גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה תמשיכו לעמוד בפקקים?

מימון הוצאות רכב צמוד מהעבודה הוא אחד הפיתויים הגדולים ■ אז מה הפלא שממשיכים לבחור ברכב הפרטי?

פקקים
פקקים

להלן ההצעה שעומדת בפני עובד מדינה: קבל החזר של 3,000-1,500 שקל בחודש (תלוי בדרגה, בשכר ובגודל הרכב) ותגיע לעבודה במכונית פרטית; או: קח 1,000-500 שקל בחודש ותגיע בתחבורה ציבורית - באוטובוס או ברכבת, הלוך וחזור.

במילים יותר ברורות: אם תבחר מרצונך החופשי להפסיד חלק נכבד מההטבה האדירה (לפי האוצר, 20% מהשכר בממוצע נובע מהחזקת רכב) שהמדינה משתוקקת להעניק לך - אז תסתדר עם האוטובוסים והרכבות. בחרת ברכב פרטי? אל דאגה, יש חניה צמודה. אם היא מעט מרוחקת אזי מופעלים מיניבוסים לאיסוף ולהגעה, אם לא - אז (לפעמים רק אחרי הפגנות ועיצומים שמסתיימים בהסכם שנחתם בהיחבא) תקבל כיסוי למימון החניה ואפילו הכרה בחצי שעה-שעה כ"שעות נוספות" בכל יום בגין חיפוש חניה או קושי ביציאה מחניה (בשנים האחרונות החלו ועדי עובדים במדינה לדרוש גם העלאה בדרגה בתמורה ל'אין חניה' צמודה. לא ברור אם התחילו לקבל).

אם שפר עוד יותר גורלו של העובד הוא יקבל "רכב שירות". זה אומר כיסוי של הוצאות הביטוח, התחזוקה, ירידת ערך ורוב עלות הדלק. אם תבחר, עובד יקר, באוטובוס או ברכבת - אז תגיע מהתחנה ברגל, או קח מונית על חשבונך.

אז מה הפלא שרוב-רובם של עובדי המדינה והשירות הציבורי בוחר בתמריץ הזה ומשתמש ברכב הפרטי? ומי שנשאר "לבלות" בתחבורה ציבורית הם עובדים מתחילים, בדירוגים נמוכים ביותר, בשכר נמוך מאוד, ו-נשים (חלק מכריע של נשות שירות המדינה מגיע בתחבורה ציבורית כי הרכב הרי צמוד לגבר במשפחה). 

להחליף אפליה באפליה 

את ההטבות הללו מקבלים, אם לא יותר מזה, גם המקבילים בשירות הציבורי. כך קורה שככל שעולה מספר העובדים בממשלה, בחברות הממשלתיות, בתאגידים, בגופים המוניציפאליים ובצמודים לכל אלה כמו למשל באקדמיה, בחלק ממקצועות ההוראה, בפקידות הצבא ועוד - והמספר אכן נמצא בעלייה מתמדת - הרי שגם הפקקים בעלייה מתמדת. 

הם כמובן לא לבד. בדרכה ההסתדרותית של הארץ הפכו תנאי ההעסקה במדינה ובאיגודים המקצועיים הגדולים לכוכב הצפון של תנאי ההעסקה גם במגזר העסקי. מימון הוצאות רכב, תמיד עדיף "רכב מהעבודה" או "רכב צמוד", הוא אחד התנאים והפיתויים הגדולים. בעיקר נוכח העובדה שמול זה מי שמגיע בתחבורה ציבורית מקבל בקושי את עלות הכרטיס.

לפני כחצי שנה פרסם הכלכלן הראשי באוצר סקירה הנוגעת לשכירים שמקבלים רכב חברה. קרוב ל-80% הם גברים, שכרם בסביבות 30 אלף בחודש והם מתגוררים במרכז הארץ. השבוע פרסם בנק ישראל את ממצאיו לפיהם רק מי שהכנסתו נמוכה ביותר משתמש, בלית ברירה, בתחבורה ציבורית. כך קרה שההוצאה הממשלתית על החזרים לעובדים בגין שימוש בתחבורה ציבורית נמצא בירידה מתמדת, בעוד שעלות ההחזר עבור רכבים פרטיים בעלייה מתמדת.

