איתי בן זאב / צילום : יעל ארנון
המאבק הפומבי בין הנהלת הבורסה לני"ע, בראשות המנכ"ל איתי בן זאב, לבין בנק הפועלים, הסלים אתמול, לאחר שבן זאב האשים את הבנק בשימוש בעמותה לצורך קידום האינטרסים שלו בקרב הח"כים ונענה בתגובה חריפה של הבנק, שאותו מוביל המנכ"ל אריק פינטו. מאבק זה נוגע לאחד המהלכים המרכזיים שקרו, ושכנראה יקרו, בשוק ההון המקומי לשנים רבות - שינוי מבנה הבעלות בבורסה והפיכתה מגוף הנמצא כיום בשליטת הבנקים, לגוף למטרות רווח בבעלות גופים עסקיים זרים.
באחרונה הודיעה הבורסה כי תמכור 19.9% ממניותיה לקרן האמריקאית-אוסטרלית מניקיי, לפי שווי חברה של 551 מיליון שקל, כשנתח משמעותי נוסף ממניותיה יימכר לשורה של לגופים זרים אחרים והיתרה (כ-30%) תונפק לציבור. לפי שעה, מדובר עדיין בעסקה שהשלמתה אינה ודאית, כשלדברי גורם המעורה בהליך, טרם הוגשה לרשות ני"ע בקשה רשמית בנושא אישורה של מניקיי כבעלת היתר החזקה בבורסה.
לבנק הפועלים אין זכות וטו על העסקה, ונוסף על כך, רוח שלילית מכיוון שוק ההון המקומי לגבי מהלך המכירה בכלל, ולגבי השקעתה של מניקיי בפרט, עשויה להקשות על קבלת ההיתר. בתגובה לפניית "גלובס" בנושא נמסר אתמול (ג') מרשות ני"ע כי "הליך מכירת הבורסה מצוי בשלבי בחינה על ידי הרשות בהתאם לסמכותה בחוק".
"העימות הגיע לפסים מכוערים"
מהלך המכירה המתוכנן שמוביל בן זאב (שהגיע לבורסה מתפקיד בכיר במערכת הבנקאית) גורם למערכת הבנקאית לצאת נגדו, מחשש כי מדובר רק ב"ספתח" לקראת מהלכים נוספים בחיפוש אחר הצמחת שווי הבורסה, גם על חשבון רווחיהם של הבנקים, חברי הבורסה הנוכחיים, בעיקר מעמלות מסחר. מדובר בכרוניקה של עימות חריף, שהפך כעת לאישי ואמוציונלי הרבה מעבר לסוגיות המיידיות שהולידו אותו. "זה הגיע לפסים מכוערים מוקדם מדי", אמר ל"גלובס" גורם בשוק ההון.
מאיפה זה התחיל? בסביבה של הבורסה ובנק הפועלים מסכימים כי מדובר בעימות שנסוב על תוכניות ההתפתחות של הבורסה לתחומי פעילות חדשים עבורה והקיימים כיום בבנקים, ושהוא קיבל משנה תוקף אגב הכוונה למכור את מניות הבורסה לגורמים אחרים ולהוציאה מידי חברי הבורסה של הבנקים. אבל, כצפוי, בשני הצדדים רואים אחרת לגמרי את הפרשנויות לעניין.
בסביבת הבורסה גורסים כי לאחר שנים ארוכות מאוד שהבורסה הרדומה-יחסית נשלטה על ידי הבנקים המקומיים, היא יוצאת בימים אלה לדרך חדשה, המאיימת עליהם - ובעיקר על בנק הפועלים. הבורסה מקדמת תוכניות להרחבת מקורות ההכנסה שלה, תוך שהיא מאיימת על התעריפים הגבוהים שנהוגים בשווקים אלה, החל בפעילות רישומים, עבור בהנגשת מידע למשקיעים ושינוי התעריפון לטובת קהלי יעד מסוימים, ועוד.
מבחינת הבנקים, הבורסה היא רגולטור - ומהרבה בחינות מונופול - וככזו היא נהנית מכוח עודף ומנגישות למידע, שאין למתחרים אחרים. לכן הם רואים בכוונה של הבורסה להיכנס לתחומי פעילות חדשים כמתחרה של הבנקים, ובעיקר לכוונתה לשנות את העמלות הנהוגות, כאיום לא לגיטימי, שיהפוך לקיצוני הרבה יותר עם השלמת מכירת מניותיה לגורמי השקעה זרים.
