גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות הכול יש לנו כלכלה טובה - אבל רגולציה רעה

המדינה לא במצב נואש כפי שטוענים רואי השחורות, לפחות לא מהבחינה הכלכלית ● משכילים אך לא פוריים, הרגולציה לא תמיד צודקת, אבל בסה"כ - המצב פה טוב ● פרשנות

כחלון וכץ / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
כחלון וכץ / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

1. שישה ראשי מוסד לשעבר חושבים שהמדינה במצב נואש, לא פחות ולא יותר, כך לפי ה"פרומו" שנעשה לראיון חג שיתפרסם ב"ידיעות אחרונות". אחד מהם, שבתאי שביט, אומר באותו ראיון את הדברים הבאים: "אני מרגיש רע מאוד עם מה שקורה במדינה היום. הקלקול כל כך עמוק, כל כך מקיף. אין קווים אדומים, אין טאבו, ותוסיפו לזה את השסע בעם". ראשי המוסד כולם אנשים עתירי זכויות, וזו תחושתם לגבי המדינה, אבל זה לא אומר שהיא משקפת בהכרח את המציאות.

אני רוצה להתייחס במיוחד לשביט. הוא האחרון שיכול לדבר על נואשות, קלקולים וקווים אדומים. אחרי פרישתו מהמוסד הוא הוצנח לקבוצת יוסי מימן לתפקיד סגן נשיא קבוצת מרחב שבבעלות מימן. לפי מסמכים משפטיים, שביט קיבל סכום בלתי נתפס של 11.5 מיליון דולר עבור שירותיו בעסקת הגז המצרי, לאחר סכסוך ותהליך גישור עם מימן. לימים הפכה העסקה הזו לאחת השערוריות הגדולות ביותר, משום שלמעשה לא התממשה וגרמה נזק אדיר לצרכנים בישראל. בתביעה שהגיש בזמנו ד"ר נמרוד נוביק נגד מימן, נטען כי האחרון אמר לו שתרומתו של שביט לפרויקט "הייתה אפס", אבל מתברר שתרומת ה"אפס" הזאת תורגמה לכ-40 מיליון שקל ברוטו ששולשלו לכיסו של שביט.

איך מצליח ראש מוסד לשעבר לקבל בתוך 4-5 שנות עבודה סכום חלומי, שלא לומר דמיוני, של כ-40 מיליון שקל ברוטו? ובכן, מה לא ברור פה? הוא הרים כמה טלפונים, פתח כמה דלתות, התחכך בשועי עולם, מינף את קשריו עם המצרים כדי לקדם עסקה מפוקפקת, הסתכסך עם מימן, והלך לרב (בורר) של הסקטור העסקי (עו"ד רם כספי). דבר אחד בטוח: ה"תרומה" של עסקת הגז המצרי לצרכנים בישראל לא הייתה "אפס", אלא מינוס של כמה מיליארדים טובים של דולרים. ואחרי כל זה, רץ מר שביט לעיתון ומתלונן שהמדינה במצב נואש ומקולקל. כנראה שעם צבירת הכסף ה"נואשת" וה"מקולקלת" שלו טיפס לשמים גם מפלס הצביעות שלו.

2. ולעניין "המדינה במצב נואש". היא לא, לפחות לא מהבחינה הכלכלית. היא דווקא במצב טוב. לא שאין מה לתקן או לשפר, ודאי שיש, תמיד יש, אבל הסך הכול הכלכלי מקבל ציון טוב. כדי לתמוך בהכרזה הזאת אציג כאן כמה וכמה נתונים מתוך ספר תרשימים של פורום קהלת, "דרכה של ישראל לשגשוג כלכלי וחברתי", שיצא לאור השבוע בעריכתם של איתמר יקיר ומיכאל שראל, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר. רצוי גם לבכירי המוסד לשעבר לרפרף בו. הנה כמה נקודות לחיוב ולשלילה.

יש לנו כלכלה טובה ורגולציה רעה

רמת החיים: גידול בתוצר לנפש

התוצר לנפש עלה בעשור החולף בקצב מהיר. בעוד שבקרב מדינות ה-OECD גדל התוצר לנפש בשני העשורים האחרונים ב-32%, בישראל חל גידול מקביל בשיעור של 37%. בעשור האחרון נהנתה ישראל מצמיחה גבוהה בהשוואה לרוב המדינות המפותחות האחרות, על רקע פגיעה חלשה יותר של המשבר הכלכלי העולמי. עם זאת, ישראל עדיין ממוקמת מתחת לארה"ב, מדינות צפון אירופה ומערב אירופה בתוצר לנפש. בחתך של משקי הבית, ההכנסה הריאלית לנפש גדלה על פני העשור ב-25% והגידול הורגש בקרב ערבים ויהודים כאחד, אך באופן בולט במיוחד בקרב יהודים לא חרדים.

אי-שוויון: הכסף השחור לא נספר

רמת האי-שוויון בישראל גבוהה ביחס ליתר מדינות OECD בהכנסה פנויה, אך המגמה הזו הולכת ומשתפרת בשנים האחרונות הודות למדיניות ממשלתיות תומכת בשכבות החלשות (העלאת שכר המינימום, מס הכנסה שלילי, נקודות זיכוי ועוד). נתון שלא מופיע בסטטיסטיקות האי-שוויון הוא הכסף השחור העצום שמסתובב בישראל. להערכתי, הוא גורם שמצמצם אי-שוויון, כיוון שחלק מהעניים בסטטיסטיקה הם לא בדיוק עניים.

השכלה: משכילים אבל לא פוריים

רמת ההשכלה הממוצעת של אזרחי מדינת ישראל גדלה באופן משמעותי מאז שנות ה-90', וכיום ישראל היא המדינה השלישית הכי משכילה ב-OECD. עם זאת, ציוניהם של ישראלים בוגרים במבחנים בינלאומיים נמוכים ופריון העבודה של העובד הישראלי נמוך בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. המסקנה היא שהמוסדות להשכלה גבוהה "מייצרים" יותר מדי בוגרים בחוגים שאין לבוגריהם פרמיה משמעותית בשוק העבודה. אגב, שר החינוך נפתלי בנט הבין זאת ומתמרץ לימודי מדעים כדי לתמוך בתעשיית ההיי-טק.

דמוגרפיה: תעסוקת החרדים גדלה

לפי תחזיות הלמ"ס צפויים לחול בעשורים הקרובים שינויים מרחיקי לכת בגודל האוכלוסייה בישראל ובהרכבה. חלקה היחסי של האוכלוסייה בגיל העבודה (15-64) צפוי להתכווץ, חלקם של היהודים הלא-חרדים באוכלוסיית גיל העבודה להצטמק וחלקם של החרדים לגדול באופן ניכר- מ-10% ב-2015 ל-30% ב-2064. בשנים האחרונות אמנם מסתמנת מגמה של צמצום פערים ברמות התעסוקה בין הקבוצות. משבר הגיוס בטל בשישים לעומת הבעיה האמיתית - יציאת חרדים ללימודים. לצה"ל הרי אין ממש יכולת או רצון לקלוט אלפי חרדים. לכן התרומה המשקית של לימודים הרבה יותר גבוהה משירות צבאי. מהבחינה הזו המגמה דווקא מעודדת - שיעורי התעסוקה של חרדים וערבים בעשור וחצי האחרונים גדלו, בין היתר גם בזכות העלייה ברמת ההשכלה של אותן אוכלוסיות.

רגולציה: צדקנית ולא תמיד צודקת

ולגורם הכי משפיע בעיכוב הצמיחה בישראל - טוב, זה כבר ניחוש קל - הרגולציה. זה לא סוד שישראל מקבלת ציונים מאוד נמוכים ברמת הרגולציה-משפטיזציה וזה מתורגם לקושי בעשיית עסקים במדינה. כפי שנכתב בספר התרשימים של פורום קהלת, מדובר ברגולציה מגבילה וחונקת, מפריעה למסחר ולהשקעות ומקשה מאוד על רישוי עסקים בענפים רבים; בקשיים בהתנהלות מול הרשויות אם בגלל היעדר הנגשה מספקת של הדרישות החוקיות ואם בגלל ריבוי כללים ותקנות המקשים על עמידה בכללים ואפילו על עצם הבנתם; בחסמי כניסה חוקיים בענפי רשת ובענפי שירותים שונים, המונעים כניסה של מתחרים חדשים לענף, וכן פיקוח על מחירים, שנותר נרחב בהרבה ביחס למדינות מפותחות אחרות.

אתן דוגמה אחת שמשקפת היטב את אופי הרגולציה בישראל. בנק ישראל פרסם השבוע את הדוח השנתי שלו ובו הציג כמה נתונים על השקעות המוסדיים בישראל בקרנות השקעה, בין היתר בקרנות הון סיכון, נושא שעמדתי עליו כאן לא פעם בעבר. מנתוני בנק ישראל עולה ששווי ההחזקות של הגופים המוסדיים בקרנות השקעה - קרנות הפרייבט אקוויטי, הון הסיכון, קרנות הגידור וקרנות הנדל"ן נכון לסוף 2017 עומד על כ-57 מיליארד שקל בלבד, כ-3.6% מסך תיק הנכסים של המוסדיים בישראל. חלקן של קרנות ההון סיכון מתוך זה, אגב, נמוך מאוד. בהשוואה בינלאומית, עומד שיעור זה על כ-14%-15% מתיק הנכסים של המוסדיים, פי ארבעה (!) מישראל. איך בנק ישראל מסביר זאת? הפתעה! הוא מותח ביקורת די מפורשת על רשות שוק ההון בישראל, בראשותה של דורית סלינגר. "פער ההקצאה של המוסדיים בין ישראל לעולם", נכתב בדוח, "יכול לנבוע מהרגולציה הייחודית הנהוגה בישראל לגבי כפל דמי ניהול, אך גם מרתיעה של המוסדיים בארץ מהשקעות שאמנם מניבות תשואה בטווח הארוך אך עלולת להפסיד בטווח הקצר. תורמים לרתיעה גם הדיווחים השוטפים לציבור לגבי התשואות והעמלות לצד היכולת של אותם חוסכים לנייד כספים בקרנות הפנסיה החדשות ובקופות הגמל..."

ההפסד הכבד של החוסכים והמשק הישראלי בגלל השקעות נמוכות יחסית לעולם בקרנות השקעה

סלינגר, שעומדת לפרוש, הייתה בין הרגולטוריות הטובות ביותר והעלתה את המודעות הצרכנית לענייני פנסיה וביטוח, אלא שדווקא בנושא הזה היא טעתה ונפלה בפח הפופוליזם, שמאפיין לא מעט רגולטורים בישראל. הם מעדיפים להיות צדקנים ולא צודקים, הרבה פעמים כדי לקנות אהדה בתקשורת. התוצאה היא מחיאות כפיים סוערות לרגולטורים שמגינים ומסוככים על הציבור (כי הרי כולם שודדים אותו) אבל בפועל הם גורמים לו נזק אדיר. הרי ההשקעה בקרנות הניבה תשואות מעולות בשנים האחרונות ולכן הציבור הוא זה שהפסיד בגלל ההתעקשות הרגולטורית בעניין דמי הניהול. האמרה הבריטית "Penny Wise, Pound Foolish" משקפת זאת היטב: אנשים מתעקשים להיות חכמים על הגרוש, על הכסף הקטן, אבל טיפשים כשזה נוגע לכסף הגדול. הויכוח על דמי הניהול היה זוטות לעומת הרווח הגדול מקרנות ההשקעה - והרווח הזה הוא לא רק בתשואות של החוסכים, הוא גם רווח משקי, משום שמדובר בהשקעות, לפחות בחלקן, במשק הישראלי, בחברות הישראליות, בתשתיות הישראליות. כל אלה תורמים לצמיחה.

