גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תביעה עשויה להגדיל עלות הרפורמה בחח"י בעד 5 מיליארד ש'

העלות הרשמית, 8 מיליארד שקל, לא מביאה בחשבון את התביעה הייצוגית נגד החברה, שאושררה לאחרונה ע"י נשיאת העליון אסתר חיות ● ההליך המשפטי אינו קשור לרפורמה בחברת החשמל, אך גורמים משפטיים מעריכים כי החברה עשויה לתבוע מהמדינה שיפוי אם תפסיד

יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל / צילום: איל יצהר
יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל / צילום: איל יצהר

במחיר הרשמי של הרפורמה בחברת החשמל, 8 מיליארד שקל, לא הובאה בחשבון האפשרות שהחברה תפסיד בתובענה ייצוגית המתנהלת מאז 2013 נגד החברה - ותדרוש מהמדינה לשפות אותה. התובענה הזאת, שמתנהלת רוב הזמן מתחת לרדאר, מתקרבת לאט ובהתמדה לשלב ההכרעה, לאחר שנכשלו כל הניסיונות של חברת החשמל לעצור אותה, כולל בעזרת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט.

התובע הייצוגי יונתן שליידר, באמצעות עו"ד מיכאל בך ושות', דורש החזר של 3.5-5 מיליארד שקל, נכון ל-2009, בגין חריגות השכר בחברה, וצפוי להגדיל את הסכום בדיונים הקרובים. ב-4 בפברואר שבה נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, ואישררה את התובענה הייצוגית וקבעה כי "חברת החשמל נהנתה לכאורה מן ההפקר ויצאה נשכרת מהתנהלות פסולה שנקטה". חיות הוסיפה כי "ישנה אפשרות סבירה שייקבע כי חברת החשמל התעשרה שלא כדין", אמירה המחזקת עוד יותר את ההערכה כי הדיון בתובענה הייצוגית, שמתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי, יסתיים בהחלטה המחייבת את החברה לשלם לצרכניה סכום של מיליארדי שקלים.

בקשת חברת החשמל נדחתה

הדוח הכספי של חברת החשמל ל-2017 דיווח על רווח נקי של 4.7 מיליארד שקל, עלייה דרמטית של מאות אחוזים ביחס ל-2016. רווחיות רשומה זו הקפיצה את "רווחיות" כלל החברות הממשלתיות והביאה את מנהל הרשות יעקב קוינט להצהיר בימים האחרונים על "המשך השיפור בביצועי החברות הממשלתיות". אלא שמתברר כי חלק מרכזי מאותה רווחיות נובעת מהעובדה שחלק אחד מהתובענה הייצוגית הנ"ל אכן נמחק, מה שאיפשר לחברה לרשום הכנסה חשבונאית חד-פעמית של כ-3 מיליארד שקל.

סיפור התובענה מתחיל ב-2013, כשבית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטת דרורה פלפל) אישר בקשות להכיר בשתי תובענות נגד חברת החשמל כתובענות ייצוגיות. הסכום הכולל היה אז 11 מיליארד שקל - הגבוה ביותר בתובענות ייצוגיות בישראל. התובענה הוגשה בגין שתי עילות. האחת: חריגות השכר לעובדים ולגמלאים לאורך השנים, שהוכנסו לתעריף החשמל ומומנו על-ידי הציבור. העילה השנייה הייתה טעות אקטוארית בחישובי החברה על המחויבות שלה לפנסיה, שהוערכה בזמנו ביותר מ-8.9 מיליארד שקל. רשות ניירות ערך דרשה בזמנו מהחברה לבצע דיווח מחודש של הדוחות שלה, מ-1996 עד 2009.

