בכל הקשור לשוק המשכנתאות, התמיכה הכלכלית של ההורים בילדים היא די מאסיבית
משכנתא / צילום: שאטרסטוק
לפי נתוני ביטוח לאומי האחרונים, זוג עובדים בעשירון השישי מרוויח יחדיו קצת יותר מ-17 אלף שקל ברוטו (ללא ילדים ועד 3 ילדים) וזוג עובדים בעשירון השביעי מרוויח יחדיו קצת יותר מ-21 אלף שקל ברוטו. חשוב לזכור שמדובר בהכנסה ברוטו, לפני תשלומי העברה ומסים ישירים הכוללים מס הכנסה, ביטוח לאומי ומס בריאות. מדובר במעמד ביניים קלאסי, מעמד שבו שני בני הזוג עובדים ורובם כבר מגדלים ילדי ם.
זה הצד של ההכנסות לא כולל קצבאות, אבל מה עם הצד של ההוצאות? קזזו מסים ישירים, מסים עקיפים, הוצאות שונות וקבועות כמו ארנונה והוצאות פרטיות על חינוך למשל, קזזו הוצאות שוטפות אחרות, וכל אחד מוזמן לשאול את עצמו, איך מתגלגלים מחודש לחודש?
רגע, רגע: שכחנו גם את "מס הדיור", שזה הוצאות על קניית דירה (הון עצמי), הוצאות על משכנתא, בין אם רוכשים דירה ראשונה, או מנסים לשפר דיור. ושוב אדגיש את השאלה: איך מתגלגלים מחודש לחודש? איך בכלל מצליחים לרכוש דירה ראשונה, או לשפר דיור במאות אלפי שקלים? התשובה היא, כמובן עזרה מההורים.
אני מניח שהתשובה הזו לא מפליאה איש, אבל מה שמפליא הוא הגילוי של מנהל אגף המשכנתאות בבנק הפועלים, אריק כהן, שחידד את כל העניין. כהן אמר שיש לא מעט מקומות שבהם מחירי הנדל"ן גבוהים וכך גם המשכנתאות, והזוג לא יכול להציג הכנסה מספיק גבוהה שתאפשר משכנתא בהיקף גבוה יחסית. ולכן, גילה כהן, הרבה פעמים ההורים מתחייבים לכ-20% מהמשכנתא שיורדת ישירות מחשבון הבנק שלהם.
הגילוי הזה בעצם חושף את מה שהתרחש בשנים האחרונות בשוק המשכנתאות בפרט ובעצם בכל מה שקשור לתרבות הצריכה בכלל - התמיכה הכלכלית של ההורים בילדים היא די מאסיבית. אם מדברים על משכנתא שמתקרבת למיליון שקל, לא מדובר רק במימון 20% מהמשכנתא לילדיהם, אלא בהרבה מקרים מדובר גם על עזרה בגיוס ההון העצמי הנדרש לרכישה - חלקו או רובו - שנע בין 25% ל-50% מערך הדירה.
לכן, במקרים מסוימים ההורים לוקחים על עצמם מימון של 30% מערך הדירה ואולי אף מעבר לכך - וזאת הסיבה שזוגות צעירים מסוגלים לגמור את החודש. כמובן שהעזרה מההורים מתבטאת לעיתים גם בעזרה לצריכה השוטפת של ילדיהם, כך שכל הסטטיסטיקות על הכנסות משק בית ממוצעת לא ממש נאמנות למציאות ולא כוללות סעיף הכנסה מאוד משמעותי: הורים.
כל זה מתחבר לכמה פרמטרים: לתרבות החיסכון שהיתה יותר גבוהה אצל ההורים, לתרבות הצריכה, שגדלה מאוד בדורות הנוכחיים, לשחיקת השכר הריאלי של הדורות היותר צעירים - מגמה שנבלמה בשנתיים האחרונות - וגם לפנסיות היחסית שמנות של הדורות הוותיקים - מדובר בפנסיות תקציביות וגם פנסיות שנצברו בקרנות ההסתדרותיות שהולאמו.
הפנסיות הללו בתוספת חסכונות אחרים, דירות לירושה, למשל, הן למעשה הביטחון של הילדים וכרית המימון שלהם. הבעיה היא, שמה שעושים ההורים בשביל הילדים שלהם היום - ספק אם יחזור על עצמו עם נכדיהם. הפנסיות של ילדיהם יהיו יותר מכווצות, החיסכון שהם יצברו, אם בכלל, יהיה יותר נמוך וכמובן מחירי הדירות הם גבוהים יותר ריאלית.
זו גם הסיבה שכיום הבנקים יחסית שלווים ורגועים בנוגע לאפשרות של ירידה משמעותית במחירי הדיור, עלייה באבטלה וירידה ביכולת ההשתכרות של נוטלי המשכנתאות, שעלולה לפגוע ביכולת ההחזר. חלק מהמשכנתא היא בכלל על שם ההורים.