לפני למעלה מעשור החל דיבור על תוספת שכר לעובדי המדינה במקום תשלום להחזקת רכב. כלומר, השוואת ההטבה לאלה ולאלה בהערכה שאז יעדיפו עובדים את השימוש בתחבורה ציבורית וישאירו לעצמם יותר כסף חופשי. באותה עת פורסם מחקר שערך ארגון התחבורה "היום ומחר" ("הבעיה המרכזית של התחבורה בארץ היא בעיית הנגישות, "גלובס", 12.11.2006), שמצא כי הוראות החשב הכללי בדבר החזר הוצאות רכב מפלות לטובה את בעלי הרכב ומהוות תמרוץ לרכישה ולנסיעה ברכב פרטי. כך, נקבע, מעודדת המדינה ומגבירה את העומס בכבישים, את הפקקים, תאונות הדרכים, זיהום האוויר והפגיעה בפריון.

אמרו אז שאם תבוטל האפליה לרעה, אם יתיישר התגמול לאלה ולאלה, הרי שאחרי עובדי המדינה יבוא כל השירות הציבורי, אחריו גם המגזר העסקי. הממונה דאז על השכר באוצר אמר שיבדוק את זה, שישקול להחיל את הדבר בהסכם מיוחד עם עובדים חדשים, כמובן מותנה בהסכמת ההסתדרות. זה לא התקדם.

לפני חמש שנים נידונה החלטת ממשלה שקובעת שיש להמליץ על שיטת תגמול שוות ערך למחזיקי מכונית ולמי שאינם מחזיקים במכונית בשירת המדינה. גם זה לא התקדם. 

לפני כחצי שנה, ב-24 ביולי 2017, קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה דיון בנושא "עידוד הגעה ירוקה לעבודה באמצעות המרת שיטת השכר". יו"ר הוועדה, ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה, פתח ואמר: "נחשפנו להצעה. אנחנו יודעים רק לשבח ולהלל אותה... רבים מהעובדים רוכשים רכב כדי לקבל את ההטבות שלצידו".

מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב ושותפתו של מקלב לקידום ההצעה, הבהירה איך זה יקרה: "עובד שזכאי להחזקת רכב, ברצותו ניגש לממונה ואומר: 'אני רוצה לוותר על הרכב'. במידה והמעסיק מסכים לכך, העובד מקבל הטבה באותו סכום לשכר הנטו שלו וההטבה לא תיחשב לחישוב הפנסיוני ולא תשפיע על מנגנון האיזון האקטוארי. אנחנו מדברים על הסכם קיבוצי שבהמשך יצטרך חקיקה".

את עמדת האוצר ביטאה חמוטל בן דור, סגנית הממונה על השכר, שאמרה: "פגשנו את ההצעה הזו לפני כמה שנים. ניהלנו הרבה מאוד דיונים... ועדיין אנחנו רואים סיכונים מאוד גבוהים בפרטים הקטנים. המחוייבות האקטוארית לכך היא מיליארדים. בממוצע, 20% משכר העובד זה החזקת רכב. יש סיכונים גדולים בהצעה ולכן אנחנו לא מתחברים אליה... לצד זאת, אנחנו עדיין חושבים על הנושא".

אלא שאז קם נציג ההסתדרות, רן קופל, שרץ לדאוג למעמדו של הארגון על חשבון הציבור והפקקים, ובעצם קבר את הרעיון כולו: "חשוב לנו שהדבר יעשה בשיתוף פעולה איתנו בצורה של הסכם קיבוצי. ההצעה טובה ויפה, אך שיורדים לעומק יש קצת עיוותים ודברים שאנחנו נלחמים עליהם... בנוסף עולות תהיות: למה באמת שעובד יוותר על הרכב שלו? הוא מוותר על נוחות. אם לא יהיה תמריץ מעבר אולי זה לא יקרה. האם זה רכיב פנסיוני כן או לא, גם זו אחת השאלות".

במילים אחרות שהיו ברורות לכל מי שנכח בישיבה: לעמדת ההסתדרות, הרבים החזקים שמשתכרים שכר טוב, שמקבלים את הטבת הרכב - וגם ימשיכו לקבל אותה - יצטרכו לקבל גם "תמריץ מעבר". כלומר, יחליפו אפליה באפליה. יותר מזה, ההסתדרות כבר הניחה את המוקש הגדול על השולחן: היא תדרוש, ובפועל כבר דורשת, שהתוספת תיחשב כרכיב פנסיוני. זה הרגע וזו הסיבה שהרעיון כולו נקבר עמוק באדמה. הישיבה נגמרה באמירה של מקלב שיש למצוא פתרון משפטי וחקיקתי, וגם "לא נמתין עוד שנים, נשים את זה על שולחננו, נפנה לשר האוצר ונדרוש פתרון".

שום דבר לא קרה מאז חוץ מעוד ועוד מכוניות פרטיות, עוד הטבות מפלות והרבה הרבה יותר זמן בפקקים.

עוד כתבות

ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

600 מיליון שקל ל-15 שנה: בזק חתמה על הסכם חדש עם גילת טלקום

חברת גילת טלקום ממשיכה את התנופה בפעילות האינטרנט והענן, וחתמה עם בזק על הרחבת השימוש בקווי הסיבים האופטיים שלה ● ההסכם, שתקף ל-15 שנה תמורת יותר מ-600 מיליון שקל, צפוי גם להרחיב משמעותית את בסיס ההכנסות של בזק

קים קרדשיאן לובשת SKIMS / צילום: יח''צ

סקימס של קים קרדישיאן בדרך לישראל בשותפות עם קבוצת אירני

מותג ההלבשה התחתונה והמחטבים של קים קרדשיאן יושק ב-10 בנובמבר באתר פקטורי 54, ובמהלך דצמבר יחל להימכר גם בסניפי הרשת במתכונת "חנות בתוך חנות" ● במהלך חמש השנים הקרובות צפויות להיפתח בישראל 10-14 חנויות של SKIMS ● לפי ההערכה, ההשקעה של קבוצת אירני במהלך תגיע לכ-65 מיליון שקל

רחוב אלנבי, תל אביב / צילום: כדיה לוי

חרף התנגדויות תושבים: תוכנית "מרחב מנורה אלנבי" אושרה על ידי הוועדה המקומית של ת"א

תוכנית "מרחב מנורה אלנבי", שכוללת הקמת מגדל בן 45 קומות בין רחובות יבנה, אלנבי ויהודה לוי, אושרה בשבוע שעבר ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בת"א ● בין ההתנגדויות שנדחו: טענות על עומסי תנועה משמעותיים ופגיעה במשכירי הדירות והעסקים באזור

Jaecoo 7 צ'רי / צילום: יח''צ

מהפך בשוק הרכב: קבוצת צ'רי הסינית עקפה את המסירות של טויוטה

קבוצת צ'רי הסינית טיפסה למקום השני במסירות הרכב מתחילת השנה עם המותגים צ'רי וג'אקו, תוך שהיא עוקפת את טויוטה שנמצאת כעת במקום השלישי בחלוקה ליצרניות ● יונדאי מוטורס שומרת עדיין על ההובלה עם כ־52 אלף מסירות מצטברות ● בענף הרכב מצפים כי בחודשים הבאים ימשכו מבצעי ההנחות על רכבי "אפס קילומטר"

סטיבן א. סמית' בקמפיין פאפאיה / צילום: יח''צ

הפרזנטור החדש של חברת ההייטק הישראלית פאפאיה

אחרי שפרשן הכדורסל האמריקאי המפורסם סטיבן א. סמית' נתפס משחק סוליטר בגמר ה-NBA, גייסה אותו חברת ההייטק הישראלית פאפאיה כפרזנטור אליפות הסוליטר העולמית שהיא מארגנת ● כעת היא עולה בקמפיין חדש מבוסס AI, וההשקעה במהלך כולו נאמדת במיליוני דולרים ● אירועים ומינויים

מנכ''ל מורגן סטנלי טד פיק ודיוויד סולומון, מנכ''ל גולדמן זאקס / צילום: AP - Seth Wenig

התיקון בדרך? האזהרה של המנכ"לים הבכירים בוול סטריט

המדדים המובילים בארה"ב נסחרים ברמות שיא לאחר עליות בשיעורים דו־ספרתיים השנה, אך בכירי וול סטריט מזהירים כי השוויים "מתוחים מדי" ● מנכ"לי גולדמן זאקס, ג'יי.פי מורגן וקפיטל גרופ סבורים שתיקון של עד 15% בשווקים הוא רק עניין של זמן - וזה לאו דווקא רע ● היום ירידות חדות

המועמדים לראשות עיריית ניו יורק, מימין לשמאל: זוהרן ממדאני, קרטיס סליווה ואנדרו קואומו / צילום: Reuters, Angelina Katsanis/Pool

הבחירות בניו יורק: טראמפ חוצה את הקווים ותומך באנדרו קואומו

נשיא ארה"ב הודיע כי הוא תומך באנדרו קואומו, יריבו לשעבר מהמפלגה הדמוקרטית, על פני המועמד הרפובליקאי קרטיס סליווה שמפגר בסקרים: "אם הבחירה היא בין קומוניסט לדמוקרט רגיל, אני אעדיף את הדמוקרט" ● הזהיר כי אם המועמד הדמוקרטי סוציאליסטי זוהרן ממדאני ינצח בבחירות בניו יורק, הוא "ישקול למנוע תקציבים פדרליים מהעיר"

משחתת אמריקאית מפליגה מפורט־אוף־ספיין על רקע מתחים גוברים באזור בין ארה''ב לוונצואלה / צילום: Reuters, Andrea de Silva

נפט וקרטלי סמים: ארה"ב בדרך לעימות חזיתי ראשון זה שנים

על רקע החרפת המאבק בקרטלי הסמים, בעולם מדווחים על היערכות אמריקאית למבצע צבאי נגד משטר מדורו ● בעוד טראמפ טען כי אין כוונה לתקוף, בוונצואלה נערכים צבאית ופונים לרוסיה בבקשה לעזרה ● וגם: איך העימות הפוטנציאלי ישפיע על שוק הנפט העולמי?

30 מיליארד שקל על הנייר, אפס בפועל: מבקר המדינה בדוח חריף על היערכות האוצר למלחמה

דוח חריף שמפרסם היום מבקר המדינה מגלה את התמונה המורכבת של ההיערכות הכלכלית למלחמה ושל ניהול תקציבי המלחמה ● לפי הדוח, כשפרצה מלחמת "חרבות ברזל" התברר כי לאוצר אין מנגנון תקציבי מוכן להעברת כספים מיידית לצורכי חירום, וכי למרות שעל הנייר היו לכאורה 30 מיליארד שקל בתקנות רזרבה - הרזרבה האפקטיבית בתקציב הייתה אפס

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את תקציב 2026 / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "בתקציב 2026 יוטל מיסוי חדש על הבנקים", בנק ישראל: "לא מקובל"

השר בצלאל סמוטריץ' הציג את עקרונות תקציב 2026; הציב יעד גירעון מתון יחסית של 3.2% לשנת 2026 ● הכלכלן הראשי הפחית את תחזית הצמיחה ל-2025, אך הביע אופטימיות לגבי השנה הבאה ● בנק ישראל מתנגד לכוונה של השר למסות את הבנקים, "מיסוי סקטוריאלי מייצר עיוותים בין השחקנים השונים במשק ולא בכדי הוא אינו מקובל בעולם"

בנין הוועד הפועל של ההסתדרות בת''א / צילום: עינת לברון

ההסתדרות, הג'ובים והדירקטורים: כך נוצרה הקרקע לצמיחת השיטה שנחשפה

ההסתדרות זוכה למעמד יוצא דופן שמאפשר לה לא רק למנות את הדירקטורים בגופים שתחתיה, אלא גם דריסת רגל משמעותית בחברות הממשלתיות ● האירועים הנוכחיים מצטרפים לביקורת החריפה ולניסיונות להגביל את הכוח הזה באמצעות חקיקה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

ירידות בוול סטריט בהובלת מניות הטכנולוגיה; פלנטיר נופלת ב-7%

נאסד"ק יורד ב-2% ● מייקל בארי פתח פוזיציית שורט על אנבידיה ופלנטיר, אלכס קארפ מנכ"ל פלנטיר בתגובה: "מטורף" ● מנכ"לי גולדמן סאקס ומורגן סטנלי: משקיעים צריכים להיערך לירידה של מעל 10% בשוקי המניות ● קרן העושר הריבונית של נורווגיה הודיעה כי תצביע נגד חבילת השכר הענקית של אילון מאסק ● הביטקוין בשפל של 5 חודשים, מניות הקריפטו נופלות

שר התקשורת שלמה קרעי / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

איזו ועדה תטפל? השאלה שתקבע את גורל רפורמת השידורים

הרפורמה השנויה במחלוקת שמקדם השר שלמה קרעי, עברה משוכה ראשונה ● מה היא כוללת, אילו תחנות צפויות לה ומדוע מנסים להרחיקה מוועדת הכלכלה?

יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

ההסתבכות של הפצ"רית: העבירה שעל הפרק, ומה הבעיה במינוי המחליף?

בנוסף לחשד להדלפת הסרטון משדה תימן, האלופה יפעת תומר־ירושלמי עשויה להיות מואשמת בדיווח "בעייתי" לבג"ץ ● דיווחי כזב לביהמ"ש לא הביאו להרבה הרשעות, אבל בכל זאת יש תקדים מפורסם ● ולמה צריכים לשים לב לפני שממנים את המחליף?

דגמים בולטים בציי הרכב / צילום: יח''צ

עודפי ליסינג, הנחות חריגות וירידת ערך מואצת: הכללים בשוק היד שנייה משתנים

השינויים התחרותיים והטכנולוגיים המואצים שחלים בשוק הרכב החדש משפיעים בצורה ישירה ומשמעותית גם על שוק המכוניות מיד שנייה ● אילו הרגלים חדשים כדאי לקונים ומוכרים לשקול לאמץ, היכן מסתתרות המציאות הזולות, ומאילו מלכודות מומלץ להיזהר?

אלכס קארפ, מנכ״ל פלנטיר / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

פלנטיר עקפה את תחזיות האנליסטים, אז למה המניה נופלת?

מניית פלנטיר ירדה ממחיר שיא כל הזמנים אליו הגיעה, דווקא לאחר שהחברה הציגה תוצאות חזקות ברבעון השלישי ● בשוק חוששים שהשווי של החברה גבוה מדי

לידיעת משקיעי הקריפטו / צילום: Shutterstock

לידיעת משקיעי הקריפטו: מתי תיאלצו לשלם 50% על הרווח ואיך תחסכו במס

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - קריפטו ● מתי עליכם לשלם מס, איזה תקרות הכנסה לא כדאי לכם לחצות, ואיך אפשר לצמצם משמעותית את ההתחייבויות שלכם למדינה? ● כתבה שנייה בסדרה

קניות בקניון / צילום: גיא חמוי

מחכים למבצעים: בכל ענפי המשק הבולטים נרשמה ירידה במכירות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על ירידה בכמות העסקאות, בעיקר בפריפריה - בצפון ובדרום

כך הבחירות לראשות ניו יורק הפכו למלחמה על המזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איך מסקרים בעולם את הדלפת הסרטון על ידי הפצ"רית, באוסטרליה מפגינים נגד נשק ישראלי, איך ממדאני משך את הקולות הפרו-פלסטינים בניו יורק, והסנטור האמריקאי שמזהיר מאנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם 

מחלקת בשר בסופרמרקט בישראל / צילום: Shutterstock

260 אלף שקל בחודש: השכר הפנומנלי של גילדת שוחטי הבשר

כמעט 60% מבשר הבקר בישראל מגיע ממדינות שונות בעולם, כאשר היבואנים נדרשים לממן צוותי שחיטה כשרה בחו"ל ● בשנים האחרונות מתמעט מספרם של השוחטים, ואין הכשרות לדור עתיד - מה שמאפשר להם לגבות שכר גבוה במיוחד, שמגולגל למחיר שמשלם הצרכן הסופי