גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צפו: צווי הבטיחות החמורים שהונפקו לקבלנים בין 2012 ל-2016

105 צווי בטיחות הוצאו לקבלנים בשל אי דיווח הקבלן למפקח עבודה אזורי על מינוי מנהל עבודה באתר הבנייה ■ 99 צווים הוצאו בהקשר של עבודה באתר בנייה במרחק קטן מ-3.25 מטרים מתיל של קווי חשמל במתח עד 33 אלף וולט ■ צפו ברשימה המלאה

עובד באתר בנייה ללא ציוד מגן וכלים מאולתרים / צילום: איל יצהר
עובד באתר בנייה ללא ציוד מגן וכלים מאולתרים / צילום: איל יצהר

משרד העבודה והרווחה פרסם היום (ד') מסמך חשוב המעיד על מצב הבטיחות באתרי הבנייה השונים במהלך השנים האחרונות. מדובר ברשימה הכוללת את כל צווי הבטיחות החמורים שפורסמו במהלך השנים 2012 עד 2016 (כולל), לא פחות מכ-700 צווים סך-הכול של מאות קבלנים שונים. פרסום הרשימה נעשה לאחר דיונים ארוכים מול משרד המשפטים שאישר לאחרונה את פרסומה כולל שמות הקבלנים. חשוב להדגיש כי רשימה זו כוללת רק צווי בטיחות שהוגדרו על ידי משרד העבודה והרווחה כצווי בטיחות שניתנו בעקבות הפרות בטיחות בולטות. בין עבירות אלו ניתן למצוא, אי מינוי מנהל עבודה, שימוש במכונת הרמה ללא תסקיר בדיקה, עבודה בקרבת קווי חשמל, ליקויי בטיחות בלוח חשמל, אי הודעה על פעולת בניה, העסקת נער בעבודה בגובה, אי גידור וגידור לא תקין, עגורן צריח שהופעל בניגוד להוראות בודק שקבע להשביתו, עגורן שהופעל על ידי אדם שאינו מוסמך לכך ועוד. עם זאת, חשוב להגיד שיש לא מעט עבירות בטיחות שלא נכללות בפרסום הנוכחי משום שלא הוגדרו על ידי משרד העבודה והרווחה כעבירות משמעותיות. גורמים בענף התייחסו לנושא ואמרו כי עבירות בטיחות הקשורות לעבודה בגובה, עבירות שבגינן נהרגו לא מעט עובדים בשנים האחרונות, לא מופיעות ברשימה האמורה ואם היו מופיעות הרשימה הייתה ארוכה יותר.

עוד נציין כי עיתוי הפרסום של הרשימה האמורה ככל הנראה אינו מקרי ולא מן הנמנע שאחת הסיבות לפרסום היא העובדה שהיום (ד') עתידה להתקיים בוועדה לביקורת המדינה ישיבת מעקב אחר דוח מבקר המדינה מ-2016 על מצב הבטיחות בענף הבנייה.

157 צווים על הפעלת עגורן בניגוד להוראה של בודק להשביתו

על פי הרשימה המלאה המצורפת לידיעה זו, צווי העבודה הבולטים שהוצאו לחברות הבנייה בשנים האמורות מתייחסים לרשימת עבירות בטיחות בעייתיות וגם מטרידות. כך למשל, 105 צווי בטיחות הוצאו לקבלנים בשל אי דיווח הקבלן למפקח עבודה איזורי על מינוי מנהל עבודה באתר הבנייה, 99 צווים הוצאו בהקשר של עבודה באתר בנייה במרחק קטן מ-3.25 מטרים מתיל של קווי חשמל במתח עד 33 אלף וולט, 23 צווים הוצאו לחברות שלא דיווחו שמנהל העבודה באתר הפסיק לעבוד ולא מינו מנהל עבודה אחר במקומו, 61 צווים הוצאו לקבלנים מהסיבה שעבודת בנייה אינה מתבצעת בהנהלתו הישירה והמתמדת של מנהל עבודה.

