך השנים האחרונות. מדובר ברשימה הכוללת את כל צווי הבטיחות החמורים שפורסמו במהלך השנים 2012 עד 2016 (כולל), לא פחות מכ-700 צווים סך-הכול של מאות קבלנים שונים. פרסום הרשימה נעשה לאחר דיונים ארוכים מול משרד המשפטים שאישר לאחרונה את פרסומה כולל שמות הקבלנים. חשוב להדגיש כי רשימה זו כוללת רק צווי בטיחות שהוגדרו על ידי משרד העבודה והרווחה כצווי בטיחות שניתנו בעקבות הפרות בטיחות בולטות. בין עבירות אלו ניתן למצוא, אי מינוי מנהל עבודה, שימוש במכונת הרמה ללא תסקיר בדיקה, עבודה בקרבת קווי חשמל, ליקויי בטיחות בלוח חשמל, אי הודעה על פעולת בניה, העסקת נער בעבודה בגובה, אי גידור וגידור לא תקין, עגורן צריח שהופעל בניגוד להוראות בודק שקבע להשביתו, עגורן שהופעל על ידי אדם שאינו מוסמך לכך ועוד. עם זאת, חשוב להגיד שיש לא מעט עבירות בטיחות שלא נכללות בפרסום הנוכחי משום שלא הוגדרו על ידי משרד העבודה והרווחה כעבירות משמעותיות. גורמים בענף התייחסו לנושא ואמרו כי עבירות בטיחות הקשורות לעבודה בגובה, עבירות שבגינן נהרגו לא מעט עובדים בשנים האחרונות, לא מופיעות ברשימה האמורה ואם היו מופיעות הרשימה הייתה ארוכה יותר.

עוד נציין כי עיתוי הפרסום של הרשימה האמורה ככל הנראה אינו מקרי ולא מן הנמנע שאחת הסיבות לפרסום היא העובדה שהיום (ד') עתידה להתקיים בוועדה לביקורת המדינה ישיבת מעקב אחר דוח מבקר המדינה מ-2016 על מצב הבטיחות בענף הבנייה.

157 צווים על הפעלת עגורן בניגוד להוראה של בודק להשביתו

על פי הרשימה המלאה המצורפת לידיעה זו, צווי העבודה הבולטים שהוצאו לחברות הבנייה בשנים האמורות מתייחסים לרשימת עבירות בטיחות בעייתיות וגם מטרידות. כך למשל, 105 צווי בטיחות הוצאו לקבלנים בשל אי דיווח הקבלן למפקח עבודה איזורי על מינוי מנהל עבודה באתר הבנייה, 99 צווים הוצאו בהקשר של עבודה באתר בנייה במרחק קטן מ-3.25 מטרים מתיל של קווי חשמל במתח עד 33 אלף וולט, 23 צווים הוצאו לחברות שלא דיווחו שמנהל העבודה באתר הפסיק לעבוד ולא מינו מנהל עבודה אחר במקומו, 61 צווים הוצאו לקבלנים מהסיבה שעבודת בנייה אינה מתבצעת בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה.

במקביל, אם מתמקדים בעבירות שקשורות רק לעגורנים (מנופים באתרי בנייה) ניתן לראות כי תחום זה גורר לא מעט הפרות בטיחות באתרי הבנייה. על פי הרשימה, לא פחות מ-157 צווים הוצאו לחברות השונות בשל העובדה שעגורן הצריח הופעל בניגוד להוראתו של הבודק להשבית את העגורן, 28 צווי בטיחות הוצאו לחברות שונות בשל עגורן שהופעל באתר בנייה על ידי אדם עם הסמכה לא מתאימה, 10 צווים הוצאו לקבלנים שלא ביצעו בדיקות תקופתיות של עגורן מידי שישה חודשים כפי שדורש החוק, 22 צווים הוצאו לקבלנים בשל העובדה שמבנה העגורן אינו תואם את דרישות החקיקה. תמונת מצב בעייתית זו מעלה שוב את הצורך בפיקוח הדוק יותר על התחום, במיוחד לאור האסון שהתרחש בעיר כפר סבא רק לפני מספר שבועות במסגרתו עוברת אורח שנהגה את רכבה מחוץ לאתר בנייה נמחצה למוות על ידי חלק ממנוף מתנייע שפעל באתר בנייה סמוך, ומקרים נוספים בהם עגורנים קרסו.

