היועמ"ש ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: שלומי יוסף
ככל שחולפים הימים, גובר התסכול בקרב גורמים בכירים בפרקליטות מההתמשכות הטיפול בחקירות ראש הממשלה, בנימין נתניהו. מכך שהחלטות בנוגע לתיקים 1000, 2000, וגם בתיק 4000 עדיין רחוקות מאוד מלהתקבל. גורמים בכירים בפרקליטות עמם שוחחנו בימים האחרונים הביעו חשש מכך שאי-קבלת החלטות בתיקי נתניהו תוך פרק זמן סביר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ופרקליט המדינה שי ניצן, עלולה להביא לפגיעה באמון הציבור בפרקליטות.
יש בפרקליטות מי שסבור כי אחת הסיבות לטיפול האיטי יחסית של מנדלבליט בתיקי נתניהו, היא שהיועץ המשפטי לממשלה חושב, אולי בצדק, שיש על סדר היום נושאים שהרבה יותר דחוף לטפל בהם. יש מי שחושב שלמנדלבליט פשוט לא נעים להטריד את ראש הממשלה עם זימון לשימוע לפני העמדה לדין פלילי, בזמן שנתניהו צריך לקבל החלטות הרות גורל בענייני ביטחון המדינה - עיין ערך העימות המחריף עם האיראנים והסורים או עם החמאס.
מקורבי היועץ המשפטי לממשלה דוחים את הטענות הללו ואומרים כי הטיפול בתיקי נתניהו הוא ללא דופי, וכי רק צורכי החקירה ובירור האמת מכתיבים את קצב הטיפול בהם.
קל לזלזל בפרסומים העוסקים בכמות הפגישות האישיות שניהל מנדלבליט לאחרונה עם נתניהו - 9 פעמים בחודשים נובמבר-ינואר, לפי פרסום של העיתונאי אורי משגב. ואכן, מדובר בפגישות שהן אינהרנטיות לתפקידים שממלאים השניים, והן ודאי שלא נגעו במהלכן בחקירות ראש הממשלה. מה משגב וחבריו מצפים? שראש הממשלה לא ייפגש עם היועץ המשפטי לממשלה? אבל כשחושבים על כך לעומק, יש ולו שמץ של היגיון בטענה כי זה דבר לא פשוט ליועץ משפטי לממשלה לקבל החלטות משפטיות שעלולות להביא לחיסול הקריירה של נתניהו, בשעה שהוא נפגש עמו באופן אישי פעמים כה רבות.
הסיטואציה הופכת לעוד יותר מורכבת עבור מנדלבליט לאור העובדה שהפגישות בינו לבין נתניהו עוסקות לאחרונה בנושאים רגישים במיוחד והרי-גורל לביטחון המדינה. בין היתר, בהיבטים המשפטיים של פעילות צה"ל מול ההסתערויות השבועיות של הפלסטינים על גדר הגבול בעזה. ישראל זוכה, כידוע, לביקורת בינלאומית הולכת ומתעצמת על הירי המדויק שנעשה נגד חלק מהמפגינים, אלה שבאים לפגע ולא רק להפגין. מנדלבליט ואנשיו נדרשים לספק מטריית הגנה משפטית לפעולות צה"ל.
סיגרים, שמפניה וביטחון המדינה
מנדלבליט הוא אדם ישר ופטריוט ציוני שביטחון המדינה בראש מעייניו, לאחר שאת רוב הקריירה הוא עשה בפרקליטות ובסנגוריה הצבאית. כשמנדלבליט דן עם נתניהו, הוא לא יכול להתעלם מכובד האחריות שמוטל על ראש הממשלה. הוא לא יכול שלא להזדהות עם נתניהו, והוא לא יכול שלא לחשוב שעם כל הכבוד לסיגרים ולשמפניה, אלה הם נושאים שיותר חשוב לטפל בהם.
ואם בכך לא די, מנדלבליט טרוד בימים אלה בשאלה גורלית נוספת לחברה הישראלית - ביוזמה של מפלגות הבית היהודי והליכוד לחוקק פסקת התגברות במטרה לצמצם את סמכויותיו וכוחו של בג"ץ.
מנדלבליט מודאג מזה זמן רב מהאופן שבו הכנסת מתנהלת. הוא התנגד ליוזמה לקדם את "החוק הצרפתי" שנועדה למנוע את חקירת ראש הממשלה המכהן. הוא סלד מהצעת חוק ההמלצות בנוסח הראשון שלה שנועד למנוע את פרסום סיכומי ומסקנות המשטרה מחקירות נתניהו, והוא סירב להגן בבג"ץ על הצעת חוק ההסדרה שמנוגד לדידו לחוק הבינלאומי והישראלי. הוא גם התנגד לקדם חוק עונש מוות למחבלים.
בניסיון לקדם פשרה בסוגיית חקיקת פסקת ההתגברות, היה מנדלבליט השושבין של פגישת ההידברות בין נתניהו ושרת המשפטים, איילת שקד, לבין נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, והמשנה חנן מלצר.
הפגישה הייתה אירוע חריג וראוי במקומותינו. גם את ההיענות של נתניהו להצעת מנדלבליט לקיים את הפגישה, לא ניתן לנתק לחלוטין מהמצב החריג והרגיש בו נתון נתניהו.
על כל פנים, כפי שנחשף ב"גלובס", בעקבות המידע החדש בחלקו שסיפק בשבועות האחרונים עד המדינה, ניר חפץ, הוחזרו תיקים 2000 (פרשת מוזס) ו-1000 (פרשת המתנות ממילצ'ן) להשלמות חקירה במשטרה. זאת, לצורך אימות המידע החדש שהתקבל מחפץ ועימות של החשודים, בהם נתניהו, עם הטענות של חפץ ותכני ההקלטות והתכתובות שהביא.
עיקר עדותו של חפץ נוגעת אמנם בפרשת בזק-וואלה (תיק 4000), אבל יועץ התקשורת לשעבר סיפק מידע חדש גם בנוגע להתנהלות של נתניהו בשתי הפרשות הללו.
בתוך כך, גדלה האפשרות שההחלטות בנוגע לשלושת תיקי נתניהו יתקבלו במאוחד. הואיל וחקירת תיק 4000 בעיצומה, והואיל ותיקים 1000 ו-2000 הוחזרו למשטרה להשלמות חקירה - החלטה האם לזמן את נתניהו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי ובגין איזה אישומים, או לסגור את התיקים, תתקבל רק עוד חודשים רבים.
בתגובה לביקורת מסר דובר משרד המשפטים, משה כהן, כי "הדברים מופרכים, וברור שאינם משקפים כהוא זה את עמדתם של מי שמעורבים בתיקים האמורים. קיים שיתוף-פעולה מלא ומוחלט בין כל הגורמים הנוגעים בדבר, אשר נדרשים לדברים באופן ענייני ומקצועי וביסודיות המתבקשת".