במקביל, אם מתמקדים בעבירות שקשורות רק לעגורנים (מנופים באתרי בנייה) ניתן לראות כי תחום זה גורר לא מעט הפרות בטיחות באתרי הבנייה. על פי הרשימה, לא פחות מ-157 צווים הוצאו לחברות השונות בשל העובדה שעגורן הצריח הופעל בניגוד להוראתו של הבודק להשבית את העגורן, 28 צווי בטיחות הוצאו לחברות שונות בשל עגורן שהופעל באתר בנייה על ידי אדם עם הסמכה לא מתאימה, 10 צווים הוצאו לקבלנים שלא ביצעו בדיקות תקופתיות של עגורן מידי שישה חודשים כפי שדורש החוק, 22 צווים הוצאו לקבלנים בשל העובדה שמבנה העגורן אינו תואם את דרישות החקיקה. תמונת מצב בעייתית זו מעלה שוב את הצורך בפיקוח הדוק יותר על התחום, במיוחד לאור האסון שהתרחש בעיר כפר סבא רק לפני מספר שבועות במסגרתו עוברת אורח שנהגה את רכבה מחוץ לאתר בנייה נמחצה למוות על ידי חלק ממנוף מתנייע שפעל באתר בנייה סמוך, ומקרים נוספים בהם עגורנים קרסו.

עוד על פי נתוני משרד העבודה והרווחה, החברות להן הונפקו מספר הצווים הגבוה ביותר בתקופה האמורה (2012-2016) הן דניה סיבוס (13 צווים), האחים אום (10 צווים) וחברת שתית (9 צווים). מחברת דניה סיבוס נמסר בתגובה כי: "דניה סיבוס בהיותה חברה שומרת חוק פועלת בשיתוף פעולה ובתאום מלא עם משרד העבודה בכל נושא המועלה על ידו, ותמשיך לעשות כך גם בעתיד בכל שתידרש".

מחברת שתית נמסר כי: "לחברת שתית יש 45 אתרים פעילים ברחבי הארץ ואנו מקפידים מאוד בנושאי הבטיחות ולראיה מחזיקים 4 ממוני בטיחות בנוסף ל-45 מנהלי העבודה ומעולם לא הייתה לנו שום עבירת בטיחות או תאונת עבודה באתרינו. לצערנו אנו רואים מגמה בעייתית ברישום הדוחות שניתנו לנו, הדוחות שניתנו לנו לא ניתנו על ליקויי בטיחות או סכנת בטיחות אלא על רישומים טכניים שלא תלויים בנו. אנו לומדים את הדברים ואף פנינו למשרד העבודה לביטול הדוחות, ואנו פועלים להסדרת הנושא בהקדם".

"יש חשיבות גדולה לפרסום הרשימה"

עוד נציין כי מי שדרש את פרסום הרשימה הנ"ל כבר חודשים ארוכים ממשרד העבודה והרווחה היא עו"ד הדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות הבניין, ששלחה מכתבים למשרד ולשר חיים כץ ודרשה את פרסום הרשימה ושמות החברות השונות. במקביל, עו"ד תגרי גם ביקשה ממשרד העבודה והרווחה את פרסום התאונות הקטלניות בענף הבנייה בשנים 2013-2014, אולם רשימה זו טרם פורסמה. נציין כי תגרי מברכת היום על הפרסום של רשימת צווי הבטיחות ואמרה: "יש חשיבות גדולה לפרסום הרשימה ועל כך מגיעות ברכות למשרד העבודה ולשר העבודה והרווחה. רשימה זו יכולה להעיד על מספר צווי הבטיחות החמורים ולתת בידי הציבור וגם בידי הרשויות המקומיות כלים לבחון אלו חברות מקבלות צווים פעם אחר פעם ולקחת את המידע הזה בחשבון בבחירת חברות במכרזים למבני ציבור או לכל פרויקט אחר".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר עם פרסום הרשימה כי : "בשנה האחרונה, פועל משרד העבודה והרווחה להגברת השקיפות ולהרחבת יריעת הפרסום של צווי בטיחות שהוטלו על קבלנים בתקופה 2016-2012, זאת משום שהדבר מקנה תיעוד על היסטוריית השקעת הקבלנים בבטיחות ותרבות בטיחות בעייתית הנהוגה בחברות אלה במשך שנים. מהלך זה זכה באחרונה לאישור ממשרד המשפטים, בכפוף לגיבוש קריטריונים לפרסום צווים שניתנו לקבלן, מקום בו ניתנו צווים מרובים לקבלן, שמהם ניתן ללמוד על התנהלות בעייתית נמשכת מטעמו ולא על מעידה חד פעמית. אישור זה מספק פתרון לדרישה החוקית למהלך פנייה נרחב לקבלת אישור פרסום המידע מאלפי קבלנים". שר העבודה והרווחה, חיים כץ, הוסיף: "המהלך להגברת השקיפות מצטרף לשורה של מהלכים שעשינו בשנה האחרונה למאבק במכת תאונות העבודה בענף הבנייה בישראל שגורמת למותם של עשרות עובדים ופציעתם של אלפים נוספים ומביאה להוצאה ממשלתית מיותרת של מיליארדי שקלים בשנה ולפגיעה בחוסנו של המשק. הקבלנים צריכים לקחת אחריות ולשפר את תנאי הבטיחות ולשמור על חיי אדם, כדי לעצור אחת ולתמיד את הקטל באתרי הבנייה".