תעשיית ההשקעות האלטרנטיביות מגלגלת כ-8 טריליון דולר בעולם. כל הגופים המוסדיים מסביב לעולם משקיעים בקרנות הללו (ראו גרף), ובמחקרי השוואה הקרנות הכו בממוצע את מדדי הייחוס, כלומר, קרנות הון סיכון הכו את מדד נאסד"ק, קרנות הנדל"ן הכו את מדד הנדל"ן וכדומה. אלה הם כללי המשחק בשוקי ההשקעות העולמיים ורק המוסדיים הישראליים לא משתתפים בהם. גם בגלל הרגולציה וגם מסיבות שורשיות שאעמוד עליהן במאמרים הבאים.

eli@globes.co.ileli@globes.co.il

עוד כתבות

משה מזרחי, מייסד ומנכ''ל אינמוד / צילום: איל יצהר

תוצאות מעורבות לאינמוד רגע לפני מכירתה האפשרית

ההכנסות הרבעוניות של אינמוד עלו, אך הרווח ירד, וכך גם ההכנסות השנתיות ● המנכ"ל משה מזרחי התייחס בשיחת הוועידה לאחת מההצעות האסטרטגיות, של קרן סטיל ואמר: "אנחנו לא מבינים מדוע הם פרסמו זאת לעיתונות, אבל הכול אפשרי באמריקה"

שדה התעופה בהרצליה / צילום: נועם הרמן

בעיית הזיהום בשדה דב מתרחבת: גם שדה התעופה בהרצליה ייבדק

הזיהום שהתגלה בקרקעות שדה דב הספיקה להפתיע רבים בענף הנדל"ן, ולגלובס נודע שצפויה בדיקה גם בשטח שדה התעופה בהרצליה ● רק לאחרונה נמכרו בו קרקעות לכמעט אלף דירות ● המהנדסת רוני בריל: "זו מגיפה עולמית"

פעמון הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

גם בנקאי ועיתונאי לשעבר: השכירים שירוויחו עשרות מיליונים מהנפקת הענק

ההנפקה המסתמנת של חברת המוצרים לענף המזון פרודלים צפויה להציף ערך משמעותי עבור בעלי המניות הגדולים, בראשות משפחתו של ראש השב"כ רונן בר והחברה לישראל ● בנוסף, שישה מנהלים שכירים בחברה יחזיקו אופציות למניות בשווי של כמעט 90 מיליון שקל

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ: בלי הסכם - אפשר לפעול צבאית באיראן

לפני ביקור נתניהו - באיראן משגרים מסר לטראמפ: "להישאר ערניים" ● מבלי שיש עם אינדונזיה יחסים - אלפים מחייליה יפעלו ממש ליד הגבול עם בסיס ייעודי ● שר החוץ של טורקיה אמר אמש בריאיון כי ארה"ב העבירה דרך אנקרה אזהרה לטהראן לפני מלחמת 12 הימים עם ישראל ● איראן כיסתה את פתחי המנהרות באתר הגרעין באספהאן בעפר, כך עולה מתצלומי לוויין של המכון למדע ולביטחון בין-לאומי (ISIS) ● דיווחים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בתל אביב; מדד הביטוחניות נפל, מניית הבורסה זינקה

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● הדולר נסחר סביב 3.07 שקלים ● ירידות חדות במניות התוכנה ● הראל: צופים ירידה במדד המחירים שיתפרסם בראשון וירידה בגירעון בחודשים הקרובים ● דריכות בוול סטריט לקראת דוח התעסוקה אחה"צ ● בג'יי.פי מורגן מעריכים כי מניות חברות התוכנה יתאוששו ● בנק אוף אמריקה מזהיר: כך הפך שוק המניות לאיום המרכזי על שוק האג"ח

