עו"ד ז'ק חן / צילום: שלומי יוסף
"מיד בשלב החקירה הגלויה יוצאת המשטרה למסע של תפיסות זמניות, לא מידתיות. מוציאים צווים לכל הבנקים, תופסים את כל הרכוש, עוצרים את כל כרטיסי האשראי, הוראות קבע חוזרת. במקרה של שאול אלוביץ, הגיעו אל ביתו הרבה חוקרים ביום שהוא נעצר, נשארו בבית שלו שעות ארוכות אחרי שהוא נעצר, הורידו תמונות מהקירות, וזה הגיע למחזות קשים, כשביקשו מהגברת אלוביץ להוריד עגילים שהיא ענדה, ומשאול אלוביץ דרשו להוריד את טבעת הנישואים מאצבעו - כאילו זה אמור למלא את הפער בין שווי העבירה לרכוש שנתפס לצורכה".
כך תיאר היום (ד') סנגורו של שאול אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, במסגרת פאנל שנערך בכנס בנושא שוק ההון ואכיפה כלכלית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב, את רגעי המעצר ותפיסת הרכוש של בני הזוג אלוביץ, במהלך מעצרם לחקירה בהסתעפות האחרונה בפרשת בזק (תיק 4000).
עו"ד חן, שהגיש הבוקר לבית המשפט בקשה לשחרור חלק מהרכוש של בני הזוג אלוביץ שנתפס לצורכי חילוט במקרה שיוגשו אישומים ואלוביץ יורשע, ביקר בחריפות את מדיניות תפיסות הרכוש של המדינה, ובין היתר טען כי "תופסים גם עסקים, חשבונות וזכויות של העסק, ואז גלי ההדף הם נוראיים - על ספקים, לקוחות, עובדים שלא מקבלים משכורות; ונוצרת מהומה, כאוס".
עו"ד חן הוסיף כי ההשלכות של תפיסות הנכסים לאורך ההליך יכולות להיות הרסניות כלפי החשודים לאור ההתארכות של ההליכים: "למרבה הצער, משום שהחקירות מתארכות, והמדיניות של בתי המשפט היא מאוד ליברלית, ומפחידים את בתי המשפט שמה שלא ייתפס עכשיו ייעלם עד סוף ההליך - מגיעות ההחלטות שמאפשרות את התפיסות בהיקפים כל-כך גדולים. וכאשר התיקים מתארכים כל-כך הרבה זמן, והחקירה עצמה מתארכת לפעמים לשנה או שנתיים, אנחנו נמצאים בסופו של דבר מגיעים לסוף ההליך, לבירור האשמה, והקריסה הכלכלית כבר התרחשה, והנזק כבר נגרם, ואת הנעשה אין להשיב".
באשר לאלוביץ, אמר חן כי "חנקו אותו", בהתייחס לכך שכל רכושו נתפס ועוקל.
עו"ד שרון פרידמן, ראש תחום אכיפה כלכלית בפרקליטות המדינה, הגיב לדבריו של חן בביטול ואמר "אלמלא הכרתי את העובדות, כמעט הייתי משתכנע. הביקורת הייתה משובחת אילו היא הייתה קשורה לעובדות".
לדברי עו"ד פרידמן, רשויות האכיפה פועלות במידתיות, וניתן ללמוד זאת לעמדתו גם מהנתונים שהפרקליטות אוספת בנושא, מהם עולה כי בסופם של ההליכים המשפטיים נשללים מהמורשעים בין 70%-75% מהרכוש שנתפס. "אם היינו פועלים באופן דרקוני כפי שהוצג פה, הייתה פועלת כבר מערכת של תביעות אזרחיות, וזה לא קורה. למיטב ידיעתי, ואני מפקח על מאות תיקים, אין חברה אחת לגיטימית שקרסה בעקבות תפיסות, אנחנו מאוד נזהרים בתפיסות הראשונים בגלל זה. יש חברות שקורסות - וטוב שכך".
פרידמן הוסיף כי "הניסיון מראה שכל מה שמשוחרר (רכוש שנתפס ומוחזר לחשודים, א' ל"ו) - נעלם. אני לא יודע אם זה בגלל שהנאשם בטוח בחפותו (נאמר בציניות). אנחנו רואים את זה במקרים שבטעות אנחנו לא תופסים נכסים, או שאנחנו מגיעים להסכמות עם הנאשם שנשחרר כסף כדי לאפשר קיום של עסק, ומיד לאחר שחרור הכסף העסק קורס, והכסף נעלם".
לדברי פרידמן, "עבריינים כמו אלוביץ", ש"הם ממש מסכנים, ואין להם כסף", נוהגים להעלים את הכספים שלא נתפסים מהר מאוד.