נזכיר כי בשנת 2017 נהרגו באתרי הבנייה השונים 35 עובדים ונפצעו בינוני עד קשה 59 עובדים. בשנת 2018 נהרגו עד כה 10 עובדים באתרי בנייה ועוברת אורח אחת ונפצעו בינוני עד קשה 8 עובדים.

מארגון "קו לעובד" השותף לפרויקט "נרתמים - בטיחות לעובדי הבניין" נמסר כי: "אנחנו מברכים את שר העבודה על החלטתו לפרסם לציבור את רשימת צווי הבטיחות שניתנו לקבלנים רשלניים בשנים האחרונות בגין הפרות חמורות של הוראות הבטיחות. בתחילת המאבק הציבורי בנושא מידע זה נשמר רחוק מעיני הציבור, למרות חיוניותו לשמירת חיי העובדים ואף העוברים והשבים. פרסומו מעיד על הצלחת המאבק הציבורי. לנראות של מידע זה חשיבות גדולה ביכולת הציבורית לפקח על קבלנים ולדרוש מהם למלא את הוראות הבטיחות. לצערנו מידע זה אשר עמד לרשות המשרדים הממשלתיים השונים, בהם משרד רשם הקבלנים במשרד השיכון, לא הביא אותו להעמדת ולו קבלן אחד לדין משמעתי בגין הפרה חוזרת ונשנית של בטיחות עובדיו וסיכון חייהם. לארגון "קו לעובד" עתירה עומדת ותלויה הדורשת פרסום מידי ושקיפות של כל צו הפסקת עבודה שמוטל על קבלן. לצערנו תגובת משרד העבודה והרווחה שניתנה לא מכבר מגלה שהמשרד מסרב לפרסם את הצווים באופן המידי, ורק 45 יום לאחר הטלתם, בכדי להעניק לקבלן את יכולת התגובה. אבל עיון בנתונים שמתפרסמים היום מגלים כי עמדה זו היא חסרת אחריות. אחת מהפרות הבטיחות הבולטות הנה הפעלת עגורני צריח בניגוד לעמדת הבודק, הפרה שבנקל עולה בחיי אדם. רק לחברת דניה סיבוס היו 13 צווי בטיחות 9 מתוכם בנושא זה. פרסום מידי יכול לשמור על חיי העובדים וחיי הציבור, בניגוד לפרסום באיחור של 45 יום מביצוע הפרת הבטיחות. אנו תקווה שמשרד העבודה והרווחה ימשיך בהליך השקיפות, יחשוף לציבור ברמה המידית את כל צווי הבטיחות המוטלים, מה שיעניק גם לציבור, וגם לגופים הממסדיים השונים, את היכולת לטפל בנושא ברמה המידית".

