גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פישמן, אלוביץ ודנקנר נלכדו במלתעות החוב. מי הבא בתור?

התיאוריה הכלכלית שנדחפה ע"י הבנקים המרכזיים מאז שנות ה-80, שלפיה אשראי הוא כסף, מתמוטטת לנו מול העיניים בהילוך איטי, ובכל העולם ● ככל שתהליך קריסת בועת האשראי יתקדם, רבים נוספים יצטרפו לקורבנות הראשונים

אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי
אליעזר פישמן / צילום: תמר מצפי

מה משותף לשאול אלוביץ, אליעזר פישמן ונוחי דנקנר? מילה אחת: קרדיט, או אשראי. האמונה כי אפשר באמצעות אשראי מסיבי לייצר עושר, וכי כה גדול יהיה העושר עד שיוכל לכסות את מחיר האשראי (ריבית) ואף להחזירו, ולהותיר עודף נאה שלמענו שווה כל התרגיל הזה.

לו טרחו האנשים האלה לקרוא את ספרו משנת 1912 של לודוויג פון מיזס "התיאוריה של כסף וקרדיט" ("The Theory of Money and Credit") במקום לבלות בקוקטיילים עם מנכ"לי הבנקים, ייתכן שהיו עדיין נהנים מהשפע העצום שהחיים זימנו להם במקום לפקוד את תאי המעצר ואת ספסלי בתי המשפט.

התיאוריה הכלכלית שנדחפה על ידי הבנקים המרכזיים מאז שנות השמונים, בהובלת הפדרל ריזרב האמריקאי, שלפיה אשראי הוא כסף, כמו כסף שמקורו בחיסכון, מתמוטטת לנו מול העיניים בהילוך איטי, ובכל העולם.

אלוביץ, פישמן ודנקנר הם קורבנותיה הוויזואליים הראשונים. גורלם של הבאים בתור כבר נחרץ אלא שעדיין אינו גלוי לעין. המופע המרהיב הזה יימתח באיטיות על פני השנים הקרובות, אך אין לטעות בתוצאתו הסופית.

עוד לפני הגירעונות החדשים

הכסף הגדול של אברהם אבינו

וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן, אֶת-הַכֶּסֶף אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּאָזְנֵי בְנֵי-חֵת--אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף, עֹבֵר לַסֹּחֵר

שקל היה יחידת משקל קדומה, כמעט מחצית הקילוגרם של ימינו. כסף הוא מתכת, אחת מהעתיקות שבין 118 היסודות הכימיים שבטבע. בגלל נדירותה היחסית לצד עוד כמה תכונות פיזיות חשובות כמו עמידות, אפשרות לחלוקה וקלות משקל, נבחרה מתכת הכסף על ידי תושבי מסופוטמיה הקדומים לשמש כחומר שלתוכו הם "שיקפו" את המוצרים השונים. וכך הפכה המתכת בעלת הערך המאוד מוגבל - אחרי הכול היא איננה מייצרת אנרגיה - ליחידה למדידת ערך (unit of account).

באמצעותה יכלו בני האדם לייצר סולם מדידה אחיד ומוסכם לכל אינסוף המוצרים והשירותים שהם מייצרים וצורכים. הסרגל למדידת הערך של המוצרים כונה מאז כסף (money) והמנגנון להסכמה על הערך היחסי של המוצרים הנמדדים יהפוך לימים ל"מנגנון המחירים".

בזכות המוסכמה החברתית הזו יכול היה אברהם אבינו לנדוד מאות קילומטרים, לפגוש אדם זר, לנהל עמו מו"מ, ולקבל תמורת ארבע מאות גושי מתכת חסרי ערך בפני עצמם, חלקת אדמה שעליה ניתן היה לגדל יבולים, כדי לקבור בה את אשתו. מאז, ולאלפי השנים הבאות, תשמש מתכת הכסף, ואחר כך יצטרף אליה הזהב, כמכשיר למדידת ערך וכן ככלי לסחר ולשמירת ערך.

עם הגידול בפריון ושיפור הייצור נוצרו עודפים שהאנשים דאז לא היו חייבים לצרוך-לאכול. העודפים האלה, אשר יכונו מעתה חיסכון, יכלו לשמש להשקעות נוספות, אשר מצידן, אם צלחו, הגדילו את העושר והעלו את רמת החיים של החברה החוסכת והמייצרת. כך נוצרה הנוסחה הפשוטה שעל פיה חיסכון הוא השקעה, והשקעה מגדילה את סך התוצר של קבוצות החוסכים. מאחר שהיצע הכסף היה מוגבל לכמות הזהב או מתכת הכסף, ואלו לא יכלו להיות מיוצרים בכמות גדולה יש מאין, היו החיסכון וההשקעה מוגבלים. ומאחר והכסף-money "ייצג" את העושר הקיים, הוא היה "דרישה" (claim) על מוצרים שכבר נוצרו.

הבנקים התחילו להדפיס כסף

בשנת 1971 נותק כל קשר בין הכסף-money לזהב, והכוח לייצר את הכסף הועבר לממשלות, קרי לבנקים המרכזיים. אלו עטו על האפשרות כמוצאי שלל רב. פתאום לא היה צורך קודם לייצר עושר כדי לצרוך אותו. ניתן היה כביכול, לפחות לטווח הקצר, פשוט להדפיסו. מאחר שכסף מיוצר באמצעות אשראי, בעיקר דרך מנגנון המכונה בנקאות ברזרבה חלקית, הלכה בועת האשראי וגדלה מאז 1971 ללא תקדים. כך למשל גדל החוב של כל הסקטורים של המשק האמריקאי מאז ועד היום כמעט פי 40, וחובות הממשלה הפדרלית גדלו פי 51.

