בדרך ליותר שקיפות ופיקוח ראוי

על התקלות המשמעותיות שנלוו להתמשכות התהליכים במכרז ערוץ הכנסת

ערוץ הכנסת לוגו
ערוץ הכנסת לוגו

אחת התקלות המשמעותיות שנלוו להתמשכות התהליכים סביב בחירת הזוכה החדש במכרז על הפעלת ערוץ הכנסת, נגעה להמשך התקיימותו של המצב הבעייתי שנוצר עם המכרז הראשון שבו זכתה חברת חדשות 2. כפי שעלה במהלך הדיונים בוועדת פריש, שניסחה את המכרז החדש שערכה מועצת הכבלים והלוויין, במצב שנוצר במהלך השנים, ולמעשה מתקיים עד היום, לא ניתן לפקח באופן ראוי על הסכום הנכבד - כ-20 מיליון שקל לפני מע"מ כיום -  שאותם מעבירה הכנסת (כלומר, הציבור) למפעיל הערוץ.

חשוב להדגיש: באופן ההתנהלות של חדשות 2 במהלך השנים שבהם הערוץ הופעל על-ידה לא נפל כל פגם חוקי. חברת החדשות הפעילה את הערוץ בהתאם לכללים שנקבעו במכרז שבו זכתה, והרגולטורים שפיקחו עליה, ניצן חן בעבר ויפעת בן-חי-שגב כיום, אף שיבחו את הפעילות התוכנית של הערוץ ואת העובדה שלא נרשמו לחובתו הפרות.

יחד עם זאת, הסוגיה שלפיה כספי ציבור בהיקף נכבד מועברים להתנהלות הערוץ ולא ניתן לפקח עליהם באופן ראוי, צפה ועלתה בדיוני ועדת פריש. ניצן חן אמר לחברי הוועדה כי "לחברת החדשות (חדשות 2) יש תקציב של 100 מיליון שקל (סכום מוערך), ועוד 20 מיליון שקל לערוץ הכנסת. הבעיה, לדעתי, היא שכשאתה נותן רישיון למפעיל שהוא בהווייתו ערוץ ברודקאסט, והוא מתחיל את השנה עם 20 מיליון שקל לתפעול. מבחינת תוכניות, לתקציב כזה יש משמעות מאוד גדולה של ורסטיליות וכוח. יש לזכור כי המפעיל מעוניין כל הזמן להוזיל עלויות. קשה לו מאוד לעמוד בפיתוי שלא לעשות זאת".

בן-חי-שגב התייחסה אף היא לבעיה ואמרה: "היום חדשות 2, המפעיל של ערוץ הכנסת, היא לא חברה נפרדת וגם הדיווח החשבוני שלה הוא לא נפרד. אנחנו חושבים שזה לא מצב ראוי, וזה חשוב לומר מפני שהיום - אני חייבת לומר בכנות - כשאנחנו מקבלים דיווחים חשבונאיים על הפעלת הערוץ, הדיווחים האלה הם לא מלאים... כדי שהם יהיו מלאים צריך לקבל את הדיווחים של חדשות 2, וזה כבר עסק קצת יותר מסובך".

"לאף אחד אין מושג לאן הולך הכסף"

בוועדה התייחסו באופן טבעי לנושא ככר להפקת לקחים. חדשות 2 הרי פעלו לפי התנאים שהוגדרו להם, והמטרה הייתה לנסח כללים חדשים כדי שהתופעה לא תחזור על עצמה. אלה אכן נוסחו בסופו של דבר, ונקבע כי במכרז החדש תוקם חברה נפרדת וייעודית להפעלת הערוץ, אלא שהתמשכות ההליכים בשל פסילת ערוץ 20 הביאה לכך שזה למעלה משנה ממשיך הערוץ לפעול לפי המתכונת הקודמת, אמנם על-פי חוק, אך באופן בעייתי.

גורם הבקיא בעבודת הוועדה אמר השבוע בשיחה עם "גלובס" כי "במבחן התוצאה, הכנסת נותנת כ-20 מיליון שקל בכל שנה, ולאף אחד אין מושג לאן הולך הכסף הזה. נקודה. לפי עדויותיהם של שני הרגולטורים (חן ובן-חי-שגב) הם לא הצליחו למשל לקבל את פירוט המשכורות של הטאלנטים בערוץ הכנסת".

לדבריו, מגיש כמו אהרל'ה ברנע, "נמצא כנראה עדיין על הפיירול של חברת החדשות, אז שולחים אותו להגיש תוכנית שבועית בערוץ הכנסת ועל זה אני מניח שהוא מקבל אחוז מסוים של שכרו דרך הערוץ. אני לא אומר שזה בהכרח לא לגיטימי, אבל צריכה להיות פה שקיפות".

גם בנושא הרמה התפעולית והציוד הטכני נוצר מצב של מעין סבסוד של חברת החדשות על-ידי ערוץ הכנסת, עניין שבעידן הנוכחי היה מקום לתקן. חן אמר לוועדה כי "אפשר לנייד מגישים מסוימים מחברת החדשות לערוץ הכנסת, ואפשר לנייד צוותי צילום. ברמה התפעולית יש המון יתרונות בכך שחוסכים עלויות עם זכיין מסחרי. ככה נחסך כסף כאשר עובדים במקביל בשני הערוצים".

והגורם איתו דיברנו אומר בהקשר זה כי "הכנסת קונה, בכוונה כדי שאף אחד לא יממן אותה, את כל הציוד הטכני, למשל מצלמות וציוד לצילומי חוץ. אז אחוז מסוים (מההוצאות של חברת החדשות) - שאני מניח שהוא קטן אבל עדיין יכול להצטבר למיליונים על-פני התקופה, הרי צילומי חוץ זה דבר מאוד יקר - בעצם מגיע מקופת ערוץ הכנסת. אם אתה עכשיו כעורך צריך להוציא 5 צוותים, אז אחד מהם אתה יכול לשלוח דרך ערוץ הכנסת. עכשיו שוב, זה לגיטימי, הרי לערוץ הכנסת יש מהדורת חדשות, אבל בעצם המהדורה הזאת מאפשרת להשית על הכנסת חלק מעלויות צילומי החוץ (של מהדורת חדשות 2)".

כמובן, כל הבעיות הנזכרות כאן היו נפתרות גם אם חברת "החדשות" הייתה זוכה במכרז החדש. אלא שעל רקע פרטי המידע הזה, האינטרס הציבורי אמור להיות קיצור ההליכים - שגם כעת עדיין לא הגיעו לסיומם או להכרעה חותכת לכאן או לכאן.

מחברת "החדשות" נמסר בתגובה: "יצרנו ערוץ איכותי למרות תקציבו הנמוך. אנו עומדים בכל התנאים ובפיקוח קפדני של הרגולטור, ובמהלך כל השנים אנחנו מעבירים נתונים כספיים המאושרים על-ידי משרד רואי חשבון חיצוני, ובכך ממלאים את כל המחויבויות החוזיות הנדרשות בנושאים אלה".