מהקבוצה למאבק בתאונות בניין נמסר כי: "רשימת הצווים שפורסמה מעידה על חומרת ההתנהלות הבטיחותית של שורת חברות, על החשיבות העצומה שבפרסומם הרטרואקטיבי והשוטף ועל החומרה הנודעת לכך שרשם הקבלנים במשרד השיכון, אשר מקבל באופן שוטף מידע אודות הוצאתם של צווי בטיחות - אינו פועל במסגרת סמכותו על פי חוק לנקוט בסנקציות כנגד חברות קבלניות אשר מתרשלות באופן שיטתי בשמירה על בטיחות עובדיהן והציבור הרחב. המידע שפורסם עתה מלמד כי אילו המידע היה מפורסם באופן שוטף ואילו רשם הקבלנים היה פועל כנגד חברות רשלניות עד כדי שלילת רישיון הקבלנות של חברות המפגינות רשלנות שיטתית - כי אז ניתן היה למנוע תאונות קטלניות וקשות שפגעו בעובדים באתרי הבנייה וכן בציבור הרחב". עוד נמסר מהקבוצה למאבק בתאונות בניין כי: "למרבה הצער, צעד זה עומד בניגוד לחוסר השקיפות הבוטה שאנו נתונים לו מצד מנהל הבטיחות התעסוקתית מאז הדחתה של ראשת המנהל ורדה אדוארדס ומינוי של אריה שמילוביץ כמ"מ ראש מנהל הבטיחות לפני כ-3 חודשים. חוסר שקיפות זה מתבטא בעיכובים ממושכים בפרסום צווים להפסקת עבודות באתרי בנייה בהם התרחשו תאונות קטלניות וקשות - פרסום המתחייב על פי חוק באופן מיידי - ובפרסום שוטף של צווי בטיחות, ואי מענה גורף לפניות בבקשה לבירור אודות תאונות קטלניות וקשות, וזאת להבדיל מכפי שנהג עד אותו מועד. כך, למשל, רשימת צווי סגירה לאחר תאונות קטלניות וקשות לא פורסמה במשך חודש ימים עד שלשום (יום ב) עת פורסמו ככל הנראה בשל ישיבה המתקיימת היום בנושא בוועדת ביקורת המדינה של הכנסת בראשות שלי יחימוביץ. התנהלות זאת משקפת זלזול חמור של מנהל הבטיחות התעסוקתית בציבור הפועל להגברת בטיחות העובדים, משחק לידיהם של החברות הקבלנית הרשלניות שמידע אודות התנהלותן נמנע מהציבור, ופוגע במטרה חיונית זאת. התנהלות חמורה זו מעידה על החיוניות שבהאצת ההליכים הנדרשים על פי חוק לבחירתו כדין של מפקח עבדה ראשי וראש מנהל קבוע, שיפעל על סמכותו העצמאית על פי חוק לקידום בטיחות העובדים ותוך שמירה על כללי המנהל התקין. אנו קוראים לשר חיים כץ לקדם הליכים אלה, ולפי שעה להורות למנהל הבטיחות לחדול מההתנהלות ההרסנית הנוכחית, ותחת זאת ליישם בפעולתו השוטפת את השקיפות המבורכת המשתקפת במהלך הנוכחי של פרסום צווי הבטיחות".

קישור למסמך המלא

עוד כתבות

סיור בכפר עזה במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס, בהובלת איש התקשורת שמעון אלקבץ / צילום: תמר מצפי

בין שיקום לזיכרון: סיור בקיבוץ כפר עזה שמתמודד עם שאלת ההנצחה

שמעון אלקבץ מקיבוץ כפר עזה, ערך למשתתפי ועידת הדרום לעסקים של גלובס, סיור בקיבוץ שחלק גדול ממנו נחרב בטבח ה-7 באוקטובר ● בצל הבנייה וההתחדשות, תושבי הקיבוץ מתמודדים עם דיון על עתידם שנע בין שיקום לזיכרון

נעה באוער, חנה רדו ופואד אלזיאדנה, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

“המרחק בין נתיבות לתל אביב הוא מרחק תודעתי”: כך מנסים לבנות חוסן בדרום

נעה באוער, סמנכ"לית שיווק גלובלי בתגלית; חנה רדו, מייסדת גרופ 19 וסופרסונס; ופואד אלזיאדנה, מנכ"ל מתנ"ס רהט; השתתפו בפאנל "איך בונים חוסן קהילתי" בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, והתייחסו לאתגרי התקופה שלאחר המלחמה ● באוער הזהירה מפני ריחוק מישראל: "גם אני לא הייתי שולחת ילד לאזור מלחמה" ● רדו מתחה ביקורת על המדינה: "לא מתקצבים יזמים כמוני" ● ואלזיאדנה הדגיש אחריות קהילתית למיגור הפשיעה וצופה עתיד ורוד יותר עבור רהט: "הצעירים אצלנו יחזקו את כלכלת המדינה"

בועז לוי, יו''ר התעשייה האווירית / צילום: תעשיה אוירית

לקראת הנפקה אפשרית: התעשייה האווירית פועלת למיזוג אלתא לתוך החברה

דירקטוריון החברה החליט לפעול לאיחוד מלא של חברת הבת אלתא לתוך התעשייה האווירית ● כלל פעילותה, ממכ"מים וחיישנים ועד מערכות לוחמה אלקטרונית וסייבר, תועבר לחברה ללא תמורה ● המהלך מתבצע ברקע כוונה להנפיק עד 30% ממניות תע"א, ובמטרה להגדיל את שווי החברה, והוא כפוף לאישור הממשלה

סוחר בקומת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Richard Drew

"אופוריה שגויה": האזהרה החריפה לוול סטריט

רצף השיאים בבורסה בניו יורק מציף מחלוקת בין האנליסטים בוול סטריט: בעוד שחלקם מאמינים שהוא טבעי לנוכח עונת הדוחות החזקה, אחרים מוציאים אזהרות חריפות ולא מבינים למה השוק מתעלם ממשבר האנרגיה העולמי ● אחת האנליסטיות אמרה ל-CNBC: "ייתכן שהכלכלות בעולם הולכות מתוך שינה לתוך מיתון פוטנציאלי גדול"

אנטנה של סטארלינק. בעיגול: אילון מאסק / צילום: שאטרסטוק, AP- Matt Rourke

סטארלינק בדרך לרכבת ישראל? הפתרון של המדינה לבעיות הקליטה בדרכים

במשרד התחבורה מקדמים הכנסת תשתיות תקשורת לוויינית לרכבת, לטיסות פנים ולכבישים מרוחקים ● המהלך עשוי לשפר קליטה באזורים פתוחים אך לא פותר את הבעיה במנהרות ובקרונות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות חדות; ת"א 35 לראשונה מעל 4,500 נקודות

מדד ת"א 35 זינק בכ-1.8% ● נייס זינקה במעל 20%, על רקע דיווחים לגבי עסקת הענק למכירת חטיבת "אקטימייז" שלה ● גופים מוסדיים מובילים רוכשים מקרן פורטיסימו מניות סוגת בכ-430 מיליון שקל ● תורפז עולה לאחר שהודיעה על רכישת חברת תמציות ריח בתחום הבישום מניו ג'רזי ● בלומברג: המומנטום בשווקים מתחיל להיחלש

ירוטי טילים מאיראן מעל המרכז / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המומחה שמסביר: למה האיראנים יורים לאמירויות ומה הסיכוי שהטילים יגיעו שוב לישראל

לדברי ד"ר יוסי מנשרוף, חוקר לעניייני איראן וחיזבאללה, הירי לאמירויות מלמד כי בטהרן למרות הכל עדיין מצויים בתודעת ניצחון ● האם זה אומר שהטילים שוב בדרך לישראל, ומה כדאי לטראמפ לעשות? ● שאלת השעה

יוסי אבו / צילום: ענבל מרמרי

ההצלחות הגדולות והמעידה בבולגריה: יוסי אבו עוזב את ניו מד לאחר 15 שנה

המנכ"ל המיתולוגי של שותפות האנרגיה הגדולה בישראל עוזב בצעד דרמטי בסוף השנה ● ברקע: הקידוח הגדול שקידם בבולגריה והתגלה לפני כחודש כיבש ● בחוזה של אבו נקבעה שנת צינון, ובשוק תוהים מה תהיה התחנה הבאה שלו

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

כבר הזמנתם טיסה? ענף התיירות והתעופה מזנק השבוע ביותר מ-40%

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עליות ברוב הענפים בהשוואה לשבוע הקודם, למעט בענף המזון

צחי ארצי, יגאל דמרי, צחי אבו ועופרה חדד, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

דמרי: “חזיתי את עליית המחירים בדרום לפני 15 שנה - אמרתי לכולם: תקנו, זה יהיה שווה הרבה”

ארבעה יזמים ומנהלים בתחום הנדל"ן השתתפו בוועידת הדרום לעסקים של גלובס בפאנל שעוסק בצמיחת הנדל"ן באזור ● צחי ארצי, ראש מערך הבנייה והנדל"ן בבנק לאומי: "גם המערכת הבנקאית שינתה גישה, היום בנק לאומי נוכח בכל הדרום עם פרויקטים בכל התחומים" ● יגאל דמרי, בעל שליטה בי.ח דמרי, התייחס לתופעת הפרוטקשן בדרום: "צריך לא לוותר להם" ● וגם: הטיפ לרוכשי הדירות

כותרות העיתונים בעולם

"הכלכלה שואגת": טראמפ מנסה למכור אופטימיות לאמריקאים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: טראמפ משדר אופטימיות לגבי הכלכלה האמריקאית כשהנפט מזנק, מה ארה"ב יכולה ללמוד מ"מלחמת המכליות" לפני כמעט 40 שנה, והעובדים הזרים במזרח התיכון משלמים את המחיר • כותרות העיתונים בעולם 

סיור בנתיבות במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

"היה כשל מערכתי רחב": סיור ביטחוני לאורך יישובי הגבול הסמוכים לרצועת עזה

סיור במסגרת ועידת הדרום לעסקים של גלובס חשף את הקרבה הפיזית לגדר, את השגרה שקדמה למתקפה ואת הפער בין מה שנראה בשטח לבין ההיערכות בפועל ● וגם: התוכניות שדוחפות את הנוער בנגב המערבי לשירות משמעותי, ואפילו לרישיון טיס עד סיום התיכון