בגין שתי העילות אישרה השופטת פלפל בזמנו תובענה בגובה 9.5-11 מיליארד שקל. החברה ערערה לבית המשפט העליון, התיק המתין יותר מ-4 שנים עד לדיון שהתקיים באוגוסט 2017, שבו קבע הרכב בראשות השופט אליקים רובינשטיין כי לא הוכח שהציבור מימן את הטעות האקטוארית הזאת. חברת החשמל, בעצת יועציה המשפטיים, הפרישה סכום של 3 מיליארד שקל למקרה שהתובענה על הפנסיה תתקבל ולאחר שנדחתה, הסכום הוחזר לדוחות החברה, והיא יכלה לרשום אותה כהכנסה שנכנסה לשורת הרווח. אולם לעניין חריגות השכר קבע הרכב העליון כי "ישנה אפשרות סבירה שיקבע כי הדיווחים ש/העבירה חברת החשמל לרשת החשמל בנוגע להוצאות שבהן נשאה בשל תשלום תוספות השכר האמורות הביאו לייקור של תעריף החשמל ולגביית יתר מהציבור".

כך קרה שבמקביל לביטול עילה אחת לעניין הטעות האקטוארית בהפרשה לפנסיה, דחו שופטי העליון את ערעור חברת החשמל, שלצדה התייצב היועץ המשפטי לממשלה הקודם וינשטיין, בעניין חריגות השכר, והמימון הציבורי שלהם. העליון הורה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי שיקבע את סכום ההשבה בגין תוספת השכר הלא חוקיות שניתנו לעובדי החברה ומנהליה, שנאמדו על-פי חישובי העתירה המקורית מ-2009 ב 3.5-5 מיליארד שקל.

בתגובה שבו ופנו היועץ המשפטי לממשלה וחברת החשמל לעליון בבקשה לקיים דיון מחדש בסוגיה. בדיון שהתקיים ביום 4.2.18 התייצבו אנשי חברת החשמל ולצדם היועץ המשפטי הנוכחי, אביחי מנדלבליט, ודרשו ביטול גם של עילה זו של גביית כספי ציבור בגין תוספות לא חוקיות של שכר. הפעם ישבה הנשיאה חיות בראש ההרכב, והיא דחתה באופן חד-משמעי את הבקשה לדיון נוסף. "גם אם תוספות שכר אסורות לכאורה שהעניקה חברת החשמל בעבר לעובדיה אושרו בדיעבד על-ידי הממונה (הכוונה לממונה על השכר באוצר, סק"ל), אין הכרח שאישור זה יביא לדחיית תביעת ההשבה של הקבוצה המיוצגת. לפיכך, הסיכוי שתוצאת פסק הדין תשתנה במסגרת דיון נוסף הוא קטן ואף מטעם זה יש לדחות את בקשתה של חברת החשמל". התיק הוחזר וממשיך להתנהל בימים אלה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. כאמור, הוא מתייחס לסכום שנקבע לפני כ-9 שנים, 3.5-5 מיליארד שקל, אולם סכום זה צפוי לעלות. החישוב ייעשה על-פי מספר השנים שמימנו בתעריף החשמל את התוספות האסורות ויביא בחשבון את ההחזר שמבצעת חברת החשמל בשנים האחרונות.

סיכוי לשיפוי מהמדינה

בשורה התחתונה, יש לנו תביעה ייצוגית במיליארדי שקלים שמתנהלת נגד חברת החשמל ומתקדמת לכיוון הכרעה. חברת החשמל לא הפרישה כסף למקרה שתפסיד בתביעה על סמך חוות-דעת משפטית, הקובעת שהסיכוי שהתביעה תתקבל נמוך מ-70%. אם תשאלו את בא-כוח התובע עו"ד בך, הוא יגיד כמובן שהסיכוי הרבה יותר גבוה. מה יחליטו השופטים? אין לדעת.

מכל מקום קיימת אפשרות ממשית שהחברה תידרש לפצות את ציבור צרכני החשמל בסכום של 3.5-5 מיליארד שקל, ואז עולה שאלת השאלות: מאין יבוא הכסף? לדעת בך לחברת החשמל יש מספיק מקורות מימון פנימיים, למשל הכספים שהופקדו בבנק לטובת שי לחג לעובדים, אבל גם הוא לא מוציא מכלל אפשרות שבמסגרת הרפורמה החברה תצליח לקבל התחייבות מהמדינה לשיפוי. וכך, בלי שנשים לב, הרפורמה תתייקר לנו בעוד כמה מיליארדים.

