גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיפור בתנאי התעסוקה - לא בחקיקה

הדרך לשיפור שכר וזכויות עובדים היא הגדלת הפריון דרך הסרת חסמים והשכלה רלוונטית

עבודה עברית / צילום: רויטרס
עבודה עברית / צילום: רויטרס

במהלך 200 השנה האחרונות מצבם של העובדים במדינות המפותחות הלך והשתפר באופן דרמטי. ההיסטוריון הכלכלי רוברט גורדון מסווג את העבודות שבהן עבדו האמריקאים בסוף המאה ה-19 לעבודות "לא נוחות", המחייבות נשיאת משאות כבדים, חפירה או חזרה משעממת על פעולות לאורכו של קו ייצור תעשייתי, לעומת עבודות "נוחות" שלא מחייבות זאת. מנתוניו עולה כי בין השנים 1870-1940 שיעור האמריקאים שעבדו בעבודות לא נוחות בחקלאות או בתעשייה, צנח מ-87% ל-61%.

באותן השנים ירדו גם מספרי שעות העבודה השבועיות מכ-58 שעות לכ-40 שעות; עבודת ילדים הוכחדה כמעט לחלוטין, השכר הריאלי לשעה זינק בחדות, תוחלת החיים השתפרה, וחייו של העובד הממוצע הפכו לנוחים יותר מכל בחינה.

מהיכן נבע השיפור?

ב-1 במאי חגגו רבים בישראל את חג הפועלים, אשר מקורו בהפגנות פועלים בקנדה ובארצות-הברית בסוף המאה ה-19. ב-5 במאי צוינו בכלי התקשורת 200 שנה להולדתו של קרל מרקס. אם תשאלו את החוגגים ואת אוהדיו של מרקס, יגידו לכם שמקורו של השיפור ברמת-החיים של העובדים הוא מאבקם של ארגוני העובדים למען חקיקה סוציאלית, וזו גם הסיבה לכישלון נבואות החורבן של מרקס. ואכן, בתקופה המדוברת הופיעו במדינות רבות חוקים אשר הטילו מגבלות על עבודת ילדים, על אורך שבוע העבודה, וכן הוקמו מערכות רווחה וחינוך אוניברסליות. בהתאם לכך, החוגגים מאמינים שגם כיום חקיקה "חברתית" היא המפתח לשיפור מצבם של העובדים. אך התפיסה הזו שגויה.

מדוע החל גל של חקיקה למען העובדים דווקא לקראת סוף המאה ה-19? הרי גם חקלאים ופועלים במאה ה-18 ובמאה ה-15 שאפו לתנאים טובים יותר. מדוע הגל הזה הופיע במדינות רבות כל-כך בו-זמנית, שונות במבנה המוסדות שלהן ובתרבותן? כאשר בוחנים את כלל המדינות שבהן נחקקו חוקים לטובת העובדים ב-200 השנה האחרונות מגלים שהרשימה כוללת מדינות אירופיות ולא אירופיות, דמוקרטיות ודיקטטוריות, שהדבר המשותף לכולן הוא שהחקיקה החלה בתקופה של תיעוש וקידמה טכנולוגית מהירה.

המכונות שהומצאו במהלך המהפכה התעשייתית (בייחוד בגל השני שלה) הצריכו סוג חדש של עובדים, כאלה המסוגלים לקרוא הוראות הפעלה, לתקן מנועי קיטור, לנהל רשימות מלאי במחסנים וכדומה. הביקוש לעבודות פקידות, פיקוח וניהול, גדל מאוד, בעוד שהביקוש לפועלים חסרי השכלה הלך ופחת. חשיבותו של ההון האנושי, המוטמע במוחו של העובד, הלכה וגדלה. וכך, במחצית השנייה של המאה ה-19, השתנה שיווי המשקל בין המעסיקים לבין העובדים לטובת העובדים, בניגוד לתחזיותיו של מרקס.

הקידמה הטכנולוגית חייבה גם הקמת מערכות חינוך לאומיות, לשם הכשרת הדורות הבאים של העובדים, וחיסלה את תופעת עבודת הילדים, שהייתה נפוצה בעולם הפרה-תעשייתי. מבט אל המצב בתוך המדינות מגלה, כי תופעות אלה התרחשו לראשונה במחוזות המתועשים ביותר, ורק לאחר מכן הן התפשטו למחוזות יותר חקלאיים. מכיוון שכוח המיקוח של העובדים מול המעסיקים גדל, היה ביכולתם להתאגד, להשפיע על המערכת הפוליטית, ולהוביל חקיקה שתיטיב עימם.

עקרונית, בטווח הארוך, השכר ותנאי העבודה נקבעים בשיווי משקל בין הביקוש לבין ההיצע בשוק העבודה, ולא בחקיקה. למשל, כאשר פריון הייצור של העובדים גדל, הודות לקידמה טכנולוגית ומסחרית, שכרם יעלה ותנאיהם ישתפרו. לעומת זאת, ניסיון לשיפור תנאי העבודה דרך חקיקה יכול להוביל לתוצאות שליליות מבחינת העובדים. למשל, בתקופה שבה למדתי לדוקטורט הצליח ועד הסגל הזוטר באוניברסיטת תל-אביב להגיע להסכם המשפר את שכרם של דוקטורנטים העובדים בתרגול, אך מחלקות רבות באוניברסיטה הגיבו בהעסקת סטודנטים לתואר שני במקום דוקטורנטים. והתוצאה הייתה, פגיעה בהכנסתם של הדוקטורנטים.

במקרים רבים עסקים שלא מסוגלים לעמוד בתקנות אשר מגדילות את עלויות ההעסקה, פונים לשילוב אוטומציה, עוברים למדינות אחרות, נסגרים, או לא קמים מלכתחילה.

לכן, הדרך הנכונה לשיפור השכר, התנאים ורמת-החיים של עובדים בישראל, היא הגדלת פריון העבודה, על-ידי הסרת חסמים הפוגעים בהשקעות, במסחר ובקידמה טכנולוגית, ועל-ידי התאמה טובה יותר של מערכת ההשכלה לצורכי המשק; ולא חקיקה "חברתית" אשר מנסה לשפר את תנאיהם של העובדים באופן מלאכותי.

■ הכותב הוא דוקטור לכלכלה וחוקר בכיר בפורום קהלת לכלכלה. 

עוד כתבות

בנייני משרדים בתל אביב. מסתמנת בעת האחרונה מגמה חדשה בשוק / צילום: Shutterstock

חברות ההייטק הגדולות נוטשות את השכירות ובוחרות בבעלות

מאנבידיה עד קופת חולים מאוחדת: חברות גדולות במשק עוברות בעת האחרונה ממודל של השכרת שטחי משרדים לרכישתם ● מה עומד מאחורי המגמה?

רחובות טהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הקשיים של איראן בתחום הנפט והחשמל עשויים לזרז הסכם גרעין

הסכם גרעין חדש שיבטל עיצומים יעמיד את טהרן בפני ירידה במחיר הנפט, התפתחות שלילית מבחינתה, אבל זינוק ביצוא צפוי לפצות על כך ויותר ● בנוסף, למשטר יש צורך דחוף בסיוע אמריקאי בפרט ומערבי ככלל בשדרוג תשתיות

הגופים המוסדיים היו הגופים הפעילים ביותר בשוק המניות בשבוע החולף

המגמה התהפכה: כספים זורמים מחו״ל לישראל. אלה המספרים

יוני הפך לאחד החודשים החזקים בבורסת תל אביב, גם הודות להזזת כספי משקיעים מקרנות נאמנות המשקיעות במדד S&P 500 אל הבורסה המקומית ● לידר: "קשה לראות תפנית שלילית משמעותית או תיקון בשוק" ● במגדל מזהים הזדמנות במניות נדל"ן מסחרי ותקשורת

אורי יוניסי, בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

ראש חטיבת המשכנתאות של לאומי, אורי יוניסי, פורש מהבנק

יוניסי היה אחראי למדינות המשכנתאות הדי אגרסיבית שנבלמה לאחרונה ● מי שצפוי להחליפו בתפקיד הוא ראש אגף השירות של לאומי מתן סמיש, שנבחר בשנה שעברה לנבחרת 40 הצעירים המבטיחים של גלובס

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

יאיר נחמד, מנכ''ל נאייקס ויו''ר הדירקטוריון / צילום: דוד זיסר

נאייקס מפטרת קרוב ל-6% מעובדיה, רובם בישראל

חברת הפינטק תפטר כ-70 עובדים, רובם בישראל ● לפי החברה, הרכישות האחרונות שביצעה יצרו חפיפות בתפקידים מסוימים ● מניית החברה זינקה בכ-53% מאז השפל האחרון באפריל על רקע מלחמת הסחר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה היתה אמורה לדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● אז למה ההצעה לא עלתה לדיון ומי יפצה את הנוסעים?

כללים פיסקליים / צילום: Shutterstock

הוצאות הממשלה מזנקות? זה מה שמונע מהן להשתולל

המלחמה הביאה לזינוק בכספים שמשלמת המדינה, והתקציב עומד להיפתח מחדש ● מהו המנגנון ששומר על רמה נשלטת של הוצאות ממשלתיות? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א לקראת החלטת הריבית; מניית אמות משילה 5%, אלוט מזנקת ב-10%

ת"א 35 יורד ב-0.2% ● ירידות באסיה ובחוזים בוול סטריט ● בנק הפועלים: הפחד מפספוס הזדמנויות מניע עתה את בורסת ת"א ● בנק ישראל לצפוי להותיר היום את הריבית ללא שינוי, אך עיני השוק נשואות לתחזיות ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט ● וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים אישרו את הצעת החוק להחלשת היועמ״שים במשרדי הממשלה

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שעלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מניית טסלה יורדת ב-7% בטרום מסחר לאחר שאילון מאסק הודיע על השקת מפלגה פוליטית

מגמה מעורבת באירופה בעקבות החדשות בנוגע למכסים של טראמפ ● ירידות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טראמפ: מאסק ירד מהפסים ● שר האוצר סקוט בסנט אמר אתמול כי המכסים ייכנסו לתוקף ב־1 באוגוסט עבור מדינות שלא יגיעו להסכם ● "השאננות זוחלת פנימה": כלכלנים מזהירים שהימורים ספקולטיביים דוחפים את הראלי בוול סטריט • וגם, אנליסטים מובילים בעולם ממליצים שלוש מניות

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

ייבוא רכבים / צילום: Shutterstock

כשהיצע הרכבים והמותגים בשיא, מי צריך את הרפורמה ל"הגברת התחרות"

בוועדת הכלכלה דורשים "לפתוח את שוק יבוא הרכב לתחרות", אבל ניתוח המסירות במחצית הראשונה של 2025 מגלה תמונה של שוק היפר־תחרותי, ביקוש ריכוזי ומלחמת מחירים שכבר שוחקת את הרווחיות ● אז למה כולם רוצים, ורצים, לקבל זיכיונות יבוא בחסות הרגולטור?