עוד על פי נתוני משרד העבודה והרווחה, החברות להן הונפקו מספר הצווים הגבוה ביותר בתקופה האמורה (2012-2016) הן דניה סיבוס (13 צווים), האחים אום (10 צווים) וחברת שתית (9 צווים). מחברת דניה סיבוס נמסר בתגובה כי: "דניה סיבוס בהיותה חברה שומרת חוק פועלת בשיתוף פעולה ובתאום מלא עם משרד העבודה בכל נושא המועלה על ידו, ותמשיך לעשות כך גם בעתיד בכל שתידרש".

מחברת שתית נמסר כי: "לחברת שתית יש 45 אתרים פעילים ברחבי הארץ ואנו מקפידים מאוד בנושאי הבטיחות ולראיה מחזיקים 4 ממוני בטיחות בנוסף ל-45 מנהלי העבודה ומעולם לא הייתה לנו שום עבירת בטיחות או תאונת עבודה באתרינו. לצערנו אנו רואים מגמה בעייתית ברישום הדוחות שניתנו לנו, הדוחות שניתנו לנו לא ניתנו על ליקויי בטיחות או סכנת בטיחות אלא על רישומים טכניים שלא תלויים בנו. אנו לומדים את הדברים ואף פנינו למשרד העבודה לביטול הדוחות, ואנו פועלים להסדרת הנושא בהקדם".

"יש חשיבות גדולה לפרסום הרשימה"

עוד נציין כי מי שדרש את פרסום הרשימה הנ"ל כבר חודשים ארוכים ממשרד העבודה והרווחה היא עו"ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות הבניין, ששלחה מכתבים למשרד ולשר חיים כץ ודרשה את פרסום הרשימה ושמות החברות השונות. במקביל, עו"ד תגרי גם ביקשה ממשרד העבודה והרווחה את פרסום התאונות הקטלניות בענף הבנייה בשנים 2013-2014, אולם רשימה זו טרם פורסמה. נציין כי תגרי מברכת היום על הפרסום של רשימת צווי הבטיחות ואמרה: "יש חשיבות גדולה לפרסום הרשימה ועל כך מגיעות ברכות למשרד העבודה ולשר העבודה והרווחה. רשימה זו יכולה להעיד על מספר צווי הבטיחות החמורים ולתת בידי הציבור וגם בידי הרשויות המקומיות כלים לבחון אלו חברות מקבלות צווים פעם אחר פעם ולקחת את המידע הזה בחשבון בבחירת חברות במכרזים למבני ציבור או לכל פרויקט אחר".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר עם פרסום הרשימה כי : "בשנה האחרונה, פועל משרד העבודה והרווחה להגברת השקיפות ולהרחבת יריעת הפרסום של צווי בטיחות שהוטלו על קבלנים בתקופה 2016-2012, זאת משום שהדבר מקנה תיעוד על היסטוריית השקעת הקבלנים בבטיחות ותרבות בטיחות בעייתית הנהוגה בחברות אלה במשך שנים. מהלך זה זכה באחרונה לאישור ממשרד המשפטים, בכפוף לגיבוש קריטריונים לפרסום צווים שניתנו לקבלן, מקום בו ניתנו צווים מרובים לקבלן, שמהם ניתן ללמוד על התנהלות בעייתית נמשכת מטעמו ולא על מעידה חד פעמית. אישור זה מספק פתרון לדרישה החוקית למהלך פנייה נרחב לקבלת אישור פרסום המידע מאלפי קבלנים". שר העבודה והרווחה, חיים כץ, הוסיף: "המהלך להגברת השקיפות מצטרף לשורה של מהלכים שעשינו בשנה האחרונה למאבק במכת תאונות העבודה בענף הבנייה בישראל שגורמת למותם של עשרות עובדים ופציעתם של אלפים נוספים ומביאה להוצאה ממשלתית מיותרת של מיליארדי שקלים בשנה ולפגיעה בחוסנו של המשק. הקבלנים צריכים לקחת אחריות ולשפר את תנאי הבטיחות ולשמור על חיי אדם, כדי לעצור אחת ולתמיד את הקטל באתרי הבנייה".

