השופט עופר גרוסקופף / צילום: שלומי יוסף
"אם יש חברה בינלאומית שהחליטה להתמקד בציבור הישראלי, אז המחיר לכך הוא שחברה זו תהיה כפופה לדין הישראלי" - כך אמר היום (ג') שופט בית המשפט העליון, פרופ' עופר גרוסקופף, בכנס לשכת עורכי הדין באילת, בפאנל שעסק ב"חסמים פורמליים או מכוונים בתביעות ייצוגיות".
הציטוט שבכותרת נאמר בהמשך לשאלת מנחת הפאנל, עו"ד רחלי פרי רייכמן ממשרד הרצוג, פוקס, נאמן: "עד כמה ייטה בית המשפט לכבד תניות שיפוט בינלאומיות".
השופט גרוסקופף הוסיף כי נושא תניות השיפוט הזר הוא "חשוב בתביעות פרטניות אבל ביתר שאת בתובענות ייצוגיות". שופט העליון הוסיף כי מרב הכללים הקיימים בנושא זה מאפשרים לבית המשפט "התערבות מוגבלת" בהסכמות הצדדים.
עם זאת, הוא ציין כי "קיימים מנגנונים שמאפשרים התערבות יותר מקיפה, ואלה הם המנגנונים של חוק החוזים האחידים".
בהמשך לדברים אלה ציין השופט גרוסקופף כי בשבועות הקרובים צפוי בית המשפט העליון לפרסם את פסק דינו בערעור שהגישה חברת פייסבוק, על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה את בקשתה של פייסבוק לסלק על הסף בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה על סך 400 מיליון דולר, בטענה לקיומה של תניית שיפוט זר.
במסגרת הבקשה (וכן בבקשת הערעור) טענה פייסבוק כי הדיון בעניינה יש ויתקיים בקליפורניה ולא בישראל.
חשוב להדגיש כי השופט גרוסקופף עצמו לא יושב בהרכב הדן בערעור פייסבוק, אך אמרה זו, שאינה משתמעת לשני פנים, יכולה ללמד דבר או שניים על הלך-הרוח הקיים בבית המשפט העליון בנושא זה ונותר להמתין ולחכות האם העליון יקבל את עמדת המחוזי, שקבעה כי על התביעה שהוגשה בעילה לפגיעה בפרטיות המשתמשים - יחול הדין הישראלי.
בעבר דחה השופט גרוסקופף (כשופט מחוזי), טענה של חברת פייפאל, כי לבתי המשפט בישראל אין סמכות שיפוטית בעניינם, וזאת לאור קיומה של התניית שיפוט זר המפנה את לקוחות פייפאל לתבוע את החברה בסינגפור.
בהקשר זה ציין כי "לפייפאל, לדוגמה, יש דף מיוחד שמופנה אלינו לציבור הישראלי... בעיניי ההסתכלות צריכה להיות שהחברה הזו פועלת בישראל", תוך שהוא מציין כי "החנויות המודרניות אלה האתרים הווירטואליים".
השופט גרוסקופף ציין כי לדעתו, "ברגע שחברה מקיימת אתר שמופנה לציבור הישראלי, אני חושב שהיא צריכה להיראות כמי שמקבלת עליה את הדין הישראלי".
יחד עם זאת, גרוסקופף ציין כי ההלכה בסופו של דבר תיקבע בפסק הדין בעניין פייסבוק.
השופט לא התעלם מהאפקט המצנן שעלולה להיות לפסיקה זו על פעילות חברות בינלאומיות בישראל. עם זאת, הוא סבור כי "אנחנו שוק מספיק אטרקטיבי כדי שהחברות האלה יפעלו פה למרות כל העניין הזה".
אגרות כחסם להגשת בקשות לאישור תובענות ייצוגיות
חלקו השני שלא הפאנל עסק בתיקון תקנות בתי המשפט (אגרות), במסגרתו נכנסו לתוקפן בראשית החודש תקנות חדשות המטילות אגרות משמעותיות (יחסית) על המבקשים לאשר, ולאחר מכן לנהל תביעה ייצוגית, כאשר יש הרואים בהם כחסם רציני מפני הגשת תובענה ייצוגית.
לפי התקנות החדשות, המבקש להגיש בקשה לאישור תובענות ייצוגיות לבתי משפט השלום, ייאלץ לשלם אגרה בסך 8,000 שקל (3,000 שקל עם פתיחת ההליך והיתרה בסיומו), כאשר גובה האגרה לבית המשפט המחוזי יהיה כפול.
היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, ציין בקשר לאגרות החדשות כי אלה "משרתות תכלית כפולה. הראשונה - הציבור משתתף בהליך השיפוטי. השנייה - נמנעים הליכי-סרק", וזה - אומר עו"ד לייזר - "בהחלט לגיטימי".
עו"ד לייזר המשיך וסיפר כי בהליך תיקון התקנות דובר תחילה "על סכומים הרבה יותר גבוהים. ולא היה מנגנון משולב (חלק מהאגרה עם פתיחת ההליך והיתר בסיומו - מ"ש)".
עו"ד יצחק יערי ממשרד עו"ד חן, יערי, רוזן-עוזר ושות' ציין כי "זה שהאגרה היא חסם זה ברור". בהקשר זה העלה עו"ד יערי חשש מסוים, שהאגרות עלולות בסופו של דבר לחסום "תביעות ייצוגיות" ולא "לחסום תביעות-סרק", תוך שהוא מציע כי תחת אגרות גבוהות יוטלו על תובעי ייצוגי שהגיש תביעת-סרק "הוצאות על-ידי בית המשפט".
עו"ד רונית סיטון זלקינד ממשרד מ.פירון ושות', המשמשת כיו"ר ועדת תובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין, התייחסה במהלך הפאנל לכללים החלים על עורכי הדין האוסרים עליהם לממן הוצאות משפט עבור לקוחותיהם או להלוות ללקוחותיהם כספים לשם ניהול ההליך.
במענה לשאלת המנחה, האם ראוי לקבוע חריג לכלל זה (בדומה לגישה האמריקאית המתירה השתתפות של עורך דין במימון הוצאות ההליך), השיבה עו"ד סיטון זלקינד: "בהחלט כן". עוד היא הוסיפה כי "משזה ממילא המצב בפועל - הוציאה ועדת התובענות הייצוגיות של לשכת עורכי הדין נייר עמדה רשמי, במסגרתו נקבע כי עורך דין המממן את הוצאות הלקוח בתביעה ייצוגית, לרבות תשלום אגרה ומומחים, לא יעבור עבירה אתית, גם לא על האיסור הקבוע בכללי האתיקה. כמו כן, עורך דין היוזם תביעה ופונה לגייס לקוח לתביעה ייצוגית, לא יעבור על עבירת האיסור לשידול, לרבות זו הקבועה בסעיף 56 לחוק לשכת עורכי הדין".
מכל מקום, נזכיר כי התקנות החדשות זכו לביקורת רבה מצד משפטנים, פעילים חברתיים ועמותות חברתיות, העושות שימוש בכלי התובענות הייצוגיות על-מנת להילחם בעוולות צרכניות וחברתיות, שלא ניתן להילחם בהן בדרכים אחרות.
כעת הנושא מגיע לפתחם של שופטי בג"ץ, במסגרת עתירה שהוגשה על-ידי עמותת "הצלחה" לקידום חברה כלכלית הוגנת.