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

"ליל הזעם": האיום החריף של איראן - בתגובה לטראמפ

איראן שיגרה 4 טילים לאמירויות: המרחב האווירי בדובאי ואבו-דאבי נסגר, ספינת מטען עולה באש ובעיר פוג'יירה נפצעו 3 אזרחים הודים בשל מתקפת כטב"ם ● צבא ארה"ב הודיע על תחילת פריצת המצור האיראני ● מפקד בכיר באיראן איים: נתקוף כל כוח צבאי שינסה להיכנס למצר הורמוז ● סוכנות פארס טוענת כי שני טילים פגעו בספינה אמריקאית, ארה"ב מכחישה ● עדכונים שוטפים

חנות של רשת גיימסטופ / צילום: Shutterstock

מכוונת גבוה: כך מתכננת גיימסטופ להשתלט על Ebay ששווה פי 4 ממנה

רשת משחקי המחשב מציעה לרכוש את ענקית המסחר המקוון ב–56 מיליארד דולר, בעסקה שמחציתה תמומן במזומן (בעיקר חוב) ומחציתה במניות ● מנכ"ל גיימסטופ: "חושב להפוך את איביי למשהו ששווה מאות מיליארדי דולרים" ● אנליסטים מזהירים מהסיכונים בעסקה

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

הפלונטר בסלייס: איך רשות שוק ההון תוציא 71 מיליון שקל מבעל השליטה

ביהמ"ש קבע כי על שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס, להזרים מיליונים לחברת הגמל לכיסוי הגירעון, אך הוא מתכוון לערער ● כעת רשות שוק ההון בוחנת מה האפשרויות שעומדות בפניה להעברת הכסף: קנס תביעה או תיקון לחוק ● מומחה: "יש לדרוש יותר הון וערבויות"

ירון אלעד ואליק עציון / צילום: אפלא דרייב

שני יוצאי אלרון ונצ׳רס משיקים קרן סייבר חדשה בהיקף 100 מיליון דולר

ירון אלעד ואליק עציון עומדים מאחורי קרן אלפא דרייב, שכבר ביצעה חמש השקעות ותתמקד בעולמות הסייבר והבינה המלאכותית ● לקרן, בין היתר, הצטרפה לאומי פרטנרס כמשקיע עוגן

ליאור סיימון / צילום: יונתן בלום

סבא שלה היה ממייסדי חיל האוויר, היא אחראית על חברות בשווי מיליארדים

ליאור סיימון התחילה את דרכה בתפקיד משרדי, אבל כבר אז הרגישה שהיא "שער הכניסה" ליזמים ● היום היא שותפה–מנהלת ב–Cyberstarts, קרן סייבר מהמובילות בישראל: "טובה בלקרוא את החדר" ● פרויקט 40 עד 40

אירית שאוליאן, מנהלת השקעות בכירה בפרופאונד / צילום: עמי ארליך

יועצת ההשקעות שבטוחה: המניות הללו זולות ביחס לשוק

אירית שאוליאן, יועצת השקעות בכירה בבית ההשקעות פרופאונד, טוענת כי "אף פעם לא נכון להיכנס לבונקר. אנחנו חושבים שנדרש כעת פיזור סיכונים, אבל לא להקטין פוזיציה מנייתית" ● "חברות האנרגיה המתחדשת צפויות להכפיל ולשלש עצמן בשלוש השנים הקרובות"

מגדלי שרונה, תל אביב / צילום: Shutterstock

רכש זכויות בקבוצת רכישה וחזר בו. האם הוא חייב במס רכישה?

ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) בת"א קבעה כי מרגע ש"עסקה כבר הכתה שורשים בקרקע המציאות", לא מדובר בביטול עסקת מכר אלא במכר חדש, ועל כן הרוכש חייב במס רכישה

בנקים בישראל

המדד של בנק ישראל שחושף: יש תחרות במערכת הבנקאית

ירידה במדד לרנר מאז 2022 מצביעה על שחיקה בכוח התמחור של הבנקים, על רקע כניסת שחקנים חדשים והתגברות פעילות חוץ־בנקאית ● עם זאת, התחרות עדיין חלקית - ההטבות לא מחלחלות לכל הלקוחות, והשירות נשחק למרות הרווחיות הגבוהה ● טור דעה