עמיר שאלתיאל, מייסד ויו”ר קבוצת אלדר / צילום: איל יצהר

אלדר וראדקו במגעים למיזוג ענק בתחום ההתחדשות העירונית

החברה הממוזגת תשקף שווי של כ־300 מיליון שקל ● מייסד ויו"ר קבוצת אלדר, עמיר שאלתיאל, צפוי להחזיק ב־60% ולהוביל את הפעילות, בעוד לאומי פטרנרס, משפחת רפאלי ובנק מזרחי יישארו כשותפים

בנקים בישראל

סקר שביעות הרצון של בנק ישראל: מי זכו לדירוגים המובילים?

הסקר בחן שורת קטגוריות, לרבות תפיסת ההוגנות, הביקורים בסניפים והשירות באפליקציות ● הבנקים הגדולים שבלטו: לאומי שהוביל בארבע קטגוריות שנבדקו ומזרחי טפחות שנתפס כהוגן והמומלץ ביותר ● וגם: ההצלחה של וואן זירו שנבחר לבנק ההוגן ביותר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסום ברשתות החברתיות, 09.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

למה ביהמ"ש הורה לבן גביר לקדם קצינת משטרה?

ביהמ"ש פסק: השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר יחויב לקדם קצינת משטרה שהעידה במשפט נתניהו • הרוחות במערכת הפוליטית התלהטו, אבל מה באמת נקבע בפסיקה? • המשרוקית של גלובס

מארק בניוף, מנכ''ל סיילספורס / צילום: ap, Markus Schreiber

מעל 1,400 עובדי סיילספורס במכתב נגד סוכנות ההגירה האמריקאית

עובדי סיילספורס דורשים מהמנכ"ל מארק בניוף לבטל את כל הקשרים העסקיים הפוטנציאליים עם ICE, לאחר שהתבדח על נוכחות סוכניה בכנס החברה בלאס וגאס ● מחאת העובדים מתפרצת בנקודת זמן רגישה עבור ענקית התוכנה, שמנייתה איבדה כ-27% מתחילת 2026

תמונה מתוך הפרסומת של קמפיין ''ברית הריבוע הכחול נגד שנאה'' / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"מביכה" ו"הרסנית": פרסומת נגד אנטישמיות גרמה לסערה בארה"ב

בסופרבול הוקרנה השבוע פרסומת נגד אנטישמיות - והרוחות סערו ● וגם: מה עשוי לסמל את השתלטות הבינה המלאכותית על הפרסומות המוקרנות במשחקי הגמר של אליפות הפוטבול האמריקאית

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

פאלו אלטו היא הישג שלא נרשם כאן שנים. אדם אחד חתום עליו

חברת אבטחת הסייבר הגדולה בעולם הודיעה על כוונתה להירשם במסגרת הרישום הכפול, לאחר שהשלימה את רכישת סייברארק הישראלית ● מדובר בהישג משמעותי לבורסה בת"א ולמנכ"ל איתי בן זאב, שניסו במשך שנים למשוך חברות טכנולוגיה מקומיות גדולות ● מניית הבורסה זינקה ומניות  בן זאב שוות כחצי מיליארד שקל ● וגם: כך תשפיע פאלו אלטו על הרכב המדדים

מנהל אסטרה לאבס בישראל גיא אזרד / צילום: דניאל אדרי

הבכיר שהולך לגייס בישראל מאות עובדים כדי להתחרות באנבידיה

אחרי שנים בצמרת ההייטק בישראל, גיא אזרד לקח פסק זמן לטרקים בנפאל ובאיסלנד - וחזר כדי להקים ולנהל את מרכז הפיתוח הישראלי של אסטרה לאבס ● הוא מסביר למה בחר לעזוב את נוחות התאגיד לטובת חברת שבבים צעירה בשווי של 31 מיליארד דולר, וכיצד הוא מתכנן לנצח את אנבידיה בלב חוות השרתים

בוונצואלה מכחישים: לא הסכמנו לשלוח נפט לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ממשלת ונצואלה "מכחישה באופן מוחלט" את הדיווחים שאישרה משלוח נפט לישראל, באינדונזיה דנים בכמות החיילים שישלחו לכוח השלום בעזה, וביקור הנשיא הרצוג באוסטרליה הוביל להפגנות נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם

תחרות הסנובורד בליוויניו, איטליה / צילום: ap, Gregory Bull

חגיגה של מיליארדים: כמה באמת עולה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף?

