בנימין נתניהו / צילום: רויטרס
ב-31 במארס 2009 הושבעה ממשלת ישראל ה-32 בראשות בנימין נתניהו. באותו היום נרשמו בבורסה בתל-אביב עליות שערים. מדד ת"א 25 טיפס ב-1% לרמה של 728 נקודות ואילו מדד ת"א-100 עלה ב-1.2% לרמה של 666 נקודות.
מאז ועד השבוע רשמו שני המדדים המובילים (שכיום נקראים ת"א 35 ות"א 125) תשואה מצטברת של 98%, כלומר תשואה שנתית ממוצעת של 8% בתשע שנות הכהונה. לכאורה ניתן להכריז בגאון כי תקופת נתניהו הייתה טובה למשקיעים. אלא שקביעה זאת, גם אם היא נכונה עובדתית, מקבלת צביון מעט שונה כאשר מסתכלים עליה במבט רחב יותר.
1. נקודת ההתחלה אידיאלית - לפחות מבחינת המצב בבורסות, זכה בנימין נתניהו בנקודת התחלה כמעט מושלמת. המשבר הפיננסי העולמי, שהחל לבצבץ כבר באמצע 2007 הלך והתעצם בשנה לאחר מכן, והפיל את הבורסות בעולם ובישראל בעשרות אחוזים.
בת"א נחשב ה-23 בנובמבר 2008 ליום השפל של המשבר בעוד שבארה"ב המשיכו המדדים לרדת עד ל-9 במארס 2009. בין התקופות, הספיק מדד ת"א 25 להתאושש קלות עם עלייה של 8% בלבד, אולם תחילת ההתאוששות בארה"ב ב-10 במארס התוותה את הדרך חזרה מעלה גם עבור הבורסה בתל-אביב.
בסקירה שפרסמה הבורסה לסיכום חודש מארס 2009 נכתב כי "המסחר בשוקי המניות בחודש מארס, בארץ ובעולם, התאפיין בעליות שערים חדות. השפעה חיובית על השווקים היתה, בין היתר, לרכישות אג"ח ממשלתיות ומגובות משכנתאות בארה"ב על ידי הבנק הפדרלי; תוכנית הממשל האמריקאי להצלת הבנקים; רכישות מט"ח ואג"ח ממשלתי על ידי בנק ישראל והורדת הריבית בארץ לרמה נמוכה, חסרת תקדים, של 0.5%".
התאוששות זו הובילה את מדדי ת"א 100 ות"א 25 לעליות של כ-10% במארס, אולם זה היה רק הפרומו לראלי אדיר בשוקי המניות בארץ ובעולם. כך למשל, עד סוף מארס 2011 השלים מדד ת"א 25 זינוק של 123% מהשפל של נובמבר 2009 לרמה של 1,321 נקודות, ששיקף גם עלייה של 81% מאז השבעתה של ממשלת נתניהו.
במילים אחרות, ניתן לומר בבירור כי עיקר העלייה בתקופת נתניהו נרשמה בשנתיים הראשונות לכהונתו. בשבע השנים שלאחר מכן טיפסו מדדי ת"א 25 ות"א 100 בכ-9% בלבד. למעשה, ניתן לומר כי אם הבחירות לכנסת ה-18 היו מתקיימות במועדן (26 באוקטובר 2010) ונתניהו היה נכנס לתפקידו כחודשיים לאחר מכן, היינו מדברים על תשואה של 10%-15% בלבד שהציגו מדדי המניות בבורסה מאז כניסתו של נתניהו לתפקידו.
2. תשואת חסר בהשוואה לעולם - בעוד ששוק המניות הישראלי הכפיל את עצמו בתשע שנות נתניהו, הרי ששוק המניות האמריקאי יותר משילש עצמו באותה התקופה. מבט על מדד S&P 500 מגלה כי הוא רשם בתשע שנים אלו תשואה מצטברת של 230%, שמדגישה את תשואת החסר שהשיגה הבורסה הישראלית בתקופה המדוברת, בהשוואה למקבילותיה בניו-יורק. גם אם ניקח בחשבון את התחזקות השקל מול הדולר בשיעור של 14% באותה התקופה, הרי שאין בכך כדי לערער מהותית על הקביעה.
3. הפעילות בבורסה נותרה דומה ורק השווי עלה - גם נתוני הפעילות בבורסה אינם מצביעים על גאות מיוחדת בתקופת נתניהו. מחזור המסחר היומי הממוצע במניות עמד בפברואר 2018 על 1.4 מיליארד שקל לעומת 1.3 מיליארד שקל במארס 2009. גם המחזור היומי הממוצע בשוק איגרות החוב נותר דומה - 4.4 מיליארד שקל כיום לעומת 4.6 מיליארד שקל אז.
4. פחות חברות נסחרות - מספר החברות שמניותיהן נסחרות בבורסה ירד במהלך תשע שנות נתניהו ב-29% ל-456 חברות, אולם מנגד צמח השווי המצרפי של החברות הנסחרות ב-25% ל-734 מיליארד שקל. מספר חברות האג"ח ירד ב-35% ל-102 אולם מספר הסדרות זינק ב-41% ל-949. בנוסף ערך השוק של כלל איגרות החוב בבורסה (כולל ממשלתיות) הסתכם בסוף פברואר 2018 ב-868 מיליארד שקל, ושיקף עלייה של עלייה של 30% בהשוואה ל-669 מיליארד שקל במארס 2009.
לכתבות נוספות בפרויקט "נתניהו - השנה העשירית":
■ ביטחון
■ מאקרו
■ שוק העבודה
■ נדל"ן
■ הייטק
■ תקשורת