גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מצוקת שטח בתי הקברות מחייבת פתרונות יצירתיים

בתי הקברות הפסטורליים הולכים ונכחדים בשל מצוקת הקרקעות ● 1.8 מיליון איש ייקברו בישראל עד 2048, אך הממשלה לא מתכננת לטווח הארוך ● חוששים היכן תיקברו? כנראה שבצדק ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד 

בית קברות / צילום: shutterstock
בית קברות / צילום: shutterstock

בעבר היה נהוג להקצות לבתי עלמין מקומות בשולי הערים עם נוף יפה, כגון הר הזיתים, או בטבריה, במדרון הצופה לכנרת. ואולם, בשנים האחרונות המציאות משתנה. כמות המתים הולכת וגדלה, הערים מתרחבות ומתפשטות והלחץ על הקרקע רב.

ההלכה היהודית קשוחה, ומתוך ציפיה לתחיית המתים, היא אינה מאפשרת פינוי קברים או בתי קברות קיימים לטובת התייעלות או פיתוח אורבני. יחד עם זאת, מסתבר שכדי לפתור את היעדר המקום ובעיית הצפיפות, עולים יותר ויותר פתרונות יצירתיים ומרתקים. את בתי העלמין המקומיים מחליפים בתי עלמין אזוריים, את מקומה של "קבורת השדה" תופסת קבורה במבנים גבוהים, ואף נוספים דיירים חדשים לקברים הקיימים.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

בית הקברות החדש שניבנה בימים אלה בתוך מנהרות במעבה האדמה, מתחת להר המנוחות, בכניסה המערבית לירושלים, ע"י חברה קדישא וחברה פרטית הוא דוגמא מרתקת למיזם שיתן מענה למחסור בשטח לקברים וגם יהיה כלכלי.

מחקר שנערך ע"י קרן המטבע העולמית מעלה שאוכלוסיית ישראל צומחת בקצב המהיר ביותר בקרב מדינות ה-OECD, אחרי לוקסמבורג ומקאו הקטנות. בתוך 30 שנים צפויה אוכלוסיית ישראל לצמוח מ-8.8 מיליון ל-15.2 מיליון תושבים (17 מיליון לפי התחזית הגבוהה של הלמ"ס). בדיקה ראשונית מסוגה שנערכה במיוחד עבור 'גלובס' ע"י מכון גיאוקרטוגרפיה, מגלה שהגידול באוכלוסיה יקבל ביטוי גם בתחום התשתיות לקבורה. בהתאם לקצב גידול האוכלוסייה, עד שנת 2048 יידרשו עוד כ-1.8 מיליון קברים. השאלה היא כמובן, איפה יקברו את כל המתים החדשים?

חנניה שחור, דור שמיני למשפחת קברנים ומנהל החברה קדישא של קהילת ירושלים - ארגון הקבורה הגדול בבירת ישראל שמחזיק ביותר ממחצית שטח הקברים בהר המנוחות, מספר שעניין הקבורה הרוויה "מקנן אצלו בראש כבר 35 שנים": "לפני כ-25 שנים בנינו את מבנה הקבורה הראשון, שהוא מבנה קבורה רוויה מעל הקרקע, וזה היה שינוי בתפיסת עולם".

בית הקברות בירושלים / צילום: גיא נרדי

בימים אלה מקדם שחור את פרויקט בניית בית הקברות התת קרקעי בהר המנוחות, שמציע 23,025 קברים חדשים, מהם יותר מ-10,000 בקבורת שדה, בצפיפות של 3,800 קברים לדונם. בית הקברות התת-קרקעי בהר המנוחות עלה לגמר בתחרות התכנון בתת-הקרקע העולמית שנערכה בפריז בחודש נובמבר, תחת קטגוריית החדשנות.

לדבריו של שחור, מי שמניע את מהפכת הקבורה בארץ הן חברות קדישא: "אנחנו, חברות הקדישא, מושכים את הרגולטורים באף. אנחנו יודעים שאין ברירה. אם הן לא יעשו אף אחד לא יעשה והנפטרים ישארו ללא קברים. זה לא נושא שנעים לטפל בו. אף אחד לא יקבל רייטינג מזה שהוא עשה קברים. הנושא הזה של קברים לא מטופל בשום מנגנון ממשלתי וחברות קדישא הבינו שאם הן לא יעשו, לא יהיה שום פתרון ולכן חיפשנו מן הגורן ומן היקב על מנת שנוכל להמשיך ולבצע קבורות. תאמין לי שלחברות קדישא היה הרבה יותר זול לעשות את הקבורות, כמו שעשו אבותינו, ולא לבנות בנייני ענק. הרבה יותר זול לקבור בקומה אחת".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עו"ד עודד פלוס, יודע לספר שההערכה היא כי ממוצע המתים יהיה כ-50 אלף איש בשנה. לדבריו, עיקר המצוקה בתחום אתרי הקבורה היא אצל האוכלוסייה היהודית ובאזור המרכז ושבמגזר הערבי אין בעיה ממשית. כך או כך, הוא מסביר שהמשרד לשירותי דת פועל מול האוכלוסיה היהודית, הנוצרים מתמעטים והמוסלמים הינם תחת אחריות משרד הפנים: "אנחנו פועלים לתת מענה לאוכלוסיה בצורה של בתי עלמין אזוריים. כלומר, להפסיק את המצב שבו כל עיר תדאג לאוכלוסיה שלה בעיר שלה", אומר פלוס.