איטליה נבחרה לארח את המשחקים האולימפיים של החורף והם מתקיימים בו זמנית בארבעה אתרי תחרות מרכזיים והעלויות האמירו ל-1.7 מיליארד דולר ● אך הסכום אינו כולל תוספת של עוד כ-4.2 מיליארד דולר שנועדו לשיפור התשתיות, שיפוץ מרכז ההחלקה ובניית אולם ההוקי קרח ● כמה מרוויחים הספורטאים וכמה עולים הכרטיסים לתחרויות?

המבצע של חברת שלום את נתן / צילום:  צילום מסך

"שלמו בעוד שנתיים": הפרויקט בקריית אונו שמציע דחיית תשלום למשך 24 חודשים

המבצע של חברת "שלום את נתן" מציע דירות אחרונות לקראת אכלוס במיקום טוב, אבל יש באזור מבצעים עם תנאי תשלום טובים יותר ● מאחורי המבצעים

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר / צילום: ענבל מרמרי

מכירות שיא, צמיחה משמעותית ברווחיות: טאואר מסכמת את שנת 2025

הכנסות יצרנית השבבים צמחו השנה בכ-9%, והגיעו לרמה של 1.57 מיליארד דולר ● במבט קדימה טאואר מעדכנת על הרחבת תוכנית ההוצאות ההוניות שלה ב-270 מיליון דולר ● לפ"י המנכ"ל ראסל אלוונגר, הרחבה זו תגדיל את כושר הייצור פי חמישה

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד Wiz

כך התכווץ האקזיט הגדול בתולדות ישראל בכמעט 20 מיליארד שקל

האישור המיוחל מהאיחוד האירופי הגיע, ועסקת הענק לרכישת וויז על ידי גוגל מתקרבת לקו הסיום ● מאז ההכרזה הראשונה על העסקה התחזק השקל דרמטית, והכנסות המדינה ובעלי המניות בישראל יתכווצו ● וגם: איך התחמקה גוגל מהרדאר הבריטי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות, בעקבות דוח התעסוקה; מניות התוכנה ירדו

הנאסד"ק ירד בכ-0.2% ● דוח התעסוקה החזק מן הצפוי מרחיק את הורדת הריבית הבאה של הפדרל ריזרב ● תשואות האג"ח הממשלתיות טיפסו ● מניית קורנית זינקה בכ-20% לאחר הדוחות ● מחירי הנפט עלו על רקע המתיחות בין ארה"ב לאיראן ● הביטקוין ירד ונסחר סביב 67 אלף דולר

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

לאחר אקזיט נדל"ני: הקרן שתעניק מתנה של מיליוני שקלים למנכ"ל

חודש אחרי שהשלימה אקזיט מוצלח ממכירת השליטה בדוניץ, מבקשת קרן JTLV להעניק למנכ"ל החברה, רונן יפו, בונוס והלוואה בהיקף כולל של כ-9 מיליון שקל, שישמשו אותו גם לרכישת מניות מידיה ● שווי החזקותיו של יפו כיום – כ-83 מיליון שקל

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

השיא החדש של באפט, והעשירים שלא נמצאים ברשימה של פורבס

המשקיע האגדי ומי שנחשב לפילנתרופ הגדול ביותר בהיסטוריה האמריקאית, תרם לא פחות מ־68.3 מיליארד דולר ● אחת ההפתעות בדירוג הפילנתרופים של פורבס היא דווקא השמות הבולטים שנעדרים ממנו, למשל אילון מאסק ולארי פייג'