אלן חסן ביום הזיכוי. האם ימשיך לחייך? / צילום: רפי קוץ
התלבטות קשה בפרקליטות, האם להגיש ערעור לבית המשפט העליון על הזיכוי של יו"ר ועד עובדי נמל אשדוד לשעבר, אלון חסן, או לוותר על הגשת ערעור. זאת לאחר שבעבר כבר רמזה הפרקליטות כי בכוונתה להגיש ערעור לעליון על הכרעת הדין של שופט בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, יואל עדן, שזיכה ב-29 במארס את חסן מכל האישומים נגדו.
לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", ככל שחולף הזמן מהזיכוי, כך הולכת ומתעצמת ההתלבטות בתוך הפרקליטות בשאלה האם להגיש את הערעור. בעוד שפרקליטות מחוז דרום, שהפרקליטים מטעמה ניהלו את משפטו של חסן, רוצה לערער על הזיכוי המהדהד של חסן, נוטים כמה מהגורמים בצמרת הפרקליטות לוותר על הגשת ערעור. יודגש כי החלטה סופית בנושא עדיין לא התקבלה.
מי שיכריע בסופו של דבר, האם להגיש ערעור על זיכוי חסן, או לא להגיש ערעור, הוא פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן. בהתאם לתקנות סדר הדין הפלילי, הפרקליטות צריכה להודיע על החלטתה עד אמצע חודש מאי - 45 יום אחרי מועד מתן הכרעת הדין.
בינתיים, מתקיימות ישיבות אינטנסיביות בין פרקליטות מחוז דרום לבין פרקליטות המדינה לשם העברת כל המידע וניתוח הסיטואציה המשפטית. עיקר ההתלבטות האם להגיש ערעור על זיכוי חסן נוגעת לסיכויי הערעור. גורמים בפרקליטות סבורים כי הכרעת הדין המזכה של השופט יואל עדן, על אף שהיא אינה חפה מקשיים ובעיות, היא מפורטת ומדוקדקת ונותנת מענה לרוב הטענות שהעלתה הפרקליטות נגד חסן.
בנוסף, חלק גדול מהקביעות של השופט עדן בערכאה הדיונית הן קביעות עובדתיות וקביעות שנוגעות למהימנות העדים ואילו לפי ההלכה, ערעור על זיכוי (או הרשעה) צריך לעסוק בסוגיות משפטיות ולא עובדתיות.
מנגד, הגורמים בפרקליטות שסבורים כי יש להגיש ערעור על זיכוי חסן סבורים כי השופט יואל עדן צייר בהכרעת הדין נרטיב שמיטיב עם חסן יתר על המידה ומתעלם מהלכות של בית המשפט העליון בנוגע לעבירות שחיתות ובהן העבירה של מרמה והפרת אמונים. לפי אותם גורמים, חסן עבר עבירות של שוחד אבל אפילו צריך היה לזכות את חסן מאישומי השוחד, היה צריך להרשיע אותו בהפרת אמונים.
האישומים לא הוכחו ברף הנדרש
תיק אלון חסן נחשב במשך שנים תיק דגל של הפרקליטות. חסן תואר בכתב האישום שהוגש נגדו כאחד מגדולי המושחתים והוא הואשם בשורה ארוכה של עבירות שוחד ומרמה שביצע. לחסן ולנאשמים האחרים בפרשה יוחסו אישומים חמורים שכללו עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, סחיטה באיומים, קשירת קשר ועבירות נוספות.
המדינה טענה נגד חסן כי הוא ניצל את כוחו כיו"ר ועד עובדי הנמל כדי לדאוג לאינטרסים עסקיים שלו ושל בני משפחתו תוך שדאג לכך שחברות שרצה בטובתן, למשל חברת "דנה", יקבלו עבודה בנמל.
השופט עדן ערך בחינה סדורה ומפורטת של כל אישום ואישום, והסביר, במסגרת פסק דינו שנפרס על פני 258 עמודים כיצד הגיע למסקנה כי אף אחת מהעבירות באף אחד מהאישומים שיוחסו לשלושת הנאשמים ובראשם אלון חסן - לא הוכחו ברף הנדרש להרשעה פלילית.
בסיכומו של ניתוח אחד מהאישומים, כתב השופט: "הראיות הנסיבתיות הנטענות לא הוכחו בחלקן הגדול. כל שנותר הוא למעשה בקשה להגיע למסקנות על בסיס 'השערות נסיבתיות'. כך הוא בחלק גדול מהאישומים".
בניתוח של אישום אחר, כתב השופט: "אין כל בסיס לאמור בכתב האישום... עמדת המאשימה היא עמדה העומדת בניגוד לאינטרס של המדינה, האינטרס הכלכלי, כמו גם בניגוד להוראת תקנות הנמלים, ובניגוד למתבקש מהגיון הדברים".
ביקורת על רשיות האכיפה
חסן העלה במסגרת משפטו טענות רבות באשר לחקירה שנוהלה נגדו, וטען למעשה כי החקירה נגדו הייתה "מזוהמת" ו"מוטה". השופט עדן ציין בהכרעת דינו כי אותן טענות כונו על ידי חוקרי המשטרה שהעידו במשפט כ"רעשי רקע".
בהקשר להגדרה זו קבע השופט כי "המסכת הראייתית הרחבה שבאה בפני, מביאה למסקנה כי אותם 'רעשי רקע', כהגדרת גורמי החקירה, הם הצליל המרכזי שהיה עליהם להאזין לו, וכי 'רעשי הרקע' הם הדברים הנטענים כנגד הנאשמים".
יחד עם זאת, השופט הדגיש כי הכרעתו לא מתבססת על אותם "כשלים" שהוא מצא שנפלו בהליך, אלא על המסקנה כי "המאשימה לא עמדה בנטל המוטל עליה, ולא הוכח המיוחס לנאשמים בכתב האישום". השופט עדן הקדיש פרק שלם מפסק הדין לנושא התנהלות חקירות המשטרה בפרשה, ולא חסך בביקורת על התנהלות רשויות האכיפה.
כך לדוגמה התייחס לטענה כי שיחה שניהלו חוקרי המשטרה עם עד מרכזי בתיק, במסגרתה הוא קיבל החלטה להפוך לעד מדינה, לא תועדה: "מדובר בפעולה שהיא בניגוד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה... לא רק לפתחה של היחידה החוקרת יש להעמיד עניין זה של העדר התיעוד. פרקליטים מלווים היו לחקירה זאת... ועולה השאלה האם נעשה בירור בעניין זה. אין מדובר בעניין קטן, שולי או זניח. מדובר במרכז בחינת עדותו של עד מדינה, אשר על סמכה מבקשת המאשימה להרשיע אדם".
השופט מתח ביקורת גם על הפרקטיקה של רשויות האכיפה להשאיר את תיקי החקירה של עדים מרכזיים בפרשה פתוחים, ולסגור אותם רק בסמוך למועד מתן העדות שלהם בבית המשפט".
לאחר זיכויו אמר חסן: "אני רוצה ללכת הביתה לנוח אחרי הרבה שנים שאני נאבק על החפות שלי, כשמהיום הראשון אני טענתי שאני חף מפשע. אני האמנתי בדרך והלכתי איתה עד הסוף". השאלה האם חסן יוכל להמשיך לנוח, או שיצטרך להתכונן לדיון בערעור על זיכויו, נתונה כעת בידיו של פרקליט המדינה.