"הרשות תבחן את הנושא בקרוב"
לתפיסת גורמים בבנק הפועלים, החשש גובר, מאחר שמדובר בגוף שמניותיו אמורות להימכר במחיר מפולפל לגורמים זרים, שיחפשו החזר מהיר על השקעתם. את זה, כך הם חוששים, יהיה ניתן להשיג בעיקר דרך העלאת עמלות וכניסה לתחומים חדשים. דוחות בנק הפועלים מלמדים כי הכנסות הבנק מעמלות פעילות בניירות ערך הסתכמו ב-2017 בכ-761 מיליון שקל, לעומת 837 מיליון שקל ב-2016 ו-1.03 מיליארד שקל ב-2015.
ביום שני הגיבה הבורסה בחריפות למכתב של שתי עמותות - עמותת ידיד והתנועה לחופש המידע - בטענה כי מדובר במכתב שהושפע ושנועד לקדם אינטרסים של בנק הפועלים, וזאת בדגש על עמותת ידיד (עמותה שקיבלה תרומות נדיבות מבנק הפועלים, וגם מגופים הקשורים לו ולבעלת השליטה בבנק, שרי אריסון).
לידי "גלובס" הגיע גם מכתב שעליו חתומים ידין ענתבי, הממונה על החטיבה הפיננסית בבנק הפועלים וראש חטיבת שווקים פיננסים הבא, ומי שיהיה אחראי על הפעילות של הבנק בבורסה, ועופר לוי, החשבונאי הראשי בבנק, שנשלח למנכ"ל הבורסה, בן זאב, ב-15 במאי, בעניין "מכירת מניות המוחזקות על ידי בעלי המניות בבורסה". במכתב נאמר, בין השאר, כי "לא ייתכן שהבורסה, הן כרגולטור והן כחברה פרטית עם מעמד ציבורי, תנהג בחבריה, בעלי מניותיה, בחוסר שקיפות קיצוני כזה, תוך מידור בעלי המניות ממידע מהותי בנוגע לתנאי הסכמים (עם קרן מניקיי; ר"ש), התמורה ותהליך קבלת האישורים הרגולטוריים הנדרשים".
עוד הוסיפו השניים כי "לאור המעמד המיוחד שיש לבורסה, ההסכמים צריכים להיות שקופים לא רק לבעלי המניות, אלא לציבור בכללותו", כשהם מכוונים לכך שמבחינה מהותית הבורסה היא מונופול וסוג של משאב לאומי. מדובר בטענות דומות לכמה מאלה שהשמיעו אנשי העמותות במכתבם לבורסה ולח"כים. בבורסה לא רואים לנכון לפרסם את החוזה בינה לבין מניקיי, כשהם גורסים שאף גוף עסקי לא מפרסם חוזים מלאים שעליהם הוא חותם, ובכלל זה גם בנק הפועלים עצמו.
סבב שלישי של מהלומות
למהלך זה קדמו שני סבבי מהלומות - האחרון שבהם התרחש בתחילת החודש הנוכחי, כשהבנק יצא בחריפות נגד התעריפון החדש שמקדמת הבורסה לעניין הפצת מידע. עוד קודם לכן שלח איגוד הבנקים מכתב, שבו נטען כי השירותים החדשים שאותם מבקשת הבורסה להעניק, מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים, ושמכיוון שהבורסה היא הרגולטור, גם מדובר בתחרות לא הוגנת ובחוסר שקיפות בחברי הבורסה. בסביבת הבורסה טענו אז וטוענים כיום שבנק הפועלים היה הרוח הגבית העיקרית מאחורי המכתב של האיגוד.
ומהי עמדת רשות ני"ע בנוגע לטענות הפרטניות שהעלה בנק הפועלים, בדגש על תעריף העמלות על המידע החדש שהבורסה רוצה להחיל? ברשות בחרו שלא לספק לציבור מידע גם בהקשר זה, ומסרו היום רק כי "לעניין אגרות המידע, הרשות תבחן את הנושא בקרוב, ובסמוך לאחר מכן תעדכן את הציבור בהחלטתה".