בנק ישראל: להרחיב את היטל 10 האג' על שקיות גם בסופרפארם

במתכונתו הנוכחית ההיטל אינו חל על הסופרפארם, ועל מכולות ומרכולים קטנים שבהם מחולקות עדיין לפי הערכות כ-860 מיליון שקיות פלסטיק בשנה ■ עד לכניסת ההיטל לתוקף חולקו במרכולים בישראל כ-2 מיליארד שקיות פלסטיק לשנה, שהם כ-275 שקיות לנפש

בנק ישראל קורא להרחיב את היטל 10 האגורות על שקיות פלסטיק גם למכולות השכונתיות ולמרכולי הרשתות הקטנות ולרשת הסופרפארם, לאור הצלחת ההיטל לצמצם ב-80% את השימוש בשקיות פלסטיק. במתכונתו הנוכחית ההיטל אינו חל על מכולות ומרכולים קטנים שבהם מחולקות עדיין לפי הערכות כ-860 מיליון שקיות פלסטיק בשנה.  

תוצאות הטלת ההיטל מראות שבכל מקום שבו הוא מוטל יורד מספר השקיות ב-80% וזאת ללא קשר לסכום ההיטל. עד לכניסת ההיטל לתוקף חולקו במרכולים בישראל כ-2 מיליארד שקיות פלסטיק לשנה, שהם כ-275 שקיות לנפש - נתון גבוה ביחס למדינות אחרות בעולם. שקיות הפלסטיק עשויות מחומר שאינו מתפרק במשך מאות שנים, כך שהתופעה הטרידה מאד את גורמי שמירת איכות הסביבה. ההחלטה להטיל היטל מיוחד על שקיות פלסטיק באה לאור התוצאות החיוביות שהושגו בעקבות הטלת היטל דומה במדינות אחרות: אירלנד הייתה הראשונה ב-2002 כשקבעה היטל בסכום השווה ל-50 עד 70 אגורות בשנת 2002. בשנים 2011-2015 ההיטל הורחב לכל מדינות האיים הבריטיים אך בסכום נמוך יותר השווה ל-25 אגורות - בכל המדינות נרשמה ירידה בשיעור אחיד של 80% בצריכת השקיות.  

החוק, שנכנס לתוקפו בינואר 2017, קבע היטל של עשר אגורות על כל שקית שתימכר שמרכולים השייכים ל-21 הרשתות הגדולות. במקביל לירידה בחדה בשיעור המשתמשים בשקיות חד-פעמיות נרשמה עלייה מרשימה בשיעור המשתמשים בשקיות רב פעמיות: זה גדל בעקבות הטלת ההיטל מ-28% ל-70%. פילוח רכישת שקיות הפלסטיק לעשירונים מראה כי אין הבדלים גדולים בין העשירונים בירידה בשימוש בשקיות פלסטיק, למעט ביישובים השייכים לאשכולות הנמוכים ביותר (2 ו-3), שם נרשמה ירידה נמוכה יותר של 60- 70% בשימוש בשקיות פלסטיק. לגבי גובה ההיטל, מציין הבנק סקר שהראה כי רק 9% מהצרכנים דיווחו שהפסיקו לרכוש שקיות משום שעלותן יקרה מדי. שני שליש אמרו כי הפסיקו לקחת שקיות בעקבות גביית תשלום עליהן. 50% אמרו כי שיקולי איכות הסביבה השפיעו על החלטתם להפסיק שימוש בשקיות ו-25% דיווחו כי הושפעו משיקולי לחץ חברתי כמו "כבר לא נעים לקחת".