"עלויות מימון הפנסיה תופחות ומקשות על ניהול החוב הרגיל"

מדוח החשב הכללי עולה כי בשנת 2017 קטנו הוצאות המימון של החוב הממשלתי בסכום שנתי של 1.3 מיליארד שקל, אך הוצאות המימון של האג"ח המיועדות גדלו ב-700 מיליון שקל • סך הוצאות הריבית ביחס לתוצר המשיכו לרדת אף בשנת 2017 ועמדו על 2.9% לעומת 3.1% בשנה קודמת

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי
רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

העלויות התופחות של מימון הפנסיה מעיבות על הצלחת המדינה בניהול החוב הממשלתי "הרגיל", כך עולה מדוח החוב ל-2017 שמפרסם היום (ב') החשב הכללי. מהנתונים עולה כי בשנת 2017 קטנו הוצאות המימון של החוב הממשלתי בסכום שנתי של 1.3 מיליארד שקל, אך הוצאות המימון של האג"ח המיועדות (שהמדינה מנפיקה לקרנות הפנסיה ולביטוחי המנהלים) גדלו ב-700 מיליון שקל. בנוסף מתריע החשב הכללי על כך שגיוסי האג"ח המיועדים דוחקים החוצה את גיוסי האג"ח הסחיר הרגיל בשוק המקומי - ב-2017 גייסה הממשלה 30 מיליארד שקל באגח מיועדות ורק 10 מיליארד באג"ח סחיר רגיל.

החשב במשרד האוצר רוני חזקיהו פרסם היום את דוח ניהול החוב לשנת 2017. לאחר שמונה שנים רצופות של הקטנת שיעור החוב ביחס לתוצר של המשק הושג ב-2017 יעד סמלי כשיחס החוב הממשלתי ירד לראשונה מתחת ל-60% תוצר: על-פי הדוח שיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר עמדו על 60.9% ו- 59.2% (החוב הציבורי כולל בתוכו גם את חובות הרשויות המקומיות ע"ב). מדובר בשיעור חוב הנמוך מהגבול העליון שנקבע באמנת מאסטריכט, המשקף ירידה של 1.4% ו-1.5% משנת 2016. חשוב לציין כי משמעות הנתון היא שהחוב עצמו גדל במספרים מוחלטים - אך בקצב נמוך יותר מקצב הצמיחה של המשק.

סך החוב הממשלתי לסוף שנת 2017 הסתכם ב-747.1 מיליארד שקל לעומת 740.8 מיליארד ש"ח אשתקד. בנוסף, בשנת 2017 המשיכה מגמת הארכת תיק החוב כחלק מהקטנת סיכון המיחזור כך שהטווח הממוצע לפדיון (ATM) עלה לרמה הגבוהה אי פעם מ-7.5 שנים ל-7.8 שנים. בשנת 2017 העלתה חברת הדירוג S&P את תחזית דירוג האשראי של ישראל לתחזית "חיובית". העלאה זו מחזקת את איתנותה הפיננסית של המדינה בעיני המשקיעים הגלובליים ותמכה בביצוע הנפקה דולרית בינואר 2018 בהיקף של 2 מיליארד דולר אשר אופיינה בביקושי שיא של 18 מיליארד דולר.

סך הוצאות הריבית ביחס לתוצר המשיכו לרדת אף בשנת 2017 ועמדו על 2.9% לעומת 3.1% בשנה קודמת. סך הוצאות הריבית בשנת 2017 הסתכמו ב-37.1 מיליארד שקל המשקפים ירידה כוללת של כ-500 מליון שקל. הוצאות הריבית על החוב הממשלתי (ללא אג"ח מיועדות) ירדו בכ-1.3 מיליארד שקל, בין היתר, לאור מיחזור חוב בעלויות גיוס נמוכות, וכן בשל ייסוף השקל.

לעומת זאת, הוצאות הריבית על אג"ח מיועדות עמדו על 10.1 מיליארד שקל (גידול של כ-700 מלש"ח), זאת לאור היקף הגיוס נטו החיובי באפיק זה. המדינה מנפיקה אג"ח מיועדות לקרנות הפנסיה החדשות ולביטוחי המנהלים עבור הפנסיה הצוברת למבוטחים. האג"ח מבטיחות לחוסכים תשואה שנתית של 4.86% צמודת מדד. מדובר במרווח משמעותי מעל עלויות גיוס החוב הממשלתי "הרגיל" ומשום כך החשב הכללי מחשיב אותו כסובסידיה.

על פי הדוח סך הסובסידיה השנתית השוטפת עבור איגרות חוב מיועדות הינה כ-6.9 מיליארד שקל מהן 5.2 מיליארד לקרנות הפנסיה ו-1.7 לחברות הביטוח והמהווה גידול של כ-19% ביחס לסובסידיה של 5.8 מיליארד שקל בשנת 2016. היקף הסבסוד מסך הריבית המשולמת עבור חוב לא סחיר הינו 68%.

כמו כן, היקף גיוס גבוה של אג"ח מיועדות (כ-30 מיליארד שקל) הביא לדחיקה של הגיוסים בחוב הסחיר, כך שהגיוס נטו (קרן בלבד) של החוב הסחיר היה שלילי ועמד על כ-10 מיליארד שקל.