שגרירות הביטקוין בתל-אביב / צילום: שגרירות הביטקוין
הנדון: "דרישת חומר/בירור"; הבקשה: "תצהיר מפורט על כל ארנק דיגיטלי, מטבעות וירטואליים, שימוש בארנק ובטבע, פלטפורמות המס (הצ'יינג'ים) בהם היה חשבון ובוצעו פעולות, תנועות בארנקים הווירטואליים ובצ'יינג'ים וכל אירוע רכישה ומכירה של כל מטבע וירטואלי, לרבות הרווח, ההפסד והעימות בגין הפעולות שבוצעו".
זו, בתמצית, הדרישה החדשה ששיגרה רשות המסים לשלל פעילים בזירת המטבעות הדיגיטליים (הגדולים שבהם הם ביטקוין, את'ריום, ריפל, ביטקוין קאש, EOS וקרדנו) בתקופה האחרונה . ל"גלובס" נודע כי פקידי השומה השונים ברשות המסים, החלו לשגר מכתבי דרישות לפועלים בזירת המטבעות הדיגיטליים שמטרתם בירור חבות המס של אותם פעילים ופתיחת תיקי "עסק" לפעילים בזירה במקרים הרלוונטיים.
עוד נודע ל"גלובס" כי בחודשיים האחרונים נפתחו עשרות תיקי מס הכנסה לפעילים בזירת המסחר וההשקעה במטבעות דיגיטליים.
תסיסה בזירה
המהלך נעשה בהמשך לחוזרים המקצועיים שפרסמה הרשות בחודשים האחרונים (האחרון שבהם במרץ השנה), המסדירים ומבהירים את עמדת הרשות בנוגע לאופן מיסוי פעילות ב"מטבעות דיגיטליים", הביטקוין ודומיו. לעמדת רשות המסים מדובר ב"נכס", ולא מטבע, לעניין חוקי המס (ראו מסגרת). וכך, בחודשים האחרונים, מצאו לא מעט בעלי ארנקים ומטבעות דיגיטליים מכתב דרישה בתיבת הדואר שלהם שמהווה למעשה פתיחת רומן חדש שלהם עם רשות המסים, במסגרתו הם מתבקשים "להתפשט" בפני הרשות ולחשוף את כל המידע מכל סוג ומין שהוא על הפעילות שלהם בזירת המטבעות הדיגיטליים.
"בתוקף סמכותי לפי סעיף 155 ו-15א לפקודת מס הכנסה אבקש להעביר למשרדי את המסמכים הבאים, לא יאוחר מתאריך X", כותב למשל פקיד שומה תל-אביב 5 לאחד הנישומים, ומפרט: "אבקש לקבל תצהיר בכתב עבור השאלות הבאות: נא פרט אודות כל הארנקים שפתחת בהם חשבונות במרוצת השנים. יש לציין את תאריך פתיחת החשבון וכן לציין כעבור איזה מטבע אותו ארנק נמצא בשימוש; נא פרט אודות כל "הצ'יינג'ים" (פלטפורמות מסחר) אשר בהם יש לך חשבון ודרכם ביצעת פעולות של קנייה/מכירה במרוצת השנים. נא ציין את התאריך בו פתחת את החשבון (עבור כל חשבון וחשבון); נא צרף את התנועות מן הארנקים ומן הצ'יינג'ים מיום פתיחתם ועד ... (תדפיסים של התנועות מן הארנקים והצ'יינג'ים); פרט אודות כל אירועי הרכישה (או רכישה באמצעות המרה של מטבעות אחרים) של המטבעות הווירטואליים; אירועי מכירה של מטבעות וירטואליים, הן ממטבע וירטואלי לשקלים (קאש); עבור כל אירוע ציין את תאריך הרכישה/המרה/מכירה של המטבעות הווירטואליים; עבור כל אירוע ציין את סוג המטבע שנרכש/הומר/נמכר בכל אירוע ואירוע; עבור כל אירוע ציין כמויות המסלקה שהרכישה/ההמרה/נמכרה; עבור כל אירוע ציין את הסכום בש"ח או במט"ח של ההפסד או הרווח שנצמחו מן האירוע של המכירה; במידה ונצמחו לך עמלות מכירה/קניה בגין הפעילות הנ"ל נא צרף סימוכין לכך".
ועוד דורש פקיד שומה תל-אביב 5, מבעל הארנק הדיגיטלי: "נא ציין את כמות המטבעות הדיגיטליים בהם החזקת לכל סוף שנה לועזית (אבקש לקבל את המידע עבור כל סוג של מטבע בנפרד), החל מן השנה בה התחלת להשתמש במטבעות הווירטואליים; האם הנך עוסק או עסקת בעבר בפעולות 'כרייה' של מטבעות דיגיטליים?; והאם הנך קשור לפעילות עסקית אחרת הקשורה למטבעות הווירטואליים?".
מכתבים דומים שוגרו לנישומים גם מפקיד שומה תל-אביב 4 ומפקידי שומה נוספים. מדובר בפניות ששיגרו פקיד שומה תל-אביב 5 ופקיד שומה תל-אביב 4, אשר אליהם מוגשים מרבית הדיווחים על מימוש מטבעות וירטואליים, גם למשקיעים שעליהם נאסף מידע מודיעיני כי הם פעילים בזירה וגם למשקיעים שהחלו לדווח על הכנסותיהם לרשות, אך פקידי השומה לא הסתפקו בדיווחים אלה. המכתבים הללו גורמים לתסיסה בזירה. לאחר שנים שבהן לא היה כל טיפול בזירה הזאת בפן המיסויי, וזירת המטבעות הקריפטוגרפיים הייתה פרוצה הלכה למעשה, החלה הרשות במהירות ביישום מדיניותה שהובעה בחוזרים המקצועיים, לפיהם מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. במקרה והפעילות עולה כדי עסק יחויב העוסק במס דו-שלבי כחברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד.
מידע מודיעיני
בחוזרים שפורסמו בנושא, הנחה מנהל רשות המסים את פקידי השומה לפעול לגביית המס בזירה, וכפי שנחשף היום ב"גלובס", הם אכן הרימו את הכפפה בתוך זמן קצר מאוד; ואולם, הדרך שבה בחר כל פקיד שומה לפעול הייתה מעט שונה.
בעוד במשרדי פקיד שומה תל-אביב 5, בחרו במכתבי דרישת המידע הגורף כאמור, במשרדים אחרים ברחבי הארץ החלו לפתוח תיקים לפעילים בזירה, וזאת מבלי לדרוש מידע מראש, אלא על בסיס המידע המודיעיני שכבר נאסף בעניינם. כך, פקיד שומה חדרה בחר לפעול בדרך אקטיבית ושלח למספר רב של משקיעים בזירת המטבעות הדיגיטליים מכתב המודיע להם כי נפתח עבורם תיק ברשות, וכי הם נדרשים להגיש דוחות מס בנוגע למסחר במטבעות מספר שנים אחורה.
במסגרת אותם מכתבים לא נדרש מידע אלא דיווח כעסק, ניהול ספרים ותשלום מס כחוק. "הרינו מתכבדים להודיעך כי בתאריך X נפתח לך תיק במס הכנסה מחדש שמספרו Y במשרד פקיד שומה 17 - חדרה", נכתב באחד המכתבים. בהמשך המכתב הוסבר לנישום מהן המטלות העיקריות שיש לבצע בהמשך לפתיחת התיק, ובין היתר צוין: "חלה עליך חובת תשלום מקדמות, פנקס מקדמות יישלח אליך בהקדם; הנך נדרש/ת להגיש דוחות שנתיים משנת 2013 ואילך; הנך נדרש/ת לנהל פנקסי חשבונות; אם בעסק מועסקים עובדים או משולמים תשלומים אחרים החייבים בניכוי מס במקור, עליך לפתוח תיק ניכויים, אם טרם עשית זאת; כמו כן, הנך חייב/ת בהעברת ניכויי מס, דיווחים תקופתיים ודוח שנתי, ולמלא אחר כל הוראות בדבר ניכוי במקור והדיווח עליו".
מדובר במהלך אקטיבי, אך נקודתי, של פקיד השומה בו הוא בוחר לפנות מיוזמתו אל המשקיעים אשר לגביהם נאסף מידע מודיעיני, כי הם משקיעים בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים, אך ככל הידוע, בשלב זה לא מדובר במבצע ארצי ורחב-היקף.
מרשות המסים נמסר בתגובה: "בעקבות פרסום החוזר המבטא את עמדת הרשות בנושא אופן המיסוי של מסחר והשקעה במטבעות וירטואליים, פועלת הרשות לאיתור פעילים בתחום שאינם מנהלים תיק ברשויות המס. הפעילות נושאת תוצאות וכבר נפתחו בתקופה האחרונה עשרות תיקים בעקבותיה. "פעילות זו משתלבת עם מהלך כולל בנושא מיסוי הכלכלה הדיגיטלית שמקדם מנהל הרשות, ערן יעקב, שיכלול, בין היתר, בצד העמדת כלים מקלים לדווח, גם אכיפה משמעותית. ברשות ממליצים למי שמנהלים פעילות לא מדווחת בתחומים אלה לנצל את הערוצים הקיימים להסדרת ענייניהם מולה בטרם יאלצו לשאת באי-הנעימות הנלוות לפעילות האכיפה".
כך עולה הרשות על בעלי המטבעות
"מעקבים", בפייסבוק, בווטסאפ, בטלגרם והצלבות מתוחכמות
שאלת מיליון הביטקוין ששואלים את עצמם בעלי הארנקים הדיגיטליים היא איך רשות המסים מגיעה אליהם? אלה שמדווחים לרשות המסים על הכנסותיהם ומקבלים דרישות לתוספת מידע - לא מופתעים, מן הסתם; אך ישנם משקיעים שלא פנו מיוזמתם לרשות המסים, ופתאום קיבלו מכתב דרישת שלום מרשות המסים בדואר.
ברשות המסים לא חושפים את המקורות המודיעיניים שלהם, ואולם גורמים ברשות ובזירת המס מספרים ל"גלובס" כי הרשות מגלה יצירתיות רבה בדרכים שלה להגיע לבעלי המטבעות הדיגיטליים. במלחמה לחשוף את ההון בזירה כל האמצעים והדרכים כשרות, ובין היתר הרשות פעילה, במסווה, בקבוצות פייסבוק, קבוצות וואטסאפ וטלגרם בנושא המטבעות הדיגיטליים, שבהם מתקיימת פעילות של קניה ומכירה. כל הנתונים חשופים שם. בנוסף הרשות מבצעת הצלבות מידע מתוחכמות בין מידע שמגיע אליה מהרשות לאיסור הלבנת הון, מידע על כספים שנכנסים לבנקים ועוד.
לדברי מומחה המס, עו"ד איתי ברכה, הפעילות של רשות המסים מורגשת בשטח. "מיסוי תחום ההשקעות במטבעות קריפטוגרפיים מצוי בשלביו הראשונים יחסית אך אנו רואים כבר בשלב זה כי הרשות עוקבת אחר הפעילים בתחום ואף אוספת מודיעין עליהם, גם כאשר הם טועים לחשוב כי הם מצויים 'מתחת לרדאר'".
ברכה מסביר,כי "למרות שאחד ממאפייניו של המטבע הקריפטוגרפי הוא אנונימיות, קיימות דרכים שונות להגיע אל הפעילים בתחום ואף לעקוב במקרים מסוימים אחר חלק מעסקאותיהם. למרות שרבים מהמשקיעים נוטים לחשוב כי הם מצויים מתחת לרדאר, יכול מאוד להיות כי הם מצויים כבר במעקב של הרשות. ניתן בקלות להגיע אל המשקיעים דרך קבוצות הפייסבוק הפעילות בתחום, וקבוצות הוואטסאפ והטלגרם בתחום בהם משקיעים רבים מציגים חלק מפעילותם, מציעים מטבעות למכירה ומבקשים לרכוש מטבעות אחרים ועוד".
ברכה מספר כי באחד המקרים הגיע אל משרדו לקוח אשר מימש חלק מהשקעותיו ברווח של למעלה מ-6 מיליון דולר, אך הוא לא היה מעוניין לדווח על רווחיו לרשות המסים; ובכל זאת חשף את עצמו בפני הרשות מבלי לשים לב. "לאחר שהתייעץ עמי על חבות המס אותה ייאלץ לשלם ודרך הדיווח, החליט לבסוף שלא לדווח בשלב זה שכן לדבריו הוא עדיין מצוי" 'מתחת לרדאר'. באופן אירוני, כשעה לאחר שעזב את משרדי, ראיתי כי אותו הלקוח פרסם באחת מקבוצות הפייסבוק כי הוא מוכר כעת מטבעות כאלה ואחרים בהיקף גדול ובאופן מיידי ובכך, מבלי לשים לב, העלה את עצמו באופן מיידי 'מעל הרדאר'".