"למשל, יש לנו כרגע את בית העלמין 'תל רגב', שנותן מענה לאיזור חיפה והקריות, ומהווה מודל מוצלח. אנחנו קוברים שם בצפיפות של 700 קברים לדונם. לשם השוואה, בבית קברות שדה רגיל יש בסביבות 300 קברים לדונם. בבית קברות ירקון הצפיפות היא 1,500 קברים לדונם, ובהר המנוחות בירושלים - 1,600, אנחנו מנצלים שם את הטופוגרפיה וגם את תת-הקרקע".

בית עלמין ירקון / צילום: איל יצהר

מי הם המתנגדים העיקריים לבתי הקברות האזוריים?

"זה שילוב של שני גורמים: הציבור לא מעוניין לנסוע רחוק, והמועצות האזוריות לא מעוניינות לתת מענה לאנשים שלא חיים בהם. אחת הסיבות שבית העלמין בברקת, ליד שוהם, התעכב היא שראש המועצה האזורית בא ואמר שהוא מעדיף בשטחים שלו מרכזים לוגיסטיים ואין לו עניין לתת מענה לאור יהודה וקרית אונו. אני חושב שמינהל מקרקעי ישראל ומינהל התכנון מבינים עכשיו שאי אפשר להקים עיר בלי לתת מענה לעניין הקבורה. לאט לאט אנחנו הופכים לפרטנרים".

זאת הסיבה שאתם מבקשים להעביר את הדיון בנוגע לבתי העלמין מהמועצה הארצית לתכנון ובנייה לוות"ל (הוועדה הלאומית לתשתיות)?

"בהחלט. את הקמת בית הקברות בברקת, שיכיל כ-320 אלף קברים, הצלחנו לקדם אחרי 10 שנים. היינו צריכים לעבור את כל ועדות התכנון, מהוועדה המקומית, דרך ועדה מחוזית, ועד מועצה ארצית - הבנו שאנחנו צריכים להגיע לגורם תכנוני עליון, שיש לו אינטרס רוחבי. בסופו של דבר זה כמו כל תשתית אזורית (בהגדרה של תשתיות ע"פ חוק התכנון והבניה כלולים, בין היתר, נמל תעופה, נמל, מעגן, מתקן להתפלת מים, מתקני מים וביוב לרבות מאגרים, אתרי סילוק וטיפול בפסולת, מתקני תקשורת, תחנת כוח, מתקן אחסון גז ודלק, דרך, מתקני גז ועוד. ג.נ)".

מדינה קטנה עם הרבה קברים

איזה בתי קברות אזוריים קיימים ואיזה מקודמים?

"מלבד ברקת, העברנו עכשיו במועצה הארצית בית עלמין באזור התעשיה אפק, ליד ראש העין, ששטחו 120 דונם. ייעוד השטח היה של גן לאומי והצלחנו לשנות אותו לבית עלמין; בנוה ימין, ליד כפר סבא, יש עוד 120 דונם ויש אדמות בקיבוץ געש, שמנסים להכשיר. בירושלים יש את הר המנוחות. בראייה ארוכת טווח יש את בית עלמין נוחם, במטה יהודה. יש גם שטח במעלה אדומים, אבל שם יש בעיה פוליטית. בפריפריה יש פחות בעיה - בית העלמין של באר שבע יכול לגדול ובתי העלמין באזור יודעים לתת מענה לעוד 30 שנים קדימה (ערד, דימונה). בטבריה יש בית קברות שייתן מענה אזורי".

איך בתי קברות אזרחיים משתלבים בתכנון שלכם?

"קשה לנו לאמוד את מידת הביקוש המדויקת. יש מחלוקת אם מדובר ב-6%, 10%, או 17% שייקברו בקבורה אזרחית (אנשים חסרי דת, או כאלה שאינם מעוניינים בקבורה דתית). אני משכנע את חברות קדישא לא לדקדק בדקדוקי עניות בענייני הטקס, כי המומחים יודעים שזה רק 10% הלכה והשאר תרבותי. אני אומר שצריכה להיות בהם נכונות: למשל, מוזיקה, הספדים של נשים, ועוד".

