הכרטיסים למשחק הכדורגל מול ארגנטינה: חשש לטובות הנאה

אוהד מאוכזב שלא הצליח, כמו רבים אחרים, לרכוש כרטיס למשחק בין נבחרת ישראל לארגנטינה, פנה ליועמ"ש בדרישה שיבדוק כיצד משרד התרבות והספורט קיבל הקצאה ל-200 כרטיסים • טוען: "מדובר בהפרה בוטה גסה של הוראות חוק המתנות" • ההפקה: "לא נתנו שום כרטיס למשרד ממשלתי"

סאגת הכרטיסים בעקבות משחק הכדורגל בין נבחרת ארגנטינה לנבחרת ישראל ממשיכה לעורר סערה. הבוקר (ג') פנה אוהד של הנבחרת ליועץ המשפטי לממשלה, בדרישה שיבחן האם חלק מהכרטיסים הועברו כטובות הנאה לעובדי ציבור. מנגד טוענת קבוצת קומטק, מפיקת המשחק, בשיחה עם "גלובס", כי לא הקצתה כרטיסים לאף משרד ממשלתי, כולל למשרד הספורט

בפנייה שהגיש אוהד הנבחרת, באמצעות עו"ד שחר בן-מאיר, נטען כי המשחק שייערך ב-9 ביוני באצטדיון טדי בירושלים, הפך מאירוע פרטי לאירוע ממלכתי אשר בגינו שולם כסף מתקציב המדינה. לטענתו, עובדי משרד התרבות קיבלו קישור לאתר ייעודי שבו יוכלו לרכוש כ-200 כרטיסים (הרבה יותר ממספר העובדים במשרד) מבלי להמתין בתור, ולפיכך מדובר ב"הפרה בוטה גסה וחמורה של הוראות חוק המתנות והתקשי"ר".

לאור זאת, דורש העותר שמכירת הכרטיסים תהיה שוויונית לכלל אזרחי המדינה (עם העדפה לאוכלוסיות מוחלשות). לטענתו, האתר שנפתח לטובת מכירת הכרטיסים פעל במשך חצי שעה בלבד, ולאחר ש-6,000 כרטיסים נמכרו - הוא נסגר.

מנגד, בהפקה טוענים שכ-20 אלף כרטיסים הוקצו לקהל הרחב, וכי הודעות הדחייה שקיבלו אוהדים שניסו לרכוש כרטיסים נבעו מכשל מערכתי ומקריסה לאור עומס של כ-600 אלף פונים בבת-אחת. 

טענת ההפקה כאמור היא שמשרד התרבות והספורט, יחד עם משרדי ממשלה אחרים, פנה לקבלת הקצאה לכרטיסים למשחק הנבחרת - אולם זו לא ניתנה.

משרד התרבות והספורט לא הכחיש כי כך נעשה. בתגובתם נטען כי "משרד התרבות והספורט נוטל חלק במימון המשחק של ארגנטינה ישראל במסגרת פעילות שנות ה-70 למדינה. לאור האמור, המשרד איפשר לעובדים לרכוש עד שני כרטיסים לעובד (כאשר מספר הכרטיסים הוגבל לכ-200 כרטיסים), וזאת במסגרת פעילות לרווחות העובד. למען הסר ספק, העובדים נדרשים לממן את הכרטיסים במחיר מלא".

מאידך, כאמור, בהפקה מתעקשים כי "לא נתנו ולא ניתן שום כרטיס למשרד ממשלתי. קיבלנו פניות משורה של משרדים ולשכות ממשלתיות בבקשה לקבל הקצאה של כרטיסים. כולם, כולל משרד הספורט, לא קיבלו דבר, ונמתין לתשובת היועמ"ש בנושא", הם מבהירים. 

משרד התרבות והספורט: "אין פסול משפטי"

היועץ המשפטי של משרד התרבות והספורט מסר בתגובה: "אין פסול משפטי ברכישת הכרטיסים המרוכזת עבור עובדי המשרד, במסגרת פעילות הרווחה לעובדים. רכישת כרטיסים בכסף מלא אינה בגדר 'מתנה' כמשמעותה בחוק שירות הציבור מתנות ואינה בגדר עבירה על חוק שירות המדינה או על הוראות התקשי"ר. לא ניתן לדבר במקרה זה אף על קבלת טובת הנאה. 

"משרד התרבות והספורט נוטל חלק במימון המשחק של ארגנטינה מול ישראל במסגרת פעילות שנות ה-70 למדינה. לאור האמור המשרד אפשר לעובדים לרכוש עד שני כרטיסים לעובד, וזאת במסגרת פעילות לרווחות העובד. למען הסר ספק, העובדים נדרשים לממן את הכרטיסים במחיר מלא". 

לאן הלכו הכרטיסים
 לאן הלכו הכרטיסים

3,000 כרטיסים לשופרסל, 7,500 להתאחדות לכדורגל 

לאן כן הוקצו הכרטיסים? לפי קומטק, מספר הכרטיסים שהועברו לנותני החסויות למשחק עמד על 10,000, אולם מדובר בהיקף שיכול לרדת ל-8,000, היות שההסכמים עם נותני החסות טרם נסגרו סופית.

