גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היפסטרים נגד אוטומציה: מקצועות צווארון כחול הפכו למגניבים

פרופ' ריצ'רד אוסיג'ו עקב במשך ארבע שנים בניו יורק אחרי גברים צעירים ומשכילים שבחרו לעבוד במקצועות שבעבר נחשבו נחותים ולשנות את הכלכלה העירונית ■ בשיחה עם "גלובס" הוא מסביר מדוע שרברבים וחשמלאים לא זוכים לעדנה כמו קצבים ומה הפספוס הגדול של התופעה

פרופ' ריצ'רד אוסיג'ו / צילום: תמונה פרטית
פרופ' ריצ'רד אוסיג'ו / צילום: תמונה פרטית

אם הלכתם ברחובות תל אביב בתקופה האחרונה, אולי יצא לכם להיתקל באחת ממספרות הגברים, ה-Barber Shop, שצצו. מאוישים בצוות ספרים משכיל ומגונדר עם חולצות לבנות מהודקות ועניבות פרפר חונקות, מעניקים גילוח צמוד ללקוח התורן במספרות עמוסות עץ ומעלות ריח עז של קצף גילוח. הסוציולוג ריצ'רד אוסיג'ו טוען שמה שנראה כמו קוריוז, או טרנד היפסטרי תורן, הוא למעשה חלק ממגמה כלכלית רחבה: ג'נטריפיקציה של מקומות עבודה. מתן שירות במספרות, קצביות וברים הפך מעבודת צווארון כחול לעבודה "מגניבה" של הצווארון לבן.

בזמן שקניונים וחברות קמעונאיות נופלות כמו זבובים, בתי עסק קטנים מתמחים נהנים מפריחה יוצאת דופן. מספרות גברים בארה"ב, למשל, הם מהמקצועות הצומחים בכלכלה האמריקאית. מספר הבקשות לרישיון עסק בתחום זינק בשנה החולפת ב-10% לעומת 2016, וסך הכול השוק סיכם את 2017 ב-3.7 מיליארד דולר ברווח (עלייה של כמעט 2%). זאת - חשוב לציין - אחרי שאותו שוק סבל בין השנים 1992 ל-2012 מירידה מצטברת של 23%. וזה רק קצה הקרחון. מספר המספרות והברים צפוי, לפי משרד העבודה האמריקאי, לזנק ב-10% בשנים הקרובות, ובתי האטליז ב-5%. הטרנד כל כך משמעותי, שאפילו חברות כמו סטארבקס, רשת בתי הקפה הגדולה בארה"ב, מחפשות להידחק לנישה של התמחות. סטארבקס לדוגמה הקימה חדרי טעימה "אקסקלוסיביים", שמנוהלים על ידי צוות עלית של בריסטות.

אין סתירה בין אופרה להיפ הופ

המחקר התחיל אצל אוסיג'ו ממש במקרה. "עבדתי על פרויקט בדאון טאון מנהטן, על הג'נטריפיקציה באזור דרך סצנת חיי הלילה. נפתחו הרבה מאוד ברי קוקטיילים בשכונות החלשות והם היו מאוד שונים מכל דבר שראיתי או חוויתי בעבר. לאט לאט הבנתי שהם חלק מרשת שלמה של אנשים שהקדישו את עצמם להכנת משקאות".

אוסיג'ו (Ocejo), פרופסור באוניברסיטת סיטי ניו יורק וג'ון ג'יי קולג', חקר את התופעה בארבע השנים האחרונות ברחובות ניו יורק, ואף מצא את עצמו מפשיל שרוולים ומתמחה בבית זיקוק לאלכוהול בצפון מדינת ניו יורק ובאטליז דיקסון המבוקש במנהטן, עומד על טעמו של הוויסקי ולומד כיצד לחתוך את הפילה המושלם.

התוצאה היא "Masters of Craft: Old Jobs in the New Urban Economy", ספר מקיף, עמוס דוגמאות והסברים אקדמיים לתחייתם של המקצועות האלו בקרב בני המעמד הבינוני המשכיל.

"בעלי המקצוע מעניינים הרבה יותר מהמקצוע שבחרו", מספר אוסיג'ו בשיחה עם "גלובס". זה לא מפתיע בהתייחס לפרופיל של רובם. "מדובר בגברים, בעלי תואר אוניברסיטאי, שעבדו במקומות אחרים, או שהיו להם מגוון של אפשרויות תעסוקה. זו לא עבודת אין ברירה, הם לא חייבים להיות ברמנים. הם לא חייבים למזוג משקאות או לחתוך בשר. אבל זה מה שמעניין ומספק אותם. זו אוכלוסייה קטנה וסלקטיבית של בני דור המילניום שיצרו סטנדרט אחר של צריכה, שהוא כה פופולרי שיש היום גם בני דור ה-Z שבוחרים ללכת לעבוד בקצביות במקום ללכת לקולג'".

מדגדג לבטל את הטרנד ולראות בו מהלך נואש של בוגרי אוניברסיטאות עמוסי חובות שלא מצליחים להשתלב בשוק העבודה. אבל מבחינתו של אוסיג'ו, זה יהיה לפספס את תגובת הנגד הגדולה לאוטומציה, ייצור וצריכה המונית, והצמא העז של עירוניים צעירים שמרוויחים היטב לתענוג ברמה גבוהה במקומות פרדוקסליים נמוכים. מה שאוסיג'ו מזהה כביסוס של מעין טעם תרבותי פחות סנובי ויותר "דמוקרטי", שיכול לאהוב היפ הופ ואופרה בלי לחשוב שמדובר על שתי חוויות סותרות.

"היום הצריכה היא תהליך הרבה יותר מודע", טוען אוסיג'ו ומפרט: "אנשים מהמעמד הבינוני צורכים בצורה הרבה יותר מודעת ובאופן שישקף את הזהות שלהם כפי שהם תופסים אותה, בצורה שהיא לכאורה מתריסה כלפי הצריכה ההמונית. אנשים מגלים עניין גדול יותר בתוצרים מקומיים. מוצרים שיש להם מקור ברור, שידוע מאיפה הם באו ומי הכין אותם ושאולי תהיה להם את האפשרות לפגוש את היוצר או לצפות בו ובתהליך ההכנה. המוצרים האלו פונים בדיוק לאופן הצריכה הסלקטיבי וממלאים את הביקוש הקיים".

במקום ריהוט איקאה המוני, המילניאלז מחפשים את נגריית הבוטיק, במקום נתח הבשר התעשייתי מהסופרמרקט - את הקצב המומחה השכונתי, ובמקום מותג הבירה - את הקוקטייל שנרקח במיוחד בשבילם. מבחינת הברמנים, הספרים, הקצבים ובעלי המזקקות שבחן אוסיג'ו, עולה לטענתו בעיקר רוח של אותנטיות ואינדיבידואליזם. הקפדה על פרטים, מיומנויות וטכניקות ישנות, עד ליצירת רפרטואר תרבותי. התמחות מתובלת בכבוד מוחלט, בלי שום "אירוניה היפסטרית", אלא ברצינות תהומית, בתחושה של משמעות ואומנות. כל אלו הפכו את המקצועות המסורתיים למגניבים, כמו בפרפורמנס, עם במה ציבורית וקהל שיכול לחזות במתרחש ולהעריך את המיומנות והידע שלהם בערבוב משקאות, שימוש בסכין קצבים, או התער. חוויה שהופכת את העובדים למעצבים של תרבות צריכה גבוהה וטעם עלית. בגלל זה, אגב, מסביר אוסיג'ו, לא סביר שנראה תחייה במקצועות שנמצאים הרחק מהקהל כמו חשמלאים או שרברבים, שאין להם שום במה ציבורית.

גברים לבירה, נשים לתפירה

ההבחנה של אוסיג'ו מעלה שאלה אחת עיקרית: מדוע אנשים משכילים, שיכולים לבחור במה לעבוד, יבחרו במקצעות שמעמדם נשחק בצורה כה גסה במשך שנים? "זה מתחיל בשוק העבודה", טוען אוסיג'ו ומציין את חוסר הוודאות והסיכון הגדול בשוק לעומת העבר. "אנשים מחפשים משהו יציב ומסורתי יותר", אבל אולי חשוב לא פחות - לעשות משהו שהם אוהבים. "היום התפיסה השולטת, בעיקר אצל בני דור המילניום, היא שצריך לעשות מה שאוהבים, מה שמעניק אושר. אנשים רבים שנכנסו לתחומי העבודה ה'חמים' של העידן הדיגיטלי, המקצועות ששולטים בכלכלה העולמית, לא קיבלו את תחושת הסיפוק בתעשיות או בחברות האלו ופנו למקצועות המסורתיים. הם רצו להשתמש בראש שלהם אבל גם בידיים, לעבוד עם חומרים בתוך סביבה שדורשת מערך מוגדר של מיומנויות, שונה מאוד מהאי-ודאות בעולם הצווארון הלבן. העבודות האלו סיפקו להם מגוון צרכים".

קשה שלא לשים לב שכשאוסיג'ו מדבר על המגמות החדשות בשוק העבודה, המיקוד המוחלט שלו הוא בגברים. השיחה איתו מלאה בדימויי כוח וסיפוק שמתאימים יותר לשיחה על התמורות בשוק העבודה בתחילת המאה ה-20. אוסיג'ו מודע לכך לחלוטין, קשה להיות סוציולוג צעיר במאה ה-21 ולכתוב ספר שמבוסס כולו על תצפיות על גברים ולא להיות מודע לכך. "זה נכון, אין בתחומים האלו הרבה נשים. אלו משרות שמקודדות מסורתית כמשרות גבריות. אני חושב שחלק מהמגמה מושפע גם מהתפיסה הישנה שיש להשתמש בעוצמה הפיזית של הגוף הגברי כדי להשתכר. אלו שבוחרים במקצועות האלו מחזירים לעצמם תחושה של גבריות אבודה". זה, אם כך, לא מפתיע שבעלי המקצוע החדשים נמנעים מהתארים המודרניים לאותם מקצועות כמו מיקסולוגים לברמנים או מעצבי שיער לספרים. הם מבחינתם מחדשים את מלאכת היד המסורתית והכבוד אליה, לא מנסים להמציא אותה מחדש.

כמו הגברים, גם הנשים שלוקחות חלק בתנועה הזאת עושות זאת תוך שהן ממלאות תפקידים מסורתיים. "נשים מחיות היום מקצועות כמו תפירת בגדים והכנת מזון", מסביר אוסיג'ו ומדגיש שלא נתבלבל עם מקצועות השף, שזה עדיין תחום שנשלט על ידי גברים. "החלוקה היא מאוד מגדרית", הוא מסכם, "אבל מקור הדחפים הוא זהה: לעשות בידיים משהו שאתה אוהב".

החלשים שוב נשארו בחוץ

מילת המפתח בכל הסיפור הזה היא "קול". "זה לא שלא היו מספרות מצוינות לפני כן, אלא שהן פשוט לא יוצרות סביבן הייפ או מתויגות כמקומות שיש להתבונן בהם כעל חדשניים", מציין אוסיג'ו. "תמיד שואלים אותי בהקשר לספר על הדברים ה'מגניבים', על האלכוהול, הברים או הקצביות, ואני באמת חושב שהמגמה החדשה הזאת נהדרת, אבל יש בה גם דברים לא טובים".

חשוב לו להסביר את הפספוס הגדול במגמה הנוכחית, עם הפוטנציאל העצום שקיים בה להיטיב עם אנשים שנותרו מאחור בכלכלה המודרנית, אלו שנתקעו בתעשיית השירותים עם השכר הנמוך ואפשרויות קידום לא קיימות.

"זה הפך להיות משהו מאוד אקסקלוסיבי. רשתות מאוד קטנות וצפופות ומי שמנהל אותם נוהג להעסיק אנשים בעלי פרופיל תרבותי מסוים, עם רקע אקדמי או שיכול היה להיות להם רקע אקדמי ואנשים שיש להם דרך מסוימת להתנהג שטופחה על ידי חיים שלמים של פריבילגיות.

"כדי לשנות את זה צריך להצליח לתרגם חלק מהערכים שמיוחסים למקצועות האלו או לאוכלוסייה שלא בהכרח הייתה חשופה אליהם. ובינתיים זו נשארת קבוצה מאוד מרושתת. הם נפגשים, מחליפים רעיונות, משתפים פעולה, יש להם פורומים והזדמנויות רבות להיפגש ולחלוק. צריך למצוא את הדרך לכלול בתוך זה גם את האוכלוסיות החלשות ביותר".

המגמה הזאת, ככל הנראה, לא תיעלם בזמן הקרוב. כבר עכשיו, טוען אוסיג'ו, קיים דור שלם שהתרגל לסטנדרטים החדשים האלו של צריכה, ולכל מקום שהם הולכים הם רוצים את זה שם איתם.

"כשבני דור המילניום יוצאים מהעיר, והם יוצאים, המקצועות האלו עוקבים אחריהם. כל עוד הם ימשיכו לצרוך באופן הזה, ולצפות לצריכה הזו, המקצועות ימשיכו להתפתח. האידיאל של לעשות דברים בידיים רק מתחזק. כמו גם האידיאלים של לעשות דברים במלאכת אמן, באופן מקומי. המסרים האלו מחלחלים לתעשיות רבות אחרות. זה נהדר, נוצרת אלטרנטיבה לחיים הדיגיטליים, אנשים מוצאים את הדרכים שלהם להיות יצירתיים, להתמקד בחומר המקומי והמוחשי ולהזריק חיות למקצועות המסורתיים המיושנים".

עוד כתבות

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע, והציבור לא יכול להשתמש בהם"

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח טוגה נטוורקס, מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

השקעות של חצי מיליארד שקל בחודשיים - הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

ירושלים / צילום: Shutterstock

זינוק חד של 25% בתוך חודש בהיצע הדירות החדשות בירושלים

מנתוני הלמ"ס עולה כי בעוד שהיצע הדירות בתל אביב פחת במחצית האחרונה של השנה שעברה, זה שבירושלים עלה ● מה הוביל לכך, והאם בעקבות הרחבת ההיצע מחירי הדירות יירדו?

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

הבהלה שבדרך לוול סטריט והסקטור שמככב בניגוד לרוב השוק

בהלת ה-AI בוול סטריט מתרחבת מעבר לסקטור התוכנה, ואירוע בהודו בו יתכנסו בכירי התחום עלול לייצר טלטלות נוספות ● האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי, והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● לחברה הגרמנית יש בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תימחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

לעבוד בהייטק / צילום: Shutterstock, dotshock

משבר הג'וניורים כבר כאן? מעל 16 אלף מובטלים בהייטק, והשכר עולה

בדוח חדש של שירות התעסוקה עולה כי מגמת העלייה בכמות דורשי העבודה בהייטק מתייצבת ● למרות שמספר המשרות הפנויות בתחומי ההייטק הולך ועולה, הן דורשות ניסיון שאין לרבים מדורשי העבודה בתחום ● פערי השכר בהייטק לעומת האוכלוסייה הכללית התרחב בכ-20% לעומת תחילת 2022

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

הבית ברחוב חן בכרמיאל / צילום: טטיאנה טובמן

רק שלושה בתים ביישוב הזה נמכרו השנה ביותר מ-5 מיליון שקל. זה אחד מהם

מדובר בקוטג' חד־משפחתי בכרמיאל שהוצע תחילה למכירה ב־5.8 מיליון שקל ● הקוטג' נבנה על מגרש משופע בצלע הר, ובסך הכול שטח המבנה הוא 280 מ"ר, שטח החלקה עומד על 536 מ"ר ● בשנים האחרונות מבוצעות בכרמיאל כ־600 עסקאות בשנה בממוצע, מהן כ־20 במחירים של 3 מיליון שקל ויותר

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף ביצוע הפרויקטים הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח־האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו