גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כיכר ציון: המקום הכי טעון וכואב יהפוך ל"קרחת יער אורבנית"

בימים אלה החל תהליך השיפוץ של הכיכר הירושלמית המפורסמת ● לדברי האדריכלים, "החלטנו להפוך את הכיכר למקום שנעים להיות בו, בניגוד למקום שרק עוברים בו"

כיכר ציון  / הדמיה : חלמיש
כיכר ציון / הדמיה : חלמיש

בזיכרון הקולקטיבי, כיכר ציון קשורה להפגנת הימין באוקטובר 1995, שבה הוצגה תמונתו של ראש הממשלה דאז, יצחק רבין, במדי SS. בכיכר הזו, שנמצאת במפגש שבין מדרחוב יפו, הציר ההיסטורי שהוביל מהעיר העתיקה ליפו, ומדרחוב בן יהודה, היו תמיד התקהלויות והפגנות: ב-1948 הודיע כאן מנחם בגין על פירוק האצ"ל והצטרפות לצה"ל; ב-1952 הוא הוביל מכאן הפגנה שקראה להתנגדות להסדר השילומים עם גרמניה; ב-1971 הפגינו כאן הפנתרים השחורים כנגד הקיפוח העדתי וב-2005 התקיימה פה הפגנה סוערת נגד ההתנתקות.

לקונוטציה הטעונה של המקום תרמו לא מעט פיגועי טרור רצחניים שהתרחשו באופן לא מקרי דווקא כאן, בלב מרכז העסקים הירושלמי. כך או כך, ממש בימים אלה החל תהליך שיפוצה של הכיכר, שאמור להפוך אותה ממרחב ציבורי המזוהה עם זעם, מחאה, או כאב, לסלון עירוני מיוער.

הפגנת עובדי טבע בכיכר ציון / צילום: דוברות ההסתדרות

ההתפתחות של מרכז ירושלים קשורה למלחמת העולם הראשונה. הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית, שחלשה על מרבית האדמות במערב העיר, נקלעה אז למשבר כלכלי ונאלצה למכור קרקעות לחברת הכשרת היישוב, שהייתה אז הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית. העניין הזה עורר, ממש כמו היום, התמרמרות אצל המאמינים הנוצרים וערביי ארץ ישראל, אך איפשר את התפתחות הבנייה המסחרית ברחוב יפו. בסופו של דבר, רכישת הקרקעות הניחה את התשתית ל"ירושלים העברית", ובמרכזה מרכז מסחרי ב"משולש", שגבולותיו הם הרחובות בן יהודה, המלך ג'ורג' ויפו.

באותן שנים הרחובות, שהיום הם מדרחובים, שימשו למעבר כלי רכב, ואת הכיכר ההיסטורית הגדיר מעגל תנועה שהיה ממוקם במפגש הרחובות.

בספר "יורדים העירה", שיצא בשנת 2011 בהוצאת "מכון ירושלים", מתארים המחברים את ההוויה התוססת והבינלאומית של הכיכר באמצע שנות ה-30 וה-40: "בחזית הבניין של קולנוע ציון פעלו המגדנייה המפורסמת של האחים קפולסקי וקפה רוויה. ממול, בקומה הראשונה של בניין סנסור, פעל בשנים 1934-1948 קפה אירופה שבו התקיימו ערבי ריקודים בשעת התה (בין חמש לשבע וחצי). שלוש פעמים בשבוע ניגנו תזמורות נודעות בחצר האחורית של הקפה ומשכו קהל רב. מול בניין סנסור, בבניין מלון רון, שכן קפה וינה המפואר".

ניסיונות נקודתיים להחייאה

המשבר הכלכלי של מלחמת השחרור גרם לנטישה של העיר, עסקים רבים נסגרו, ומבנים שהיו בבעלות ערבית נותרו נטושים.

לאורך השנים נעשו ניסיונות נקודתיים לשיקום והחייאה של מרכז העיר (למשל הריסת בניין כי"ח ובניית מרכז כלל, הפיכת רחוב בן יהודה למדרחוב), ואולם העידוד הרב שניתן להתרחבות העיר לפריפריה, אחרי מלחמת ששת הימים, שהביא בין השאר להקמת אזורי התעסוקה והמסחר בגבעת שאול ותלפיות והקמת קניון מלחה, הביא לכך שהמרכז ההיסטורי ידע ירידה מתמשכת בהיקף הפעילות המסחרית. פיגועי הטרור שבאו אחרי חתימת הסכמי אוסלו באמצע שנות ה-90, הביאו את מרכז ירושלים לשפל.

בשנת 2016 יזמה עיריית ירושלים, יחד עם חברת "עדן" - החברה לפיתוח מרכז ירושלים - ובשיתוף עם עמותת אדריכלים מאוחדים, תחרות אדריכלים במטרה למצוא תוכנית שתשפר את מראה הכיכר. זה היה זמן לא רב אחרי רצח הנערה שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה, והסיסמה "חיבורים, סובלנות וכבוד הדדי" הייתה אמורה להיות החזון לתכנון המחודש.

הזוכה בתחרות היה משרד האדריכלים הירושלמי תלטיש שכולל שלושה אדריכלים צעירים, בוגרי הטכניון, מיה עתידיה, תמיר מנצור כרמל ומעיין טוקי כרמל. הצעתם, שנקראה "קרחת יער אורבנית", כוללת הקמת במה, אזורי ישיבה ובעיקר נטיעת עצים (דולב, חרוב, מייש ואגס קלריאני), ההופכים את הרחבה החשופה לסוג של יער עירוני.

האדריכליות עתידיה וטוקי כרמל מספרות שההצעה נולדה אחרי דיון במה שחסר בכיכר ציון: "החלטנו להפוך אותה למקום שנעים להיות בו, בניגוד למקום שרק עוברים בו. מילאנו אותה בעצים. הבנו שחסר באמצע העיר מקום מוצל לשבת בו. לב העניין הוא שאין צורך בעוד. צריך רק לשמור את המקום כמו שהוא ולהפוך אותו לנעים. היינו צריכים להתאים את עצמנו לשימושים שונים שיש בכיכר: הפגנות, שוק לילה, הופעות, מסיבות".

מנכ"ל חברת עדן, אלון שפייזר, מבקש להדגיש שכיכר ציון היא הכיכר החשובה בירושלים: "רצינו להפוך אותה מחדש לטבור של מרכז העיר".

מה זה אומר?

"רצינו מקום של התכנסות, כי זו המהות של הכיכר, כמו כיכר רבין בת"א, ומצד שני, משהו הרבה יותר רגוע. מקום שאפשר לעבור דרכו, אבל גם להירגע. בעקבות הרכבת הקלה, הכיכר הזאת קצת התפזרה. התוכנית החדשה מחזירה לכיכר את המרכז".

הכיכר ההיסטורית / צילום: לעמ

"הכיכר הייתה לב העיר והפכה לחצר האחורית"

ליהודית אופנהיימר, שכתבה עבודת דוקטורט בנושא כיכר ציון באוניברסיטת בר אילן, יש הרבה ביקורת על האופן שבו קידמה העיר את שיפוץ הכיכר: "בשנות ה-90 היו בכיכר פיגועים והפגנות ולא הייתה התמודדות. הייתה רק הדחקה. לכן, כל הדימויים שהיו מבחוץ נדבקו לכיכר. המקום הזה הפך למקום ממש נגוע.

"לזה מצטרפים תהליכי הקפיטליזציה, הניכור והביזור החברתי שמושכים את הנוער המנותק לכיכר. הכיכר הזאת, שהייתה לב העיר, הפכה לחצר האחורית שלה. וגם עם זה אף אחד לא מתמודד.

"אחרי ששירה בנקי נרצחה במצעד הגאווה, באו הילדים מהבית הפתוח וילדים מהכיתה שלה, עשו בכיכר ציון טקסי נרות במשך שבוע, וזה היה מקרה מעניין כי כיכר ציון תפקדה קצת כמו כיכר רבין בזמנו וראש העירייה ניר ברקת מאוד אהב את זה. ואז הוא ניכס את הסיפור והחליט שהוא רוצה שכיכר ציון תהפוך לכיכר שירה בנקי. אבל זה כל כך מנותק מההיסטוריה הארוכה של הכיכר".

מה הבעיה עם העיצוב החדש?

"אין לי בעיה עם העיצוב, אבל עיצוב הוא בעיני לא תשובה לשום דבר. אז שמו את הספסלים ככה, ואת העצים אחרת, אפשר לאהוב את זה, ואפשר גם לא. זה לא ישנה את הכיכר באמת. אנשים לא ילכו לשם כי הם אוהבים את הספסל. אנשים באים למקום כי הוא חלק ממערכת אורבנית מתפקדת, שיש בה עוד דברים. הכיכר לא מחברת היום כלום. פעם היו שם בתי קפה ובית קולנוע. לא נעשה שום דיון ציבורי. השאלה מה צריך להיות שם הצטמצמה לשאלה עיצובית".

עוד כתבות

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה בבורסה: מדד ת"א 35 לראשונה מעל 3,000 נקודות; מדד הבנקים זינק במעל 2%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.9%, חצה לראשונה את רף ה-3,000 נקודות ● השקל נסחר ביציבות, הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מפת הטיסות מישראל השתנתה: היעדים שייכנסו במקום מדינות מערב אירופה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה ואיזה יעדים דווקא התווספו?

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

האקזיט של המשקיעים הזרים על מניית הבורסה בת"א, ומדוע הגופים המקומיים נעדרים ממנו

שתי קרנות השקעה זרות מכרו בימים האחרונים מניות הבורסה ב־650 מיליון שקל, ובתשואה של יותר מפי 10 על השקעתן

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

גל קרובינר, מנכ''ל פאגאיה / צילום: יח''צ פאגאיה

גם לאחר זינוק של מעל 140% השנה: מנכ"ל פאגאיה משוכנע שהחברה שלו שווה הרבה יותר

שלוש שנים לאחר הדרמה שנלוותה להנפקת פאגאיה בנאסד"ק, מציגה החברה לראשונה רווח נקי ● גל קרובינר, מנכ"ל ואחד ממייסדי החברה, מסמן יעד שאפתני: "להוכיח שאפשר לבנות חברת פינטק של עשרות מיליארדי דולרים מישראל" ● ההמלצה שלו ליזמים צעירים: "להשקיע בבחירת השותפים, ולהבין שזה כמעט כמו נישואים"

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

יום המסחר בת"א צפוי להיפתח בעליות שערים ● השקל לא עוצר: הדולר עומד על 3.36 שקלים ● לומברד אודייר: ממליצים על חשיפה עודפת לאג"ח בדירוג גבוה בארה"ב ● "צלב מוזהב" ב־S&P 500: האם זה סימן לתשואה גבוהה יותר בעתיד? ● היום יתקיים מסחר מקוצר בוול סטריט - עד השעה 20:00 שעון ישראל ● וגם: המשקיעים מחכים לדוח התעסוקה בארה"ב שישפוך אור על כיוון הריבית ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר בבורסה 

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

בוועדות התכנון משנים גישה: "אין כוח שיעצור כעת התחדשות עירונית"

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

רמפייג / צילום: אלביט מערכות

הידידה הקרובה של ישראל רוצה לקנות מאיתנו טילים חדשים

כהפקת לקחים מהמלחמה עם פקיסטן, ההודים מפנימים כי הם צריכים טילי אוויר־קרקע מדוייקים לטווחים רחוקים ● אייר לורה, שפיתחו במפעל מל"מ של התע"א ייעודי לפגיעה באתרי טילים, בסיסים צבאיים ומערכות הגנה אווירית, מבלי לסכן את הטייסים והמטוסים