ג'וש (יהושוע) גולדשמיד / צילום: דקלה גרסין
חוק סימון מחירים, שקיים מזה 19 שנים, מחייב את הרשתות להצמיד מדבקות מחיר לכל המוצרים שנמכרים בחנויות. האם החוק מיושן ומוטב להיפרד ממנו - או שהוא עדיין מחויב המציאות?
הנושא נידון בפאנל סימון מחירים בכנס שערכה הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן לרגל יום הצרכן הבינלאומי שחל היום (ה'). החוק חוקק ב-1981 ונכנס לתוקף ב-1999 (על-ידי נתן שרנסקי שהעביר את החוק בשעתו).
עו"ד דן כרמלי, מנכ"ל איגוד לשכות המסחר, אמר בפאנל: "אנחנו נמצאים 30 שנים אחרי. אנחנו חיים בעולם חדש. בכל העולם, פרט לפיליפינים ו-9 מדינות מכלל מדינות ארצות-הברית, עדיין יש חובה סטטוטורית לסמן מוצרים בצורת מדבקות על כל מוצר. לא יודע אם אנחנו רוצים להיות ברשימה הזו או לשאוף להיות במקום אחר. ברשת שיווק מזון גדולה יש כ-400 אלף ברקודים במגוון של 40 אלף פריטים. כולנו הצרכנים משלמים על העלות של סימון מחירים כל יום. העלות במחיר לצרכן מגיעה ל-5%".
העיתונאי נחמיה שטרסלר, שתומך בחוק, ציין מספר נימוקים משכנעים: ראשית, העובדה שהמחיר מוצמד למחיר ונגיש לצרכן גם בבית, מאפשרת לו להכיר את המחיר ולפעול בתבונה, ולא לרכוש מיצרן או מחנות שמעלה את המחיר. "גם כשהחוק חוקק, יצרנים ואיגוד לשכות המסחר התנגדו. הם אמרו שזה בלתי אפשר להצמיד מחיר על כל יוגורט ויוגורט. טענו שהמוצרים יחמיצו בשעה שידביקו עליהם מדבקות. עוד נטען שזה יעלה המון כסף. וממילא אותו אחד שמסדר את המוצרים על המדף תוך כמה שניות מצמיד את מדבקת המחיר על המוצר. זה אמצעי ליציבות מחירים. בקליפורניה, מדינה שגרים בה 70 מיליון איש, יש חובה כזו."
עוד אמר שטרסלר כי "העובדה שהמחיר מופיע על המוצר חוסכת לי כסף. לא צריך לחפש את המחיר. זמן זה כסף, ולמה שאשלם על הפנאי שלי? מה שיקרה הוא שצרכנים ייקחו מוצרים מבלי לבדוק, ולא תהיה להם יכולת להשוות מחירם בין מוצרים אילו יבטלו את מדבקות המוצר. אומרים לי שיהיו קוראי קודים, ואני אומר שיהיה ציבור גדול של צרכנים שייפגעו מזה. אני לא רוצה לעבוד בזמן הקנייה ולחפש בסופר אחר מחירים".
השאלה אם מחיר דיגיטלי הוא עניין שהצרכנים יכולים להתרגל אליו. זיו רז מחברת SRS פתרונות קמעונאים מתייחס לאפשרויות המרובות למידע שמוצג על גבי הצגים הדיגיטליים, לרבות השוואת מחירים. האם היעדר מדבקות המחיר יפתחו פתח לאנדרלמוסיה במחירים ושינויים בלי הגבלה? רז אומר כי הוא רוצה להאמין ש"אנחנו חיים במדינה מתוקנת, ושאם תתגלה תופעה כזו, יתוקן חוק שימנע את זה".
המועצה לצרכנות מתנגדת לביטול החוק. ג'וש גולדשמיד, מנכ"ל המועצה לצרכנות, מסביר כי ככל שהמחיר רחוק מעיני הצרכן, האפשרות לבלבל ולהטעות אותו גוברת. "אני לא רוצה לחפש את מחיר הקוטג' ב-GPS. יש לקחת בחשבון את האוכלוסייה המוחלשת ואת החרדים שלא שולטים בסמארטפון. זאת ועוד, האפשרות לשנות מחיר בלחיצת כפתור זה הכסף הגדול. אם הייתי מנכ"ל של רשת שיווק, זה מה שהייתי רוצה. הצרכן מנגד רוצה את החופש לבחור ולהתחרט", אמר בהתייחס לבקשת איגוד לשכות המסחר לבטל 10 חוקים בהם גם את חוק החזרת המוצרים וביטול עסקה, שאגב קיים רק בישראל, מ.ר.ח).
עוד אמר גולדשמיד כי איש לא ערב לכך שאם תבוטל שיטת סימון המחירים, והיא תוביל לחיסכון בעלויות עבור הקמעונאים - החיסכון יגולם במחיר ויבוא לטובת הצרכן. "גם כשהמעט ירד באחוז, הקמעונאים לא גלגלו את ההפרש למחיר לצרכן", אמר.
עו"ד כרמלי הציג עמדה אחרת. לדבריו, "אנחנו דווקא בעד לאפשר שינוי מחיר בהינף לחיצת כפתור, כי זה יוביל לירידת מחירים. הקניות דרך האינטרנט שהולכות ועולות מוכיחות שזה אפשרי. הטכנולוגיות החדשות יעזרו לכולנו לקנות יותר חכם. להגיד מראש שהחיסכון בעלויות לא יתגלגלו לצרכן? בואו נבדוק את זה בפועל, ואם זה לא יוריד מחירים, תוכל לקום עוד מחאה כמו ב-2011. ההצעה שלנו היא לעשות פיילוט. איש לא בדק בפרקטיקה הארץ ישראלית המצויה, ואת זה צריך לבדוק בפיילוט קטן".
שטרסלר ניסה להציג את התמונה שמאחוריה האינטרס של הרשתות. "המטרה של הרשתות היא להרוויח, ולא להוריד את המחירים או לעודד את התחרות. הרשתות רוצות לשלוט במחיר בלחיצת כפתור".
רז הוסיף כי עלות יישום של מערכת תמחור דיגיטלית היא "לא גבוהה", ולפיכך אין חשש להשתת עלויות יישום המערכת במחירים.
גולדשמיד ציין כי יישום של תמחור דיגיטלי יהיה רלוונטי בעתיד, "אולי בעוד שנים רבות. כיום אסור לנו לשכוח את האוכלוסיות המוחלשות".
עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, התנגד לשינוי בחוק ואמר: "כל הסקרים שלנו מראים שהצרכנים לא רוצים לשנות את הסימון. זה הישג למדינת ישראל, ונוכל להיות אור לגויים בנושא הזה".