הדרך לסיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני עוברת ברצועת עזה

משלחת של נציגי המדינות התורמות לפלסטינים תבקר בקרוב ברצועת עזה ובדרום ישראל, כדי לעמוד מקרוב על המצב ההומניטרי ■ זוהי בשורה אמיתית על ההתקרבות בין ישראל לבין מדינות המפרץ

שדות גז בערב הסעודית / צילום: רויטרס
שדות גז בערב הסעודית / צילום: רויטרס

משלחת של קבוצת המדינות התורמות (לפלסטינים), ובה לצד נציגות האיחוד האירופי וארה"ב גם נציגים של ערב הסעודית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות, אמורה לבקר בחודשים הקרובים ברצועת עזה ובעוטף עזה - קרי, בישראל - כדי לעמוד על המצב ההומניטרי. זו אחת מהתוצאות המרכזיות של הדיונים בוושינגטון שלשום בין נציגי המדינות התורמות. ל"גלובס" נודע, כי כל הצדדים הביעו הסכמה עקרונית לביקור, כלומר גם נציגי המדינות הערביות וגם ישראל, ואם אכן יתממש זו תהיה הפעם הראשונה שבה תבקר אישיות סעודית רשמית בישראל, עוד צעד משמעותי בהתקרבות בין המדינות.

לישראל ולרוב מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה, אינטרסים משותפים אל מול הסכנה האיראנית, ביחד עם אינטרסים ביטחוניים, כלכליים ופוליטיים אחרים. דיווחים על מגעים חשאיים בין ישראל לסעודיה לקראת מתקפה אפשרית על איראן, פורסמו ב-2009 וב-2010. מגעים כאלה נמשכו כפי הנראה כדי למנוע הגעה להסכם הגרעין עם איראן ותוך מאמצים להגביר את הפיקוח עליה. ב-2016 תועדה בכינוס במינכן לחיצת יד בין שר הביטחון דאז משה (בוגי) יעלון לנסיך הסעודי טורקי אל-פייסל, שהיה מנהל סוכנות המודיעין הסעודית. באותה שנה הגיע לישראל גנרל לשעבר בצבא הסעודי עם משלחת של אנשי עסקים ואקדמיה.

מאז נטל את השליטה בסעודיה יורש העצר מוחמד בן סלמן, הקשר הזה התחזק. בן סלמן משנה את הממלכה ברפורמות מרחיקות לכת, גם כלפי נשים אך בעיקר בתחום הכלכלי. חזונו הוא הפיכתה של סעודיה למדינה מתקדמת שאינה תלויה רק בייצור נפט. הוא מרחיב את הקשרים הכלכליים עם מדינות המערב, ובחודש הבא יצא לארה"ב לקידום השקעות של חברות אמריקאיות בארצו. בסתיו היו דיווחים כי הוא עצמו ביקר בישראל בחשאי, אך לא נמצא לכך אישור.

צעד סמלי אך חשוב, המעיד גם על היחס לישראל, הוא ההיתר שניתן למטוסי אייר אינדיה לטוס לתל-אביב וממנה מעל שמי סעודיה, מה שמקצר מאוד את משך הטיסה ואמור להוזיל את המחיר. ביולי 2017 פורסם כי ומאחורי הקלעים מתנהלים מגעים לקיום טיסות ישירות מתל-אביב למכה, טיסות ייעודיות לעולי הרגל המוסלמים הישראלים, אשר נאלצים כיום לנסוע יממה באוטובוסים כדי לקיים את המצווה.

בחריין בעניין גם היא. בספטמבר, למשל, הוקיע מלך בחריין חאמד אל-ח'ליפה את החרם הערבי על ישראל בהודעה שמסר בנו באירוע במרכז שמעון ויזנטל בארה"ב. בדצמבר כבר ביקרה בישראל משלחת אנשי דת מבחריין, ובה נציגים מוסלמים ונוצרים וגם נציג של הקהילה היהודית בממלכה.

לאיחוד האמירויות היו את היחסים המתקדמים ביותר עם ישראל, ובין השאר ביקרו בה השרים מאיר שטרית ועוזי לנדאו, אך ב-2010 לאחר חיסולו של בכיר חמאס מוחמד אל-מבחוח בדובאי, אחת משבע האמירויות, היחסים הידרדרו. בשנים האחרונות חלה התחממות מחודשת וב-2015 נפתחה באבו דאבי נציגות דיפלומטית ישראלית רשמית, בדרג לא גבוה, העוסקת בעיקר בענייני עסקים, כלכלה ואנרגיה מתחדשת. בעקבות פתיחת הנציגות ביקר שם בינואר 2016 שר האנרגיה יובל שטייניץ והשתתף בין השאר בכינוס בנושאי משרדו.

במישור העסקי, עשרות רבות של חברות ישראליות מקיימות יחסי מסחר ענפים עם מדינות המפרץ. החוקר יצחק גל מאוניברסיטת תל-אביב אומר כי כיום יש כמאה חברות המקיימות קשר עם מדינות המפרץ, אף שלאלה אין יחסים דיפלומטיים עם ישראל. לדבריו זה מעט מזעיר מהפוטנציאל, שכן לישראל יש המון מה למכור שם, בעיקר בתחומי הידע המתקדם - תחום המים, למשל, טיהור שפכים, התפלה, שיטות השקיה ועוד. רבות מהחברות, כמו צים למשל, נמצאות בקשר כזה באמצעות הזרועות הבינלאומיות שלהן. רוב החברות מסתירות את הקשר הזה כדי למנוע את טרפודו, והן עוסקות שם בתחומים כמו אנרגיה מתחדשת, מים, ביטחון ומודיעין. הפוטנציאל העסקי עצום והתקדמות דיפלומטית עשויה להביא לפריצת דרך כלכלית שמשמעותה עבור הכלכלה הישראלית עצומה. עם זאת, הרתיעה במדינות אלה עדיין קיימת על רקע התמשכות הסכסוך עם הפלסטינים והיעדר אווירה מספיקה לקידום יחסים כלכליים תקינים.

התנקשות במשא ומתן

את הכינוס בוושינגטון שלשום יזם והוביל ג'ייסון גרינבלט, שליחו המיוחד של הנשיא דונלד טראמפ לאזורנו. הוא הצליח להושיב יחד את הסעודים, הקטארים ושאר נציגי המפרץ עם הישראלים ובראשם האלוף יואב פולי מרדכי, מתאם הפעולות בשטחים, לצד נציגי האיחוד האירופי ומדינות נוספות. נאום הפתיחה של גרינבלט כלל גינוי חריף לניסיון ההתנקשות בראמי חמדאללה, ראש ממשלת הרשות.

גרינבלט קבע כי מטרת המדינות התורמות היא למצוא דרך לקדם פרויקטים חיוניים לרצועת עזה ובראשם התפלת מים ופתרון בעיית האנרגיה, בלי לסייע בכך לשלטון חמאס ברצועה. הוא האשים את חמאס בהיותו הגורם העיקרי למשבר הכלכלי ברצועה ובאופן ישיר, בשימוש בכספים שנועדו לפרויקטים אזרחיים, לפיגועי טרור, לחפירת מנהרות ולרכישת כלי נשק. בנאומו הוא העלה את ההזמנה לביקור לימודי ברצועה ובשטחים הישראליים בעוטף עזה, וכאמור בשיחות אחר כך הביעו כל המשתתפות הסכמה לכך.

בשבוע הבא יתקיים עוד כינוס כזה, הפעם בבריסל, ועד אז אמורים כמה מהצדדים ובהם ישראל ומצרים להציג פתרונות ישימים לפרויקטים דחופים שתנהל הרשות הפלסטינית ברצועת עזה. הפלסטינים החרימו את הכינוס בוושינגטון, בשל המשבר המדיני עם ארה"ב, אבל קיבלו עדכונים, והם נדרשים לתת את הסכמתם לקבלת אחריות לפרויקטים ברצועה.

שר פלסטיני המעורה במגעים אמר ל"גלובס" כי הרשות בשלב הזה תסכים לקבל אחריות כזו רק על מקצת הפרויקטים, אלה הדחופים ביותר, הדרושים כדי לשמור על אפם של תושבי הרצועה מעל המים, שכן המשא ומתן עם חמאס עדיין תקוע, וניסיון ההתנקשות בחמדאללה עשוי לטרפד כליל את הקשר עם הארגון. עוד אמר כי ייתכן שאנו צפויים לתקופה רוויית זעזועים ברצועה בשל ההתנקשות והמאבק הפנימי בתוך חמאס, ובין חמאס לארגונים האחרים ברצועה. אבו מאזן לדבריו לא יהיה מוכן לוותר על העיצומים הכלכליים נגד ממשל חמאס, וכל עוד הקיפאון נמשך - מצבם של תושבי הרצועה יחריף.

הגז ימגר את הסכסוך?

תחום הגז שעליו הרחבנו בטור הקודם, מתקדם עוד הרבה יותר משחשבנו. הוול סטריט ג'ורנל מדווח כי בעקבות עסקת הגז בין החברות הישראליות למצרים, קבוצת חברות אנרגיה בינלאומיות, ובהן אקסון, בריטיש פטרוליום, רויאל דאץ', של וטוטאל, מתכוונות להגדיל מאוד את השקעותיהן בפיתוח שדות הגז במזרח הים התיכון ובתהליכי הנזלתו והעברתו למדינות אירופה. שר האנרגיה יובל שטייניץ מצוטט בכתבה ולפיו העסקה הזו הפכה את מה שלא ייאמן לייאמן, כלומר ישראל מוכרת מוצרי אנרגיה למדינות ערב, תסריט דמיוני עד לא מזמן. גורם אמריקאי בכיר שהתראיין לכתבה אמר כי העסקה הישראלית-מצרית, שבהמשכה גם ירדן תצטרף כצרכנית גז, נתפרה במעורבות אמריקאית דיפלומטית עמוקה. המגמה היא להפוך את משאבי הגז העצומים של מזרח הים התיכון למקור אנרגיה עיקרי באירופה ולמקור ראשי במזרח התיכון.

כניסתן של חברות הענק תביא כסף גדול לפיתוח השדות עצמם וגם למתקני ההנזלה וההולכה, כלומר, לחזון המצרי-אמריקאי-קפריסאי של צינור גז מהמתקנים המצרים לאירופה.

במהלכים הדיפלומטים והעסקיים המקדמים את ההסכמים הבינלאומיים ושיתופי-הפעולה מעורב בין השאר מי שהיה שר החוץ האמריקאי בימי ממשל אובמה, ג'ון קרי. האנליסט באס פרסיבל מחברת ווד מקנזי אומר כי לאחר מסלול המכשולים של הביורוקרטיה הישראלית, המאבקים המשפטיים בישראל והסוגיות הביטחוניות, ההסכם בין נובל אנרג'י למצרים משנה את תמונת המצב לחלוטין והאזור הופך לאטרקטיבי במיוחד לחברות הגדולות. ככל הידוע, החברה המתקדמת ביותר היא של ההולנדית, האמורה להיכנס להשקעת ענק בשדות הגז של קפריסין, ולהיות שותפה בתהליכי ההנזלה וההולכה עד לאירופה. בנובל אנרג'י סירבו לאשר את המידע שפרסם וול סטריט ג'ורנל אך הודיעו כי הם מנהלים מגעים עם כמה גורמים ליצוא הגז.

בריטיש פטרוליום פועלת בעיקר בשדות הגז שלחופי מצרים, ואקסון ביחד עם השקעות של קטאר מפתחת את שדות הגז שלחופי קפריסין. טורקיה אגב מערימה קשיים על הקידוחים והפעילות בקפריסין, ונשיאה ארדואן הודיע בשבוע שעבר כי ינקוט כל צעד נדרש להגנה על זכויותיה הימיות של קפריסין הטורקית. גם העימות בין ישראל ללבנון על מיקום הגבול הימי ביניהן והמים הכלכליים של המדינות, מעכב קידוחים שתכננו חברות טוטאל ו-eni באזור. תוסיפו עתודות הגז העצומות של קטאר, ערב הסעודית ועיראק במפרץ, והנה נוצרת תמונה של אינטרסים כלכליים משתנים כשהפעם גם ישראל בתמונה, כבעלת שדות גז גדולים בתחומה. מכאן אפשר להבין גם את האינטרס הסעודי בפיתוח צינור הולכה לאירופה, הצרכנית העיקרית של הגז.

חשיבותה של ישראל נוגעת גם לעניין הביטחוני, אחת ממשימותיו של חיל הים היא הגנה על אסדות וקידוחי הגז, במקרה של הסכמים בינלאומיים רחבי היקף הכוללים פיתוח עוד שדות והולכה על פני (או בתוך) הים התיכון. אין ספק שעוצמתה הצבאית הימית של ישראל תשחק תפקיד חשוב בהגנה על כל אלה.

עתודות הגז במדינות המזרח התיכון
 עתודות הגז במדינות המזרח התיכון

ניכוי במקור: מדרגת מס חדשה ברשות הפלסטינית

הקבינט הפלסטיני אישר לפני שבועיים את תקציבה המתוקן של הרשות ל-2018 והיקפו 8.5 מיליארד דולר, גידול של 11% לעומת תקציב השנה הקודמת על אף הקיצוץ הצפוי בהכנסות ממענקים ותרומות של ממשלות זרות ובראשן ארה"ב. ראמי חמדאללה ראש הממשלה הציג נתונים ולפיהם ב-2018 יגיעו ההכנסות ממענקי חוץ ל-775 מיליון דולר - 70% פחות ממענקי החוץ בשנת 2010.

כדי לגשר על הגירעון ועל הגידול בהוצאות, הכריזה הממשלה הפלסטינית על צעדי מס חדשים. נוסף על המסים שהוטלו על סחורות, הוחלט על מדרגת מס חדשה. עד היום היו 3 מדרגות: 5% מס על הכנסה שנתית של עד 75 אלף שקל, 10% להכנסה שנתית עד 150 אלף שקל ו-15% להכנסה שנתית גבוהה מ-150 אלף שקל. לפי התוכנית החדשה, תתווסף מדרגת מס של 20% לעסקים ולאזרחים שהכנסותיהם עולות על מיליון שקל בשנה. בכך, הרשות מקווה להגדיל את ההכנסות מעסקים גדולים, חברות תקשורת, בנקים ועוד.

מוחמד אבו ג'יאב, עורך העיתון הכלכלי הפלסטיני "אל אקטיסאדיה", אומר כי לפי הערכות יירשם גידול של 35% בהכנסות הרשות ממסים וכי המדרגה החדשה מביאה למערכת מיסוי צודקת יותר, המפרידה בין עסקים בינוניים לחברות הגדולות.

לעומתו, מאהר אל טאבעה, מלשכת המסחר והתעשייה ברצועת עזה, אומר כי החשש הוא שהחברות הגדולות ישיתו את העלאת המס על האזרחים, כלומר יעלו מחירים ועמלות.

עוד ביקורת מביא הכלכלן ד"ד עאדל סמארה, שלפיו ייתכן שצעדי המיסוי מוצדקים עקרונית, אך בהיעדר כלכלה פלסטינית יצרנית ועם חלק עצום בהוצאה הציבורית על שכר עובדי ממשלה במקום על שירותי בריאות וחינוך ועל תשתיות, אין תוחלת בצעדי המס. לדבריו, ההסתמכות היתרה על הכסף המגיע מחו"ל הופכת את המשק הפלסטיני לנכה ותלותי, והוא מעלה את השאלה מה יעשו הפלסטינים ביום שבו האירופאים יחליטו לסגור את הברז.