הדמיה בנק החקלאות / צילום: מנהל התכנון
בשבוע שעבר אושרה בוועדה המחוזית לבנייה של ת"א תוכנית המציעה הסבה של מבנה בנק החקלאות, הניצב ברחוב קרליבך פינת החשמונאים בתל-אביב, למבנה מסחר שמעליו ובעורפו מגורים. התוכנית הזו מעניינת משום שהיא מציעה, לראשונה, הערכה לאדריכלות המבנה ההיסטורי - שכלל לא מופיע ברשימת השימור של העירייה.
בנק החקלאות הוא מסוג המוסדות שאפיינו את מדינת ישראל בשנותיה הראשונות, כשהחקלאות מילאה תפקיד חשוב בפרנסת המדינה ובהתוויית הזהות הישראלית. המוסד הוקם כחברה ממשלתית בשנת 1951 לשם מתן אשראי לחקלאות, בעיקר מתוך פיקדונות שהפקידה בו המדינה, וכן הלוואות מהבנק העולמי. ב-2005 החליטה ועדת השרים לענייני הפרטה, בראשות אהוד אולמרט, שהיה אז שר האוצר, להפריט את הבנק באמצעות מכירת נכסיו ובשנת 2008 הוחלט על פירוק מרצון שלו.
לאחר סגירתו, הושכר המבנה למשרד עורכי דין למשך כמה שנים ולאחר מכן ננעל וננטש. ב-2009 רכש את המבנה ג'ורג' חורש, יבואן טויוטה וזכיין רשת H&M בישראל, תמורת 28.5 מיליון שקל. חורש הסב את קומת הכניסה לאולם תצוגה למכוניות יוקרה, ובינתיים שקד על קידום תוכנית שתאפשר מימוש מקסימלי של זכויות הבנייה.
התוכנית החדשה של בנק החקלאות, שתוכננה ע"י האדריכל ארז אלה ממשרד HQ, מציעה לבנות מעל המבנה הישן של בנק החקלאות תוספת של שתי קומות. מבנה מגורים נוסף, בגובה 6 קומות, יוקם במגרש החניה, בחלק האחורי של הבניין, ברחוב קרית ספר. באתר זה תוקם הכניסה לחנייה תת קרקעית עבור שני המגרשים. שטח התוכנית כולה מסתכם ב-1,706 מ"ר.
"הרסו הרבה בניינים מהסוג הזה"
מבנה בנק החקלאות תוכנן על ידי זוג האדריכלים שלומית ומיכאל נדלר, האחראים לתכנון של מבנים ציבוריים מוכרים וביניהם הספרייה הלאומית בגבעת רם (עם עוד שותפים), מדרשת רופין, בית סוקולוב, תיאטרון ירושלים ועוד.
האדריכל מיכאל יעקובסון, שחיבר יחד עם ד"ר צבי אלחייני את הספר על עבודתם של בני הזוג, מאמין שלמרות שהמבנה לא הוגדר כמבנה לשימור הוא חשוב מבחינה אורבנית וגם אדריכלית: "הבניין הזה נפל בין הכסאות, כי הוא מהתקופה הברוטאליסטית, ולכן לא נכנס לרשימת השימור של העירייה. היום העירייה מקדמת תוכנית שימור גם למבנים מהתקופה הזאת, אך זה יקח זמן. עד לא מזמן לא היה הרבה ידע והרסו בניינים מהסוג הזה. למשל, בית הקיבוץ הארצי ברחוב סוטין".
בנק החקלאות הוא בניין חינני, אבל למה היה צריך לפתע לשמור אותו?
"זה בניין שמתייחס לצומת, וזה לא מובן מאליו. החל משנות ה-40, הגישה האורבנית נשכחה. בניין הפך למונוליט, שמתייחס רק לעצמו. זה אחד הבניינים היחידים שכן מתייחסים לסביבה, ועושים את זה טוב. הכניסה לבניין היא מהצומת. הוא מייצר מרכז עירוני חגיגי, בשונה משאר הבניינים בצומת. בנוסף, זה בניין שמתייחס לאקלים. יש לו שתי זרועות שחובקות חצר אחורית, ובשתי הזרועות יש שפופרות שהחדירו פנימה אוויר ואור לבניין. ב-1952 לא היה מיזוג אוויר".
אורלי אראל, סגנית מהנדס עיריית ת"א, מסבירה שקידום פרוייקט הבנייה של בנק החקלאות, שאושר השבוע, היתה כרוכה בהכנת תוכנית עירונית (תב"ע), ולכן התהליך התקיים בוועדה המחוזית: "אם הוא לא בניין לשימור, לכאורה ניתן היה לבנות עליו תוספת של קומה אחת, מתוקף תמ"א 38. מדובר בבניין חשוב מאוד, ולכן התב"ע הנוכחית הכריזה עליו לשימור וניתנו לו קומה נוספת ועוד קומה בנסיגה".
עד לא מזמן האזור היה קצה העיר ובעיקר בייעוד מסחרי, מה המשמעות של תוספת מגורים כאן?
"צריך להסתכל על זה בהיבט הכללי, האזור הזה יהיה חלק ממוקד העניינים של מרכז העיר. יש את השוק הסיטונאי, שמתממש ובא. מהצד השני, ברחוב קרליבך ומול השוק הסיטונאי, אנחנו נותנים עוד זכויות לתעסוקה ומגורים ומסחר בהריסה ובנייה מחדש. זו תוכנית שנדונה כבר בוועדה המקומית ואנחנו נחזור אליה עם המסקנות של שיתוף הציבור. ויש גם את המובלעת שבין רחוב קרליבך לגן קרית ספר, שם יש הרבה מבנים לשימור שלא עוברים תהליך של שיקום.
"אנחנו עושים בדיקה כלכלית לתמריצים כלכליים שיעודדו שיקום באזור הזה. כלומר, כל האזור עובר התחדשות, חלק בביצוע וחלק בתוכניות. בנק החקלאות הוא חלק מזה. יש להוסיף לזה את תחנת הרכבת של קרליבך ואת מתחם חסן עראפה. זה היה פעם השארית של מרכז העיר, אבל נגמרו השוליים של מרכז העיר".
