גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המדינה דאגה לנו לפנסיה (אבל אי אפשר לישון בשקט)

אחרי 70 שנות עצמאות אפשר לומר בביטחון: הציבור לא מבין דיו בתחום הפנסיוני ונוח לו עם החסות שהמדינה לקחה עליו ● המדינה, מצדה, הסתפקה בייצוב המערכת הפנסיונית והעבירה את האחריות לכתפי הציבור ? האם המציאות תגרור את הגימלאים לזיקנה של דחק? ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

חיסכון פנסיוני / צילום: שאטרסטוק
חיסכון פנסיוני / צילום: שאטרסטוק

אחרי 70 שנות עצמאות, אפשר לומר שהציבור הישראלי רק מתחיל להעמיק ולהבין את השינויים האדירים שחלו בעשורים האחרונים באחד ההיבטים המשמעותיים של חייו העתידיים: מה יהיה לו בפנסיה.

לישראלי הממוצע יש שתי עסקאות פיננסיות גדולות, שבמידה רבה מגדירות את איתנותו הפיננסית היום, מחר ובעוד עשורים רבים - המשכנתא והחיסכון הפנסיוני. מדובר בשתי עסקאות בהיקפים של מאות אלפי שקלים לפחות, אם לא מעבר לרף מיליון שקל, ושנמשכות על פני עשרות שנים. ואולם, בעוד שבעת לקיחת המשכנתא הישראלי הממוצע למד לעשות שיעורי בית ולנהל מיקוח מול כמה גופים, בחיפוש אחר ההחזר הנמוך ביותר, הרי שבחיסכון הפנסיוני הציבור בישראל נמצא עדיין הרחק מאחור.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

מבחינת רבים מדובר בקופסה שחורה שלא רק שאינה מובנת, היא ממש מעוררת חשש ומרחיקה מעיסוק בה. לא אחת נראה שהישראלי מעמיק יותר ומכין הרבה יותר שיעורי בית לפני שהוא רוכש מקרר מאשר לפני שהוא חותם על טופס הצטרפות לחיסכון הפנסיוני.

עתודת החיסכון הפנסיוני של הציבור בישראל

השוק הפנסיוני "החדש", או בשם אחר שוק החיסכון לטווח ארוך, מנוהל באמצעות קופות הגמל לתגמולים, ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח (הפוליסות המשתתפות ברווחים) וקרנות הפנסיה החדשות (להבדיל מהקרנות הוותיקות). כיום מנוהלים בשלושת אפיקי החיסכון הללו סכומים אדירים של יותר מ-830 מיליארד שקל, כשיחד עם הפנסיה התקציבית והפנסיה הוותיקה מדובר בכרית ביטחון סוציאלית בהיקף מצרפי גבוה מאוד של 1.99 טריליון שקל.

מדובר בסכום אדיר שנועד למלא אחר אתגר אדיר לא פחות: לאפשר לציבור להבטיח את המחייה שלו גם ב-30 שנות פרישה לגמלאות - כשהאתגר הזה הולך וגדל כתוצאה מהתארכות בתוחלת החיים, שמגדילה את צרכי החיסכון; מהזדקנות האוכלוסייה שמשנה את מבנה המשק; ומהשינוי באופי העבודה במשק מערבי וגלובלי ובצל הטכנולוגיה המתקדמת - נדרשים פחות עובדים וישנה פחות יציבות במקום העבודה ושל מקומות העבודה. במקביל ישנה תחרותיות רבה בין שווקים, ששוחקת את השכר כלפי מטה, במיוחד של עובדים ללא מומחיות.

כל אלה משנים משמעותית את תוחלות ההשתכרות שלנו ומגדילים את האתגר הפנסיוני של החוסך הפרטי, כמו גם בפני המדינה. על רקע זה נשאלת השאלה: האם יש תכנון מספק לעתיד, מצד הציבור ומצד המדינה?

המדינה מתכננת לציבור את העתיד: טוב או רע?

ראשית, מה זה החיסכון הפנסיוני? מדובר בחיסכון שהמדינה מסמנת בנפרד מחסכונות אחרים מפאת החשיבות הרבה שלו. את זה המדינה עושה באמצעות הטבות מס רבות ש"דוחפות" את הישראלי לחסוך לגמלאות בסקטור הפרטי, כמו גם באמצעות מהלכים רגולטוריים חד משמעיים, בראשם צו ההרחבה שמחייב לחסוך לפנסיה (שחל על שכירים ועל עצמאים). למעשה, החיסכון הפנסיוני הוא כלי גידור מהמעלה הראשונה עבור הישראלי הממוצע ומשק ביתו, שנועד להבטיח לו יכולת השתכרות גם במקרים בהם יכולת זו אובדת.