בניגוד לחיסכון, אשראי הוא כסף המיוצר מהאוויר. הוא גם לא מייצג "דרישה" על עושר קיים אלא על עושר עתידי שעדיין צריך לייצרו ובתוספת עלות האשראי. מאחר שהרבה מהאשראי היה אשראי ממשלתי ואשראי צרכני, המשק היה צריך לייצר מספיק עודפים גם לכסות את עלות האשראי הזה, שלא לדבר על כיסוי פירעונו. גידול כזה לא קרה. מסיבות שונות, כסף שמקורו בחוב, במיוחד בהיקפים גדולים, אינו מתנהג כמו כסף שמקורו בחיסכון.

התוצאה בשורה התחתונה הייתה כי לאורך עשרות שנים מאז 1971 הגידול בתוצר, קרי בהכנסה, פיגר אחרי הגידול בחוב באופן משמעותי, וכך לדוגמה גידול של 3.5 דולרים בחוב הביא לגידול של 1 דולר בלבד בתוצר. זאת לעומת גידול של 1 דולר בחוב שהביא לגידול של כ-1 דולר בתוצר בעשרים השנים שבין 1946 ו-1965.

שום משק בית או משק לאומי לא יכול לאורך זמן להגדיל את חובותיו פי שלושה מעבר לגידול בהכנסותיו. הדרך היחידה למנוע את התמוטטות בועת האשראי המתנפחת והולכת וחדלות פירעון מסיבית הייתה אפוא להמשיך להגדיל את החוב.

הר חובות של 235 טריליון דולר

וכך הגענו ל-2018 עם מפלצת חוב שמאיימת לבלוע את העולם. עם כלכלה עולמית הבנויה על הר חובות של 235 טריליון דולר הגדלים בקצב של פי שלושה מהגידול בתוצר, ועם כל שוקי ההון העולמיים, מניות, אג"ח ונדל"ן, שבנויים לא על חיסכון אלא על החוב ועל הגידול המתמיד שלו, ועל העובדה הפשוטה והברורה שלכל החוב הזה אין שום סיכוי להיות מתוחזק, שלא לדבר על משולם מתוך הגידול בהכנסות.

וכאן אנחנו עומדים. כמו שלמדו על בשרם פישמן, אלוביץ ודנקנר, חוב לא יכול לגדול לאינסוף. וכפי שלמדו בעלי המניות, חוב גם לא יכול סתם כך להיעלם בלי שמישהו בצד השני יפסיד אותו. כל חוב הוא נכס של מישהו המצפה לתשלומו ביום מן הימים. כל הפנסיות, החסכונות, שמיועדים לחתונות של הילדים, לחופשות ולהגשמת חלומות - כולם חובות (אג"ח) של מישהו שאנחנו מצפים לקבלם חזרה יום אחד. אנחנו, וגם כל הספקים והעובדים המקווים כי נוציא את החסכונות האלו אצלם ביום שנרצה להופכם למוצרים ולשירותים.

נותרנו אפוא עם המיתוס, המחשבה הקונבנציונלית המקודמת על ידי הבנקים המרכזיים והמסחריים, כי אם רק לא נדבר על זה ניתן יהיה להמשיך להגדיל את החוב פי 3.5 מהתוצר עד אינסוף.

הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס אמר פעם: "העניין הזה של הטווח הארוך הוא מוגזם, שכן בטווח הארוך כולנו מתים". אולי האמירה השנונה הזו נבעה מכך שלקיינס לא היו ילדים. בחיי הכלל, יום אחד הטווח הארוך הופך להיות ההווה, ובראשיתו של היום הזה אנחנו עומדים.

שיאים של חובות

הראשונים להרגיש את העובדה הזו וראשוני קורבנותיה הם האלוביצים של העולם, וככל שתהליך קריסת בועת האשראי יתקדם לאיטו יצטרפו רבים לעובדי טבע, שהם קורבנות מסוג אחר של בועת האשראי. וכאילו רק כדי לוודא שהתהליך של קריסת בועת האשראי מתנהל "כסדרו", התחייבו הבנקים המרכזיים בעולם, יוצרי בועת האשראי, לצמצם את היצע הכסף (money supply) בכ-2.5 טריליון דולר ולהעלות את הריבית באופן סדיר ומתמשך בשלוש השנים הבאות.

הפעם זו לא בועת הדוטקום של 2000 ואפילו לא בועת הנדל"ן של 2008, הפעם תפיסת העולם של הפדרל ריזרב מאז 1987, שאותה הוא הנחיל לכל הבנקים המרכזיים בעולם, עומדת למבחנה האולטימטיבי. מרוב כותרות רעשניות ותוכניות ריאליטי מטופשות קשה להבחין, אך תפיסת עולם בת דור קורסת לנו מול העיניים בהילוך איטי.

■ הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים , ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

שר האוצר חתם על הצו לאחר שהכנסת פסלה אמש את הצו הקודם שהוציא, שכלל פטור ממע"מ לחבילות בסכום של עד 150 דולר ● הכניסה לתוקף של הצו החדש: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות לנצח" ● איגוד לשכות המסחר: "מחר בבוקר נגיש לבג"ץ בקשה לצו מניעה"

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי