גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה שוקלים תקרת שכר בכדורגל הישראלי?

דוח אופ"א מראה כי בתוך עונה אחת זינקו הוצאות השכר של קבוצות הליגה הישראלית ב-23%, ובמינהלת הליגה מחפשים מודל שיעצור את הסחף ■ בין האופציות האפשריות: תקרת שכר קבוצתית מקסימלית, שתאפשר להחריג מספר כוכבים שיוכלו להרוויח סכומים ללא הגבלה

טוני וואקמה  / צילום: רויטרס
טוני וואקמה / צילום: רויטרס

בשבועות האחרונים מתקיים במינהלת הליגה בכדורגל דיון סביב אפשרות של התקנת תקרת שכר בליגת העל. 13 מ-14 קבוצות הליגה בעד המהלך, כאשר מכבי ת"א היא היחידה שמתנגדת. הסכום שנזרק לאוויר מדבר על 42 מיליון שקל שכר שחקנים מקסימלי לקבוצה, ובנוסף תתלווה רצפת שכר של 6 מיליון שקל לקבוצה (פרסום ראשון לידיעה היה באתר ONE).

למרות הרצון המוצהר להחיל את המהלך בעונת המשחקים הבאה - לא נראה שזה יקרה. העונה הזאת אוטוטו מסתיימת, והעברת החלטה בעייתית מבחינת מגבלות השוק החופשי וההתנגדות הנחרצת מכיוון מכבי ת"א מצריכים עוד זמן. במינהלת מסבירים שהמהלך של תקרת שכר נובע מתוך רצון למנוע מבעלי הקבוצות לברוח מהכדורגל בכך שיאפשרו להם "לחיות בכבוד" - כלומר להקטין את עלויות השכר של השחקנים ובכך למנוע או לפחות להקטין הפסדים.

במינהלת גם מעוניינים להעביר את ההחלטה פה אחד, כלומר שתהיה מקובלת גם על מיטש גולדהאר ומכבי ת"א. החשש שמוביל לעדינות מול מכבי ת"א: אם גולדהאר יבין שהוא לא יכול לנהל כאן את העסק כמו שהוא חושב לנכון ולשלם כמה שהוא רואה לנכון, הוא ייקח את הרגליים ויילך.

כעת מנסים למצוא פיתרונות יצירתיים. אחד המדוברים הוא סעיף החרגה שדומה לליגת ה-MLS האמריקאית - לקבוע לקבוצות תקרת הוצאה מקסימלית, אבל לאפשר למספר שחקנים-כוכבים לקבל שכר שאינו מוגבל בתוך התקרה (שלושה שחקנים) - כך עדיין יוכלו הקבוצות הגדולות לקבל חופש מסוים ולהביא שחקנים יקרים שיסייעו להם להתמודד על תארים ובמסגרות האירופיות. בתגובה לפניית "גלובס" בעניין תקרת השכר האפשרית, אומר מנכ"ל המינהלת ניקולס לב, כי "השאיפה שלנו תהיה לליגה מאוזנת יותר כלכלית, והמטרה היא למצוא מודל שמוביל לשם מבלי להגביל קבוצות שרוצות להצליח באירופה".

80% מההכנסות הולכות לשכר

סוגיית השכר לא הגיעה משום מקום לשולחן הדיונים במינהלת. ליגת העל הישראלית תפסה מקום מכובד בפרק העוסק בשכר השחקנים בדוח הבנצ'מרקינג החדש של אופ"א. לפי הדוח שמכיל את נתוני 2016, מבין 20 הליגות הבכירות ביבשת לפי דירוג אופ"א - שם נכללת גם ישראל (מקום 19) - הליגה הישראלית היא זו שרשמה את הזינוק הגדול ביותר בתשלומי שכר: עלייה של 23% בתוך שנה אחת, הרבה מעבר לשיעור הממוצע האירופי שעומד על עלייה של 8.6% בלבד. שכר השחקנים בישראל עומד על שיעור לא סביר/לא בריא של 80% מההכנסות של הקבוצות, השני הכי גבוה מבין 20 הליגות הבכירות באירופה, והרבה מעבר לשיעור האירופי הממוצע העומד על 62.2%.

שכר השחקנים באירופה, להבדיל ממה שנהוג לחשוב, נמצא במגמת התייצבות והגעה לאזורים נורמליים. הסיבה העיקרית היא רגולציית הפייננשל פייר פליי של אופ"א, שגם אם לא סגרה הרמטית את הקבוצות - עדיין הצליחה לייצר הרתעה. אבל גם רגולציות שמנהיגות הליגות עצמן: באנגליה, למשל, קיימת מגבלת מקומית להפסדים כספיים של קבוצות, כך שהדרך לעמוד בתקרה הזאת היא דרך התכנסות בנושא שכר השחקנים.

הסיבה הנוספת להגעה לממדי שכר נורמליים קשורה לעלייה בהכנסות של הקבוצות. הכדורגל האירופי ברמות הגבוהות מייצר בכל שנה גידול עצום במחזור. למשל, 10 המועדונים המכניסים בעולם ב-2018 רשמו מחזור כולל של 5.34 מיליארד אירו, עלייה של 113% בהשוואה לעשור קודם לכן. הגידול בשכר השחקנים לא מצליח לסגור את הפער שנוצר מול הגידול בהכנסות. בדוח של אופ"א, העלייה בשכר השחקנים בכדורגל האירופי בתוך שנה הסתכמה כאמור ב-8.6%, בעוד שהעלייה בהכנסות באותה תקופת זמן הסתכמה ב-9.5%. בשלוש מארבע העונות האחרונות שנבדקו (2013-2016) ההכנסות של הקבוצות עלו בשיעור גבוה יותר משכר השחקנים.

בישראל הזינוק המטורף בשכר השחקנים נובע מסיבה מרכזית: החתימה על הסכם השידורים ב-2015, ששווה 126.5 מיליון שקל בעונה בהשוואה ל-43 מיליון לעונה בהסכם שלפני זה. הסוכנים והשחקנים ידעו שאפשר לבקש יותר - וגם בעלי הקבוצות שיחררו את הרסן. כך הפכה ליגת העל הישראלית בתוך קיץ אחד מעסק חסר הגיון כלכלי עבור הבעלים לעסק חסר הגיון ומסוכן.

שיעור שכר השחקנים מתוך ההוצאות של קבוצות הכדורגל

איפה שיש כסף - יש גם הגיון

העיוות בשכר השחקנים נמצא במקומות הפחות זוהרים. בסרביה סעיף השכר עומד על 113% ביחס להכנסות הקבוצות, באוקראינה 110%, בסלובניה 101%, בקרואטיה 90% וברומניה 89%. כשתשמעו על קריסה של ליגה שלמה - זה יקרה שם. דווקא ברמה הגבוהה, איפה שיוצא כסף עצום וגם נכנס כסף עצום, המצב יציב. אם לוקחים את חמש הליגות הגדולות באירופה, אז בפרמיירליג האנגלית השכר מהווה 63% מההוצאות של המועדונים - שיעור סביר ונורמלי לגמרי; בבונדסליגה הגרמנית סעיף השכר 50% בלבד מההוצאות; בספרד 57%, בליגה האיטלקית 68% ובצרפת (טרם עידן ניימאר) סעיף השכר מהווה 69% מההוצאות של המועדונים.

מבין מועדוני העילית של היבשת, גם שם יש היגיון: בראש המועדונים שמשלמים את השכר הגבוה ביותר ניצבת ברצלונה עם 372 מיליון אירו בעונה, ובסך הכל 60% מהמחזור מופנה לשכר; מנצ'סטר יונייטד (שנייה בסעיף השכר) מפנה רק 47% מההכנסות שלה לשכר, ריאל מדריד 49%, צ'לסי 68% ומנצ'סטר סיטי 55%. סביר וסולידי בהחלט, בהתחשב שבקבוצות הללו מתרוצצים על המגרש שחקנים עם שכר של 300 אלף אירו ומעלה בשבוע.

השריר הכלכלי של הפרמיירליג הוא כל כך משמעותי, שלראשונה בהיסטוריה עומד סעיף השכר של הליגה על פי שניים מהליגה הבאה אחריה: סך המשכורות המשולמות בליגה האנגלית הוא 3.08 מיליארד אירו, לעומת הליגה הספרדית שמדורגת שנייה עם 1.43 מיליארד אירו. הקבוצות באנגליה יכולות לשלם שכר מטורף ועדיין להישאר רווחיות. דוגמה אחרונה היא ליברפול, שפרסמה בשבוע שעבר את הדוחות הכספיים של עונת 2016/17 שבה לא השתתפה במפעלים האירופיים ולא התקרבה לזכייה בשום תואר. השורה התחתונה: רווח נקי של 39 מיליון ליש"ט.

כסף בסירקולציה

הנתון המעניין ביותר שקשור לדוח השכר של אופ"א מנפץ אחת ולתמיד את המיתוס של שוק ההעברות השחקנים. ומי שמתעקש להמשיך ולדבר על שוק ההעברות הבועתי, שישמיד בקרוב מאוד את הכדורגל, אז בפועל המצב רחוק מאוד מהמציאות ונראה כך: הכסף נטו (רכישת שחקנים בניטרול מכירת שחקנים) שנשרף בשוק ההעברות מהווה 1.1% בלבד מההוצאות של הקבוצות בכדורגל האירופי. ובמספרים, 204 מיליון אירו יצאו נטו על רכש, מתוך הכנסה כוללת של 18.7 מיליארד אירו של קבוצות הכדורגל האירופיות שנכללות בדוח של אופ"א. הסיבה: בסופו של דבר הכסף נע במעגל סגור, קבוצות קונות ובצד השני גם מוכרות, והסירקולציה הזאת משאירה כמעט את כל הכסף ביבשת. הסירקולציה הזאת נראית כך: מתוך 711 קבוצות בליגות הבכירות באירופה שנבחנו בדוח - 33% מהמועדונים (233 קבוצות) הפסידו כסף בשוק ההעברות, בעוד ש-41% מהמועדונים (291 קבוצות) הרוויחו כסף בשוק, ועל 26% מהמועדונים הסתיימה הפעילות פחות או יותר באיזון.

גם כאן הירידה האחוזית בפעילות בשוק ההעברות קשורה בעיקר לחוסר היכולת להדביק את שיעור הגידול בהכנסות. שש שנים קודם לכן, ב-2010, שיעור ההוצאה נטו של מועדונים בשוק ההעברות היווה 7.3% מהמחזור.

ודבר אחרון: כשמדברים על שכר מתכוונים בעיקר לשכר השחקנים. ואכן, שכר השחקנים מהווה את המרכיב העיקרי - 71% מהוצאות השכר הולכות לשחקנים והיתרה לעובדי המועדון האחרים (צוות מקצועי, צוות טכני, עובדי מנהלה וכו'). אבל במועדון יש עוד כמה עובדים. מנצ'סטר יונייטד, למשל, נכון לשנת הדיווח האחרונה - הוא עסק ענק שמשלם משכורות ל-914 עובדים.

איפה שורפות קבוצות הכדורגל

עוד כתבות

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

ירושלים / צילום: Shutterstock

עקפה את תל אביב: העיר שהובילה בהיקף המכירות ב-2025, וגם במספר הדירות על המדף

שוק הדיור בשפל כבד: לפי הלמ"ס, ב-2025 בוצעו בישראל כ-91 אלף עסקאות נדל"ן - ירידה של כ-12% לעומת 2024 ● בעוד שמספר הדירות החדשות שנרכשו אשתקד היה נמוך ב-26% לעומת השנה הקודמת, הירידה ברכישת דירות יד שנייה הייתה מינורית ● ירושלים ות"א ריכזו כרבע מכלל היצע הדירות בארץ, כאשר בדצמבר ירושלים עקפה את ת"א בכמות הדירות החדשות הלא מכורות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

לקראת נתוני האינפלציה בארה"ב: ירידות בחוזים על וול סטריט

החוזים העתידיים על בורסות ארה"ב נסחרים בירידות ● לאחר שפל של 30 שנה, הדולר מתחזק היום מול השקל ● גם הזהב מתאושש בקלות ● מגמה מעורבת באירופה: הקאק יורד בכ-0.3%, הדאקס עולה בכ-0.1% ● באסיה ננעל המסחר בירידות ● עדכונים שוטפים

דמותה של אירנה בקמפיין הפועלים

מי המפרסם שלקח השבוע את הדאבל במדד הזכורות והאהובות

הפרסומת החדשה של בנק הפועלים עם אירנה והילה קורח מתברגת כפרסומת הזכורה והאהובה ביותר השבוע, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● לפי נתוני יפעת בקרת פרסום, סלקום השקיעה את התקציב הגבוה ביותר, אך לא התברגה

צוללים לשוק האג''ח / צילום: AI

שוקלים להשקיע בשוק האג"ח? צבי סטפק מסביר ממה צריך להיזהר

שוק משעמם? תחשבו שוב. הוא אולי לא מספק ריגוש כמו שוק המניות, אבל לא חסרים גורמים שמשפיעים על איגרות החוב שהנפיקו ממשלות ארה"ב, יפן ואפילו ישראל ● מהי נוסחת הקשר בינו לבין שוק המניות, והאם כאשר הריבית יורדת הוא מושפע תמיד באותו הכיוון כמו מניות?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

דונגפנג M-HERO / צילום: יח''צ

עם תג מחיר יוקרתי ויכולות שטח קיצוניות: האם הרכב הזה שווה 700 אלף שקל?

רכב השטח החשמלי הענק דונגפנג M-HERO עולה כמו דגמים של מותגי פרימיום מערביים, אבל יש לו מערכת הנעה ויכולות שטח שמקדימות את המתחרים בכמה שנים ● חבל רק שהטווח החשמלי מגביל אותו

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם גם בת''א / צילום: שלומי יוסף (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

צוואר הבקבוק שמונע ממובילאיי, איטורו ופאגאיה להירשם בבורסת ת"א

לגלובס נודע כי מספר חברות טכנולוגיה ישראליות שנסחרות בוול סטריט מעוניינות להצטרף לבורסה ולהפוך לדואליות, אך מה שעומד בינן ובין הרישום הכפול הוא חסם רגולטורי: לחברות עם שני סוגי מניות אסור להירשם למסחר בבורסה המקומית ● הרגולטור מקדם שינוי, אך החקיקה "תקועה" לכאורה בוועדת הכספים של הכנסת

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

תחבורה ציבורית / צילום: תמר מצפי

הצפת ערך ענקית בתחבורה: השליטה בדן צפויה להימכר לפי שווי של 2.8 מיליארד שקל

הרוכשים הם שותפות בראשה עומד מנכ"ל דן, אופיר קרני, כלל ביטוח וזרועות ההשקעה הריאליות של לאומי פרטנרס ומזרחי טפחות אינווסט ● בנוסף לפעילות התחבורה, הנכסים של דן גם כוללים גם זרוע נדל"נית שמקימה משרדים ומבני מגורים

ז'נבה, שוויץ / צילום: Shutterstock

המדינה העשירה שלא רוצה יותר מ-10 מיליון תושבים בשטחה

משאל העם, שיתקיים בעוד מספר חודשים, ייקבע אם שווייץ תציב "חסם עליון" של 10 מיליון תושבים בעתיד ● הנימוקים לכך הם הרצון לדאוג לשירותים הציבוריים והחברתיים וכן חשש כי הגירה מוגברת תיצור עומס שלא יאפשר לאזרחים לקבל שירותים מספקים מהרשויות

מגרשים באוניברסיטת תל אביב. הראשונים שנפתחו בישראל / צילום: רומן גרוניך

עומר אדם ועומרי כספי כבר התמכרו: המספרים מאחורי שיגעון הפאדל החדש

150 מגרשים, השקעה של כ־2 מיליון שקל בהקמת מתחם, הכנסות של עשרות אלפי שקלים בחודש למועדון ומפורסמים שמזוהים עם הספורט ● הישראלים התמכרו למשחק הפאדל - והיזמים נוהרים ● האם מדובר בטרנד חולף? בשוודיה הבועה כבר התפוצצה להם בפנים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

נתניהו במטוס לישראל: אני בספק, אבל אולי יהיה הסכם טוב

רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● כמעט שבוע אחרי הסבב הראשון של שיחות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, והעמימות לגבי מה שנאמר בחדרים הסגורים ממשיכה להיות גבוהה ● על רקע החיסולים הממוקדים: "ארגוני הטרור בעזה הגבירו את רמת הכוננות" ● "תיק הראיות" שהציג נתניהו לטראמפ: איראן מהתלת בכם ● עדכונים שוטפים

פתיחת המסחר לשנת 2026 בבורסת דרום קוריאה / צילום: Reuters, Matrix Images/Jung Ui-Chel

"אנחנו בשוק שורי עולמי": המרדף של משקיעים בוול סטריט אחר מניות זולות יותר נעשה גלובלי

תמחורים גבוהים והיחלשות הדולר מניעים את ההימורים על כך שהיתרון של ארה"ב על פני שווקים גלובליים אחרים יצטמצם ● הדבר מוביל מנהלי השקעות לחפש תשואות במזרח הרחוק ובאירופה ● עם זאת, רובם לא ממהרים להספיד את השוק האמריקאי

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

מלחמה עם איראן? שיחת הטלפון שעשויה לשנות את הכל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: הסיבה שמצרים הפכה מתווכת בין ארה"ב לאיראן, התרחישים האפשריים למחיר הנפט במקרה של הסלמה מול איראן, והתמיכה של אזרחים במדינות ערב בישראל נמצאת בשפל • כותרות העיתונים בעולם

צילומים: גיא יחיאלי, Shutterstock

המבחן של הבורסה לא ייעצר בחברה אחת

בבורסה שמחים בהגעת פאלו אלטו ● הגילוי שמטיל כתם על פרויקטים ● והאם לציבור נותר רק לחסום כבישים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סניף של רמי לוי / צילום: Reuters, Ammar Awad

העליון משרטט את הגבול בין סלוגן שיווקי להטעיית הציבור בפרסומות

ממבחן "אבטיח מלמיליאן" ועד הבטחות לנהיגה מושלמת - ביהמ"ש העליון משרטט את הגבול שבין גימיק פרסומי לעובדות בשטח ● מנגד, החשש מהטעיה באתרים בנוגע לזהות היצרן של המותג הפרטי נותר בעינו, ועלול לאלץ את הרשתות לחשוף את המידע לצרכנים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

גבי ויסמן, מנכ''ל ונשיא נובה / צילום: נובה

המשקיעים ציפו ליותר? מניית נובה נפלה בוול סטריט אחרי הדוחות

נובה מסכמת שנת שיא עם זינוק של 31% בהכנסות, אך הצפי להמשך בהתאם לתחזיות האנליסטים ולא מעליהן כמו ברבעונים קודמים ● לאחר עלייה של כ-45% מתחילת השנה - המניה איבדה גובה במסחר