מה הכוונה? החיסכון הפנסיוני מורכב משלושה אלמנטים: החיסכון לגמלאות שנועד לספק קצבת זקנה עם הגיע החוסך לגיל הפרישה מעבודה, ושנועד לתת מענה ל"סיכון" התארכות תוחלת החיים; הביטוח למקרי אובדן כושר עבודה (או נכות), שנועד לספק הכנסה שוטפת כתחליף למשכורת אם החוסך איבד את יכולתו לעבוד; וביטוח למקרי מוות (או שארים), שנועד להבטיח למשפחה הכנסה, במקרה שהחוסך נפטר בטרם עת.

כאן אנו מגיעים לשאלה - איפה הציבור נמצא? התשובה: אין תכנון מספק לעתיד מבחינת הציבור הרחב, כשהמדינה לוקחת על עצמה לתכנן זאת, ולשם כך היא מסתייעת בגורמים מהסקטור הפרטי, שפועלים למטרות רווח (בעיקר חברות הביטוח ובתי ההשקעות).

נתחיל מהצרכן: ביחס לעבר יש שיפור כשהחיסכון הפנסיוני תופס יותר כותרות ומקום בשיח הציבורי. אבל, המצב רחוק מלהיות ראוי. רוב הציבור לא מבין דיו בחיסכון הפנסיוני וגם לא ממש מעוניין להכריע בסוגיות שקשורות אליו. למעשה, כיום, כפי שהיה גם בעבר, אנו שומעים חדשות לבקרים עד כמה הצרכן בעולם הפנסיוני נשלט על ידי המתווכים - סוכן הביטוח, היועץ הפנסיוני, ועד העובדים, ואף המעסיק. לרוב, הציבור בישראל פועל על סמך העצה של מי מהגורמים האלה, גם אם האינטרסים שלהם לא זהים. מדובר עדיין במצב דברים די פסיבי מצד החוסך הישראלי הממוצע.

בראיון שהממונה על רשות שוק ההון, דורית סלינגר, נתנה לאחרונה ל"ליידי גלובס" היא הבהירה את עמדתה בנושא זה היטב. "הפנסיה הוא מוצר מסובך מלכתחילה וגם אנשים לא נוטים להעמיק בו, מאחר והם דחיינים מטבעם. גילינו כי השקיפות היא לא הגישה הנכונה, כי אנשים לא יודעים מה לעשות עם המידע, הם מוצפים במידע והולכים לאיבוד. לכן בחרנו לפעול בצורה אקטיבית, ועשינו אחידות בפוליסות ובתקנונים, כדי שיהיה לציבור מה שהוא צריך", תוך שהדגישה: "אנו עושים פעולות לטובת הפרט בגלל ההימנעות שלו לגעת בנושאים הללו בגלל המורכבות, ועושים זאת כדי לצמצם את פערי הכוחות".

לשאלתנו האם הציבור צריך אח גדול כי הוא לא דואג לעצמו, ענתה אז הממונה כי "בגלל שהציבור לא עושה את זה עבור עצמו אנו צריכים להמציא את המוצרים שהוא צריך לקבל... החיסכון הפנסיוני הוא אחד המוצרים הכי חשובים של הציבור ולכן עלינו להבטיח שכשהלקוח יפרוש לגמלאות יהיה לו את החיסכון שבמהלך חיי העבודה הוא היה אדיש לו ולא לקח אותו בחשבון".

למעשה, בדבריה הבהירה סלינגר כי הציבור לא מתעניין דיו, ובטח שלא מבין דיו, בתחומים אלה, ואולי גם אינו רוצה להבין. לכן כדאי לפעול כאחראי שמתווה את הדרך עד לרמת הפרטים, גם אם שומרים את החופש לקבל בחירה עצמאית מצד החוסך הפרטני.

דורית סלינגר / צילום: איליה מלניקוב

המדינה לא הסתכלה קדימה (וכולנו נשלם זאת)

ישנם כמה כיוונים שהפיקוח על החיסכון הפנסיוני סימן לפני שנים, ורשם בהם הישגים ניכרים. למשל, יכולת המעבר מגוף מנהל אחד לאחר (ניוד חופשי), הוצאת ניהול ההשקעות בתיקי החוסכים מידי בעלי ומנהלי חברות הניהול, העברת הנאמנות של הסוכנים ויתר המתווכים הפיננסיים לכיוון הלקוחות.

אבל לצד זאת יש רפורמות רבות שמנוגדות לכאלה שנעשו בעבר, לצד שינוי במשקלים שהפיקוח נותן לכל היבט תחת ממונים שונים. למשל - מתן מידע והעברת האחריות לחוסך מצד אחד או החלטה עבור החוסך והאחדת המוצרים (כפי שעושה סלינגר, כאמור). כלומר, נראה שהרגולציה יודעת שבעתיד היא רוצה להיות במקום שונה לחלוטין מאיפה שהיא נמצאת היום, אלא שלא בהכרח המקום העתידי דומה אצל כל הממונים.

מה זה אומר? נכון להיום נראה שלציבור בישראל יש חיסכון פנסיוני בעל בסיס של ממש, הגם שכיום ברור שלדור הצעיר לא יהיו התנאים שהיו להוריו. על פניו זה רע וזה מעיד על לקונה. אלא שזה קורה בעיקר משום שהעובדים בישראל, בייחוד עובדי המדינה והגופים הסמי-ציבוריים, קיבלו בעבר תנאים טובים הרבה יותר מדי, כאלה שבהכרח מעידים שעד אמצע שנות התשעים לא היה בישראל תכנון נכון לטווח הארוך בכל הנוגע לחיסכון הפנסיוני - כשהמדינה נתנה והעובדים לקחו.

מאחר שהפנסיה התקציבית לא מחזיקה מים, הפסיקו לתת אותה בהליך מדורג בין השנים 1998 ל-2004. זה קרה כאשר כשהפנסיה הוותיקה קרסה ברובה ונדרשה לסיוע ממשלתי אדיר ממדים, שהציבור כולו ישלם עוד עשרות שנים, ולקיצוץ זכויות ניכר בתנאי החוסכים בקרנות אלה. גם הקרנות הוותיקות נחסמו למצטרפים חדשים עוד ב-1995. זה מעיד שלפחות בהיבט היציבות המדינה עשתה שיעורי בית והחלה לתכנן את מהלכיה, וזה קרה עוד בשנות התשעים. אלא שבמסגרת זו המדינה גם הקלה על עצמה כשקבעה שבעולם הפנסיוני החדש אין לה כל אחריות על מה שיקבל החוסך - כשהגדירה מראש שמה שהחוסך זכאי לקבל הוא רק מה שיהיה לו.

בכל מקרה, המעבר מהעולם הפנסיוני "הישן" ל"חדש" מסמן שהמדינה כבר התעוררה ונערכה לעתיד - כאמור, באיחור אדיר שיעלה לציבור מאות רבות של מיליארדי שקלים בתשלומים על תנאים עודפים. אבל, ההיערכות של המדינה בשניים וחצי העשורים האחרונים לא עונה על הצרכים של הציבור הרחב. למעשה, המדינה דאגה בראש ובראשונה ליציבות המערכת וליכולתה לעמוד בהתחייבויותיה כמעסיק הגדול ביותר ולאו דווקא לאיתנות של הפרט, כלומר של החוסך הפרטי.

מכאן שהשינוי שהחל כבר לפני כמעט רבע מאה, ושעדיין לא הושלם, הטיל את האחריות על הציבור בישראל. והציבור כלל לא מודע לגודל האחריות שרובצת על כתפיו, כשהמדינה עדיין מחפשת את הדרך לחיסכון פנסיוני יציב והוגן יותר, גם עבור הציבור שעלול לחוות נפילה חדה באיכות חייו עם יציאתו לגמלאות.

כך נראית כרית הביטחון הפנסיונית של הציבור בישראל

1. רובד בסיסי, שכיום שווה לכולם, ללא תלות במעמד האקונומי - קצבת הזיקנה מביטוח לאומי.

2. החיסכון הפנסיוני שמעבר לרובד הממלכתי הבסיסי:

א. החיסכון הפנסיוני "הישן":

הפנסיה התקציבית: פנסיה שלה זוכים עובדי הסקטור הציבורי ועוד כמה גופים "סמי-ממשלתיים", ובה הפורש יודע כי יקבל שיעור קבוע ממשכורתו, ושניתן לצבור בה עד 70% מהשכר האחרון. בין השנים 1998-2004 המדינה הפסיקה בהדרגה את מתן הפנסיה התקציבית לעובדים חדשים - מאחר שמדובר במודל שאינו יציב.

קרנות הפנסיה הוותיקות: קרנות פנסיה שניתן היה להצטרף אליהן עד 1995. רובן התברר בתחילת העשור הקודם כגירעוניות, כשהמדינה הלאימה 8 קרנות גדולות. בקרנות הוותיקות יש הבטחה מסוימת כשהקצבה נקבעת על פי מנגנון שנקשר לשכר.