עוד כתבות

כסף בקיר. עם אלרם רג׳ואן / צילום: פרטי

הצעיר שסגר את עסקת הנדל"ן השביעית שלו בגיל 27

אלרם רג'ואן רק בן 27 וכבר אחרי 7 עסקאות נדל"ן ● מה שהתחיל ברכישה מוצלחת של דירה להשקעה בפתח תקווה, הפך למסע בלתי פוסק אחרי עוד ועוד אפיקי השקעה משתלמים - וצבירת שלל תובנות מהשטח ● וכן, יש גם את העסקה הלא מוצלחת בערד

אלוף דוד זיני / צילום: דובר צה''ל

בג"ץ דחה את העתירות נגד מינוי דוד זיני לראש השב"כ; הנשיא עמית הסתייג

השופטים סולברג ומינץ קבעו בדעת הרוב כי לא נפל פגם בהחלטת הממשלה ובאישור ועדת גרוניס, והעניקו משקל להסכמות בין רה"מ ליועמ"שית שאפשרו את מינוי דוד זיני לראש השב"כ ● מנגד, הנשיא עמית טען כי ההסכמות אינן יכולות להחליף בחינה מהותית של טוהר המידות ושל הנסיבות שהובילו לבחירתו של זיני לתפקיד

רחוב בפריז / צילום: Shutterstock

הטרנד החדש בתיירות: ריטריטים במדינות עם תוחלת חיים ארוכה - שמעכבים הזדקנות

אל מול הנופשים האינסטגרמיים, שכוללים ריזורטים מפנקים, אוכל מהוקצע ונופים מרהיבים, התפתחה לה תיירות שאולי מצטלמת פחות טוב, אבל מחברת אותנו יותר לעצמנו ● מחופשה שכולה ברכבת, דרך טיול שמעודד אתכם להספיק כמה שפחות ועד היעדים שבהם תצטרכו להחזיר ערך למקומיים ● שמונה הצעות

יא–פינג (אבי) לי, הדיפלומטית הבכירה של טייוואן בתל אביב / צילום: באדיבות הנציגות הכלכלית והתרבותית של טייוואן בתל אביב

הבכירה שמצהירה: "כשסין תפלוש לטייוואן - הנזק לתמ"ג העולמי יהיה 10 טריליון דולר"

יא-פינג (אבי) לי, הדיפלומטית הבכירה של טייוואן בתל אביב, מזהירה כי האי הוא רק מטרה ראשונה בדרכה של סין "לשבש את הסדר העולמי", ומזהירה כי הפלישה עלולה לקרות עד 2027 ● בראיון מיוחד היא מספרת גם על יחסי הסחר הפורחים עם ישראל ועל הלקחים מהמלחמה במזרח התיכון ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

האם הירידות החדות ימשיכו גם במסחר היום, ומה יעשו הדואליות?

מימושים חדים וחשש מהסלמה ביטחונית צפויים להמשיך להעיב היום על הבורסה בתל אביב, רגע לפני המעבר לשבוע המסחר החדש ● מניות הארביטראז' ייתנו פוש ירוק מתון בפתיחת המסחר, אך ככל שהירידות יימשכו הן עלולות להשליך על ביצועי 2025 ועל ההנפקות שעל הפרק ● וול סטריט מאותתת על עייפות, הזהב והכסף חוזרים למרכז הבמה והביטקוין מאכזב ● וגם: למה הנפט יורד?

גניבת רכב / אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה של 25% בגניבות רכב ברבעון הרביעי של השנה לעומת הקודם

לפי נתוני פוינטר, בשנת 2025 נרשמה ירידה של 18% בגניבות כלי רכב ובניסיונות גניבה לעומת 2024 ● מדובר בירידה ראשונה מאז תקופת הקורונה, אבל כזו שמלווה בכוכבית ברורה: הרבעון הרביעי של השנה כבר מציג היפוך מגמה, עם עלייה משמעותית בהיקף הגניבות לעומת הרבעון השלישי

מתקני סולאר / צילום: Shutterstock

כבר הכריזו ש"הסקטור כולו מת". אבל אז המניות האלה זינקו ב־100% ויותר

כמו הקנאביס, כבישי ההטענה החשמליים ושלל מניות חלום שצמחו בשנות הקורונה, היו מי שטענו שגם חברות האנרגיה המתחדשת הן טרנד בועתי חולף ● עם עליית הריבית והשבעת דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב, קשה היה לדמיין את הענף מתאושש ● אבל הביקוש האינסופי לחשמל בצל מהפכת ה־AI שינה את התמונה

מסחר פיזי בכסף בהודו / צילום: ap, Anupam Nath

חושבים שהזהב התייקר? המתכת היקרה שהציגה תשואה של פי 2 ממנו

מחיר החוזים על הכסף זינק ביותר מ־160% מתחילת השנה, בעודו שובר שיא של 45 שנה ● דצמבר היה אחד החודשים הטובים בהיסטוריה של התעשייה ● אבל יש מי שמזהירים: "מחירי הכסף נוטים לזנק מהר - ואז לקרוס"

ענקיות הפיננסים העולמיות / עיצוב: אלישע נדב

בחברת הדירוג הגדולה מעריכים: מי הכלכלה שתצמח הכי הרבה ב-2026?

המשך צמיחה בשוק המניות האמריקאי ופוטנציאל רווחים למרות תנודתיות, כך צופים בחברת ניהול הנכסים פידליטי ● בסיטי אופטימיים לגבי יציבות הכלכלה העולמית, אך זהירים לגבי התמחור של השוק האמריקאי, וב-S&P צופים צמיחה בהובלת השווקים המתעוררים והאטה בצמיחה בארה"ב ובסין ● התחזיות של ענקיות הפיננסים ל־2026, פרויקט מיוחד

מימין: טוביה ברלב, אדם סינגולדה ואייל פסו / צילום: אתר Actelis, טאבולה, יח''צ

הישראלית שזכתה להמלצה חיובית, וזו שזינקה משפל של כל הזמנים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט במהלך סוף השבוע ● גאוזי זינקה במעל 40% ביום שישי, לאחר שירדה החודש לשפל כל הזמנים, בעקבות פתיחת הליכי חדלות פירעון נגד חברות בנות שלה בצרפת ● טאבולה עלתה בשיעור דו־ספרתי, על רקע המלצה שקיבלה באתר השקעות ● ואקטליס ממשיכה ליפול, עם תשואה שלילית של 96% מתחילת השנה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

היועץ הפיננסי ישלם מאות אלפים בגלל שלא מנע מבעל עסק להקים אותו

העליון קבע כי זכותם של עורכי דין לשכר־טרחה אינה גוברת על האינטרס הציבורי שבחילוט כספי נאשמים ● ביהמ"ש דחה תביעה לפיצול משק חקלאי בין שתי אחיות ● יועץ פיננסי חויב לפצות בעל עסק שקרס, לאחר שנקבע כי היה עליו לייעץ לו שלא לפתוח את העסק מלכתחילה ● 3 פסקי דין בשבוע

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב-2026 - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

כל מה שצריך לדעת על השינויים שישפיעו על הכסף שלנו לקראת 2026 ● מה ההבדלים בין פוליסות חיסכון וגמל להשקעה ואיפה מרוויחים יותר ● זו השנה החזקה בשוק ההנפקות מאז 2021 בבורסה בת"א - ואלו ההנפקות הגדולות ● וגם: למה כדאי לכם להשקיע בזהב?

יינות קבוצת אמפורה / צילום: אנטולי מיכאלו

עם קצת עזרה מהמבקרים ביקב: חשיבותה של קבוצת אמפורה לתרבות היין בישראל גדולה מהיקף הייצור שלה

יקב אמפורה הפיק יינות בומבסטיים ויקרים, ואז החליף ידיים ושינה כיוון ● ההימור על יינן צעיר ומוכשר השתלם, החתירה ליוקרה הומרה לנגישות מקומית, ומרכז המבקרים ביסס את מעמדו כביקור חובה לחובבי יין

פרופ' אוליבר הארט / צילום: אלון גלבוע

"קולגות חושבים שיצאתי מדעתי": הכלכלן חתן פרס נובל שרוצה להכניס ערכים לשוק ההון

פרופ' אוליבר הארט רוצה להחזיר ערכים כמו הוגנות לחוזים, לישיבות דירקטוריון ולאסיפות בעלי המניות ● בימים אלה הוא מקדם רעיון חתרני כמעט לדמוקרטיזציה של שוק ההון ושיתוף בעלי המניות בקבלת החלטות שוטפות של חברות ● השבוע הוא הגיע לישראל כדי להשתתף בכנס השנתי של מרכז אריסון ל-ESG בבית הספר אריסון למנהל עסקים של אוניברסיטת רייכמן ● ניצלנו את ההזדמנות כדי לברר איתו איך המודלים שלו עובדים במציאות

ערן אורן, מנכ''ל וובי, אורן כהן, יו''ר אורן מזרח ועמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: נעם מורנו, מארק ניימן-לע''מ, ענבל מרמרי

קושי בעסקת רכישת WOBI? רשות שוק ההון דרשה הבהרות מהפניקס

הפניקס נדרשה להציג הבהרות לכך שרכישת סוכנות WOBI, המאפשרת השוואות מחירי ביטוח אונליין, לא תפגע בתחרות ● האם העסקה תצא מהפלונטר?

צחי ברוורמן / צילום: תמר מצפי

האקרים איראנים טוענים שפרצו לצחי ברוורמן, והחלו להפיץ חומרים

קבוצת הנדלה, המזוהה עם איראן, טוענת כי פרצה למכשירו הסלולרי של ראש הסגל של ראש הממשלה נתניהו ● לפי שעה, הופץ מידע שכולל פרטים אישיים אודות ברוורמן, אך טרם ברור מה מקורו

עסקת הגז עם מצרים יוצאת לדרך / עיצוב: אלישע נדב

הסכם הגז עם מצרים: מיליארדים למדינה או שנשלם על זה ביוקר?

בשנה הקרובה תחל ישראל לספק גז טבעי למצרים - בהסכם היצוא הגדול ביותר שנחתם כאן ● המהלך צפוי להכניס למדינה 58 מיליארד שקל עד 2040, להמריץ את הרחבת החיפושים בים התיכון ולהפחית את המחיר המקומי ● אבל הוא גם פוגע דרמטית בעתודות, וכשתגיע העת לייבא, זה יעלה לנו יותר ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

משרד הפנים / צילום: איל יצהר

משפחות ברוכות ילדים ייפגעו: הנחות הארנונה מתעדכנות לקראת שנת 2026

משרד הפנים הפיץ טיוטת תקנות חדשה אשר מעדכנת את הקריטריונים ואת המשכורות הממוצעות המזכים בהנחה בארנונה • השורה התחתונה: שיעור ההנחה יורד לכלל הזכאים, אך טווחי המשכורות מורחבים

טיל מיירט של מערכת THAAD / צילום: ויקימדיה, The U.S. Army/Ralph Scott

המחיר המפתיע של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?

בהשפעת המלחמה נגד איראן, ארה"ב נותרה עם מחסור במיירטים מסוג THAAD • התעשייה האווירית מהדקת קשרים וחונכת מרכז חדשנות באזרבייג'ן ● וגם: קולומביה מבקרת את ישראל, אך במקביל רוכשת ומטמיעה מערכת הגנה אווירית ישראליות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רן גואילי ז''ל

דיווח: "ישראל חטפה מחבל שמעורב בהחזקת רן גואילי בשבי"

שני ישראלים חולצו מטולכרם ● לראשונה מחיסול סינוואר: המסר מאחורי הבחירות להנהגת חמאס ● פסגת טראמפ-נתניהו, והמוקש שרה"מ ינסה לבלום בעזה ● על רקע המחסור בלוחמים: בצבא בחנו אפשרות לגייס ילדי עובדים זרים ● בסומלילנד מבהירים: "לא הסכמנו לקלוט תושבי עזה בשטחנו ● עדכונים שוטפים