דו"ח מבקר המדינה מאמת את הפרסומים ב"גלובס" (למשל "בגלל מחדל וטרינרי: קדחת מלטה התפרצה בדרום") על המחדלים וניגודי האינטרסים בשירותים הווטרינריים (שו"ט) במשרד החקלאות, והפעם הושם הדגש על מחלת הברוצלוזיס, המכונה "קדחת מלטה", התוקפת בעיקר כבשים, עיזים, בקר וגמלים, שלא חוסנו כראוי נגד המחלה.
● לכל הכתבות על דוח מבקר המדינה 2018
המחלה עוברת לאדם מבעלי חיים נגועים, או משתיית חלב לא מפוסטר של בעלי חיים נגועים, לעתים קרובות תוך טיפול באפטות (פצעים בתוך הפה). המחלה מתבטאת בהתקפי חום גבוה ועלולה לגרום גם למוות. רוב גילויי המחלה הם בקרב האוכלוסייה הבדואית בדרום, וב-2014 נרשם שיא של הידבקויות בני אדם - 600 מקרים מדווחים.
למרות שבשו"ט הצטבר מידע על עלייה בתחלואה כבר ב-2012, לא נאסף מידע על ממדי הבעיה ולא על מידת ההתפשטות של המחלה בעדרי הצאן ועל מיקומם של העדרים. המחדל העיקרי היה שהשו"ט לא אכפו על המגדלים את חובת חיסון העדרים מפני המחלה, וכשהתגלו מחלות לא הומתו החיות הנגועות כנדרש, והתגלתה גם רשלנות בשימוש בתרכיבי החיסון.
כתוצאה ממחדלים אלה עלה מאוד מספר ההידבקויות של אנשים במחלה המסוכנת, נגרמו נזקים כבדים למגדלי הצאן, וכן בוזבז רוב הסכום של 50 מיליון שקל שהוקצה לצורך מבצע למיזעור המחלה. בנוסף, בתחילת 2015 הפסיקו השו"ט לחסן בעצמם את העדרים נגד אבעבועות צאן ודבר צאן, והחיסונים הפכו לחיסוני רשות. משרד החקלאות טען כי הבעיה העיקרית בהתמודדות עם המחלה היא סכסוך עבודה במשרד החקלאות.
המבקר הצביע על כך, שמנהל השו"ט בשנים 2011-2017, נדב גלאון, היה במצב של ניגוד עניינים שהסדרתו לא טופלה כראוי, וההסדר נשאר תקופה ארוכה במצב "זמני". זאת, על רקע העובדה שקודם למינויו כמנהל השו"ט היה גלאון הווטרינר הראשי של חברה עסקית בשם "החקלאית", שעיסוקה בין השאר באספקת חיסונים וטרינריים.
בדוח המבקר נחשף כי בתקופה בה התפרצה מחלת קטרת העור בבקר, אישר גלאון ל"החקלאית" לייבא ולשווק תרכיב חיסון, והחברה הייתה במשך תקופה מסוימת המשווקת הבלעדית של חיסונים מפני מחלה זו, מה שהקנה לה יתרון כלכלי משמעותי. בנוסף נחשף, כי "בשנתיים הראשונות לכהונתו, אישר גלאון 15 בקשות לייבוא תרכיבים שהגישה 'החקלאית' למשרד החקלאות, מבלי שפנה להתייעץ עם הלשכה המשפטית בקשר לכך. אי ההתייעצות עם הלשכה המשפטית אינה עולה בקנה אחד עם הוראות ההסדר הזמני".
המבקר ממליץ לחדש באופן מיידי את הפעילות ותוכנית החומש למזעור מחלת ברוצלוזיס, ולהסדיר את התקנות העוסקות בייבוא, יצור, הפצה והחזקה של תרכיבים וטרינריים לחיסון בעלי חיים.
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות עושה את מרב המאמצים לטיפול ולמיגור מחלות צאן ובקר. לא ניתן לצפות מהשירותים הווטרינרים להגיע ולחסן את כל עדרי המקנה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