ב. החיסכון הפנסיוני הפרטי "החדש" ("החיסכון הצובר"):

קרנות הפנסיה החדשות: קרנות פנסיה חדשות שיצאו לדרך ב-1995 ושבהן אין כל הבטחה לעמיתים, וקצבת הזיקנה נגזרת מהסכום שאותו צובר החוסך לאורך שנים מההפקדות. קופות הגמל לתגמולים: קופות חיסכון פנסיוני אישית. מדובר באפיק השקעה צובר שבו העובד והמעסיק מפקידים לקופה הפקדות חודשיות שוטפות (וגם חד-פעמיות) שבגינן יש הטבות מס. ביטוחי המנהלים: אפיק חיסכון פנסיוני אישי באמצעות פוליסות ביטוח חיים הכוללת רכיב חיסכון ורכיבים ביטוחיים.

עוד כתבות

משרדי וואוי ישראל / צילום: איל יצהר

החברה הסינית שסוגרת את חטיבת הענן בישראל - 60 איש יפוטרו

חברת Huawei, שפועלת בארץ באמצעות מרכז הפיתוח "טוגה נטוורקס", מודיעה על סגירת פעילות הענן ופיטורי כ־60 עובדים, זאת לאחר שבסוף 2023 סגרה גם את פעילות האחסון וצמצמה עשרות משרות בעקבות המלחמה

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

ה-FDA חסם את החיסון של מודרנה לשפעת. אז למה המניה עולה?

רשות המזון והתרופות האמריקאית הודיעה למודרנה כי לא תבחן את הבקשה שלה לאישור חיסון חדש מבוסס RNA לשפעת; המשקיעים לא מתרגשים ● הניסוי שיכול להיות הזדמנות חדשה לטיפול בשבץ ● והחברה שמנסה לטפל בהלם בלי זריקות ● השבוע בביומד

מצלמה של חברת עין שלישית / צילום: עין שלישית

האסיפה הכללית של עין שלישית אישרה מכירת 30% לאדג' האמירתית

העסקה נחתמה בינואר אשתקד, ובמסגרתה תשקיע אדג' כ־10 מיליון דולר בתמורה לכ־30% ממניות חברת בעין שלישית, המפתחת מערכות אלקטרו־אופטיות מבוססות בינה מלאכותית ● המהלך יצא לפועל לאחר שאגף הפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון העניק את האישור הנדרש לעסקה

כריכת הספר ''אף פעם''. בעיגול: נורית זרחי / צילום: תמר מצפי

הקומיקס החדש של נורית זרחי מתפרץ לנושא הנפיץ ביותר שספרי ילדים מדלגים מעליו

ממלכת הילדים של נורית זרחי אף פעם לא פחדה לארח היבדלות ואפילו אכזריות אנושית ● הפעם, בעשור התשיעי לחייה, סופרת הילדים מפציעה עם קומיקס על המוות, הכתוב בהומור שירכך את לבם של קוראים צעירים ומבוגרים כאחד

אלי גליקמן, מנכ''ל צים / צילום: צים

ועד העובדים בצים הודיע על שביתה בעקבות מכירת החברה

על רקע המגעים למכירת השליטה לקרן פימי והפג-לויד, ועד העובדים בצים הכריז על שביתת אזהרה והשבית את פעילות מטה החברה בישראל

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

דובר הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט האיראני: "אנחנו סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

עם 36 שעות טיסה: המל"ט הישראלי שנקנה למטרה מפתיעה

סינגפור הציגה בסלון האווירי שקיימה מערכות מתוצרת אלביט שתשמש למניעת דיג בלתי חוקי ● טורקיה מרחיבה את פעילותה במזרח התיכון עם הקמת מספנות בערב הסעודית ● וגם: רוסיה נהנית מהביקושים הגדולים בעולם למוצרים ביטחוניים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שי דורון

"מסרבת לטיפוסים מגעילים": הכדורסלנית שפתחה בקריירה חדשה ומפתיעה

היא הייתה הישראלית הראשונה בדראפט הליגה הטובה בעולם, אבל את עולם ההון סיכון הכירה מהבית, מאביה שהיה ממקימי גרינפילד פרטנרס ● כיום, כשהיא מנהלת את מועדון האנג'לים Clutch Capital ופעילות של קרן קנדית ציונית, שי דורון מספרת לגלובס למה היא מסרבת לכסף של "טיפוסים מגעילים", ואיך זה מרגיש שהשיחה משתנה מ"אבא של שי" ל"הבת של יהודה" בחדרי הישיבות

