גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האינטרסים מאחורי DeleteFacebook#

האם ההתארגנות של חברות מסחריות נגד פייסבוק היא חוקית? כדאי לרגולטורים לשים עליה עין

מארק צוקרברג / רויטרס
מארק צוקרברג / רויטרס

הרשת החברתית פייסבוק זוכה זה זמן רב לקיתונות של ביקורת אודות יחסה לפרטיות משתמשיה, ולא מדובר רק בפרשה האחרונה של קיימברידג' אנליטיקה או בשימוע בקונגרס שעובר בימים אלה מייסד ומנכ"ל החברה מארק צוקרברג. קולות באקדמיה ובגופי החברה האזרחית מזהירים זה זמן רב מהיקף המידע האישי אותו היא צוברת ומפני השימושים המזיקים שניתן לעשות בו. עם זאת, בקרב הציבור הרחב לא ניכרה עד כה ירידה בשימוש ברשת או בזניחת התפיסה השגורה לפיה פרטיות נחוצה רק למי שיש לו מה להסתיר.

אירועי החודש מלמדים כי משהו מתחיל להשתנות.

השינוי החשוב מכל הוא לאו דווקא התגייסותם של מדינות ורגולטורים לבחינת הטיפול הראוי בפייסבוק, אלא דווקא השינוי בהתייחסותה של תעשיית הטכנולוגיה אליה. תחילת המהלך הייתה בקריאתו של מייסד וואטסאפ בריאן אקטון "למחוק את פייסבוק" וטביעת ההאשטאג DeleteFacebook#, לאחר חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקס.

הראשון שנענה לקריאה הוא אלון מאסק, אחד היזמים החשובים והמשפיעים בשוק הטכנולוגיה האמריקאי והבינלאומי, אשר הודיע על מחיקת עמודי הפייסבוק של מיזמיו העסקיים המרכזיים: טסלה (מיזם הרכבים החשמליים), SpaceX (מיזם תעופת החלל המסחרי) ו-Solar City (מיזם לאספקת אנרגיה סולרית). אליו הצטרפו גורמים בולטים נוספים כגון חברת "פלייבוי" וסלבריטאים מתחום הבידור, כגון וויל פארל וג'ים קארי (אשר הודיע גם על מכירת מניותיו בפייסבוק).

פעולות מחאה אלה אינן מהוות אפילו מכה קלה בכנפיה של פייסבוק, ומוקדם לדעת אם לפנינו גל או אוושה קלה. עם זאת, מסתמן עידן חדש ביחסי הכוחות. עד היום, פייסבוק וחברות נוספות הסוחרות במידע האישי של משתמשיהן נלחמו בזירה הרגולטורית, שבה יש להן יתרונות כלכליים וטכנולוגיים עצומים. החל משבוע שעבר פייסבוק נחשפה לחזית חדשה מצד התעשייה בה היא פועלת, המביאה למשחק את ההון וההשפעה האדירים שלה (ההון של אקטון, מאסק, פלייבוי וקארי לבדם מוערך בעשרות ביליוני דולרים, ולהם קהל של מאות מיליונים העוקב אחר פעילותם). כעת, אם שחקנים מסחריים בזירת הטכנולוגיה יעשו שימוש במשאביהם הכלכליים והטכנולוגיים להפעלת לחץ על הרשת החברתית - זוהי כבר עוצמה שעשויה להוביל לשינוי.

תארו לעצמכם כעת מצב שבו, מתכנסים חברות מסחריות ומובילי דעת קהל ומתאמים ביניהן את הפסקת פעילותם ברשת פייסבוק. מהלך שכזה שיכול לשרת את אותם גורמים תדמיתית ומסחרית, יכול להביא לכדור שלג שיוסיף למוטט את מניות פייסבוק ויגרום ליציאה של מליוני משתמשים, לא כל שכן של תקציבי פרסום.

למרות שלשינוי זה עשויות להיות תוצאות מבורכות בדמות שינוי דרכיה של פייסבוק וביזור הכוח של הרשתות החברתיות השונות, מדינות ורגולטורים האמונים על הבטחת האינטרס אינם רשאים לשבת בחיבוק-ידיים. הדימוי הרומנטי בו קבוצה של דגים קטנים מתאחדת כדי לבלוע את הכריש שמסכן את הציבור איננו מתאר באופן מציאותי את האינטרסים המניעים את השחקנים המסחריים בתחום הטכנולוגיה.

כך, יש לתהות האם מניעיו של מאסק הם אכן דאגה לפרטיות המשתמשים ואיכותו של השיח הציבורי או שמא המהלך הוא חלק מסכסוך עסקי מתמשך ומתוקשר בינו לבין צוקרברג. באופן דומה, במקרה שחברות נוספות, כגון אפל או אמזון, יצרפו לתנועת DeleteFacebook# ויודיעו על צמצום נוכחותם בפייסבוק, על הרגולטורים המתאימים לבחון האם שיתוף-פעולה בין גורמים עסקיים למחיקתו של גוף דומיננטי אינה מהווה קרטל אסור שפעולתו עשויה להזיק לציבור יותר מאשר להועיל לו. אם יחליטו מדינות רבות שמדובר בקרטל וימנעו את המהלך, צחוק הגורל יהיה שפייסבוק הפועלת לאורך השנים נגד רגולציה מדינתית, תהפוך לחברה שעתידה תלוי ברגולציה.

בין אם ידעך גל הביקורת הנוכחי ובין אם לאו, פייסבוק עשויה ללמוד כי המדינה והרגולציה הן לא רק אויב שלה, אלא עשויים להיות גם ידיד חיוני; וכי בצד מגבלות על פעולותיה בהיבטי מסים ושמירה על פרטיות, ישנו גם רווח לכפיפותה למערכות אסדרה מדינתיות וגלובליות.

■ הכותב הוא עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה לדיני תקשורת בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב. 

עוד כתבות

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עוד 5,000 שקל בשנה: העובדים שיגדל להם בקרוב הנטו

במשרד האוצר מקדמים בחוק ההסדרים את ריווח מדרגות המס - שנועד להגדיל את שכר הנטו למעמד הביניים ● דיונים שנערכו בוועדת הכספים חשפו מי ייהנה מההטבה ● במסגרת הרפורמה יתווספו עד 5,000 שקל בשנה לשכר, אולם היא צפויה להעמיק את הגירעון

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

נכס של אול-יר בניו יורק / צילום: מצגת החברה

7 חברות כבר קרסו, ומיליארדים ירדו לטמיון. אז למה הטרנד המסוכן בבורסה ממשיך?

מאז החלו הנפקות של חברות נדל"ן מארה"ב בבורסה המקומית לפני כמעט 20 שנה, קרסו כבר שבע מהן, אך גם היום הן ממשיכות להגיע בהמוניהן ולגייס מיליארדי שקלים מהמשקיעים בת"א ● מדוע זה קורה, מי המרוויחים והנפגעים, ומה עושה הרגולטור שמפקח על התופעה? ● כסף בסיכון

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים