גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני מאחל למדינה להפסיק את ההשתלחות המטורפת הזו"

קרוב ל-10,000 עובדים מעסיקה אינטל בישראל, אבל לעצם הגעתה לכאן אחראי אדם אחד: פרופ' דב פרוהמן ● "לא מבינים שהיום אנחנו קוטפים פירות של עצים שנטעו פה לפני 20 שנה ושאסור לנוח, כי אז הילדים שלנו יקראו את זה כספר היסטוריה", אומר מולי אדן, לשעבר מבכיריה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

ברשימת החלוצות שייסדו את הייטק הישראלי שמור מקום של כבוד לאינטל. הענקית הגלובלית שרק לאחרונה הודיעה כי תשקיע 5 מיליארד דולר בהרחבת מערך הייצור שלה בקריית גת, בתוכנית שתתפרס עד 2020. קרוב ל-10,000 עובדים מעסיקה החברה בארבע מרכזי פיתוח ושני מפעלי ייצור בישראל.

ספק כמה בכלל יודעים זאת, אבל לעצם הנוכחות של הענקית הטכנולוגית בישראל אחראי אדם אחד, פרופ' דב פרוהמן; פיזיקאי וממציא אגדי (כיום בן 79), שעל שמו רשום אחד הפטנטים החשובים בהיסטוריית המוליכים למחצה. כאשר פרוהמן, ציוני נלהב, ארז את מטלטליו אחרי כמה שנים פוריות במעבדות אינטל בארצות הברית, ניסו ראשי החברה לפתות אותו במשרות בכירות על מנת שיישאר. פרוהמן מצדו, התעקש שהגיע הזמן לחזור הביתה. "אם אתם רוצים אותי, תפתחו מרכז פיתוח בישראל", אמר להם, וכך קרה.

"דב פרוהמן קיבל את מרכז הפיתוח בחיפה (ב-1974) כהוקרה לפועלו, אבל אני לא יודע כמה האמינו בארצות הברית שייצא משם משהו מיוחד", אומר ל-G מולי אדן, שהצטרף לאינטל ב-1982 ונמנה עד לאחרונה עם בכירי החברה בהנהלתה העולמית. "שנים מאוחר יותר, אחרי שמרכז הפיתוח הוכיח את יכולתו, דב ניסה לשכנע את הנהלת אינטל העולמית לפתוח מרכז ייצור בארץ, כשעל-פי השמועות, התנאי שלהם היה שהוא יהיה זה שיוביל את המפעל, כי זו הייתה השקעה של המון כסף. אני גויסתי עם עוד כ-200 אנשים כדי להקים את המפעל בירושלים, אך כיוון שלא היה פה מספיק ידע במיקרו-אלקטרוניקה, נשלחנו לארצות הברית לשנתיים השתלמות כדי ללמוד את הנושא".

דב פרוהמן  / צילום : איל יצהר

איך זה היה נראה?

"כמו מדע בדיוני. היה כאן עניין בטכנולוגיה שלא הייתה קיימת, ואולי זה יישמע קלישאה ואין לי בעיה עם זה - אבל היה כאן גם אתגר של הקמת מפעל בחזית הטכנולוגיה העולמית. אם הציונות של 48' הייתה חקלאות וכיבוש הקרקע, הציונות של שנות ה-80 הייתה ההייטק. לא היינו אז סטארט-אפ ניישן וחלק מהאנשים ראו בזה חלוציות. ללא שום ספק זו הייתה האווירה באותו הזמן. היה לכולנו את הרצון להוכיח שאנחנו טובים ומאוד תחרותיים, שזה מאוד מאפיין את הישראלים - אנחנו נוכיח שניתן לעשות את הבלתי אפשרי ואת הבלתי הגיוני".

פרוהמן היה מייסד אינטל ישראל והמנהל המיתולוגי שלה. מה אתה זוכר ממנו?

"את פרוהמן מאוד קל לצייר. הייתה לו הופעה מאוד מיוחדת, אדם רזה עם זקן עבות, הולך תמיד עם ג'ינס וסנדלים, הופעה כמעט סגפנית. הוא האמין בנושא של תרבות ארגונית - ולא כקלישאה, אלא כמצפן של ממש. היום זה נראה טבעי ומוכר, אבל בזמנו זה לא היה מובן מאליו. כולם היו זכאים לאותו רכב, לא היה 'רכב מנכ"ל' או חניה קבועה, ואם לא הגעת בזמן - אז לך חפש לך חניה כאחד העם. בהשוואה למנהלים של היום, זה היה סגפני ברמת המינימליזם, וזה הקרין על כולם.

"דב הניח את אבן הפינה לאינטל ישראל, שזה דבר אדיר בפני עצמו, אבל במונחים רחבים יותר, כשמדברים על התרומה של אינטל, זה מירוץ השליחים שהיא פתחה בו. אוסף מצוין של אנשים שהובילו את הפרויקט שנקרא אינטל וזה לא היה פשוט בכלל. מנהלים כמו רפי נווה, שהיה אחד המנהלים שלי ומודל לחיקוי כשהגעתי למרכז הפיתוח, ואלכס קורנהאוזר, שניהל את מרכז הפיתוח ומאוחר יותר 'הרים' את המפעל הראשון בקריית גת. היו גם אנשים שקיבלו הזדמנויות מחוץ לאינטל, אבל נשארו בגלל הציונות ותחושת השליחות.

"אחת הגאוות הגדולות ביותר של אינטל זה אילן היוחסין. כמעט בכל חברת הייטק וסטארט-אפ בארץ אתה מוצא את החותמת של אינטל. היום יש הרבה חברות בשוק, אבל בשנות ה-80 כל חברה שהייתה רוצה לשקול לבוא לארץ, קודם כול הייתה באה לבקר באינטל. אני זוכר שהייתי משקיע מאמץ לשכנע חברות זרות לפתוח מרכזי מחקר ופיתוח בישראל בידיעה שבעתיד נצטרך להתמודד איתן על כל מהנדס מצטיין שיסיים את לימודיו, ועדיין ניסינו לשכנע אותן להגיע, כי ידענו שאם האקו-סיסטם יתפתח ויהיה בריא יותר, יוכשרו פה יותר מהנדסים וכל התעשייה תצמח".

איך אתה רואה את היתרון התחרותי, אם יש כזה, שיש להייטק הישראלי?

"אם יש ישראלי שמסתובב בעולם ואומר שהמהנדסים הישראלים הם הכי טובים ומוכשרים, זו ארוגנטיות וטיפשות. ראיתי מהנדסים מבריקים גם בסין, בהודו, בגרמניה ובארצות הברית. אבל כן יש משהו בדנ"א הישראלי, באופי שלנו, בתרבות שלנו, שמביא אותנו לתוצאות אופטימליות במצבים מיוחדים. כשעבדתי בארצות הברית כסגן נשיא בכיר, ואמרתי לעובד לעשות משהו - הוא מיד היה עושה את זה. כשחזרתי לישראל אחרי תשע שנים והייתי אומר למישהו לעשות משהו, בוגר טכניון טרי, הוא היה שואל אותי למה? התרבות של קריאת תיגר על כל דבר, להתווכח עם הממונים עליך, לקחת סיכונים, 'הכאוס הישראלי' - כל אלו יוצרים תרבות שמהווה כר טוב לחדשנות וליצירתיות.

"אני תמיד מספר שחלק גדול מהמיקרו-מעבדים של אינטל פותחו בחיפה, ושהנחנו אבני דרך של גאווה ישראלית על מפת המחשוב העולמית - אבל המיקרו-מעבדים מיוצרים על טכנולוגיה שפותחה באורגון, ארצות הברית, במשך שנים רבות. זה דורש המון משמעת וסבלנות שאני לא בטוח שזה הפורטה הישראלי. אז לצד הגאווה האדירה, כדאי להיות גם צנועים, כי יש דברים שעושים טוב יותר מאיתנו, ושיתוף פעולה יכול להוביל לתוצאות פורצות דרך".

מהו האתגר המרכזי של ההייטק כיום?

"מצד אחד, אני מאוד גאה במיתוג שלנו כסטארט-אפ ניישן. בכל מקום בעולם, כולם רוצים לדבר איתך. גם מדינות שלא תומכות בישראל. אבל אני גם חושב שזה הופך אותנו לשאננים. אנשים לא מבינים שהיום אנחנו קוטפים פירות של עצים שנטעו פה לפני 20 שנה ושאסור לנוח, כי אז הילדים שלנו יקראו את זה כספר היסטוריה. אם לא נעשה את הדרוש היום, לא נמשיך להוביל בעוד 20 שנה. אם ישראל לא תשכיל לפתח טכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית, מחשוב עתידי (קוונטי) טרובוטיקה, ולהשקיע משאבים בהנחת תשתיות לטכנולוגיות נוספות כמו אינפורמטיקה, ביוטכנולוגיה ומדעי הים, לא נוכל להמשיך להיות בחזית הטכנולוגיה העולמית".

מה לגבי תרבות האקזיט? הלך הרוח העכשווי הוא פחות של חברות גדולות שרוצות להיבנות, אלא כמה כסף אפשר להוציא מהן, ומהר.

"95% מהמדינות בעולם היו מתות להתברך בבעיה הזו, אז אני מציע לשים דברים בפרופורציה ולהיות פחות ביקורתיים. זה נכון שהיינו רוצים לראות יותר חברות גדולות דוגמת מלאנוקס וצ'ק פוינט, אבל לא על-ידי קיטורים, אלא על-ידי כך שמשרדי הכלכלה והאוצר ישכילו לתת הטבות לסטארט-אפ שמגיע לגודל מסוים, כדי שיהיה לו כדאי להמשיך לפתח את החברה בישראל ולא בהכרח לצאת לאקזיט.

"מצד שני, צריך לזכור שב'עולם השטוח' שבו אנו חיים, שאין בו גבולות בין מקום למקום, חלק מהחברות, אם הן לא יירכשו, עלולות להפסיד את השוק לחברות אחרות שירכשו על-ידי חברות רב-לאומיות. אם ווייז לא הייתה נרכשת על-ידי גוגל, אולי גוגל הייתה רוכשת חברה אחרת או מפתחת טכנולוגיה דומה בעצמה, והשווי של ווייז היה יורד. אז אומנם חברות ישראליות עשו אקזיט, אבל רבות גם הביאו לכך שחברות רב-לאומיות כמו אמזון, פייסבוק ואפל, שרכשו אותן, פתחו בישראל סניפי מחקר ופיתוח. כך שהאמת היא באמצע.

"זה לא סוד שתעשיית ההייטק הייתה קטר הצמיחה של מדינת ישראל, והייתי רוצה לראות תכנון אסטרטגי שבו קטר הצמיחה ישכיל לרתום ולמשוך קרונות נוספים ולצמצם את הפער הסוציו-אקונומי שפוגע קשה במרקם החברתי שלנו. אני אומר את זה באווירה אופטימית, בניגוד להלקאה העצמית שקיימת היום במחוזותינו. אני מאחל למדינה להפסיק את ההשתלחות המטורפת הזו של כל אחד בכל אחד. רבותיי, שמאלנים הם לא בוגדים וימנים הם לא פשיסטים - כולנו ישראלים אזרחי המדינה וכולנו רוצים את טובתה, גם אם בדרכים שונות ולעיתים הפוכות. ההתלהמות היום פשוט כואבת, וכואב יותר לראות פוליטיקאים שעושים בה שימוש ציני. ברמה הטכנולוגית, אחרי 70 שנה ההישגים של ישראל הם נס".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

השקל נסחר בתנודתיות לאחר הודעת חמאס על קבלת המתווה להפסקת אש

ת"א 35 יורד בכ-0.1% ● השקל נסחר בתנודתיות מול המטבעות הזרים ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● חוזה חדש לאלקטריאון בסין ● מיטב: הקמעונאיות מעלות מחירים רק כי הן יכולות, לא בגלל הצורך שלהן לפצות על גידול בהוצאות ● וורן באפט מכר מניות אפל ופוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" ● בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33%

מכוניות חדשות ממתינות לייצוא בנמל טיינג'ין בסין / צילום: Shutterstock

כל רכב חמישי שנמכר בארץ הוא מסין: הסיבות והחששות מאחורי הנתון החריג

למרות הרוחות הצוננות שנושבות מבייג'ין, נתוני מסירות הרכב מתחילת השנה מגלים ששוק הרכב הישראלי הופך להיות "סיני" במובהק ● עד כמה המגמה תלויה ביציבות הביקוש לרכב חשמלי בישראל והאם התדרדרות נוספת ביחסי ישראל–סין "תקרר" את הביקוש וההיצע

השכר הממוצע / צילום: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר הממוצע זינק: 14,108 שקל בחודש מרץ. ומה קרה בהייטק?

על פי "אומדני הבזק" של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדובר בעלייה של כ-3.5% לעומת מרץ 2023 ● השכר הממוצע של עובדי הייטק בפברואר זינק ב-13% לעומת שנה שעברה

וורן באפט נואם באסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי

היורש, ההשקעה המסתורית, והדרך ל־50% תשואה בשנה: התובנות מהכנס הגדול של האורקל מאומהה

וורן באפט, המשקיע הפרטי הגדול והמפורסם בעולם עמד בסוף השבוע בפעם ה־51 על הבמה באומהה והשיב לשאלות משקיעיו במשך חמש שעות ● מדוע הקטין את ההחזקות שלו באפל, מה הוא חושב על מהפכת ה־AI, למה הוא מגדיל את קופת המזומנים שלו במקום להשקיע אותה, ומה היה עושה לו חזר לגיל 20

אילוסטרציה: shutterstock

ההתייקרות כבר פה, אספקת חומרי הגלם בסכנה: החרם הטורקי מכה בענף הבנייה

שלוש חברות הודיעו על העלאת מחירי מוצרים המשמשים לבנייה, בעקבות חסימת היצוא מטורקיה ● הפתרון המיידי: מסלולי "מעקף" שצפויים להוסיף עלויות ולעכב את הגעת הסחורות ● הקבלנים אובדי עצות: "חברות ביצוע יקרסו, עבודות תשתית יתייקרו, והציבור ישלם מחיר"

מתוך הקמפיין של רשות המסים / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תוכנית הדגל של רשות המסים נכנסת היום לתוקף. כל מה שכדאי לדעת

תוכנית "חשבוניות ישראל" של רשות המסים למאבק בהון השחור, שתאפשר לקזז מע"מ מחשבונית רק לאחר קבלת מספר מיוחד, נכנסה היום לתוקף ● איך התוכנית החדשה תעבוד, על מי היא חלה, ומהן הסנקציות על מי שלא יפעל לפי החקיקה החדשה? מומחי המס מסבירים

שרון רן שגב ונעמי רינת / צילום: יח''צ

לזכור ולא לשכוח: יוזמות אזרחיות להנצחת זכר השואה

גלובס מרכז שורה של יוזמות אזרחיות בולטות להנצחת זכר השואה בישראל ובעולם, במרחב הפיזי והדיגיטלי ● ישראל מתגייסת 

קניות בסופר. אין הצדקה אמיתית להעלאות המחירים / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מגלים: האם גל עליות המחירים מוצדק?

שורת חברות גדולות במשק הודיעו על העלאות מחירים רוחביות, בעיקר בתחומי המזון והצריכה ● אלא שבחינת פרמטרים כמו שערי מט"ח, עלויות שינוע ומחירי חומרי גלם מעלה כי לא תמיד קיים הכרח לעשות כן ● אלכס זבז'ינסקי, מיטב: "החברות פשוט מנצלות הזדמנויות"

אתר בנייה. קצב מכירות הנדל''ן עלה / צילום: אייל פישר

קצב מכירות הדירות עלה, ובאוצר קוראים לעצור את מתווה הסיוע

תוכנית הסיוע לענף שאושרה בפברואר כללה מתווה שיעזור לקבלנים בשלב המכירה המוקדמת ● אולם לגלובס נודע כי קידום המתווה נעצר ונבחן מחדש, בין היתר בשל נתוני המכירות האחרונים

שר החוץ הטורקי, הקאן פידאן / צילום: Associated Press, Bilal Hussein

האינטרס המשותף של טורקיה ואיראן נחשף בראיון של שר החוץ

בתקופה האחרונה, רבים הרימו גבה בשל הפגישות התכופות של בכירי טורקיה דווקא עם מקביליהם האיראנים ● כעת מתברר כי שר החוץ של טורקיה טען בראיון, כי הוא מאמין שהמיליציות הפרו־איראניות בעיראק יכולות לפעול כנגד המחתרת הכורדית באזור סינג'אר שבצפון עיראק

נגמ''שים של צה''ל בצפון הארץ / צילום: ap, Gil Eliyahu

עסקה בגודל פי 2 משווייה: החברה הביטחונית שמזנקת

לפני פחות משנתיים סבלה החברה הביטחונית אימקו מתחלופת מנהלים וקשיים תזרימיים, אבל מתחילת המלחמה התמונה התהפכה ומנייתה נהנית מתנופה בבורסה ● כעת היא קיבלה הזמנה של 377 מיליון שקל ממשרד הביטחון - פי שניים מהשווי של החברה כולה ● מניית אימקו זינקה ביותר מ-200% בשנה האחרונה

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

עליות בוול סטריט; אנבידיה קופצת בכ-3%, סופר מיקרו ב-5%

הנאסד"ק עולה ב-0.7% ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● אייל הררי יחליף את ארז ענתבי כמנכ"ל אלוט ● אלון מאסק ממליץ לוורן באפט איזו מניה לקנות ● IBI בית השקעות: הירידה באינפלציה תאפשר ל-ECB להפחית את הריבית ביוני ● וורן באפט מכר מניות אפל ונראה שהוא פוזל להודו, "יש שם המון הזדמנויות" • בבנק אוף אמריקה דווקא ממליצים על אפל באפסייד של 33% • באופנהיימר ממליצים על מניות הבנקים הגדולים בארה"ב, "נסחרות בתמחור חסר עמוק"

סיכונים גיאופוליטיים מוגברים משפיעים גם על מערכת הבנקאות הישראלית / אילוסטרציה: Shutterstock

כצעד משלים להורדת הדירוג של ישראל: S&P הורידה דירוג לבנקים לאומי והפועלים

בחברת הדירוג העולמית ציינו כי למרות שהם עוד מקווים שהסלמה מול איראן, חיזבאללה וחמאס תימנע, "הסיכונים הגיאופוליטיים הגבוהים ממילא איתם מתמודדת ישראל גדלו עוד יותר" • הדירוג של לאומי והפועלים ירדו ל-A-/A-2 • הדירוגים של מזרחי טפחות ודיסקונט נותרו זהים • לכולם תחזית שלילית אך בחברה ציינו כי הרווחיות הגבוהה עשויה לרכך את השפעת הסביבה השלילית

דורון ארזי, אסף וונד, אודי מוקדי / צילומים: ליאורה כץ, איל יצהר, דיויד שפר

שתי חברות ישראליות פרסמו דוחות בוול סטריט, ונפלו בסוף השבוע

במדור השבועי של גלובס בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך הסופ"ש ● היפו צללה בכ-17% בעקבות מימושים ● סייברארק צללה למרות שהציגה דוח חזק עם תחזית חיובית ● ומניות רדקום וסרגון עלו בעקבות דיווחים על חוזים חדשים

אסמעיל הנייה / צילום: ap, Dalati Nohra

חמאס: מסכימים לעסקה ולהפסקת אש; בישראל לומדים את ההצעה

הנייה הודיע לקטאר ולמצרים: "מקבלים את תנאי הפסקת האש" • תיעוד: חגיגות בעזה אחרי הודעת חמאס • גורמים בישראל: זו הטעיה, חמאס הסכים למתווה מרחיק לכת שלא מקובל על ישראל • עדכונים שוטפים

וורן באפט מגיע לאסיפה השנתית של ברקשייר הת'אוויי בנברסקה, ארה''ב / צילום: Reuters, Scott Morgan

באפט הציג את יורשו והפתיע כשאמר: "מקווה להגיע בשנה הבאה"

וורן באפט בן ה-93 ערך את האסיפה השנתית הראשונה של ברקשייר האת'וויי מאז ששותפו ארוך־השנים, צ'ארלי מאנגר, נפטר בנובמבר האחרון ● באפט הביע אמביוולנטיות לגבי בינה מלאכותית וכינה אותה "שד גרעיני בבקבוק", התייחס לצמצום האחזקה שלו באפל, וכן לאדם שצפוי לרשת את מקומו כמנכ"ל ברקשייר

רם בלינקוב, מנכ''ל משרד האוצר לשעבר / צילום: שלומי יוסף

בוגרי אגף תקציבים מוחים נגד המדיניות הכלכלית של הממשלה

בוגרי אגף התקציבים במשרד האוצר יתאספו מחר (ג') למחות על כך שהאגף אינו שומר על הקופה הציבורית ● גורמים באגף בתגובה: "צריך לתת לנו גב"

דורון כהן / צילום: איל יצהר

משרד המשפטים בוחן ניגוד עניינים במועמדות דורון כהן ליו"ר רשות שוק ההון

דורון כהן, מנכ"ל האוצר לשעבר, מועמד לתפקיד יו"ר רשות שוק ההון לצד מ"מ יו"ר הרשות הנוכחי, עמית גל; והמשנה למנכ"ל חברת הביטוח ווישור, זיו כהן ● משרד המשפטים בוחן האם קיים חשש לניגוד עניינים במינויו של דורון כהן, שאחותו מכהנת כדירקטורית בלתי תלויה בחברת הביטוח מגדל

יאיר כץ, יו''ר ועד עובדי התעשייה האווירית / צילום: איל יצהר

מה יעלה בגורל הבונוס של עובדי תע"א? דיל חדש עשוי לשחרר את הפלונטר

בתעשייה האווירית מבקשים לנתק את החיבור בין הדיבידנד שמשלמת החברה למדינה ובין חלוקת בונוס לעובדיה ● רשות החברות מעוניינת לנצל את המחלוקת כדי לרקום עסקה שתביא לפתרון כמה סכסוכים, ובראשם האשמות הממונה על השכר על חריגות שכר בתע"א

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

נכנע ללחץ תושבי פתח תקווה? סמוטריץ' דורש לדון מחדש בתוכנית המטרו שכבר אושרה

שר האוצר מבקש ממזכיר הממשלה לאפשר לו להגיש בקשה לדיון נוסף בתוכנית לקו M2 של המטרו, בטענה שלא נשלחה לשרים כנדרש ● גורם המעורה בפרויקט: "מביך ששר האוצר מתנהג כמו אחרון המתנגדים, מטעמים צרים"