גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"כדי להתחיל את האקוסיסטם היה צריך כמה נועזים, פסיכים"

קטר ההייטק לא היה יוצא מן התחנה ללא סביבת הון ומשקיעים נועזים שמוכנים היו לקחת את הסיכון: מארנה ברי וקרנות ההון סיכון ועד ליוסי ורדי והאנג'לים הפרטיים ● "זה סוג של 'הפרעה גנטית' של אנשים שיש להם תשוקה להקים דברים חדשים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

ארנה ברי / צילום: איל יצהר
ארנה ברי / צילום: איל יצהר

כאשר מדברים על הפלא הגדול של ההייטק הישראלי, הקטר הזה שמושך את הכלכלה קדימה, הגאווה והתקווה לעתיד של מדינה קטנה נטולת משאבי טבע מיוחדים - אסור לשכוח את מה שאיפשר והמריץ את התפתחותו: סביבת השקעות ההון שצמחה סביבו, מונעת מאנשי חזון, מיוזמה ממשלתית מרחיקת רואי שיצקה את היסודות להון הסיכון, וממספר הולך וגדל של אנשים שבעצמם התעשרו מהתחום, והפכו למשקיעים הממשיכים להניע אותו.

נכון שהיום, חלקן של קרנות הון הסיכון הישראליות במשחק הולך וקטן יחסית לחלקם של קרנות וחברות מחו"ל; נכון שמסיבות שונות בינתיים לא עלה יפה הרעיון לגייס באופן מאסיבי כספים מוסדיים ישראליים לתעשייה הזאת, ואם יש הצלחות גדולות - רב יותר הסיכוי שתיהנה ממנו המורה הפנסיונרית מטקסס מאשר המקבילה שלה מרמת גן. אבל כל זה לא מפחית מהחלק הדרמטי של סביבת ההשקעות שצמחה כאן, באספקת הקיטור שנדרש לקטר ההייטק.

יוסי ורדי / צילום: יונתן בלום

יש שמות רבים בהיכל התהילה של התחום הזה. אנחנו בחרנו שניים מהאבות והאימהות המייסדים שליוו והובילו את עולם ההשקעות הזה, ושסיפורם שזור בהיסטוריה של התפתחות וצמיחת התחום, מבלי לגרוע או להפחית מחלקם של כל השאר.

דומה שארנה ברי, אחת הדמויות הבולטות בהייטק הישראלי ובלי ספק הדמות הנשית הדומיננטית בו, חווה בסיפור חייה את מרבית התחנות של התחום הזה. כמו למשל איך מגייסים הון כשתעשיית הון הסיכון כמעט עוד לא קיימת. בתחילת שנות ה-90 ברי הייתה ממייסדי של סטארט-אפ מתגי התקשורת אורנט (לצד אילון ליטביץ, חיים קורץ, נוח כספי וגבי בן דוד).

הדרך למימון לא הייתה קלה. "היו גורמים שהיוו סוג של מתווכים שלא הביאו תועלת", מספרת ברי. "הם טענו שהם יכולים להביא כל מיני משקיעים מחו"ל, אבל באמת הם לא התאימו, לא להון סיכון ולא לחברות מתחילות, ובוודאי לא לחברה שהוקמה בכרמיאל - הם בכלל לא ידעו איפה הפריפריה של ישראל נמצאת.

"את המימון, בתעשייה שלא היה בה מימון חיצוני, השגנו בזכות ההיכרויות של היו"ר שלנו, ד"ר מאיר בורשטיין (מיזמי טכם שיוזכר כאן בהמשך, ולימים מנכ"ל תדיראן מערכות), שגם היה מנטור שלי בתחום הזה, כי אני הרי הגעתי מתפקידים טכנולוגיים ולא היה לי ניסיון במצגות ובגיוס משקיעים". במשך שנה הם הועסקו, בזכות הקשרים הללו, באחת מחברות התוכנה שנתנו שירותים גם לממשלה, ובינתיים השתנה הנוף וקמו קרנות הון הסיכון. קרן ג'מיני בהובלת אד מלבסקי ויוסי סלע הובילה גיוס, ובספטמבר 1995 נמכרה אורנט לסימנס.

"זה לא היה האקזיט הראשון של סטארט-אפ ישראלי", מתקנת ברי טעות נפוצה, כי שנה קודם לכן נייסקום נמכרה לטריקום. אבל זה היה אקזיט ראשון לקונגלומרט אירופי, ובהחלט בעל ניחוח החלוציות המתבקש. וגם העיתוי לא היה רגע מוקדם מדי, שכן המשקיעים הריחו שהתחום המסוים הזה כבר עובר קונסולידציה ועוד מעט יהיה צפוף ואולי מאוחר מכדי למכור.

יגאל ארליך / צילום: אורי פורת

המדינה השקיעה שליש

כמו שכבר ציינו, זו הייתה תחילת הסצנה של ההון הסיכון. אומנם גם קודם לכן הייתה פעילות קרנות מסוימת, כמו לדוגמה קרן אתנה של דסק"ש בניהולו של דן טולקובסקי המיתולוגי, אבל "קרן אחת לכל השוק הישראלי", מסבירה ברי, "הייתה רחוקה מלהספיק". יוזמה הייתה פעילות משותפת של המדען הראשי יגאל ארליך, של ירום אריאב (בתפקידו אז כסגן ממונה על תקציבים), בתמיכת השרים ובהנחיה של הקרן האמריקאית אדוונט (שלאחר מכן הפכה למשקיע שותף עם ג'מיני).

העיקרון של יוזמה היה שליש כספי מדינה ושני שליש כספים מהחוץ, ובמסגרת הזאת הוקמו עשר קרנות, ביניהן JVP, קרנות מבית דוברת שרם (שלימים יהפכו למה שהוא היום ויולה), קרן פולריס שהפכה מאוחר יותר לפיטנגו ואחרות. "זה שינה לגמרי את התמונה", משחזרת ברי. "הקרנות יצרו את הדפוס של השקעות הון סיכון ואפשרו לרעיונות טובים לקבל מימון ולהיכנס לשוק, ויצרו תמרוץ להקמת הרבה מאוד סטארט-אפים. ובהתחלה, כשהיה מעט כסף בקרנות, הברירה שעמדה בפניהן הייתה מאוד תחרותית, נוצרו קרנות טובות עם החזר יפה על ההשקעה, ומבחינת הממשלה - הכסף שהשקיעה חזר אליה בריבית מאוד יפה".

הקרנות גם עברו התמקצעות, למדו למקד טוב יותר את ההשקעות ולעזור טוב יותר לחברות, וגם הולידו בעקבותיהן גל של קרנות צעירות יותר. "זה עניין מקצועי כמו כל נושא פיננסי אחר", מסבירה ברי. "בהשקעות הראשונות אתה עושה הרבה שגיאות, לוקח סיכונים גדולים יותר, ולומד מזה. ככל שאתה מרחיב את ההשקעות אתה רואה איך אתה משקיע יותר נכון".

בסוף 1996 הציעו לברי להיות מדענית ראשית במה שהיה אז משרד התמ"ת (וכיום הוא משרד הכלכלה) - הראשונה שהגיעה ללשכת המדען מעולם היזמות. עם זאת, היא מדגישה שכל אחד מהמדענים הראשיים שלפניה הביא עמו ידע רב, רמה מקצועית ומחויבות גדולה. על אף הרצון הטוב של הממשלה בהקשר הזה, לדבריה, "האגף הכי רלוונטי לגבי פעילות המדען הוא אגף התקציבים, והוא תמיד ניסה לעשות תמרונים. למזלי הטוב עבדתי עם כלכלנים מובילים וביחד יצרנו הסברים מדויקים על חשיבות תוכניות המדען, ועל הצורך ביצירת תשתית כלכלית שלא הייתה קיימת עבור התעשייה הישראלית הצעירה".

אם כבר נוצר אקוסיסטם של הון סיכון, מה חשיבות קיומו ופעולתו של המדען?

"ישראל היא מדינה מבודדת. באותה תקופה הייתה לה עדיין אקדמיה שיחסית לגודלה הייתה מיוצבת, תחרותית ומוכרת, וזה היה מקור הידע העיקרי. חברות רב לאומיות שהגיעו אז לארץ, עשו זאת על בסיס דמות מפתח - כמו דב פרוהמן מאינטל או ג'ו אביב ז"ל מ-IBM שרצתה לחזור לארץ, ולא רצו לאבד אותה.

"שלא כמו היום, שהנוכחות של חברות רב-לאומיות כאן נוצרת על-ידי הרכישות שהן עושות. והרכישות הללו נוצרו על-ידי השילוב של מעורבות הממשלה בהון הסיכון, ודרך המדען הראשי, שיחד יצרו סביב אקוסיסטם, שעורר את תשומת הלב של החברות הללו. התשתית הזאת לא נוצרה רק בידי הממשלה כמובן, אבל אין ספק שהממשלה ירתה את יריית הפתיחה, ובמהלך 30 השנים הראשונות מאז תוכנית יוזמה, קצב הצמיחה של התל"ג היה תלוי במידה רבה בצמיחת הטכנולוגיה".

בקיץ 2000 עזבה ברי את הממשלה, ועברה להיות שותפה בקרן הון הסיכון ג'מיני, זו שהשקיעה באורנט. היא בילתה שם עשר שנים, ובעיניה החברה המעניינת ביותר שבה הייתה מעורבת הייתה פריימסנס. "תמיד הייתי צוחקת שבחרו בי כיו"ר החברה כדי שהגיל הממוצע יהיה מעל 30", היא אומרת. החברה אפילו נכנסה לספר השיאים של גינס עם "מוצר הצריכה האלקטרוני שנמכר במהירות הגדולה ביותר" - שבב ששולב במערכות של מיקרוסופט. בסופו של דבר, החברה נמכרה לאפל בכ-350 מיליון דולר ולדברי ברי, מצלמת התלת מימד באייפון 10 היא פרי פיתוח של פריימסנס.

השלב הבא בחייה נגע בדיוק לאותן חברות רב-לאומיות שהגיעו לכאן: היא קיבלה הצעה לנהל את מרכז המצוינות בישראל של ענקית החומרה האמריקאית Dell-EMC (שעבר מאז למעמד של מרכז מוצרים). "לאחר שבע שנים פוריות ומספקות ב-Dell EMC, הודעתי לאחרונה על פרישה, וזאת במטרה להקדיש זמן לבריאותי, משפחתי ולעיסוק בפרויקטים טכנולוגיים חדשניים שבהם יש לי עניין מקצועי ואישי", אומרת ברי.

דן טולקובסקי / צילום: לע"מ - סער יעקב

"כל אחד שם 800 דולר"

יש לא מעט שלבים בחייו של סטארט-אפ בטרם יגיע בכלל לעניין את הון הסיכון והמשקיעים האסטרטגיים למיניהם, ואת החיים בפגייה הזאת והיציאה ממנה חייב ההייטק הישראלי לשכבה שלמה של משקיעים פרטיים, אנג'לים, שצמחה והתפתחה פה, כאשר הבולט שבהם ואולי הראשון ("תכתבי בין הראשונים, לא רוצה לקשור לעצמי כתרים שאולי אינם נכונים") הוא יוסי ורדי.

נוהגים לחשוב על ורדי כמי שהחל עם האקזיט הגדול של מיראביליס, החברה של בנו ושל יזמים נוספים. אבל דרכו כמשקיע בטכנולוגיה התחילה שנים רבות לפני כן, בשנת 1969, כאשר הקים עם עוד שישה - יורם רוזנפלד, מאיר בורשטיין, ועוד ארבעה פרופסורים - את בית התוכנה טכם, אחד מבתי התוכנה הראשונים בארץ (היום חלק מחברת הטכנולוגיה נס), בהשקעה של קצת יותר מ-5,000 דולר. "כל אחד שם 800 דולר. זה היה הניסיון הראשון שלי בסטארט-אפ ובסיד מאני". אחר כך בילה כמה שנים בשירות הציבורי (מנכ"ל משרד הפיתוח, יו"ר של חברות ממשלתיות, מנכ"ל משרד האנרגיה) וכשעזב את הממשלה, ב-1979, החל להשקיע בחברות שונות לצד תפקידי ניהול שמילא.

אבל הפעילות היותר מאסיבית החלה כאשר נוסדה מיראביליס, ממציאת תוכנת המסרים המיידיים ICQ שתוך פחות משנתיים מיום היווסדה נמכרה ל-AOL תמורת סכום אגדי אז, של 407 מיליון דולר. "גם ICQ הייתה בעצם השקעת ניצן", הוא אומר. אני השקעתי 75 אלף דולר, ואחריי השקיעו קבוצה שלמה של חברים, כמו דן פרופר, ערי סטימצקי ושלמה נחמה. את הרי מכירה את שלושת ה-F של השקעה. חברים, משפחה וטיפשים".

רק שנראה שפה הם לא יצאו טיפשים.

"זה מראה שבסוג הזה של השקעות, אחד הגורמים הכי חשובים זה מזל, כי כמות הנעלמים כל-כך גדולה, שאי אפשר לדעת".

האנג'לינג של מיראביליס, שנוסדה ב-,1996 עוד היה מאוד לא מקובל בנוף, אם כי כבר היו כמה דמויות בתחום הזה כמו האחים זיסאפל וכמו המשקיע הסדרתי גיורא ירון ואחרים. אבל בתמונה הכוללת, יעברו עוד כמה שנים עד שייווצר אקוסיסטם של אנג'לים - מ-2004 ואילך לפי ניתוחו של ורדי.

בין האנג'לים הסדרתיים אפשר למנות את זהר גילון, את גיגי לוי וייס, את טל ברנח, את מיקי בודאי והרשימה עוד ארוכה מאוד. ורדי עצמו השקיע מאז בלא פחות מ-85 חברות - "לא לכולן בכלל אפשר לקרוא חברות, חלקן נשארו בגדר סיטואציות ראשוניות, ומחלקן עשיתי אקזיטים יפים מאוד. הייתה לי הרגשה שאני צריך לקחת חלק מהכספים שקיבלתי (במכירת מיראביליס) ולהחזיר לתעשייה שהתנהגה איתי כל-כך יפה".

כמה חשוב תפקידו של האנג'ל לתעשייה?

"אני קורא להם, הזורעים בדמעה. תפקידו של המשקיע הפרטי, האנג'ל, הוא קריטי. הם אלה שמממנים את הזרעים. הם מפעל לגידול זרעי סטארט-אפ, כאשר הון הסיכון עוד יושב על הגדר, מנדנד ברגליים ומחכה לראות לאן זה יילך. כשהזרעים גדלים לשתילים - נכנסים לתמונה קרנות הון הסיכון והמשקיעים האסטרטגיים. אבל כדי להתחיל את האקוסיסטם צריך כמה נועזים, פסיכים, הרפתקנים, שמוכנים לעשות זאת לא רק ולא בעיקר בשל הטעמים הכספיים. זה סוג של 'הפרעה גנטית' של אנשים שיש להם תשוקה להקים דברים חדשים".

איך בעצם צמחה מכמה בודדים פסיכים והרפתקנים סביבה שלמה של השקעות אנג'לים?

"אליהם נוספו בין השאר אנשים שעשו אקזיט. לא כולם, אבל רובם ככולם לוקחים קצת מהכסף שקיבלו ומשקיעים באחרים, כל דור אקזיטים הוסיף לנו עוד אנג'לים. אחר כך זה התחיל להיות פופולרי והתחילו להיכנס אנג'לים שאינם אנשי טכנולוגיה אלא שרוצים להיות חלק מההרפתקה הזאת".

והם משקיעים פחות נבונים?

"אני לא יודע מה זה משקיע נבון. אני משקיע נבון? היו לי את אחוזי הכישלונות שלי. מתוך 86 החברות שבהן השקעתי, היו 32 אקזיטים, אבל 30 חברות נסגרו (השאר עדיין בפורטפוליו)".

והשם שלך מעודד משקיעים אחרים להיכנס?

"כן, אבל לפעמים לא בצדק. הרי כבר אמרתי לך ש-30 חברות נסגרו לי. אבל אם אתה מארגן את הפורטפוליו שלך בצורה לא מטומטמת, יהיו לך כישלונות, אבל גם הצלחות. אבל מה שבטוח, שבלי אנג'לים לא יכולה להיות תעשייה".

עוד כתבות

מטוס קרב עם מערכת SPICE של רפאל / צילום: רפאל

נחשף: ישראל מוכרת להודו נשק ב-8.6 מיליארד דולר

ניו דלהי מרחיבה את שיתוף הפעולה הצבאי עם ישראל בעסקת ענק הכוללת חימושים מדויקים, טילים לטווח ארוך ומערכות תקיפה אוטונומיות ● הודו מבססת את מעמדה כלקוחה הביטחונית המרכזית של התעשיות הישראליות וזאת על רקע המרוץ האזורי

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

למה כל כך קשה להיפרד ממטפלים / איור: Shutterstock

למה כל כך קשה להיפרד מפסיכולוגים

כמה שנים משכתם טיפול שלא התאים לכם רק כי לא היה לכם נעים לסיים? ● מחקרים חדשים שופכים אור על הסיבות שמסבכות פרידה ממטפלים, וגם על הדרך להגיע לסוף טוב ● כך זה נראה משני צדי הכורסה

שי אביבי ב''ברנינג מן''. סוגים של ישראליות / צילום: עופר ינוב

על הורות בקולנוע הישראלי אחרי 7 באוקטובר

מ"ברנינג מן" של איל חלפון, ועד "חמצן" של נטעלי בראון שורה של סרטים שיצאו אחרי 7 באוקטובר בוחנים את מחיר ההורות בחברה שבה הילדות מובילה כמעט בהכרח למדים

פול סינגר. תורם ל-SNC / צילום: ap, Kevin Hagen

סטארט-אפ ניישן סנטרל מפטרת את רוב העובדים

לגלובס נודע כי העמותה, שהוקמה לפני כ-13 שנה ונתמכת ע"י פילנתרופים רבים, זימנה לשימוע לפני פיטורים כ-65 מתוך 80 עובדיה ● הסיבה: בחינה מחדש של פעילותה לקידום ענף ההייטק הישראלי ● לפי ההערכה, התורמים, שמחזיקים בעמדות פרו-ישראליות ומזרימים מיליוני שקלים מדי שנה לעמותות בארץ, ימשיכו להשקיע כסף בישראל בדרכים אחרות

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במיכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע והציבור לא יכול להשתמש בהם"

המשלחת הישראלית באולימפיאדת החורף / צילום: Hassan Ammar, AP

מה משותף ללברון ג'יימס, ג'ורג' קלוני וג'סטין טימברלייק?

איזו מדינה הודיעה לאחרונה על יוזמה להנפקת דרכונים לגמלים שבשטחה, באיזה ענף באולימפיאדת החורף מתחרה השנה לראשונה נבחרת ישראלית, ואיך נקראת הרשת החברתית לבוטים של בינה מלאכותית? ● הטריוויה השבועית

שדרות. נהנית ממעמד גבוה יחסית לשכנותיה / צילום: Shutterstock

איך חצי קילומטר של שרירותיות תקציבית חרץ את גורלן של שלוש ערי פיתוח

דוח מבקר המדינה חושף כיצד המימון הממשלתי העודף הפך למנוף הכלכלי שהזניק את שדרות לשיא של 81% זכאות לבגרות, בעוד נתיבות ואופקים נותרו מאחור ● כעת, כשהמדינה נערכת לשיקום הדרום, מזהירים המומחים: ללא מודל חדש, תוכניות "חבל התקומה" עלולות להעמיק את העוול

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"

אוטובוס של דן / צילום: Shutterstock

לידיעת חברי דן: זה הרווח הפנטסטי של בעלי השליטה

קבוצת ווליו-LBH של ווליו בייס, יאיר אפרתי, עופר לינצ'בסקי ושמעון בן חמו תפיק רווח מוערך של פי 5 (כ-2 מיליארד שקל) על השקעתה בחברת התחבורה הציבורית

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

משבר הביצוע: לפחות שבע חברות נקלעו לאחרונה לקשיים

לפחות שבע חברות הפועלות בענף הגישו לאחרונה בקשה להקפאת הליכים או לעיכוב הליכים, בשל היקף חוב כולל של 850 מיליון שקל ויותר ● משבר כוח האדם נפתר לכאורה, אבל גלי ההדף של המחסור, כך נראה, מגיעים עכשיו

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווח: צבא ארה"ב נערך למערכה ארוכה שתימשך שבועות באיראן

האמריקאים עשויים לתקוף גם אתרים של המשטר, ומעריכים שהאיראנים יגיבו ● לקראת סבב המו"מ: וויטקוף העביר מסרים ליועצו הבכיר של ח'אמנאי באמצעות עומאן ● דיווח: צבא ארה"ב נערך למבצע ממושך של כמה שבועות נגד איראן, אם יידרש לכך ● שר החוץ האמריקאי רוביו: "הנשיא טראמפ מעדיף להגיע לעסקה עם איראן, אך זה קשה מאוד" ● עדכונים שוטפים

נתב''ג. המחירים רק ימשיכו לעלות / צילום: טלי בוגדנובסקי

מהרו להזמין כרטיסים: בעוד פחות מעשור נתגעגע למונופול של אל על

בעוד שנתב"ג מתקרב לקצה גבול הקיבולת, המדינה נכנעת לוועדים ובולמת את שילוב המגזר הפרטי בהקמת שדה חדש ● הסחבת התכנונית והמאבקים סביב המיקום הם רק הסחת דעת מהבעיה האמיתית: ללא תחרות למונופול של רשות שדות התעופה, מחירי הטיסות ימשיכו להמריא