גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להפסיק את מדיניות "אפס ריבית"

גם אם רוצים לסייע ליצואנים - לא ראוי לנהל מדיניות מוניטרית סקטוריאלית

נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג / צילום: אפולבי סוטונד, רויטרס
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג / צילום: אפולבי סוטונד, רויטרס

במרוצת כל כהונת נגידת בנק ישראל קרנית פלוג, התנהלה מדיניות ריבית (כמעט) אפסית. בראשית כהונתה, הורדה הריבית במשק ל-0.25%, ומאז מארס 2015 ירדה הריבית לשפל של 0.1%. נציין, כי מדיניות של "ריבית אפס" אומצה כאן על אף שישראל לא עברה משבר כלכלי או פיננסי. זאת, בניגוד למדינות אחרות, כגון ארה"ב ובריטניה, שבהן מתנהלת מדיניות "ריבית אפס" משנת 2008. אמנם בנק ישראל לא היה חייב לאפס את הריבית, אבל הוא עשה זאת מחשש ששער החליפין (שע"ח) של השקל היה מתחזק, דבר שהיה מקשה על היצואנים. בבנק ישראל מאמינים, כי לפערי הריבית בין ישראל לחו"ל יש השפעת ייסוף פרמננטית על שע"ח.

בחמש השנים האחרונות, קבע בנק ישראל לעצמו יעד לא רשמי, שלא נכלל בחוק בנק ישראל החדש. מלבד יעדי האינפלציה והיציבות הפיננסית, נקבע יעד לא רשמי לשע"ח, במטרה להיטיב עם היצואנים. כך הפכה המדיניות המוניטרית למדיניות סקטוריאלית. לא זו בלבד שבנק ישראל שיעבד את מדיניות הריבית לשע"ח, הוא התערב בשוק המט"ח על מנת להחליש את השקל. וכתוצאה, יתרות המט"ח של בנק ישראל תפחו מ-30 מיליארד דולר לפני 10 שנים ל-116 מיליארד דולר היום. לבנק ישראל יש אובססיה עם שע"ח והיצוא. ולמרות כל המאמצים להחלישו, התחזק שע"ח במונחי סל ב-12% מאז 2013.

למדיניות ריבית אפס יש השלכות כלכליות וחברתיות הרסניות. היא מנפחת מלאכותית את מחירי נכסי ההון למיניהם, כגון מניות, אג"ח ומחירי הדירות. אין זה צירוף מקרים שאחרי שמונה שנות נסיגה, מחירי הדירות התחילו לעלות שוב בשנת 2008, כאשר בנק ישראל התחיל לקצץ בריבית. זו מדיניות שמקפחת פנסיונרים לעתיד, שבשל התשואות הנמוכות קרנות הפנסיה שלהם צפויות להיות לא מספיקות בעת פרישתם. היא מייקרת את פרמיות הביטוח המפצות על התשואות הנמוכות של קרנות חברות הביטוח. היא מכניסה את המשק לעמדת המתנה ודריכות, כי הציבור מצפה שמדינית ריבית אפס אינה בת-קיימא.

זאת גם הסיבה לכך שהציבור מחזיק הר של נזילות ("הר שקלים"), שעלול להתמוטט ברגע שהריבית תעלה בסוף. הר יתרות המט"ח מהווה השקעה גרועה ובזבזנית: לפי נתוני בנק ישראל, התשואה השקלית מ-2014 הייתה שלילית (2.3%- לשנה), כך שעלותה השנתית של מדיניות זו היא כ-10 מיליארד שקל בשנה!

הן החשיבה הכלכלית והן האסטרטגיה של המועצה המוניטרית, לקויות. ראשית, מגזר היצוא לא זקוק לטיפול סקטוריאלי, כי מחקרים מלמדים שגמישות הביקוש לתוצרת ישראל ביחס לסחר העולמי היא גבוהה (1.3), בעוד גמישות הביקוש ביחס למחיר היא נמוכה (0.8-). צירוף מנצח זה איפשר ליצואנים להעלות מחירים וגם לייצא יותר. וגם אם היצואנים לא היו בעמדה כה חזקה, עדיין לא ראוי היה לנהל מדיניות מוניטרית סקטוריאלית.

שנית, לריבית יש השפעה חולפת על שע"ח, ולא השפעה בת קיימא כפי שחושבים בבנק ישראל. זאת, משום שנכסים שקליים אינם תחלופה מושלמת לנכסים במט"ח. כאשר פער הריבית גדל, הון בינלאומי עובר לישראל באופן חד פעמי. במשך ההעברה נוצר ייסוף בשקל' שנעלם אחרי ההעברה. אותו היגיון כלכלי מסביר מדוע להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח יש השפעה חולפת בלבד על שע"ח.

שלישית, בנק ישראל מצביע על התשואה הנמוכה על אג"ח צמודות מדד כסיבה לשמור על ריבית נמוכה. הבנק מתייחס לתשואה זאת כ"הריבית הטבעית" שאמורה להנחות את מדיניות הריבית. נראה, שבמועצה המוניטרית לא מבינים כי ריבית טבעית זאת נמוכה, בגלל המדיניות של אפס ריבית וגם המדיניות ההקלה הכמותית (quantitative easing), שהציפה את שוק האג"ח בנזילות. אינדיקציה בלתי תלויה לריבית הטבעית היא התשואה להון עסקי בישראל, שלפי נתוני הלמ"ס עלתה ל-14% בחמש שנים האחרונות.

רביעית, חברי המועצה המוניטרית חושבים בטעות, שהשפעות הריבית על הפעילות הכלכלית והאינפלציה הן ליניאריות; ושעלייה בריבית מ-0.1% ל-1% דומה לעלייה מ-2% ל-3%. השפעות הריבית נחלשות ככל שהריבית מתקרבת לאפס. ניתן להעלות את הריבית ל-1% בלי לפגוע בפעילות הכלכלית.

הגיע הזמן לנרמל את הריבית כאסטרטגיה כלכלית כדי לסלק את העיוותים שהצטברו מהמדיניות של אפס ריבית. בתהליך זה יש לאפשר לשע"ח להיות נייד, גם אם השקל יתחזק באופן זמני. אך קשה להאמין שהמועצה המוניטרית בהרכבה הקיים, מסוגלת לעמוד במשימה.

הכותב הוא פרופ' מן המניין בחוג לכלכלה באונ' העברית

עוד כתבות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

יצרנית השבבים שרוצה להתחרות באנבידיה לוקחת צעד דרמטי

שלושה חודשים לאחר שדווח כי בכוונתה להגיש תשקיף, יצרנית שבבי ה־AI סריבארס הגישה מסמכים חסויים ל־SEC ומקדמת פגישות עם משקיעים ● במקביל, שווי החברה קפץ דרמטית ל-23 מיליארד דולר, ועסקת ענק עם OpenAI משנה את תמונת הסיכון