הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין / צילום: איל יצהר
ההצעה לתיקון חוק ההגבלים העסקיים, שפורסמה לאחרונה ועתידה לעבור בקרוב קריאה ראשונה, משקפת אילוצים ומגמות מוכרים בחקיקה הכלכלית בישראל: ניסיון להפחית נטל ביורוקרטי ובצדו דווקא הרחבה משמעותית של סמכויות הרגולציה; ביטוי לאילוצים פופוליסטיים חיצוניים לרגולטור המגבילים את מרחב הפעילות שלו בתיקוני חקיקה; והרחבת סמכות הרגולטור להטיל קנסות בעצמו, בלי הליך משפטי, המגיע בהצעת החוק הזו לכלל הקצנה חסרת תקדים.
השינוי העיקרי המוצע בפרק המיזוגים שבחוק ההגבלים, בא להפחית נטל רגולטורי. לפי החוק הקיים צריך לקבל את אישור הממונה למיזוג חברות, אם מחזור המכירות המשולב שלהן גדול מ-150 מיליון שקל. אם תתקבל הצעת החוק, יעודכן רף המחזורים ל-360 מיליון שקל, שיוצמדו למדד. כתוצאה מכך, וטוב שכך, מיזוגים רבים שאין בהם כל איום תחרותי, כבר לא יצטרכו לקבל את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים.
השינוי המוצע מתבקש ורצוי. נזכיר כי היום פטורים מאישור הממונה מיזוגים בין חברה גדולה לחברה קטנה - כזו שמחזור המכירות שלה קטן מ-10 מיליון שקל - וכדאי להעלות בתקנות גם את הרף הזה, אשר לא עודכן מאז נקבע לפני שנים רבות.
אשר לפרק המונופולין: הצעת החוק מרחיבה את סמכות הממונה, כך שיחולו גם על גופים בעלי נתח שוק קטן מ-50%, אם יש להם "כוח שוק משמעותי". זו העצמה משמעותית של סמכויות הממונה, המוגבל היום לעיסוק בגופים שנתח השוק שלהם גדול מ-50%.
השינוי המוצע תואם למקובל בעולם, ורשות ההגבלים גם הודיעה כי היא תפרסם גילוי דעת שיסביר מהו בעיניה "כוח שוק משמעותי", כדי לסייע לעסקים לכלכל את צעדיהם.
מצד שני, הצעת החוק אינה מבטלת את מנגנון "ההכרזה" על בעל מונופולין - פטנט ישראלי ייחודי ומיותר; היא גם לא מתקנת את הגדרת המונופולין שבחוק, המסתפקת היום בבחינת נתח השוק (מעל 50%) מבלי לבדוק במקביל האם נעשה שימוש לרעה בכוח שוק. בעולם אין בכלל "הכרזות מונופולין" במנותק משימוש לרעה בכוח שוק, ובעל מונופולין מוגדר שם על בסיס כוח שוק, כאשר נתח השוק מהווה ראיה בלבד. ניסיון ראוי שעשתה בעבר הממונה, מיכל הלפרין, להתאים את הדין בישראל למקובל בדיני המונופולין בעולם, הוכשל. אולי זו הסיבה שמהצעת החוק נעדרים שינויים נחוצים אלה.
בתחום ההסדרים הכובלים נמשכת מגמה, שבית המשפט העליון והרשות מקדמים זה זמן: צמצום במספר ההסדרים, שצריכים לקבל אישור של בית הדין להגבלים או פטור מהממונה. במקום לפנות ולקבל את אישור הממונה, יידרשו גופים כלכליים לבצע "בחינה עצמית" של פעילותם, באמצעות כלכלנים ועורכי דין המתמחים בתחום.
השינויים המוצעים בתחום ההסדרים הכובלים בהחלט רצויים. עם זאת, יש להעיר לגביהם שתי הערות: ראשית, השינויים נעשים בעיקר באמצעות פטורי סוג וגילויי דעת של הרשות. הם צריכים היו להיעשות באמצעות החלפת פרק ההסדרים הכובלים הארכאי והבעייתי שבחוק, שעל הצורך לתקנו יש קונצנזוס רחב.
שנית, הרשות הודיעה כי היא תטיל על גופים כלכליים קנסות גבוהים, אם בדיעבד הבחינה העצמית לא תיראה לה, ואפילו נערכה בעזרת טובי המומחים. בעינינו, סירוב הרשות לראות בקבלת ייעוץ מקצועי מתמחה הגנה כלשהי לגופים כלכליים מפני ענישה כבדה הוא בעייתי ולא ראוי ואף עלול לפגוע ברפורמה שהרשות עצמה באה לקדם.
נזכיר לסיום כי בעקבות הצעת החוק יוחלף המונח "הגבלים עסקיים" במונח "תחרות". החוק ייקרא "חוק התחרות הכלכלית", והממונה על ההגבלים העסקיים תהיה "הממונה על התחרות". הקוסמטיקה הזו מבטאת שינוי מהותי, שכבר התרחש: בעבר, כמקובל בעולם, עסקה רשות ההגבלים בישראל בעיקר במטלות הגבליות קלאסיות, שעיקרן מניעת פגיעה בתחרות. בשנים האחרונות השתנה המצב, ועל רשות ההגבלים הועמסו עשרות מטלות בתחום התחרות והריכוזיות המשקית, שכלל אינן הגבליות. עכשיו, בעזרת השם, ניתנת בדיעבד גושפנקא לשינוי שכבר חל בפעילות הרשות.
במאמר הבא: השינויים הדרמטיים בתחום האכיפה והענישה, שבהצעה לתיקון חוק ההגבלים.
■ עו"ד קרואני, מתמחה בדיני הגבלים עסקיים, וד"ר תדמור, שהיה הממונה על הגבלים עסקיים, שותפים במשרד עורכי הדין תדמור ושות' פרופ' יובל לוי ושות'.