בנימין נתניהו. היקף האקזיטים זינק / צילום:רויטרס
קשה לכמת או לבודד את ההשפעה של בנימין נתניהו על תעשיית ההייטק מאז שנבחר ב-2009, בניגוד לענפים כמו נדל"ן או בנקאות. יש לכך שתי סיבות והראשונה היא רגולציה. בעוד שבבנקאות ובנדל"ן הרגולציה משחקת תפקיד יותר ממכריע בעיצוב השוק, וניתן לבחון מעשים וחדלים גם בפרק זמן קצר בהרבה מתשע שנים, ענף ההייטק מתאפיין במיעוט רגולציה ועל כן במעורבות ממשלתית מוגבלת יותר.
קושי נוסף נובע מהשפעה החזקה של תהליכים ארוכי טווח על ההייטק. עלייתן של יותר ויותר חברות צמיחה בעשור האחרון אינה תלויה במדיניות ממשלתית כמו בניסיון ובשובע של יזמים שכבר עשו אקזיטים. השפעות ארוכות טווח נוספות הן הידע הנצבר בעשרות שנות השקעה של מערכת הביטחון בטכנולוגיה; התפתחות הלימודים האקדמיים במקצועות ההייטק; הניסיון הקולקטיבי המצטבר בתחום ההון סיכון; העמקת הגלובליזציה, שסייעה לישראלים להצליח ברחבי העולם; וההסתמכות ההולכת וגוברת של הכלכלה הגלובלית על טכנולוגיה עלית.
הנתונים היבשים לא מצביעים על הצלחה מסחררת של נתניהו. שיעור המועסקים בהייטק מכלל המועסקים במשק תקוע כבר עשור על כ-8%. כבר בתחילת העשור דנה הממשלה בתוכניות ענק לחיזוק ההכשרות הטכנולוגיות, אך רק בשנה האחרונה קיבל התחום דחיפה, צנועה יחסית. 10 מיליון שקל בשנה למחנות bootcamp להכשרה מהירה של מתכנתים הם במקרה הטוב עשירית ממה שנדרש. מנהיגות עם חזון היתה משקיעה בכך מיליארד שקל בשנה, ורואה בתוך שנים ספורות החזר נאה על ההשקעה. כישלון בולט של נתניהו הוא אי השוויון החריף שעדיין קיים במערכת החינוך, ומתבטא בהדרת אוכלוסיות חלשות כלכלית ובהומוגניות יחסית בהייטק.
במדד ההשקעות במו"פ לא שינה נתניהו דבר. על פי נתוני ה-OECD, מאז 2010 נותרה ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח בהיקף 4.1% מהתוצר, בדיוק כמו בעשור שעבר. בעוד שבישראל רק כ-15% מההשקעה במו"פ מגיעים מהממשלה והשאר בעיקר מהמגזר העסקי, במדינות כמו ארה"ב, הולנד ובריטניה מדובר ב-30%-45%. קצב צמיחת התקציבים הממשלתיים במדינות אלה גדול פי ארבעה מבישראל. אף שישראל מושכת השקעות מו"פ פרטיות גדולות במיוחד, הממשלה צריכה להשקיע הרבה יותר מ-140 מיליון שקל בשנה בתחומים כמו שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתעשיות מיושנות, בהם נמצאת ישראל בפיגור. זו אינה הוצאה, כי אם השקעה מניבה.
בכל הקשור לגיוסי הון סיכון ולאקזיטים נרשמו מאז תחילת העשור הנוכחי הצלחות מרשימות. הגיוסים גדלו בפי שניים, מכ-1.5 מיליארד דולר בשנה בממוצע בעשור הקודם לכ-3 מיליארד דולר בממוצע מאז 2010, עם שיאים מרשימים בשלוש השנים האחרונות, שבהן גייס הייטק הישראלי בין 4.4 ל-5.2 מיליארד דולר בשנה. נתוני האקזיטים יותר משולשו, מכ-3 מיליארד דולר בשנה בעשור הקודם, ליותר מ-10 מיליארד דולר בשנה מאז עלה שוב נתניהו לשלטון.
לכתבות נוספות בפרויקט "נתניהו - השנה העשירית":
■ ביטחון
■ מאקרו
■ שוק העבודה
■ נדל"ן
■ בורסה
■ תקשורת