על דברים אלה התרעם עו"ד חן, אשר לדבריו השימוש של פרידמן במונח "עבריינים" בהקשר של חשודים שנכסיהם נתפסים, ובהם אלוביץ, מדגיש את הבעיה. "לא אהבתי שקראת לאלוביץ עבריין, פה טמונה הבעיה כולה", אמר, תוך שהוא מתייחס לכך שהנכסים נתפסים בשלב מוקדם מאוד של החקירות, כאשר חזקת החפות עומדת לכאורה לטובת החשוד.
העימות הזה בין הסנגור הבכיר לפרקליט הבכיר התקיים היום כאמור במסגרת פאנל שנערך בכנס בנושא שוק ההון ואכיפה כלכלית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב. הכנס, שנערך בצל חקירת פרשת בזק (תיק 4000), הפגיש את הסנגורים ז'ק חן ומיכל רוזן-עוזר, המייצגים את בני הזוג אלוביץ בפרשה, גם עם השופטים חאלד כבוב ורות רונן מהמחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב והשופט גלעד נויטל מבית המשפט המחוזי בתל-אביב; וכן עם מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, עו"ד יהודית תירוש-גרוס, העומדת בראש מחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), המלווה את החקירה בתיק 4000 עוד מתחילת דרכה.
עיתוי הכנס, זהות המשתתפים ונוכחות של סנגורים רבים בקהל הובילו לא פעם להתלהטות הרוחות, כאשר הנושא החם שנדון בכנס היה השימוש שעושות רשויות האכיפה בכלי של תפיסות זמניות בשלבים מוקדמים של חקירות כלכליות.
"אין להם כסף ללכת למכולת"
גם עו"ד מיכל רוזן-עוזר התייחסה לסוגיה, תוך שהיא מותחת ביקורת על השימוש הגובר שעושות רשויות האכיפה בכלי של תפיסות זמניות: "אנחנו רואים התנהלות קשה יותר כלפי חשודים, וצריך לזכור שאף אחד לא בחן את הראיות נגדם בשלב הזה, והם (החשודים, א' ל"ו) עדיין לא נשאלו ולא נתנו תשובות, וכבר ברגע הזה הם נמצאים במצב שאין להם כסף ללכת למכולת, ממש ככה... לא תמיד מבינים שבדרך יכול להיות שנהרסו ונגמרו חיים של אנשים, עד שהם הגיעו ליום שבו הכספים שוחררו. לפעמים מדובר בתקופה ארוכה מאוד שכל הרכוש שלהם תפוס, וזה הורס משפחות, עסקים נסגרים, ויש סיפורים ושמות מאחורי הסיפורים האלה, וזה סיפור מכמיר לב".
על דברים אלה הגיבה עו"ד יהודית תירוש-גרוס, תוך שהיא מציינת כי הרשויות "ערות לכך שמדובר בהליך מאוד מקדמי, שחזקת החפות עדיין עומדת לכל חשוד, ויש משהו שנתפס דרקוני, בכך שמצד אחד יש את חזקת החפות, ומצד שני תופסים נכסים", אך היא ביקשה להדגיש כי "המחוקק ומערכות האכיפה ראו לנגד עיניהם את הצורך בהרתעה של העבריין הכלכלי, ולא רק את הצורך להעניש בשלילת חירות, אלא גם בכיס, בגלל שהפשיעה הכלכלית עוסקת בכספים, ויש חשיבות בהרתעה דרך הכיס".
בנוגע למצוקה אליה נקלעים החשודים לאור תפיסת הרכוש, ציינה עו"ד תירוש-גרוס: "אנחנו כן ערים להכבדה שהדבר מייצר, והרבה מאוד פעמים, כמעט בדרך-כלל, אנחנו מגיעים בשלבים מאוד ראשוניים להסכמות עם חשודים, על תפיסה של חלק מהסכומים שנתפסו, שחרור חשבונות מסוימים, גם בתאגידים, על-מנת לאפשר להם להתנהל. ככה שאנחנו כן מנסים לעשות את הדברים בצורה מידתית. אבל אם לא נתפוס כלום, שזאת הציפייה שאני שומעת ממיכל (עו"ד מיכל רוזן-עוזר), ואם לא נתפוס שום דבר, יש סיכוי רב שגם לא יהיה בסוף מה לחלט, ואני לא חושבת שאף אחד מאזרחי המדינה רוצה שאם בסוף היום בית המשפט ירשיע אדם, שהוא יישאר עם הפירות שהוא השיג מביצוע העבירה".