"ההתעמרות בעבודה דומה לתופעת ההטרדות המיניות"

ימים ספורים לפני שפרסם את פסק דינו האחרון ורב-ההשפעה בסוגיית הטיפים למלצרים, ערכנו ראיון בלעדי עם נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט יגאל פליטמן, לרגל יציאתו בימים אלה לגמלאות, בהגיעו לגיל 70. הריאיון המלא יתפרסם בגיליון פסח של "גלובס" ביום חמישי הקרוב, 29 במארס 2018.

בראיון עמנו דיבר פליטמן על שלל נושאים המעסיקים את ציבור העובדים והמעסיקים בישראל ושנדונו בבתי הדין לעבודה ב-4 שנותיו כנשיא בית הדין הארצי. בין היתר, דיבר פליטמן בגילוי-לב על החלטתו לצאת להגנת עובדי חברת החשמל ששבתו על רקע השינוי המבני בחברה וסכנת הפיטורים, כמו גם על הביקורת של בג"ץ על פסיקתו בנושא.

בתי הדין לעבודה דנו בשנים האחרונות בכמה תביעות שהוגשו על ידי עובדים לשעבר במעון ראש הממשלה, מני נפתלי, גיא אליהו, ושירה רבן, נגד המעון ונגד אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו. על הרקע הזה הופעלו לחצים שונים על מערכת בתי הדין לעבודה ועל שופטיה. זאת לאחר בשני המקרים הראשונים קיבלו את התביעות תוך שקבעו כי העובדים סבלו מהעסקה פוגענית במעון ראש הממשלה.

לפליטמן חשוב לדבר על התופעה הבעייתית של "התעמרות בעבודה" ולשלוח מסר לציבור. "התופעה של 'התעמרות בעבודה' דומה לתופעה של ההטרדות המיניות שנחשפה בקמפיין ""Me too ("גם אני") במובן זה שבשני המקרים מדובר בתופעות שהן יותר שכיחות ממה שחשבנו", אומר פליטמן. לדבריו, "יש הרבה מקרים שבהם בוסים מתעמרים בכפופים להם והתופעה הזאת מצריכה מענה משפטי הולם".

היו הרבה ניסיונות לחוקק חוק למניעת התעמרות בעבודה שיזמה ח"כ מרב מיכאלי וניסחה פרופ' אורית קמיר, אך הצעת החוק נותרה תקועה.

פליטמן: "נכון שרצו לחוקק חוק שיטפל קונקרטית בתופעה. אבל העובדה שאין חוק קונקרטי למניעת התעמרות בעבודה אין משמעה שאנחנו נמצאים בחלל משפטי. אם תבחן את הפסיקה שלנו, תראה שכשהתגלו מקרים שבהם היחס לעובד התבטא בהתעמרות, חייבנו את המעסיק לשלם פיצוי לעובד על אופן ההתנהלות הזה. אנחנו לא נטולי כלים לטפל בתופעה, שממדיה הרבה יותר רחבים ממה שסברנו".

בראיון שערכנו עם שרת המשפטים, איילת שקד, ופורסם ב"גלובס" ב-11 באוקטובר 2017, טענה שקד כי במקרים רבים עובדים מנצלים לרעה את בתי הדין לעבודה באופן שפוגע בעסקים. "יש הרבה טענות כלפי בתי הדין לעבודה מצד מעסיקים, שמרגישים שכל עובד יכול לקחת מהם 'פרוטקשן באמצעות' איום בתביעה, ושמאוד קשה לפטר. זה צריך להיפתר בחקיקה", אמרה שקד.

פליטמן בוחר להגיב לדברי שרת המשפטים באופן המתוחכם המאפיין אותו: "אני לא בטוח שבמחשבה שנייה, השרה שקד הייתה הולכת עם האמירה של 'פרוטקשן' עד הסוף", הוא אומר, "משום שבמחשבה שנייה אפשר להפנות את האמירה הזאת כנגד אומרה: בית הדין לא פוסק לטובת צד כלשהו במובן שהוא מטה דין, אלא בית הדין פוסק על פי הדין".

הרבה פעמים תביעות שמוגשות לבתי הדין לעבודה נגד מעסיקים נראות מנופחות ומוגזמות.

"עניין מיצוי זכויות הוא לגיטימי. הבעיה היא שעל-פי הדין שחוקקו הממשלה והכנסת יש לכל עובד מגילת זכויות והתביעות הן מרובות עילות - הפרשה לפנסיה, דמי הבראה, אפליה, היעדר שימוע וכיוצ"ב וחובת ההוכחה שהדין קוים היא על המעסיק. ישנם מקרים שבהם העובד תובע את כל רשימת הזכויות והמעסיק לא היה מודע לכולן. אבל מבחינת בית הדין הפתרון הוא לא לומר שבית הדין פוסק לטובת צד, אלא על-פי מה שקבעו הממשלה והכנסת. צריך לחשוב על הגברת מודעות בקרב העובדים שיידעו מה לתבוע ומה לא ולהגביר את המודעות גם בקרב מעסיקים קטנים, שלפעמים לא יודעים מה הדין ופתאום ניצבים מול תביעות בשלל עילות".

"פסיקות ערכיות"

אחרי 30 שנות שיפוט בבתי הדין לעבודה ויותר מ-4 שנים כנשיא בית הדין הארצי, מהו מבחינתך ההישג הגדול ביותר שלך?

"אני חושב שמערכת המשפט כולה יכולה להיות גאה בפסיקות הערכיות שלה ובייחוד בתי הדין לעבודה בפסיקות שלהם שעיקרן דיני צדק חברתי".

מהן לדעתך התכונות שצריך שופט כדי למלא את תפקידו בצורה טובה?

"שופט צריך להיות בן תרבות. הוא חייב להיות בקיא בתרבות הכללית, בתרבות שלנו ולדעת מה קורה גם בספרות, באומנות ובמדעים. התרבות היהודית שאני בן כל דורותיה נתנה לתרבות המערב שני דברים - את המוסר ואת כללי הצדק החברתי. בית הדין לעבודה עוסק במה שעוסק הדין העברי - איסור הלנת שכר, בשחרור העבד, בדין שווה לך ולגר אשר בשעריך. זה מה שאני עושה".