בעשר השנים האחרונות יש מהפך גם בתחום האדריכלות של מתחמי הקבורה. יש מבנים חדשים, שמציעים סוגי קבורה חדשים.

"בימים אלה יש שינוי מדהים. גילינו שהקטע של הכוכים בבית קברות ירקון הוא בעייתי. לאנשים קשה עם זה תרבותית. זה נראה כאילו מכניסים מישהו לטאבון. הבנו שעדיף לעלות עוד קומה ואפילו שתי קומות, ולקבור קבורת שדה. אנחנו לא מאשרים יותר את שיטת המגירות. אתה מגיע לקומה ובה מסודרים הקברים על מישור הרצפה כמו בבית קברות רגיל.

"עוד דבר שאנחנו עושים היום זה 'קבר עילי'. הכוונה היא לקבורה של אדם אחד מעל קרוב משפחתו שטמון באדמה. מכפלה בדיעבד, אחד מעל השני. מייצרים חציצה ואז מעליו קרוב משפחה. אנחנו מקדמים גם בנייה של קומות מעל בתי הקברות הקיימים, למשל בחולון. הכוונה היא להגדיל את הציפוף ע"י זה שנוסיף עמודים ופשוט נבנה עוד קומה ובה נייצר קבורת שדה. תצא מנקודת הנחה שאנשים שקבורים שם בקושי באים לבקר אותם (אלו קברים מלפני עשרות שנים. ג.נ). בראייה עתידית, מדובר בניצול מקסימלי של הקרקע".

מי מממן את בתי הקברות החדשים? הלא האדריכלות הזאת מאד יקרה...?

"יש מימון צולב. אלה שקונים את החלקות היקרות מממנים את החלקות הזולות. יש השתתפות של מדינת ישראל, אבל רוב המימון מגיע מעצמו. זה 'חי הנושא את עצמו' (ביטוי השאול מכלל הלכתי המתייחס לשבת. ג.נ). למעשה, בתי העלמין אמורים לייצר לעצמם מבנה כלכלי שמאפשר להם לממן את המבנה הזה".

כולם רוצים בתי קברות, אבל לא בחצר האחורית שלהם

מאז שתמ"א 19 (תכנית המתאר הארצית לבתי עלמין) אושרה בשנת 1987, היא עברה לא מעט תיקונים המתייחסים, בין היתר, למיקומם של בתי העלמין האזוריים באזור מטרופולין ת"א. בפועל, אף רשות, מקומית או אזורית, לא מעוניינת בבית קברות בתחומה. ברוח זו הוחלט שלא להקים בית עלמין ליד אזור, בפארק אריאל שרון, וגם לא בשטח תעש השרון.

אלי ברכה, ראש המועצה האזורית חוף השרון, שבתחומה מתוכנן בית קברות גדול, מיטיב לתאר את הבעייתיות הכרוכה בעניין: "אנחנו נמצאים בלב ליבו של המטרופולין הגדול במדינה, לא בשוליו. בין נתניה, רעננה, הרצליה, כאשר המרחב שלנו, שהוא לא גדול, מיועד להיות מרחב הטיילות היומיומית של תושבי הערים. אין עוד מרחב כזה. כקונספציה, לשים בית עלמין באמצע השטח שלנו, זה הדבר הכי לא נכון לעשות. הלא לא היית שם באמצע ת"א בית עלמין".

"המדינה תכננה לשים את בית הקברות ליד מתחם התחבורה (חניון חנה וסע, שכולל גם תחנת רכבת) שאמור להיבנות מול שפיים. עומדים לקום חמישה כאלה בגוש דן, והגדול מביניהם הוא אצלנו. אתה מטייל באירופה ורואה את מרכזי התחבורה, שנראים כמו שדות תעופה. זה כמו שפירים, אבל משודרג.

"מה שהולך לקרות זה שלוקחים את המתחם שגודלו 20 דונם ורוצים לתקוע לידו בית עלמין בגודל של 300 דונם. מה שיקרה זה שהמתחם נעלם. חוויית הנוסע, שאמורה להיות חוויה נעימה, הופכת לחוויה מעיקה".

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

המתיחות מול איראן: "ארה"ב שלחה עוד 18 מטוסי F-35 לאזור"

בעקבות ה=תקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניות שמדשדשות בת"א ואלה שצפויות לעלות היום

האינפלציה בישראל הפתיעה לחיוב בינואר, האם ריבית בנק ישראל תרד בשבוע הבא? ● למה המניות הביטחוניות בת"א סופגות לחצים ● בהלת ה-AI בוול סטריט צפויה להתרחב עם פתיחת המסחר השבוע רק ביום שלישי בשל ״יום הנשיא״. וגם: הסקטור בוול סטריט שרושם בחודשים האחרונים את הביצועים החזקים ביותר שלו מזה 25 שנה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה