טומאטין, סקוטלנד / צילום: אסף לוי
ממש כמו פרנסי הסוכנות היהודית, גם חובבי וויסקי מושבעים שמחים תמיד על כל עולה חדש נוסף המצטרף אל המדף המקומי. אין לך תחביב אלכוהולי אינסופי יותר, אולי רק טעימות יינות שונים ומשונים, מאשר התנסות בווויסקי למיניו. סקוטי, אירי, אמריקני ואפילו טייוואני. לא צוחק. עושים וויסקי מצוין בטייוואן.
אלא שבדרך כלל נוטים חובבי הוויסקי הרציניים, לפחות בעיני עצמם, להתרגש רק כשמגיע לכאן סינגל מאלט סקוטי חדש. אחרי הכול, הסינגל מאלטים נחשבים, לא לגמרי לא בצדק, לדבר האמיתי. הטרואר של עולם הוויסקי הסקוטי שהוא - מה לעשות (ולא שיש עם זה בעיה), המשובח שבוויסקים - בא לידי ביטוי מושלם רק בסינגל מאלטים, משל היו יינות סינגל וינארדס (כרמים יחידניות) מאיזה כפר מיוחס בבורגון. זה לא לגמרי לא מדויק, גם אם קצת מוגזם.
על הדרך, נוטים אותם "מבינים" לזנוח לאנחות, לפחות לפעמים, את הבלנדד וויסקי הישן והטוב. כן, כל אותם ג'וני למיניהם, בלנטיינס, שיבאס, גראנט'ס וכל שאר ה"אולדיז באט גולדיז" הללו. וזה קצת חבל. בלנדד וויסקי, כלומר סקוץ' מעורבב מכמה וכמה (וכמה) סינגל מאלטים, לעיתים אלמוניים למדי ולעיתים מהוללים, אף שגם אז לא רבים יודעים שהם-הם המעורבבים לתוך הג'וני שלהם, בתוספת קצת (הרבה) וויסקי תעשייתי ממזקקה רציפה.
בלנדד טוב הוא לעיתים, מזומנות למדי לטעמי, אחת מיצירות המופת האלכוהוליות בכלל והסקוטיות בפרט. המורכבות הנוצרת לפעמים תחת ידיהם של מערבבים מוכשרים היא לא פחות מרתקת ומורכבת, מכל סינגל מאלט שתעמידו מולם. דווקא השילוב המרתק והמסובך של כמה וכמה סוגי וויסקי, והניסיון, במיוחד כשהוא צולח כמובן, ליצור מהם משהו חדש, אחר, לא פחות טוב ולפעמים הרבה יותר, יכולים להניב יצירות מופת.
הייתי חושד במבקר הוויסקי הבכיר מכולם, מר ג'ים מארי, שאותו ראיינתי כאן לפני כמה שנים, שהוא מקבל כסף מבלנטיינס (והוא כנראה מקבל) לפני שהוא בוחר את הבלנד שלהם לוויסקי הטוב בעולם. אלא מה - הוא צודק. לפחות לטעמי.
וויסקי כזה שעושה עכשיו עלייה לארץ הוא האנטיקוורי (Antiquary), המגיע מבית הסינגל מאלטים המצוין טומאטין (Tomatin), שהרחיב מאוד לאחרונה את המגוון המשווק ממנו בישראל.
האחים ויליאם וג'ון הארדי החלו את מסעם בעולם הוויסקי לפני יותר מ-150 שנה. ב-1888 הם הצליחו לבסוף ליצור את ה"אנטיקוורי", הבלנד המהולל שלהם שאל תתביישו אם אינכם מכירים אותו. גם אני לא הכרתי. שמו של הוויסקי נלקח מן הנובלה המפורסמת של סיר וולטר סקוט. אפילו ג'ים מארי, כן, אותו מבקר יחסן ופל... טוב, לא חשוב, ובכן אפילו מארי הנ"ל גומר את ההלל על כמה מהמשקאות של אנטיקוורי. במהדורת 2018 של המדריך שלו, הנחשב לתנ"ך של הוויסקי, כפי שהוא מכונה בצניעות על-ידי מחברו, נבחר הבלנד בן ה-35 (שלצערנו עדיין אינו מגיע ארצה) לטוב מסוגו בקטגוריית הגילאים שלו, כלומר קשישים בני 50-26. אבל גם שאר המשקאות, בני ה-12, ה-18 וה-25, וכל אלו כבר כאן אצלנו, זוכים למחמאות רבות ממנו. גרסת ה-12 שנים זכתה לציון של 92 נקודות ובן ה-21 ל-93 נקודות.
אבל כן או לא נקודות וציונים, מדובר ביופי של תוספת למדף המקומי, שאף חובב וויסקי רציני לא ירשה לעצמו להחמיצה. את האנטיקוורי על שלל סוגיו אפשר למצוא כרגע ברשת טיב טעם, שהחברה הסקוטית הוותיקה (שהיא כיום חברה-בת של טיב טעם) היא היבואנית שלהם לישראל. לחיים.
טעימה | וויסקי אנטיקוורי
אנטיקוורי The Antiquary. הבלנד הבסיסי ללא ציון גיל של אנטיקוורי ישמח את כל מי שאוהב סקוץ' הגון וטוב, ללא סיבוכי טעם מיותרים. כמוני למשל. מצד שני, גם נודניקים חובבי עומק ומורכבות לא יתאכזבו כאן. בקיצור, וויסקי ידידותי, מושלם לאחר הצהריים אביבי, עם או בלי קרח. גם המחיר ידידותי. 89 שקל
אנטיקוורי 12 The Antiqury 12 Years old. גם גרסת ה-12, נקודת הפתיחה של חובבי וויסקי רבים (שלנוחותם צבועה בשחור, כמו הג'וני ווקר 12 שנה, בדיוק כמו שהגרסה הבסיסית מגיעה באדום), ובכן גם היא אינה קוטלת קנים. וויסקי עשיר, עמוק, בעל טעם ארוך ומהדהד. משקה רציני לערב ארוך מול האח הבוערת - שאין לי, וכנראה גם לא לכם. 119שקל
אנטיקוורי 21 The Antiqury 21 Years old. טוב, כאן כבר מדובר ממש ביצירת מופת קטנה. אחרי לא פחות מ-21 שנות יישון בחביות, מגיח מהן וויסקי מופלא ממש. מתחת לאריזה המוזהבת המהודרת, וצורת הבקבוק המשונה (של כל הקולקציה, אגב) מסתתר וויסקי מורכב להפליא. מעושן למדי, אבל לא מדי. עשיר, אבל לא מוגזם. מהורהר, אבל לא קשקשן. כזה שגם טהרני סינגל מאלט עקשניים יאמצו לחיכם בעונג רב. 329 שקל