נזכיר כי בשנת 2017 נהרגו באתרי הבנייה השונים 35 עובדים ונפצעו בינוני עד קשה 59 עובדים. בשנת 2018 נהרגו עד כה 10 עובדים באתרי בנייה ועוברת אורח אחת ונפצעו בינוני עד קשה 8 עובדים.

מארגון "קו לעובד" השותף לפרויקט "נרתמים - בטיחות לעובדי הבניין" נמסר כי: "אנחנו מברכים את שר העבודה על החלטתו לפרסם לציבור את רשימת צווי הבטיחות שניתנו לקבלנים רשלניים בשנים האחרונות בגין הפרות חמורות של הוראות הבטיחות. בתחילת המאבק הציבורי בנושא מידע זה נשמר רחוק מעיני הציבור, למרות חיוניותו לשמירת חיי העובדים ואף העוברים והשבים. פרסומו מעיד על הצלחת המאבק הציבורי. לנראות של מידע זה חשיבות גדולה ביכולת הציבורית לפקח על קבלנים ולדרוש מהם למלא את הוראות הבטיחות. לצערנו מידע זה אשר עמד לרשות המשרדים הממשלתיים השונים, בהם משרד רשם הקבלנים במשרד השיכון, לא הביא אותו להעמדת ולו קבלן אחד לדין משמעתי בגין הפרה חוזרת ונשנית של בטיחות עובדיו וסיכון חייהם. לארגון "קו לעובד" עתירה עומדת ותלויה הדורשת פרסום מידי ושקיפות של כל צו הפסקת עבודה שמוטל על קבלן. לצערנו תגובת משרד העבודה והרווחה שניתנה לא מכבר מגלה שהמשרד מסרב לפרסם את הצווים באופן המידי, ורק 45 יום לאחר הטלתם, בכדי להעניק לקבלן את יכולת התגובה. אבל עיון בנתונים שמתפרסמים היום מגלים כי עמדה זו היא חסרת אחריות. אחת מהפרות הבטיחות הבולטות הנה הפעלת עגורני צריח בניגוד לעמדת הבודק, הפרה שבנקל עולה בחיי אדם. רק לחברת דניה סיבוס היו 13 צווי בטיחות 9 מתוכם בנושא זה. פרסום מידי יכול לשמור על חיי העובדים וחיי הציבור, בניגוד לפרסום באיחור של 45 יום מביצוע הפרת הבטיחות. אנו תקווה שמשרד העבודה והרווחה ימשיך בהליך השקיפות, יחשוף לציבור ברמה המידית את כל צווי הבטיחות המוטלים, מה שיעניק גם לציבור, וגם לגופים הממסדיים השונים, את היכולת לטפל בנושא ברמה המידית".

מהקבוצה למאבק בתאונות בניין נמסר כי: "רשימת הצווים שפורסמה מעידה על חומרת ההתנהלות הבטיחותית של שורת חברות, על החשיבות העצומה שבפרסומם הרטרואקטיבי והשוטף ועל החומרה הנודעת לכך שרשם הקבלנים במשרד השיכון, אשר מקבל באופן שוטף מידע אודות הוצאתם של צווי בטיחות - אינו פועל במסגרת סמכותו על פי חוק לנקוט בסנקציות כנגד חברות קבלניות אשר מתרשלות באופן שיטתי בשמירה על בטיחות עובדיהן והציבור הרחב. המידע שפורסם עתה מלמד כי אילו המידע היה מפורסם באופן שוטף ואילו רשם הקבלנים היה פועל כנגד חברות רשלניות עד כדי שלילת רישיון הקבלנות של חברות המפגינות רשלנות שיטתית - כי אז ניתן היה למנוע תאונות קטלניות וקשות שפגעו בעובדים באתרי הבנייה וכן בציבור הרחב". עוד נמסר מהקבוצה למאבק בתאונות בניין כי: "למרבה הצער, צעד זה עומד בניגוד לחוסר השקיפות הבוטה שאנו נתונים לו מצד מנהל הבטיחות התעסוקתית מאז הדחתה של ראשת המנהל ורדה אדוארדס ומינוי של אריה שמילוביץ כמ"מ ראש מנהל הבטיחות לפני כ-3 חודשים. חוסר שקיפות זה מתבטא בעיכובים ממושכים בפרסום צווים להפסקת עבודות באתרי בנייה בהם התרחשו תאונות קטלניות וקשות - פרסום המתחייב על פי חוק באופן מיידי - ובפרסום שוטף של צווי בטיחות, ואי מענה גורף לפניות בבקשה לבירור אודות תאונות קטלניות וקשות, וזאת להבדיל מכפי שנהג עד אותו מועד. כך, למשל, רשימת צווי סגירה לאחר תאונות קטלניות וקשות לא פורסמה במשך חודש ימים עד שלשום (יום ב) עת פורסמו ככל הנראה בשל ישיבה המתקיימת היום בנושא בוועדת ביקורת המדינה של הכנסת בראשות שלי יחימוביץ. התנהלות זאת משקפת זלזול חמור של מנהל הבטיחות התעסוקתית בציבור הפועל להגברת בטיחות העובדים, משחק לידיהם של החברות הקבלנית הרשלניות שמידע אודות התנהלותן נמנע מהציבור, ופוגע במטרה חיונית זאת. התנהלות חמורה זו מעידה על החיוניות שבהאצת ההליכים הנדרשים על פי חוק לבחירתו כדין של מפקח עבדה ראשי וראש מנהל קבוע, שיפעל על סמכותו העצמאית על פי חוק לקידום בטיחות העובדים ותוך שמירה על כללי המנהל התקין. אנו קוראים לשר חיים כץ לקדם הליכים אלה, ולפי שעה להורות למנהל הבטיחות לחדול מההתנהלות ההרסנית הנוכחית, ותחת זאת ליישם בפעולתו השוטפת את השקיפות המבורכת המשתקפת במהלך הנוכחי של פרסום צווי הבטיחות".

