הנוהל לערוך ריענון לעדים ללא כל תיעוד מגיע למבחן בג"ץ

עו"ד אבי חימי, המייצג את רמי כהן בפרשת ישראל ביתנו, עתר לבג"ץ נגד ריענון העד איגור ריז, בן זוגה של עדת המדינה נלי דינוביצקי • הפרקליטות הודיעה כי לא תיפגש עם העד • הבקשה לצו הביניים נדחתה • על רקע זה, הסוגיה המהותית של ריענון עדי מדינה תובא להכרעת שופטי בג"ץ

רמי כהן ועו"ד אבי חימי / צילום: שלומי יוסף
רמי כהן ועו"ד אבי חימי / צילום: שלומי יוסף

בשבוע הבא צפוי להעיד במסגרת פרשת ישראל ביתנו העד איגור ריז, בן זוגה לשעבר של עדת המדינה נלי דינוביצקי, אשר עדותה הסתיימה אתמול (ד'). ריז, המעיד מטעם התביעה, צפוי היה להגיע למשרדי הפרקליטות לקראת יום מתן העדות בבית המשפט, על-מנת לעבור "ריענון" לקראת עדותו, כמקובל.

לאחר שהוגשה היום עתירה לבג"ץ על-ידי עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס, המייצגים את רמי כהן, אחד הנאשם בפרשה, הודיעה הפרקליטות כי לא תקיים את הריענון.

גורמים בפרקליטות מסרו ל"גלובס" כי אין קשר בין החלטת ביטול הריענון ובין הגשת העתירה, שכן התקיימו כבר שתי פגישות ריענון עם העד, והוחלט משיקולים מקצועיים שאין צורך במפגש נוסף. זאת למרות שאתמול הצהיר ראש צוות התביעה כי בכוונתם להיפגש עם העד פעם נוספת לקראת עדותו.

בן הזוג של עדת המדינה

במהלך הדיון שהתקיים אתמול, הביע עו"ד חימי דאגה מקיום ריענון העדות לריז לאחר שנשמעה עדותה של דינוביצקי, מי שהייתה בת זוגתו בתקופה הרלוונטית לאירועים המתוארים בכתב האישום. עו"ד גיורא אדרת, המייצג את סגנית השר לשעבר פאינה קירשנבאום, התרעם על כך שכבר בוצע לריז ריענון לאחר היום הראשון לעדות של דינוביצקי, במסגרתו כבר נחקרה נגדית על-ידי אדרת. לשיטתו של אדרת, הריענון שכבר בוצע התייחס לכל השאלות שנשאלה דינוביצקי בחקירה הנגדית שהוא ביצע, דבר שהוא פסול. חימי הוסיף כי מעיון בריענון שבוצע, עולה כי הפרקליטים "ניסו להכשיר את כל השרצים", ולכן אסור שייפגשו אתו שוב, לאחר השלמת החקירה הנגדית שהתבצעה אתמול.

ד"ר מאור אבן-חן, ראש צוות התביעה מטעם המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, השיב לשאלת השופט בנושא, ואמר כי בכוונת הפרקליטות להיפגש שוב עם ריז לקראת עדותו בשבוע הבא, אך הסביר כי זה "לא בגלל החקירה הנגדית היום, יש לו עדות מאוד ארוכה, ואנחנו צריכים להכין אותו, גם יום לפני העדות".

לדרישת הסנגורים כי הפרקליטות תתעד את הריענון באמצעות צילום או הקלטה, השיב אבן-חן: "את זה החוק עדיין לא מחייב אותנו לעשות".

בשל הצהרה זו של הפרקליטות, הגישו היום עורכי הדין חימי ווייס עתירה לבג"ץ, בבקשה להורות לפרקליטות לנמק מדוע לא תבטל את קיום הריענון לריז, ומדוע היא מסרבת לתעד את הריענון. בנוסף תוקפים חימי ווייס את תוקפם של מספר סעיפים מהנחיית פרקליט המדינה העוסקת בנושא של ריענון עדים.

בקשתם של חימי ווייס להורות בדחיפות על צו ביניים, שימנע מהפרקליטות לקיים את הריענון עד לבירור העתירה, נדחתה היום על-ידי השופטת יעל וילנר מבית המשפט העליון, שקבעה כי מדובר בבקשה שהיה על העותר להפנות לבית המשפט המחוזי.

יחד עם זאת, השופטת וילנר הורתה למדינה להגיב לטענות המהותיות שעולות בעתירה עד ליום 17.6.18.

פגיעה מהותית בזכותם של הנאשמים

במסגרת העתירה, באי-כוחו של כהן מציינים כי מדובר בשני עדים - דינוביצקי וריז - שעדותם מרכזית ועומדת במוקד הדיון לאחד מהאישומים בפרשה; וכן כי מדובר בשתי עדויות השלובות אחת בשנייה, לאור הנסיבות (שני העדים היו בני זוג בתקופה הרלוונטית ופעלו יחדיו במסגרת האירועים הרלוונטיים לכתב האישום).

באי-כוח העותר טוענים כי בעוד דינוביצקי זומנה לריענון בפרקליטות 21 ימים לפני מועד עדותה בבית המשפט - במקרה של ריז התמהמהה הפרקליטות עם ביצוע הריענון, וזימנה אותו לראשונה פחות משבועיים לפני עדותו, בעיתוי ה"מקרי" של יום לאחר קבלת פרוטוקול החקירה של דינוביצקי בבית המשפט (מכיוון שהדיון מוקלט, הצדדים מקבלים את הפרוטוקולים של הדיונים מספר ימים לאחר כל דיון).

וכך נכתב בעתירה: "ואם יתהה השואל מדוע השתהתה המשיבה 1 (הפרקליטות, ב' ש') בקיום ריענון עדותו של ריז... התשובה היא ברורה, וזאת אך משום שפרוטוקול עדותה של נלי בבית המשפט (שהוקלטה), הועבר לעיון הצדדים ביום 24.4.18 (יום טרם הריענון הראשון שנערך עם ריז)". 

עוד הוסיפו חימי ווייס כי מסיכום שני מפגשי הריענון שכבר בוצעו לריז והועברו לעיונם מהפרקליטות, ניתן ללמוד כי הריענון "נסמך בצורה מובהקת על התכנים שהועלו על-ידי בא-כוח המשיבה 2 (עו"ד אדרת, המייצג את קירשנבאום, ב' ש') במהלך חקירתה הנגדית של נלי! ובאופן החורג מכללי מנהל תקינים, ואשר פוגע בצורה מהותית בזכותם של העותר והמשיבה 2 (כהן וקירשנבאום, ב' ש') למשפט הוגן ופוגע בתחושת הצדק ובמראית פני הצדק."

לאור המצב שנוצר, והחשש של עורכי הדין חימי ווייס שגם תוכן החקירה הנגדית שהתבצעה אתמול עלול לשמש כבסיס לריענון של ריז, ציינו העותרים כי "מתוך חשש של ממש לפגיעה מהותית בהגנתו של העותר - נאלץ בא-כוח העותר, בלית-ברירה, להימנע מלעמת את נלי עם מספר סוגיות בעלות משקל במהלך חקירתה הנגדית".

גורם המעורה בפרטים מסר בתגובה ל"גלובס": "מדובר במקרה חריג בו הפרקליטות מבצעת ריענון לעד בשלב מתקדם לאחר חקירתה הנגדית של בת זוגו ועדת המדינה דינובצקי המעידה על אותם הנושאים, כאשר הריענון כולו עוסק בנקודות בעייתיות לפרקליטות שעלו בחקירתה הנגדית של דינובצקי.

"מהעולה מהריענון, נראה כי ישנה הפרה של סעיף 30 להנחיות פרקליט המדינה בנושא ריענון עדים, הקובע כי במקרה שהעד מוסר פרטים מהותיים נוספים או שונים מאלה שמסר במשטרה, על התביעה לערוך תרשומת המשקפת את הדברים שנאמרו, להפסיק את הראיון באופן מיידי, ולהפנות את העד לגביית עדות נוספת במשטרה. בניגוד להמלצות נציב התלונות על הפרקליטות, השופט (בדימוס) דוד רוזן, הריענון לא תועד, כך שאין כל אפשרות לדעת מה בדיוק קרה בריענון וכיצד עלו הנושאים". 

עתירה בעלת חשיבות ציבורית

במסגרת העתירה מבקשים עורכי הדין חימי ווייס לנצל את ההזדמנות ולהציף לדיון את סוגיית ראיונות העדים על-ידי רשויות התביעה "על הבעייתיות הרבה שבה", אשר עולה לשיטתם מפעם לפעם בהליכים פליליים, "תמיד בגדר חכמה בדיעבד ובשלב מאוחר מדי - לאחר שכבר נפגעה הגנתם של הנאשמים".

מגישי העתירה מפנים את שופטי בג"ץ להמלצת נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, שהמליץ בנובמבר 2017, וכן במסגרת דוח הפעילות השנתי של הנציבות מפברואר 2018, "כי ראיונות עדים יתועדו באופן דיגיטלי, בדרך של הקלטה ו/או צילום הראיון". זאת לאחר שהציג כי "ממספר תלונות שהוגשו לנציבות בעניין אופן ביצוע ראיונות עדים על-ידי הפרקליטות טרם הגשת כתב אישום וריענון עדויות עדים קודם בואם לדוכן העדים בבית המשפט, נצטיירה תמונה לפיה ראיונות העדים המבוצעים על-ידי הפרקליטות גולשים שכיחות למעין חקירות על-ידי הפרקליט, באופן שיש בו כדי לזהם עדות העד בבית המשפט".

בהקשר הזה מצוין בעתירה כי המלצות הנציב אינן מקוימות, וכי על אף שהציע הנציב ליישם את המלצותיו באופן הדרגתי, כך שתחילה יתועדו הראיונות בתיקים של עבירות פשע חמור, לאחר מכן יתועדו עדים מהותיים בעבירות פשע, לבסוף יתועדו כלל העדים וכל הראיונות, נסיבות המקרה הנוכחי מצדיקות תעדוף התיעוד, ולטענתם "סירובה של המשיבה לתעד את הראיון הוא בלתי סביר בעליל ואומר דרשני!"

זאת ועוד, עורכי הדין חימי ווייס מציינים כי גם בקשתם מהפרקליטות לתעד, לכל הפחות, את השאלות שישאל העד במהלך הראיון, נענתה אף היא בשלילה; וכי סירוב זה "הנו בלתי סביר מקל וחומר".

תקיפת הנחיית פרקליט המדינה

במסגרת העתירה נתקפות גם הוראות מהנחיית פרקליט המדינה 7.13 בנושא "ראיון עד". מדובר בהנחיה חדשה יחסית שפורסמה בסוף דצמבר 2017, במסגרת הפרויקט האינטנסיבי שמתבצע בפרקליטות מזה שנתיים, לעדכון וריענון ההנחיות המקצועיות הקיימות.

לשיטת באי-כוחו של העותר, ההנחיה כוללת מספר סעיפים ש"הם בלתי חוקתיים ובעלי פוטנציאל פגיעה משמעותית בזכויות נאשמים להליך הוגן". הסעיפים המוצגים בעתירה כבעייתיים הם:

סעיף 15 להנחיה, הקובע כי על אף שיש להימנע מלהציג לעד הודעות או גרסאות שמסרו עדי תביעה אחרים, "ניתן להציג בפני העד תרחישים וטענות שעלולות לסתור את עדותו, ואשר עשויות להיות מבוססות על גרסאות שנמסרו בחקירה, ובלבד שההתייחסות אליהן תהא כאפשרות מעין 'תאורטית'".

סעיף 16 להנחיה, הקובע כי "ניתן לעמת את העד עם גרסת הנאשם וההגנה כפי שהיא עולה מחומר החקירה או שעלתה או עשויה לעלות בבית המשפט, מבלי לציין שזו גרסה שמסר הנאשם או עד הגנה".

סעיף 18 להנחיה, הקובע כי "תובע המראיין עד רשאי לקיים עימו מעין "סימולציה" של חקירה נגדית, ובכלל זאת גם רשאי לעמתו עם טענות הצפויות לעלות בחקירה, וזאת כל עוד הדבר נעשה לתכלית שלשמה נועד מוסד ראיון העד ובהתאם לעקרונות המפורטים בהנחיה זו", ציטוט שהובא בעתירה עם ההקדמה: "לא יאומן כי יסופר".

עורכי הדין חימי ווייס טוענים כי הסעיפים הנ"ל, "שנראה שיושמו על-ידי הפרקליטות בראיונות שנערכו לריז", הם "סעיפים פסולים, החותרים תחת יסודות המשפט הפלילי ומהווים מדרון חלקלק ומסוכן במיוחד - ויש להורות על בטלותם - ואפילו היו אלה הוראות כשרות, ניתן לומר שהתנהלות הפרקליטות בנסיבות העניין - ובהיעדר תיעוד מספק - היא בגדר "כשר אבל מצחין".

לאור כל זאת, באי-כוחו של העותר מבקשים מבג"ץ להוציא "צו מוחלט המונע ראיון נוסף עם העד ריז במתכונת האמורה", תוך שהם מציינים כי סירובה של הפרקליטות לתעד את הראיון באמצעות הקלטה או צילום הוא סירוב "עיקש", "תמוה" ו"מדאיג".

תגובת עורכי הדין אבי חימי ומשה וייס: "טוב עשתה הפרקליטות כשחזרה בה מבקשתה 'לרענן' את העדים. אנחנו מלאי תקווה שבעתיד תשכיל הפרקליטות להבין שמשפטים לא עושים בחדרי-חדרים, בטח ובטח לא כשמדובר בעדים שקיבלו ממון רב תמורת עדותם, שהיא גם ככה פגומה ופסולה. עם זאת, אנחנו עומדים על המשך ההליכים בבג"ץ כדי לשים סוף לתופעת הריענונים".