טקס הסמכה של רואי חשבון / צילום: אוריה תדמור - למצולמים אין קשר לכתבה
הבחירות לנשיאות לשכת רואי החשבון הציתו מחדש את הוויכוח לאן פניה של ראיית החשבון. גם צעירים וצעירות רבים שואלים מדוע ללמוד ראיית חשבון. מבט מפוקח על המתרחש במדינתנו יספק לפחות 5 תשובות נאותות המעידות כי מקצוע ראיית החשבון היה ונותר ההשכלה הטובה ביותר בעולם העסקים המודרני.
ראשית, ישראל היא מדינה מאוד קשה לניהול עסקים, ולכן הבנה פיננסית ברמה הגבוהה ביותר היא קריטית. אינספור עסקים מצליחים למשוך לקוחות רבים וטובים, לייצר הכנסות גדולות ובכל זאת מתרסקים. מדוע? כי חסרה להם הבנה של דברים קריטיים בניתוח מאפייני העסק. כל אלה מחייבים את מנהלי העסקים, קטנים, בינוניים וגדולים, להגיע לרמות ידע ושליטה גבוהים ביותר בכל התחומים לרבות מחוללי העלויות השונות, כלי תמחור של מוצרים ושירותים, הטבות מיסוי מקומי ובינלאומי, ניתוח אסטרטגי, ניהול מערכות מידע כספיות, בניית תקציב וניהולו, גיוס הון ואשראי ולבקרה, פיקוח וניהול סיכונים ועוד.
תחומים אלה ורבים אחרים נלמדים אך ורק במקצוע ראיית החשבון, כאשר השילוב הייחודי, המעמיק והמקיף ביניהם הוא אשר מקנה למקצוע ראיית החשבון את העדיפות המובהקת על פני מקצועות אחרים. על כן, אין תמה כי בעשור האחרון מספר הולך וגדל של מנכ"לים הם בעלי מקצוע בתחום ראיית החשבון.
שנית, ישראל היא מדינה שבה מספר קטן יחסית של משרות בעלות ערך מוסף גבוה אל מול כוח עבודה גדול הצומח במהירות. עובדה זו יוצרת לחץ הולך וגדל על השכר הריאלי במשק. צעירים וצעירות שאין בכוונתם להתמודד כל חייהם במרוץ נואש אחר תשלום המשכנתא, מימון החינוך לילדיהם או סתם תשלומים שוטפים, חייבים לחשוב בתחילת הקריירה שלהם מהם המקצועות הרווחיים ביותר במשק ואיזה מהמקצועות לא מתים בגיל 50.
מקצוע ראיית החשבון הוא אחד המקצועות המכניסים ביותר במשק הישראלי. יתר על כן, על-פי נתוני לשכת רואי החשבון, בישראל קיים עודף ביקוש גדול מאוד, ההולך וגדל, לרואי חשבון. משרדי רואי החשבון משוועים למתמחים, ואילו בוגרי ההתמחויות מבוקשים מאוד במגזר העסקי בחטיבות הכספים של החברות הגדולות, בבנקים, בחברות הביטוח, בשוק ההון, במשרדי הייעוץ האסטרטגי, כמו גם במגזר הציבורי - ביחידה הכלכלית של המשטרה, ברשות ניירות ערך, ברשות המסים, בחשב הכללי, במבקר המדינה ועוד. יתרה מזו, מקצוע ראיית החשבון אינו תלוי גיל, ולמעשה רואי החשבון ממשיכים להיות מבוקשים גם בגיל 70.
שלישית, ובניגוד לתדמית הציבורית השטחית והשגויה, מקצוע ראיית החשבון הוא אחד המקצועות המרתקים ביותר שקיימים. רואי החשבון מעורבים בכל האתגרים המובילים במגזר העסקי או הציבורי בישראל. אין היום עסקה גדולה של מיזוג, רכישה או הנפקה שאותה לא מובילים רואי חשבון. אין היום תוכניות אסטרטגיות שאותן לא מובילים רואי החשבון. אין היום תהליכי הקמה של חברות ועסקים חדשים שבהם לא משתתפים רואי החשבון בצמרת קבלת ההחלטות. אין היום תכניות לניהול סיכונים, לפיקוח או לבקרות שאותן לא מובילים רואי החשבון. אין היום חקירות שחיתות או עבירות ניירות ערך או מיסוי שאותן לא מובילים רואי חשבון.
רביעית, המשק המודרני מחייב עובדים לבנות את הקריירה שלהם על בסיס של ניידות והתפתחות קבועים. הולכים ונגמרים הימים שבהם אדם למד מקצוע ופרש ממנו לפנסיה. התפקידים משתנים. העסקים משתנים. בעקבותיהם חייבים הבוגרים להשתנות ללא הרף ולא להיות תקועים בסוג ספציפי של תפקידים שאולי לא יהיו קיימים בעתיד. בראיית חשבון לא לומדים מקצוע ספציפי אלא לומדים כלים ושיטות להבין מערכות עסקיות על שלל היבטיהם השונים.
על כן, כל עוד יהיו עסקים, הם והממשלה יזדקקו לרואי חשבון. וככל שהמערכות הופכות למורכבות יותר - כך יזדקקו להם יותר ויותר.
חמישית, המשק הישראלי - גם בעשור השני של המאה ה-21 - הוא משק מדיר. משק שבו קיימת הדרה גבוהה לישראלים מהפריפריה, לעולים, לחרדים, לנשים ולערבים. לפיכך, בני ובנות משפחות אלה חייבים לבוא לשוק העבודה עם יתרון יחסי. עם עליונות בידע ועם מקצוע הנמצא בעודף ביקוש.
מאות רואי החשבון שהצטרפו ללשכת רואי החשבון מהפריפריה, מהמגזר החרדי, מהמגדר הנשי, מהמגזר הערבי או ממשפחות העולים מנצחים את ההדרה בכל יום ויום ומראים כי אפשר לחיות אחרת בישראל ולהצליח בזכות ולא בחסד.
■ הכותב הוא ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו ולשעבר החשכ"ל במשרד האוצר.