קישור למסמך המלא

עוד כתבות

חנויות סגורות בעקבות מחאות על צניחת ערך המטבע, בבזאר הגדול של טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

אינפלציה דוהרת ומטבע קורס: האם המשבר הכלכלי באיראן יכריע את המשטר

קריסת הריאל וקצב אינפלציה שנתי של 52.6% הביאו להפגנות באיראן, בהשתתפות הסוחרים ● במשטר מתכוננים להעלאת שכר ולהורדת גובה מס ההכנסה כדי להתמודד עם הנזקים הכלכליים

זיו יעקובי, מנכ''ל אקרו נדלן / צילום: כדיה לוי

אקרו זכתה במכרז על מתחם חברת החשמל שבתל אביב ותקים מגדלי מגורים ותעסוקה

הקרקע נרכשה תמורת 255 מיליון שקל, מחיר הנמוך בכ-40 אחוז מהערכת השמאי של רמ"י, שעמדה על כ-430 מיליון שקל ● בהתאם לתכנון, תקים אקרו בשטח שלושה מגדלים ולהערכתה, שטח המגורים יעמוד על כ-12 אלף מ"ר, והשטחים המסחריים והתעסוקתיים יסתכמו לכ-36 אלף מ"ר

בית החולים מדיקה רפאל בפארק עתידים בתל אביב. רכישה שאפשרה את המהלך של הרשת / צילום: עמית גרון

מתחרה באסותא: רשת בתי חולים פרטית חדשה יוצאת לדרך

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מינואר 2026 יחלו ארבעה מרכזים רפואיים לפעול רשמית כרשת אחת תחת השם "מדיקה", בשאיפה להיות שחקן משמעותי במערכת הבריאות ולהתרחב בהמשך ● בין הבעלים: קופות החולים לאומית ומאוחדת ● מנכ"ל הרשת: "יש לנו אתגר להיתפס כספק לרפואה הציבורית ולא כאויב"

טהרן, דצמבר 2025 / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן באובדן שליטה: הרוגים ופצועים בהפגנות, תחנת משטרה הוצתה

צה"ל מעדכן שבמהלך הלילה כוח מיחידה 636 חיסל מחבל ופגע בשניים נוספים מכיוון שיידו לעברם אבנים בזמן מארב בחטיבת שומרון - אין נפגעים לכוחותינו ● גורם ישראלי בכיר על המחאות באיראן: "אנחנו מזהים אירוע פנימי דרמטי באיראן. עוד מוקדם לדעת את השלכותיו" ● דיווחים שוטפים