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה נוגעות להתנהלות משרד הבריאות, מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר

דיון בבג''ץ / צילום: עמית שאבי, פול ידיעות אחרונות

בג"ץ בצו על-תנאי ללוין: נמק מדוע אינך מכנס את הוועדה לבחירת שופטים

לפי הצו, שר המשפטים ינמק עד 8 במרץ מדוע לא כינס את הוועדה לבחירת שופטים מאז ינואר 2025 לצורך איוש התקנים החסרים בכל ערכאות הרשות השופטת ● הצו ניתן בהמשך לדיון שנערך בנושא ביום חמישי האחרון, במסגרתו השופט אלכס שטיין סיפר בין היתר כי "נאלצתי אישית לשחרר שלושה אנשים בתיקי רצח" בשל המחסור בשופטים ● מנגד, לוין טען כי החוק נותן לו שיקול-דעת לפעול בהתאם לאידאולוגיה שלו

תקלה בשירות / צילום: Shutterstock, Ken stocker

תקלה בשירותי הטלוויזיה של הוט: "התקלה מיודעת ונמצאת בטיפול"

לקוחות הוט ברחבי הארץ מדווחים הערב על תקלה בשירותי הטלוויזיה של החברה, שבגללה לא ניתן לצפות בשידורים ● לצד זאת, לקוחות מדווחים כי הם לא מצליחים ליצור קשר עם המוקד של הוט

חלב של טרה / צילום: גלובס

רשות התחרות תקנוס בכ-18 מיליון שקל את החברה המרכזית למשקאות

העיצומים פורסמו להערות הציבור לקראת ביצועם, והם יוטלו בגין הפרות שקשורות בין היתר להתערבות בקביעת מחירי המדף של מוצרי טרה, שנמצאים בשליטת החברה, וכן בשל חשד להתערבות במיקום המוצרים על המדפים ברשתות השיווק

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

התאונה הקטלנית בבתי הזיקוק אשדוד: מה בודקת המשטרה?

שלושה ימים לאחר התאונה הקטלנית בבית הזיקוק באשדוד, במשטרה עדיין חוקרים מהו החומר הקטלני שגרם למותן של שתי העובדות ● בעקבות התאונה, הציבור התבקש שלא להשתמש במיכלי חמצן של חברת סלם יעקב, בהם השתמשו העובדות ● "כל המכלים חשודים כרגע והציבור לא יכול להשתמש בהם"

ניר גלבוע / צילום: ערן בן ברוך

הצלף שהקים צבא למלך נפאל עומד בראש חברת שמירה שמגלגלת מיליארד שקל בשנה

"בהתחלה אבא ואני עבדנו בעצמנו​. הוא התעקש שנשמור חצי-חצי בלילות, אבל הפריע לי שהוא יוצא לשמור. התווכחנו לא מעט על העסק. אחרי שלוש שנים הוא קיבל התקף לב ומת. החלטתי להמשיך כדי להנציח" ● שיחה קצרה עם ניר גלבוע, מייסד ומנכ"ל קבוצת האבטחה צוות 3

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המנכ"ל והמתווך שצפויים להרוויח עשרות מיליוני דולרים ממכירת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● אמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

מימין: רועי זיסאפל, שבתאי אדלרסברג, דורון בלשר / צילום: יח''צ, תמר מצפי, ניר סלקמן

הישראלית שנכנסה לרשימת המניות המומלצות של אופנהיימר

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● רדוור קפצה לאחר שהחברה הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות ● לאחר שמנייתה הגיעה לשיא לפני כשבועיים, על רקע ההאצה בביקוש לחשמל לתשתיות AI - אורמת נכנסה לרשימת המניות הישראליות המומלצות של אופנהיימר ● ואודיוקודס נסחרת סביב רמות שפל של שנתיים

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

אלכסיי נבלני / צילום: ap, Alexander Zemlianichenko

אירופה מאשימה את רוסיה: נבלני נרצח על ידי רעל צפרדעים

אירופה מאשימה את רוסיה בהרעלת מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני לאחר שבגופו נמצא הרעלן הנדיר אפיבטידין, שמקורו בצפרדעים ארסיות מאקוודור ● בריטניה טוענת שרק למוסקבה הייתה יכולת להשתמש ברעלן ותפנה לארגון לאיסור נשק כימי בהאשמה נגד הפרת האמנה ● הקרמלין טרם הגיב

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים