בג"ץ למדינה: מדוע אין חובת מכרזים על תאגידים עירוניים?

שופטי בג"ץ הורו על מתן צו על-תנאי נגד המדינה וחייבו אותה לנמק עד 1 באוגוסט הקרוב מדוע אינה מתקינה תקנות שיאפשרו החלת חוק חובת מכרזים על תאגידים מקומיים. מדובר בהחלטה חריגה של בג"ץ, במיוחד לאור לוח הזמנים בדיון בעתירה שהגישו ארגון אמון הציבור, עתירה שבהמשך הצטרפה אליה גם התאחדות בוני הארץ. מדובר בנושא שנמצא "על השולחן" כבר 15 שנה ללא התקדמות.

לפני כ-3 חודשים התקיים דיון בעתירה שהוגשה נגד שר הפנים, שר האוצר, יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, שבו קבעו השופטים כי תינתן למדינה שהות לקדם את התקנת התקנות לצורך החלת חוק חובת המכרזים על תאגידים מקומיים עד תחילת חודש מארס. משום שהמדינה לא קידמה את התקנת התקנות, הטיל עכשיו בית המשפט צו על-תנאי.

העתירה הוגשה על רקע תיקון מספר 14 לחוק חובת מכרזים, שפורסם כבר בנובמבר 2002, לאור הבנה כי מאות התאגידים העירוניים שפועלים בישראל מצויים בשליטת הרשויות המקומיות, בעלי זיקה מוסדית אליהן ומבצעים את התפקידים המוטלים עליהן, ולכן אמורים לפעול בהתאם לחוק חובת המכרזים.

כניסתו לתוקף של התיקון הותנתה בהתקנת תקנות על-ידי שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, וזאת בתוך 90 ימים ממועד פרסומו של התיקון לחוק. למרות שחלפו למעלה מ-15 שנים ממועד פרסומו של התיקון לחוק, שר הפנים טרם התקין את התקנות.

בג"ץ הצביע על חוסר סבירות קיצוני

במהלך הדיון שנערך בינואר השנה הציגו באי-כוחה של התאחדות בוני הארץ, עורכי הדין איה רייך-מינא וינון חימי ממשרד עמית פולק מטלון ושות', בפני בית המשפט את הפגיעה הקונקרטית הקשה הנגרמת מדי יום לחברי ההתאחדות בגין אי-התקנת התקנות. באותו דיון, שהתקיים בפני הרכב בית המשפט העליון בראשות חנן מלצר, הצביע בג"ץ על חוסר הסבירות הקיצוני באי-התקנת התקנות זה 15 שנה.

לאחרונה הגישה המדינה לבג"ץ עדכון, שממנו עלה כי בפועל לא נעשתה התקדמות משמעותית להתקנת התקנות. בהתאם לכך, ולבקשת ההתאחדות, הורה בג"ץ על מתן צו על-תנאי כאמור.

בתגובה שהוגשה על-ידי התאחדות בוני הארץ לבג"ץ נטען כי אי-תחולת חוק חובת המכרזים מובילה לכך שמאות התאגידים המקומיים (עירוניים) יכולים להתעלם מההוראות בחוק, למנוע התמודדות של קבלנים קטנים ובינוניים ולקבוע תנאי סף בלתי סבירים ובלתי מידתיים, ובכך לפגוע בתחרות בשוק תוך בזבוז כספי הציבור.

מהתגובה עלה עוד כי במהלך השנים התעלם שר הפנים ממספר דוחות של מבקר המדינה בנושא. כמו כן, ארגון אמון הציבור כבר הגיש עתירה בג"ץ בנושא זה בשנת 2011, ובה התבקש בית המשפט, כמו בעתירה הנוכחית, לחייב את שר הפנים להתקין את התקנות. בשנת 2012 הגישו שרי הפנים והאוצר הודעה לבית המשפט, שלפיה הליכי התקנת התקנות בעיצומן, ולכן בעצת בית המשפט משך הארגון את העתירה. מאז הגשת העתירה הקודמת חלפו כ-7 שנים, והתקנות טרם הותקנו.

"החלטה חשובה ומשמעותית"

עו"ד רייך-מינא מסבירה כי "מדובר במקרה חריג מאוד שחודשים ספורים אחרי הדיון הקודם בית המשפט הוציא צו על-תנאי. בדרך-כלל בית המשפט נותן למדינה עוד ועוד זמן להגיב. בתיק אחר שאני שטיפלתי בו, המדינה קיבלה דחיות, ורק אחרי 4 שנים קיבלנו צו על-תנאי. במקרה הנוכחי כנראה שבית המשפט לא רוצה להמתין, ונטל הראיה עובר למדינה. כלומר, עכשיו על המדינה לשכנע את בית המשפט עד אוגוסט. אם תצליח, נגמר; אם לא, יהיה צו קבוע".

אשר גרין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף בנייה חוזית, ציין בעקבות פרסום ההחלטה כי "מדובר בהחלטה חשובה ובעלת משמעות עבור התאחדות בוני הארץ וחבריה. התאגידים העירוניים מפרסמים אלפי מכרזים בשנה לבניית מבני ציבור וחינוך, ביצוע תשתיות, הקמת מתקני טיהור ועוד. כיום התאגידים העירוניים מתעלמים מחוק חובת המכרזים בחסות שרי הממשלה ויוצרים סביבה לא תחרותית, ואת המחיר משלם הציבור והקבלנים הקטנים והבינוניים.

"כך לדוגמה אי-תחולת התיקון לחוק על תאגידים מקומיים מצמצמת בפועל את מספר הקבלנים שיכולים להשתתף במכרזים ומאפשרת לתאגידים המקומיים, המקשיחים את תנאי הסף, להתאים מכרזים למידותיהם של מציעים מסוימים. מצב זה פוגע בעיקר בזכות ההשתתפות של מציעים קטנים ובינוניים ראויים. אני מקווה שבעקבות ההחלטה התמונה הזו תשתנה".

גרא קאושנסקי, סמנכ"ל תשתיות ובנייה חוזית בהתאחדות בוני הארץ, הוסיף: "להחלטה יש חשיבות רבה, בעיקר עכשיו לקראת מימוש הסכמי-הגג, שכן במסגרת הסכמי-הגג כל מכרזי הפיתוח והתשתיות בשכונות החדשות בערים יעברו לטיפול התאגידים העירוניים, ואם הם יהיו מחויבים לחוק חובת המכרזים, אנחנו נראה שינוי לטובה שישפיע לטובה על הקבלנים וגם ובעיקר על הציבור הרחב שעושה שימוש בתשתיות ובמבני הציבור".