מוריס קאהן. 1930-2026 / צילום: תמר מצפי

יזם כושל בתחילת הדרך, חלוץ הייטק ופילנתרופ: פרידה ממוריס קאהן

מוריס קאהן שהלך לעולמו בגיל 96, נטל חלק פעיל בתעשייה, שהפכה ברבות הימים להייטק הישראלי ● קבוצת עורק שהיה ממייסדיה, אחראית למיזם "דפי זהב" ולהקמת אמדוקס ● את מרבית הונו עשה עם הנפקת אמדוקס, ומאז תרם רבות לפעילות פילנתרופית

דמי ניהול בקרנות נאמנות יעלו. איך אפשר להיערך? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

קרנות הנאמנות לא מסתפקות ברווחים שזינקו ושוב מעלות את דמי הניהול

בכ-200 קרנות נאמנות הודיעו על העלאת דמי הניהול, כולל קרנות כספיות שבהן כל פרומיל מהווה שיקול חשוב בהשקעה ● הסיטואציה הופכת את הלקוחות לשבויים: העברת הכסף לקרן זולה יותר כרוכה ב"אירוע מס", שלעתים הופך את המהלך ללא כדאי

לא רק בגבול סוריה: המשבר בין טורקיה לישראל הופך להיות גלוי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● דרום קוריאה מחמשת את מצרים בסוללת אריטלריה שנועדה להרתיע את ישראל ● התחרות בין טורקיה לישראל הופכת גלויה בשל המצב השברירי בגבול סוריה ושיתוף הפעולה המתהווה של ישראל, קפריסין ויוון ● לקראת כניסת זוהרן ממדאני לתפקיד, עיריית ניו יורק מפרסמת לראשונה דוח על אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

קרקעות / אילוסטרציה: Shutterstock

3 מכרזי קרקעות של סוף השנה הקפיצו את הכנסות רמ"י ביותר מ-10%

המכרזים במתחם השלישות ברמת גן, בשדה התעופה בהרצליה ובמחנה סירקין בפתח תקווה הניבו למדינה הכנסות של 3.2 מיליארד שקל, בעוד שכלל ההכנסות בגין שיווקי קרקע בשנה שעברה הגיעו ל-28 מיליארד שקל

טובי שמלצר מבעלי שלמה ביטוח / צילום: עזרא לוי

הערכות בענף: שלמה ביטוח תונפק לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

לגלובס נודע כי שלמה ביטוח מתכננת להנפיק 20%-25% ממניותיה, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף ● אם החברה תצליח לגייס את הסכום הזה, השווי הפעם יהיה גבוה ב-56% לעומת השווי בו ביקשה להנפיק בגל ההנפקות של שנת 2021, אך נסוגה ממנו בסופו של דבר

בועז לוי, מנכ''ל התעשייה האווירית / צילום: יוסף יהושע

הדיבידנד הענק שתחלק התעשייה האווירית למדינה

לגלובס נודע כי דירקטוריון התעשייה האווירית החליט על חלוקת דיבידנד בסך 242 מיליון דולר שייכנסו לקופת המדינה מרווחי 2024 ● הגידול המשמעותי בפעילות תע"א בשנים האחרונות נובע מהשפעות שינויים גאו־פוליטיים גלובליים ומהתגברות הצרכים הביטחוניים בארץ ובעולם

ד''ר שמרית ממן / צילום: דני מכליס

יו"ר סוכנות החלל הישראלית רוצה שכל אחד מאיתנו יידע איך להתכונן לאסון הבא

ד"ר שמרית ממן מנהלת באוניברסיטת בן גוריון מעבדה שמשויכת לנאס"א, שותפה של האו"ם בתוכניות להתמודדות עם אסונות ומקדמת לימודי מדעים בקרב נערות ● לפני כחצי שנה היא גם מונתה ליו"ר סוכנות החלל הישראלית ● בראיון ראשון בתפקיד, היא מסבירה איך החלל יכול לעזור לנו להתמודד עם אסונות ומגלה את מי הייתה רוצה לראות כאסטרונאוטית הישראלית הראשונה

האחים אבי, רפי וג'ו נקש / צילום: יח''צ

מנכ"ל קבוצת נקש: אבי נקש רודף אותי אישית, חשתי נבגד, ונישואיי התפרקו

אבי חורמרו הגיש תשובה לתביעה שהגיש נגדו אבי נקש על סך 65 מיליון שקל ● מי שניהל את עסקי הקבוצה, הכוללת את נמל אילת וארקיע, טוען כי הזכויות שקיבל אושרו ע"י האחים ג'ו ורפי נקש ● עוד טען כי השיב לקבוצה כספים בהתאם להסכם הפשרה מ-2024

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

''הלוטוס הלבן'' של HBO / צילום: באדיבות YES ו-סטינג+

לא מתחשבים ביוקר המחיה: HBO נכנסת לישראל, והמחירים עולים

המהלך של HBO מייצר לא מעט חששות בשוק ● כמה שווה המכונית שקיבל השבוע ערן זהבי? ● יו"ר מליסרון רכש שתי יצירות וידאו ארט תמורת כ-40 אלף דולר ● רשת מלונות פתאל יוצאת במהלך לחיילי וחיילות המילואים ● וזה העו"ד שמצטרף כשותף לפירמת עורכי הדין גורניצקי GNY ● אירועים ומינויים

ניר בר-דעה

התשואה הגבוהה בתולדותיה: קרן ברידג'ווטר מסכמת שנה

ברידג'ווטר שוברת שיא ומסכמת את 2025 עם תשואה של 33% בקרן המרכזית שלה, Pure Alpha ● הקרן שמנוהלת ע"י ניר בר-דעה נהנתה מהעליות במניות הקשורות לתחום ה-AI וגם מהתנודתיות שנוצרה כשהנשיא טראמפ הטיל מכסים ● מייסד הקרן, ריי דליו מכר השנה את מניותיו בקרן ונפרד, "זה היה מסע מדהים"

שגיא דקל חן בקמפיין מזרחי טפחות / צילום: צילום מסך יוטיוב

איש לא נותר אדיש לשגיא דקל חן, והפרסומת של מזרחי טפחות היא הזכורה ביותר

הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע השני ברציפות שייכת לפרטנר, שלישיית "מה קשור" וסטטיק, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, ההשקעה הגדולה ביותר שייכת ל–HOT, כ–3 מיליון שקל

וורן באפט. יישאר כיו''ר ובעל השליטה / צילום: Shutterstock

אחרי 60 שנה ו–5,000,000% תשואה: החותם ותמרורי האזהרה שמשאיר באפט

סופו של עידן - הגיע יומו האחרון של וורן באפט כמנכ"ל ברקשייר האת’וויי, כנראה החברה הנערצת ביותר בארה"ב ● מה יזכרו מתקופתו הסוערת, לאן ינווט מחליפו, גרג אייבל, את קונגלומרט ההשקעות, ולמה תשמש קופת המזומנים האדירה שנצברה בקנאות

שוק הסטרימינג / צילום: Shutterstock

HBO Max יעלה לישראל ב-13 בינואר. כמה זה יעלה?

חברת וורנר ברדרס דיסקברי הודיעה היום על תאריך ההשקה בישראל של HBO Max, שירות הסטרימינג הגלובלי שלה, וחשפה גם את המחירים לקהל המקומי ● מספר שעות לאחר הודעת HBO, הספקיות yes והוט הודיעו על שיתוף-פעולה אסטרטגי עם החברה, אך לא ציינו בהודעתן את המחירים המוצעים

מוריס קאהן / צילום: איל יצהר

בגיל 96: מוריס קאהן, ממייסדי אמדוקס, הלך לעולמו

קאהן היה אחד ממייסדי חברת אמדוקס, שנסחרת כיום בוול סטריט לפי שווי של 8.7 מיליארד דולר ונחשבת לאחר החברות הוותיקות בהייטק הישראלי ● בשנים האחרונות היה בין התורמים והרוח החיה של פרויקט Space IL, שהוביל להנחתת חללית פרטית ראשונה על הירח

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ענקית הביטוח הבינלאומית יוצאת מישראל. מה ההשלכות ומי צפוי להיפגע?

סוויס רה, מבטחת המשנה הגדולה בתחום הבריאות והנכות, מצמצמת משמעותית את הפעילות בארץ. הסיבה: רשות שוק ההון לא מאשרת להעלות מחירים ולייקר את הפרמיות לציבור במיליארדי שקלים בשנה ● החשש בענף: פגיעה בחברות הקטנות והעלאת מחירים לציבור, ואולי אפילו פגיעה בביטוחי התרופות שמחוץ לסל