מתוך זה, שופרסל קיבלה כ-3,500 כרטיסים, והיא מגיבה כך: "שופרסל היא נותנת החסות הרשמית של משחק ישראל-ארגנטינה. במסגרת זו רכשנו כ-3,000 כרטיסים אשר יחולקו לעובדי הסניפים של החברה מקריית שמונה ועד אילת. בכך יתאפשר לקופאיות, לירקנים, לקצבים, לסדרנים ולמחסנאים שלנו ליהנות מאירוע ייחודי זה".

כ-500 כרטיסים נוספים תחלק שופרסל לילדים ולנוער מיישובי הפריפריה ולעמותות. חברת מגדל, שהצטרפה כנותנת חסות, תאפשר ל-20 ילדים ולמלווים מעמותות שלהן היא תורמת ללוות את השחקנים ולפגוש אותם לפני המשחק. הייסנס, נותנת חסות נוספת, טוענת כי לא קיבלה כרטיסים במסגרת שיתוף הפעולה שלה באירוע.

מי עוד קיבל כרטיסים? ההתאחדות לכדורגל, האמונה על נבחרת ישראל, קיבלה הקצאה של 7,500 כרטיסים - כך לפי נתוני ההפקה. הכרטיסים שהוקצו להתאחדות כוללים מכירה של 6,500 כרטיסים, מתוכם 5,000 למנויים על משחקי הנבחרת ו-1,500 כרטיסים למכירה. בנוסף קיבלה ההתאחדות 1,000 כרטיסים נוספים לחלוקה (למשל לשחקני עבר, לספונסרים שעמם היא מצויה בהתקשרות ועוד).

עוד מדגישה איילת פריש, מנהלת יחסי הציבור של קומטק, כי גם מספר הכרטיסים שהוקצה לקהל, שעומד לדבריה על 20 אלף, יכול לגדול ב-2,000 כרטיסים נוספים שיועברו מאלה שהקצתה החברה לספונסרים. מתוך אותה הקצאה (20 אלף כאמור) רכש מפיק האירוע, דניאל בנעים, 4,500 כרטיסים שיחולקו לילדים בפריפריה ותושבי עוטף עזה. כ-1,500 כרטיסים נוספים הוקצו לטובת מה שמוגדר כ"לוגיסטיקה" (צלמים, מדיה, סדרנים). 

עוד בטרם השיב היועמ"ש לפנייה הבוקר הטוענת לקבלת טובות הנאה מצד משרד התרבות והספורט שאפשר לעובדיו לרכוש 200 כרטיסים בהקצאה מיוחדת - על שולחן היועמ"ש מונחת פנייה נוספת. נדגיש, מפיק האירוע מכחיש כי הקצה למשרד התרבות כרטיסים לרכישה מיוחדת: לטענת חברת קומטק לא ניתנו כרטיסים לשום משרד ממשלתי שהחברה ממתינה להחלטת היועמ"ש. 

פנייה שנייה ליועמ"ש 

בהמשך לפנייה מהבוקר שיגרה היועצת המשפטית של משרד התרבות, עו"ד הדס פרבר-אלמוגי, מכתב למנכ"ל המשרד, ובו היא מאשרת כי המשרד אפשר לעובדים לרכוש כרטיסים כאמור. עוד מוסבר במכתב כי המשחק היה אמור להיות משוחק בחיפה אולם הועתק לאצטדיון טדי בירושלים, כשהמדינה תכסה את עלויות העברת המשחק בהיקף של 2.6 מיליון שקל (מתקציב חגיגות שנות ה-70).

מודגש כי פרט להעברת הכספים אין למשרד התרבות והספורט ולמשרד לענייני ירושלים שום סמכויות בקשר למשחק. "האירוע אינו בגדר אירוע ממלכתי והוא אירוע של יזם פרטי". עוד מודגש כי המשרד ביקש לקדם את רווחת עובדיו בסיוע רכישת כרטיסים, ולשם כך הוקצו למשרד 200 כרטיסים שיירכשו על-ידי עובדי המדינה במחיר מלא.

עוד מציינת עו"ד הדס פרבר-אלמוגי כי המשרד פועל באופן דומה גם באירועים אחרים דוגמת רכישה מרוכזת של כרטיסים למופעים במסגרת פסטיבל ישראל, וכי רכישת כרטיסים במחיר מלא אינם מהווים מתנה. לפיכך היא מסכמת כי אין פסול משפטי ברכישת הכרטיסים המרוכזת כאמור.

מכתבה זה הוביל את עו"ד שחר בן-מאיר לשגר פנייה שנייה ליועמ"ש, בה הוא גורס כי בהתאם לתגובת משרד התרבות כאמור, הרי שמדובר באירוע פרטי "שאין למשרד התרבות כל קשר אליו". מכאון הוא דורש כי היועמ"ש יורה לשרת התרבות והספורט, מירי רגב, שלא להגיע למסיבות עיתונאים הקשורים למשחק, שלא ליחצן אותן ושלא להגיע לכר הדשא במגרש, למעט אם רכשה כרטיס (ובכך תשב ביציע הצופים).

אם היועמ"ש לא יורה לשרה לעשות כן, עו"ד בן-מאיר גורס כי מדובר בהודאה כי זהו אירוע ממלכתי, "על כל הנובע מכך, לרבות עבירות משמעת של עובדי המשרד, מעבר לשימוש בתקציב המשרד עבור עריכת המשחק".