"זרקור על זירה פרוצה"
עו"ד ליאור נוימן, ראש תחום מסים במשרד ש. הורוביץ, מוסיף כי אין ספק שיש זרקור כיום על הזירה שהייתה פרוצה לחלוטין בעבר, ואולם לדבריו הרשות צריכה להתחיל את האכיפה בצורה מידתית ולא לפתוח באופן מיידי תיקים לפעילים בה. לדבריו, "אם כבר פותחים לך תיק במס הכנסה ודורשים שתנהל כספים ותדווח יהיה לאותו סוחר במטבע קשה יותר להוכיח אחר כך לרשות שהוא לא בעל עסק ורק משקיע. קשה להוכיח ש'אין לך אחות'. כשאני מחזיק ביטקוין, למשל, אני מחזיק נכס, זה לא אומר שאני סוחר. כדי להיות סוחר בביטקוינים, צריך להוכיח שפתחתי עסק למטבע וירטואלי וצריכים להתקיים מבחנים של עסק. העובדה שקניתי מטבע לא הופכת אותי לעוסק. זה לא אומר שאני צריך לרוץ עכשיו לפתוח תיק במס הכנסה. משלמים את המס במסגרת דווח על רווח הון או במסגרת ניקוי במקור. רשות המסים צריכה להיזהר בשלב הזה בפתיחות התיקים".
חוזרי רשות המסים הניבו תוצאות
"גובר היקף המדווחים למס הכנסה"
עמדת הרשות באשר למיסוי הפעילות באמצעי תשלום דיגיטליים פורסמה כטיוטה בתחילת 2017 וכעמדה רשמית בתחילת 2018, ולפיה מחויבים המשקיעים במטבעות הדיגיטליים במס רווחי הון בגובה 25%, כל עוד פעילותם אינה עולה לכדי עסק. במקרה שהפעילות עולה כדי עסק יחויב העוסק במס דו-שלבי כחברה או במס שולי לפי מדרגות המס ליחיד.
פרסום עמדת רשות המסים התקבל בדעות חלוקות בקרב המייצגים ובקרב המשקיעים, שכן חלקם עדיין רואים במטבעות הדיגיטליים כמטבע הפטור ממס בגין עליית שער. יחד עם זאת, העמדה הביאה משקיעים רבים אשר מימשו מטבעות דיגיטליים להצהיר על הרווחים אותם צברו ולשלם מס בגינם.
עו"ד ורו"ח רון צרפתי, קצין הציות של הבורסה לביטקוין ומטבעות קריפטוגרפיים בישראל Bit2C , מציין בעניין זה כי "החברה מזהה מגמה הולכת וגוברת בהיקף הלקוחות אשר מדווחים למס הכנסה על השקעותיהם ועל הרווחים אותם הפיקו ממסחר זה. מנגד, ישנה האטה משמעותית בשוק של מימוש ושחלוף מטבעות דיגיטליים במטרה להימנע מאירועי מס הכרוכים בדיווח מסורבל לרשות המסים ותשלום מס בצדו כמובן, גם במקרים בהם אין מימוש לכסף ממש".
עו"ד איתי ברכה, המתמחה במיסוי, מסביר כי הגם שהאכיפה החלה, קיימות עדיין בעיות בתחום המיסוי בזירה. כך, לדבריו, "עניין שחלוף המטבעות (החלפת מטבע וירוטאלי אחד במטבע וירטואלי אחר) הינו בעייתי ביותר עבור המשקיעים שכן על-פי חוזר מס הכנסה כל שחלוף מטבע מהווה אירוע מס עליו יש לדווח בתוך תקופה קצרה ותשלום המס על הרווח בגינו צריך להיעשות בתוך 30 ימים מיום השחלוף, למרות שאין בעצם מזומן בעסקה שכזו. קביעה זו מקשה ביותר על המשקיעים וחלקם מעדיפים פשוט להימנע משחלוף המטבעות, עיקר פעילותם העיסקית".
בעבר עלתה על שולחן רשות המסים הצעה לשנות את הדיווח לדיווח חצי-שנתי או שנתי, אך הנושא לא קודם.לדברי ברכה, "בשחלוף של מטבעות לא ניתן להצביע במדויק על גובה התמורה, שכן לפעמים ההמרה אינה מתבצעת בשווי המסחר שלהם במזומן ויש קושי לגזור מכך הרווח עליו יש לדווח. בניירות ערך רשות המסים פתרה את הבעיה באמצעות ממוצעים או פתרונות אחרים אך בנוגע למטבעות קריפטוגרפיים, אין הוראות מדויקות, ולכן אי-הוודאות גדולה".