בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף
אתמול בערב (ב') דפדפתי בחדשות ערוץ 2, והספקתי לקלוט את האמירה של המגיש, דני קושמרו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מסרב להתראיין, וכרגיל לאחרונה, כך המגיש, הוא שלח קלטת בה הוא מככב לבדו. זה היה, כמובן, בהקשר של החקירות.
המשמעות הברורה היא שביבי רוצה לומר את דבריו ללא "הפרעה". ואמנם, מיד עלו על המסך פניו של ביבי שדקלם את המנטרות הידועות במסגרת מופע הזחיחות המוכר שלו.
ראיון ללא שאלות זה נאום
ברור שדבר מכל זה אינו נכון. אם זה היה המצב, אם הכול תותים, אז למה להתנגד להופיע בפני עיתונאי שיציג שאלות. הרי אי-אפשר להתראיין כל הזמן אצל שמעון ריקלין הלאומי, שלא לומר הלאומני. כבר עכשיו זה נראה כמו בדיחה תפלה. אבל ביבי ממשיך להתנגד לישיבה מול עיתונאי שאינו בכיסו. כי אין לו תשובות. כי היו דברים רבים, ויהיו האשמות כבדות. ואף אחד לא יודע את זה טוב יותר מביבי.
למה לתת לו במה חופשית?
השאלה שלי מופנית אל עורכי מהדורות החדשות בטלוויזיה. אם ביבי לא רוצה להתראיין, למה לתת לו במה חופשית? למה לשדר אותו אינקוגניטו? למה לאפשר לו לשקר ככל העולה על רוחו? למה לתת לו זמן מסך חינם?
מה שנתניהו עושה זו פרסומת עצמית, אשר אחרים צריכים לשלם על שכמותה סכומים לא מבוטלים. האם עורך כלשהו היה מסכים לעשות את הטובה הזאת לאנשים רגילים? ואם לא, אז למה לאפשר זאת לביבי? האם הופעה סולו של פוליטיקאי אינה מהווה הטעיה של הציבור שעשוי להתקשות להבחין בין אמת לשקר ללא עזרת מראיין? האם הופעה סולו חינם אינה בגדר הטבה שגם היא בניגוד לחוק?
הקול המהפנט
אני שואל עצמי לאן היה ביבי מגיע ללא קול הבריטון העמוק בו ניחן? כי זה היה, ועדיין, הנשק העיקרי שלו. צורת הדיבור שלו, והופעתו בכלל, מזכירה מופע היפנוט. הוא משחק עם הקול שלו במיומנות של פסנתרן הפורט על הקלידים. הקול עולה, יורד, תקיף, רך, העיניים ממוקדות בצופה, החיוך מוכן לפעולה כל הזמן.
מי שרוצה יכול לאפשר לעצמו להשתכנע. מי שרוצה לחשוב ללא השפעה, כדאי לו שייזכר בתנועת היד המזלזלת והמשפילה של ביבי נתניהו כלפי האישה שהתלוננה על מצבה הכלכלי הרעוע. כי זה ביבי האמיתי, ללא המסכות, ללא הקול השרמנטי.
הונאת הציבור
ראוי לפנות אל עורכי החדשות לעשות עבודתם נאמנה. לתת לפוליטיקאי, כלשהו, להופיע ללא מראיין ראוי, זו הונאת הציבור ופגיעה באינטגריטי של העיתונות. תפסיקו עם זה.