זו הפעם הראשונה שבה "גלובס" מקדיש מוסף מיוחד למנהלות ולמנהלים בקהילה הגאה.

ההחלטה ליצור מוסף כזה, שעליה הודענו לפני כחודש, קיבלה לא מעט תגובות. חלקן היו נלהבות, אבל לא מעט שאלו את אותה שאלה: "סליחה, אבל למה בעצם צריך את כל זה"?

על פניו, זו שאלה מתבקשת. למי אכפת אם לבוס יש בן זוג או בת זוג? מה זה משנה אם הסמנכ"לית היא טרנסית? למה, ובאיזו זכות, אנחנו בכלל נכנסים לחייהם האישיים של הבכירים שאנו רגילים לסקר את פעילותם המקצועית? הליברלים יגידו שהנושא הזה לא אמור להיות רלוונטי ב-2018. הליברלים פחות יעלו את הטיעון השחוק "שיעשו מה שהם רוצים בבית שלהם, למה אני צריך לקרוא עליהם"?

אפשר להבין מה מעורר את התהיות האלה. דומות להן עולות בכל שנה סביב מצעד הגאווה, וכל אירוע אחר של הקהילה הגאה. אחרי הכל, רבים בקהילה מבקשים להדגיש שהם "כמו כולם", שמגיעות להן בדיוק אותן זכויות, שאין סיבה להתייחס אליהם באופן שונה מאשר סטרייטים.

אלא שגם ב-2018, במקרים רבים, להגיע לעמדה ניהולית בכירה כשאתה משתייך לקהילה הגאה זה קשה יותר. לא בכל תחום מקצועי, אבל ברבים מהם כן. במגזר הציבורי, למשל, דיווחים על אפליה נגד להט"בים נפוצים יותר. הבעיה מחמירה כשמדובר בתת-קהילות מוחלשות בתוך הקהילה הגאה, ובעיקר הטרנס. מנהלים מקהילות אלה שכבר מגיעים רחוק בוחרים, במקרים רבים, להישאר בארון.

זו לא חייבת להיות אפליה גלויה, להט"בופוביה יוקדת: אחד הדברים הטריקיים ביותר ביחסי כוח הוא השקיפות שלהם. מי שלא בדיוק כמו כולם, לא משתייך לרשתות החבר-מביא-חבר, לא מדברת בחמש הדקות שלפני הישיבה על השחקן החתיך ההוא - כנראה יתקשו יותר להתקדם. זה לא מתוך רוע. זה פשוט שקוף, כמו תקרת זכוכית.

מטרת המוסף שלפניכם היא לצבוע את השקיפות. לתת במה לסיפוריהם האישיים של 30 מנהלות ומנהלים גאים, וליצור מודלים לחיקוי לצעירים גאים, שתוהים אם עולם הקריירה יקבל אותם בזרועות פתוחות.

בעיני, אחד מתפקידיה של העיתונות הוא לקדם שינוי חברתי. זו הסיבה שכעיתונאי, כביסקסואל, ופשוט כאדם, אני גאה שהמוסף הזה רואה אור.

עורכי המוסף: אנדרה טבקוף ודור צח

כך בחרנו את רשימת המשתתפים

מטרת הרשימה היא להגדיל את הנראות של מנהלים ומנהלות גאים, שבאמצעות דוגמה אישית נותנים השראה לקהילה שאפשר להיות מי שאתה וגם להגיע להצלחות בקריירה. קיבלנו מועמדויות מיותר מ-200 איש, רובם אנשים ונשים שעשו הרבה מאוד במהלך הקריירה שלהם. בבואנו לבחור את המשתתפים שמנו דגש על מספר היבטים: גיוון מגדרי, גיוון לתעשיות שונות ותפקידים. שמנו גם דגש מסוים על מנהלים ומנהלות שלא צמחו בסביבה להט"בית, כגון ארגוני הקהילה. הבחירה נעשתה באמצעות ועדה שבראשה עמדה עורכת גלובס, נעמה סיקולר, ועורכים נוספים מהעיתון. בנוסף השתתפו בבחירה מנהלים מהתעשייה, בהם גלעד נוביק, הילה תבור וכן נציגות מעמותת LGBTech.

על LGBTECH

LGBTech הוא ארגון התנדבותי שמאגד תחתיו את קהילת ההייטק והעסקים, שמצמיח קהילה להט"בית מקצועית על ידי קיום אירועי נטוורקינג בהם חברי הקהילה נפגשים ויוצרים קשרים עם מנהלים ומובילים להט"בים מישראל ומחו"ל. בין מטרות הארגון: לקדם גיוון והכלה במקומות עבודה, לרבות באמצעות יוזמת Israel Diversity Standard. החברות החותמות על האמה מחזקות את המחויבות שלהן כלפי הדאגה להוגנות, שוויון ובטחון עבור קהילת הלהט"ב בחברה.