גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדדים למתקדמים: ללכת על בטוחה ולאזן את הסיכון

השקעה באיגרת חוב מלווה באפסייד מוגבל, ולכן חשוב לבחור אסטרטגיה שמגדילה את הסיכוי להחזר מרבי בסדרת האג"ח ● סל של אג"ח עם בטוחות מאפשר לאזן את הסיכון הגלום באפיק הקונצרני

אג"ח / תמונה שאטרסטוק
אג"ח / תמונה שאטרסטוק

לפני מספר שבועות התרחש אירוע טרגי במהלך מופע של "קרקס השמש" ("סירק דו סוליי" בלעז), שבו נהרג אחד האמנים כתוצאה מנפילה מגובה רב. למרבה הצער, האירוע הנורא הוא חלק בלתי נפרד מהסיכונים המלווים את המשתתפים במופעים מסוג זה.

באותם מקרים שבהם נדרשים הלוליינים לבצע תרגיל וירטואוזי ללא אבטחה נאותה, הם נוטלים על עצמם סיכון משמעותי להיפצע, או חלילה להיהרג. אילו הייתה פרושה למטה רשת ביטחון, הסיכון לכך היה קטן משמעותית.

בדיוק באותו אופן, כאשר חברה מנפיקה איגרות חוב בבורסה, עם שיעבוד לנכס מסוים, היא למעשה מעניקה למשקיעים סוג של "רשת ביטחון" - כמו בקרקס. חשוב להדגיש כי בדומה לכך שהלוליין אמור לסיים את התרגיל מבלי להזדקק לאותה רשת ביטחון, כך גם החברה אמורה לעמוד בכל התשלומים לבעלי האג"ח במועדם, אולם במקרי קיצון, כאשר הסביבה הכלכלית משתנה, ורווחי החברה אינם מאפשרים לה לעמוד בהתחייבויותיה הפיננסיות, אותו נכס משועבד עשוי להציל את המצב עבור המשקיעים.

לאחרונה החלה סוכנות דירוג האשראי S&P מעלות לשקלל את רכיב הבטוחה, או שווי הנכס המשועבד למחזיקי האג"ח, במסגרת תהליך הדירוג של סדרות אג"ח בבורסה שלנו. כתוצאה מכך, הועלה דירוגן של סדרות רבות, החל מאלו של חברות החזקה כמו דיסקונט השקעות ופורמולה מערכות, דרך חברות נדל"ן כמו מבני תעשיה ועד לחברות ליסינג כמו קבוצת שלמה.

השינוי גרם למצב שבו יש סדרות אג"ח של אותו מנפיק עם דירוג גבוה יותר מסדרות אג"ח אחרות שלו, ואף גבוה יותר מדירוג המנפיק עצמו. על מנת להבין את ההיגיון העומד מאחורי עדכוני הדירוג, שהנו די אינטואיטיבי, נמחיש באמצעות דוגמה פשוטה.

כמה שווה לנו הבטוחה?

כלכלני סוכנות הדירוג הציגו תרחיש כשל פירעון היפותטי לסדרות האג"ח של שלמה החזקות, שבמסגרתו הונח כי בשנת 2021 נכנס המשק הישראלי למיתון עמוק על רקע גיאופוליטי. שיעור האבטלה עולה בחדות, וכתוצאה מכך יורד הביקוש לרכבי ליסינג מצד החברות הגדולות. במקביל, הירידה בתיירות פוגעת גם בהכנסות ענף השכרת הרכב. בעקבות זאת, יורד שווי צי הרכבים של קבוצת שלמה.

יחד עם זאת, גם בתרחיש קיצון זה, שווי הבטוחה - אותו צי רכב המשמש לליסינג והשכרה - עדיין צפוי להיות שווה כמיליארד וחצי שקלים, כ-80% מסך החוב לבעלי האג"ח. במילים אחרות, "רשת הביטחון" של מחזיקי האג"ח מספקת להם הגנה בשיעור של כ-80% ביחס לחוב אליהם, גם בתרחיש של מיתון עמוק וירידה חדה בשווי הנכסים. על רקע יישום מתודולוגיית שיקום החוב, הוחלט להעלות את דירוג האשראי של אותן סדרות אג"ח מובטחות בדרגה אחת.

דוגמאות אחרות, עם התאמות רלוונטיות, חוזרות על עצמן במקרי בוחן נוספים שערכה סוכנות הדירוג. במרבית המקרים, גם לאחר ירידה משמעותית בשווי נכסי החברה נשארו הנושים המובטחים, כלומר בעלי האג"ח עם הבטוחות, עם כיסוי מספק על מנת להשיב להם את מרבית כספם. מנגד, מחזיקי האג"ח הלא מובטחות מוצאים עצמם בחלק מהמקרים ללא כיסוי מספק.

סיכון א-סימטרי

כדי להמחיש עוד יותר את חשיבות הבטוחה יש להבין את משוואת הסיכוי-סיכון שאיתה מתמודדים משקיעי אג"ח. במקרה הכי טוב, מחזיק האג"ח מקבל את כספו בחזרה בסוף התקופה, בתוספת ריבית (והצמדה, אם קיימת). במקרה הגרוע ביותר, הוא מפסיד את כל ההשקעה, וגם לא מקבל בגינה ריבית.

במילים אחרות, המשוואה אינה סימטרית, ועובדת לרעת מחזיקי האג"ח. עם זאת, באג"ח עם רכיב בטוחה ההפסד המקסימלי מוגבל להפרש בין היקף החוב לשווי הבטוחה, ולכן המשוואה שאותה רואים מחזיקי אג"ח שקיבלו שיעבוד מאוזנת יותר.

בחינה של דוגמאות לכשל פירעון מהעבר הלא רחוק מוכיחה את הנקודה הזאת יותר מכל. מספר חברות שנקלעו לקשיים בעשור האחרון וקרסו עלו לכותרות עם הסדרי חוב ותספורות למחזיקי האג"ח. עם זאת, ההבדל בין התמורה שקיבלו מחזיקי אג"ח עם בטוחות לתמורה שקיבלו מחזיקי אג"ח לא מובטחות היה עצום.

כך לדוגמה, כאשר סקיילקס נקלעה לקשיים במהלך 2013, קיבלו מחזיקי האג"ח הראשונות שהנפיקה החברה - סדרות א' עד ג' - את כל התמורה בעד האג"ח שהחזיקו. לעומת זאת, מחזיקי האג"ח ביתר הסדרות נאלצו להסתפק בפירורים.

דוגמה נוספת היא חברת יפנאוטו, שהגיעה לחדלות פירעון לפני מספר שנים. מחזיקי האג"ח החזיקו בשיעבוד על מניות יבואן סובארו, ולכן לאחר מכירת זיכיון היבוא קיבלו את כל התמורה המגיעה להם, בתוספת ריבית והצמדה.

מנגד, חברת אי.די.בי, שבעבר הייתה מדורגת AA מינוס, הגיעה להסדר נושים לאחר ששווי נכסיה הסחירים ירד באופן דרסטי. מכיוון שמחזיקי האג"ח לא החזיקו בבטוחות כלשהן, ונשענו רק על הדירוג הגבוה שהיה לסדרות החברה, התמורה שקיבלו עם השלמת הסדר החוב הייתה נמוכה משמעותית.

מדדי אג"ח עם רכיב בטוחה - לאזן את הסיכון

אם סדרות אג"ח עם בטוחה מייצרות רשת ביטחון משמעותית עבור מחזיקי האג"ח, למה לא להשקיע בסל הכולל רק סדרות מסוג זה? מדדי אינדקס עם רכיב בטוחה מורכבים אך ורק מסדרות אג"ח עם שיעבוד קבוע מדרגה ראשונה, בין אם אלו שיעבודים על מניות סחירות, ובין אם על נדל"ן או על נכסים אחרים.

חשוב לציין כי חלק מהסדרות במדדים אלו אינן מדורגות כלל על-ידי אחת מסוכנויות הדירוג, אך ההיסטוריה מעידה כי השקעה בהן עשויה להיות בטוחה יותר מהשקעה בסדרות אג"ח עם דירוג השקעה, אבל ללא בטוחות.

מה שכן, חלק ניכר מהסדרות ללא דירוג נסחרות במרווח תשואה משמעותי ביחס לאיגרות חוב ממשלתיות לתקופה דומה. הסיבה לכך היא שדירוג האשראי מקל על המשקיעים לתמחר את הסיכון הגלום באג"ח, והיעדר הדירוג מקשה על תמחור זה. בפועל, הסיכון הגלום באיגרות ללא דירוג נמוך משמעותית מהסיכון המשתמע מהמרווח שבו הן נסחרות וזאת, כאמור, בזכות "רשת הביטחון" שקיימת באג"ח.

במבחן התוצאה, כל המדדים של אג"ח עם רכיב בטוחה הניבו תשואות עודפות ביחס למדדי תל-בונד הרלוונטיים בשנים האחרונות. אינדקס אג"ח עם רכיב בטוחה (משולב צמודים ושקלים) "היכה" את תל-בונד מאגר בכל אחת מהשנים האחרונות, ובסיכום שלוש השנים האחרונות הוא עלה ב-10.6%, לעומת תשואה של 7.9% במדד הבורסה.

אינדקס צמוד עם רכיב בטוחה הניב כ-9% בשלוש השנים האחרונות, מול 5.5% בתל בונד 60, ואינדקס שקלי עם רכיב בטוחה רשם גם הוא תשואה עודפת על מדד הבורסה הרלוונטי - 16.5% מול 10.8% בתל-בונד שקלי.

חשוב להדגיש כי מעבר להיבט התשואה, שלרוב נחשבת חזות הכל, המהות המרכזית של בטוחה באג"ח היא דווקא הגנה על הנושים, ועל כן, ביצועי השארפ העודפים של מדדי אינדקס מעידים על היתרון החשוב של הבטוחה. 

■ הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צורכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל, וכן, יובהר כי חלק מהמדדים המצוינים לעיל מוצעים כמוצר השקעה על-ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו. 

עוד כתבות

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

טיפול בפסולת של חברת מפעת (להב) / צילום: מתוך מצגת החברה

הגופים שהופכים פסולת לכסף: "אנחנו לא מושפעים מטילים או מ-AI"

ייצור האשפה לנפש בישראל הוא מהגבוהים בעולם, ומניב צמיחה נאה לחברות הפועלות בתחומי האיסוף והטיפול בפסולת ● לאחרונה מושך התחום גופי השקעה גדולים, שהזרימו מאות מיליוני שקלים לחברות הפועלות בו: "זה לא שיום אחד תקום אפליקציה שתאסוף אשפה. בסוף מישהו צריך לקחת את זה, וההיקפים הולכים וגדלים"

ההנפקה של נובוקיור בנאסד''ק / צילום: Nasdaq OMX

נובוקיור הישראלית קיבלה אישור FDA, והמניה זינקה בחדות

מניית החברה נוסקת בוול סטריט בעקבות אישור שקיבלה חברת נובוקיור מה-FDA ● החברה פיתחה ומשווקת מוצר לטיפול לטיפול בסרטן הלבלב באמצעות שדות חשמליים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נאסד"ק צנח בחדות בהובלת מניות הטכנולוגיה; הכסף נפל ביותר מ-10%

נאסד"ק ירד ב-2% ● פאלו אלטו החלה בפיטורים של מאות מעובדי CyberArk ● נובוקיור זינקה לאחר שמינהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את מוצר Optune Pax ● קרוקס זינקה לאחר שחברת ההנעלה דיווחה על עונת חגים מוצלחת מהצפוי ● מחשש למיתון, ביקושים גבוהים במכירת אג"ח ל-30 שנה בהיקף של 25 מיליארד דולר

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

צילומים: AP, רויטרס-KCNA

"תרגיעו": המדינה המפתיעה ששולחת מסר מאיים לסין

אחרי שטבחו באלפים, המשטר האיראני יוצא למלחמה נגד העסקים הקטנים ● הבת של שליט קוריאה הצפונית רק בת 12 וקרובה יותר מתמיד לרשת את השלטון ● וגם: מה גרם למשבר הדיפלומטי בין הסינים לפיליפינים? ● זום גלובלי, מדור חדש

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ על השאלה אם יש דד ליין לאיראן: "כן, בראש שלי, יש לי"

טראמפ:  "אני חושב שהמו"מ יהיה מוצלח, ואם לא זה יהיה רע לאיראן" ● איראן דורשת מארה"ב: תגיעו "ללא דרישות מופרזות" ● אחרי האיומים של טראמפ: נושאת המטוסים "ג'רלד פורד" תעזוב את הים הקריבי - ותגיע לאזור ● כלי תקשורת בארה"ב מדווחים כי הצבא האמריקאי יפנה בימים הקרובים בסיס גדול במזרח סוריה ● רויטרס: טראמפ עומד להודיע על תוכנית בשווי מיליארדי דולרים עבור עזה בפגישת מועצת השלום הראשונה בשבוע הבא ● עדכונים שוטפים 

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מגייסת 30 מיליארד דולר לפי שווי של 380 מיליארד דולר

החברה שמאחורי הצ'אטבוט קלוד מדווחת על קצב הכנסות שנתי של 14 מיליארד דולר ומושכת ענקיות השקעה לסבב הגיוס הגדול בתולדותיה ● לדברי החברה, יותר מ-500 ארגונים משלמים מעל מיליון דולר בשנה עבור שימוש במודלים ובמוצרים שלה

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מי ענקית הטק שנפלה?

המסחר בת"א ננהל בירידות במגמה שלילית - ת"א 35 ירד בכ-0.5%, ת"א 90 מאבד מערכו כ-0.7% ● חברות התעופה הובילו את הירידות ● חברת מגה אור עלתה בכ-1% והמשיכה לשעוט לעבר כניסה למדד ת"א 35 ● ירידות קלות על חוזים עתידיים בוול סטריט לקראת פרסום מדד המחירים לצרכן ● השקל מאבד גובה מול הדולר ● המסחר באירופה מתנהל במגמה מעורבת: הקאק בכ-0.4%, הפוטסי עולה בכ-0.2% ● הזהב רושם התאוששות קלה של  1%, הכסף עולה בכ-1.7% ● עדכונים שוטפים

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שוקי החיזוי מגלגלים מיליארדים בניבוי העתיד, אך בישראל אין עליהם פיקוח

שוקי החיזוי דוהרים למחזור של טריליון דולר והופכים ללהיט התורן של עולם ההשקעות ● הכניסה של Plus500 הישראלית מעוררת את המשקיעים, אך בישראל הרגולציה נותרה מאחור

צילומים: Shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השוק מתחמם: המתחרות של אובר בוחנות כניסה לישראל

בזמן שהצעת החוק להסדרת שירותי הנסיעות השיתופיות כבר עברה קריאה ראשונה, חברות בינלאומיות ובהן בולט וליפט מקיימות גישושים ראשוניים עם משרד התחבורה ומתכננות ביקור בארץ ● לגלובס נודע שפנגו כבר בוחנת אפשרות לשיתופי פעולה ● במקביל היבואנים ממשיכים להוריד מחירים על רקע השקל המתחזק והדשדוש בביקושים ● השבוע בענף הרכב 

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

"אנשים מחכים לירידת מחיר נוספת": בכמה נמכרה דירת 5 חדרים בצפת?

דירת 5 חדרים בצפת, בשטח של 120 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־20 מ"ר נמכרה תמורת 1.96 מיליון שקל ● המוכרים הם משפחה חרדית שגרה בדירה והקונים הם משפחה חרדית מהאזור ● "אנשים חושבים שהמחירים עוד לא הגיעו לתחתית. הם ראו שהמחירים ירדו והם מחכים לירידה נוספת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול