יהודה שפר: "לא מקובל עליי שיש נבחרי ציבור עם עושר מופלג"

"לא מקובל עליי שיש נבחרי ציבור עם עושר מופלג. נבחר ציבור צריך להראות איך הוא הרוויח כל שקל שיש לו" - כך פתח היום (ה') עו"ד יהודה שפר, מי שהיה משנה לפרקליט המדינה (לעניינים כלכליים), את הפאנל שסגר את כנס לשכת עורכי הדין בנושא פשיעה כלכלית ואיסור הלבנת הון, אותו יזמו ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, ועו"ד יעל גרוסמן, יו"ר (משותפת) ועדת איסור הלבנת הון בלשכת עורכי הדין.

שפר המשיך וציין כי על רשויות האכיפה "לדעת לזהות בכירים או קרובים של בכירים שלא אמור להיות להם עושר מופלג, ופתאום הם בעלי עושר מופלג".

בהקשר זה ציין שפר כי "ההבנה והיכולת של ממשלות, על כל שלוחותיהן, בנושאים הפיננסיים - זוהי החוליה החלשה שלהן. ללא ההפעלה וגיוס של המוסדות הפיננסיים למאמץ המלחמתי, לא ניתן להילחם בשחיתות ובהלבנת הון".

שפר הוסיף כי חלק גדול מפרשות השחיתות שהתרחשו בארץ ובעולם קרו בזכותם ערנותם של הבנקים. "לפוליטיקאים יש הרבה אויבים, והרבה מתלוננים עליהם. אבל המידע על הכסף מגיע בהרבה מקרים דווקא מהבנקים. כל בנק יודע לזהות מתי יש חריגה בהתנהלות הטבעית של החשבון, וברגע שמחזורי החשבון עולים משמעותית, כנראה המשכורת לא מגיעה מהצינורות המקובלים", הוסיף המשנה לפרקליט המדינה לשעבר.

שפר הוסיף כי הבנקים "אלופים בניהול סיכונים, ואמרו (המדינה - מ"ש) בו נוסיף להם עוד סיכון, וזה הופך אותם לבעלי תפקיד דואלי, שיש להם זכויות ציבוריות וחובות ציבוריות".

לסיום נקודה זו אמר שפר כי הבנקים אמנם לא חוקרים, ומה שהם מנהלים זה לא חקירת משטרה, "אבל הם בהחלט נדבך מרכזי במאבק", תוך שהוא מציין כי "בסופו של דבר בלי המודיעין הפיננסי הזה אי-אפשר להילחם בפשיעה המאורגנת, ארגוני טרור, עבירות מס וכן עבירות אחרות". 

מי שפחות הסכים עם עו"ד שפר הוא ניצב בדימוס יוסי סדבון, לשעבר ראש אגף החקירות במשטרת ישראל, שציין כי ב"מהלך חקירה אני לא רואה שום אופציה להעביר את זה לבנקים. זה יכול לשבש את החקירה בצורה משמעותית".

סדבון הוסיף, תוך שהוא פונה לבאי הכנס: "אם אתם חושבים שאיש הציבור נולד אתמול, והוא יפקיד את כספי השוחד בבנק - אתם טועים". המושחתים, אומר סדבון, הם "אנשים מאוד נבונים שיודעים להסתיר את הדברים האלה". יחד עם זאת, הוסיף סדבון, "לשמחתי הרבה תמיד מגיע איזה עד מדינה שחושף את העניין, ואנחנו מגיעים לאמת".

סדבון, שהודיע בשנה שעבר על התמודדותו לבחירות הקרובות לראשות עיריית כפר-סבא, ציין בהומור ותוך התייחסות לגל המעצרים והחקירות ברשויות המקומיות שיש בזמן האחרון ובשנים האחרונות, כי "אין לי שום כוונה להגיע למשטרה חזרה, לא כנחקר ולא כמפכ"ל".

סדבון הבהיר כי "להבדיל מארגוני פשיעה, אנשי ציבור הם לא יעד של המשטרה, לאישי ציבור יש הרבה מאוד מקורות אחרים שמובילים אליהם, ביניהם תחקירים עיתונאיים". בהקשר זה הביא סדבון את פרשיית סרוסי-ויצמן (כספים שאותם קיבל נשיא המדינה עזר ויצמן מהמיליונר אדוארד סרוסי, פרשה שנחשפה על-ידי העיתונאי יואב יצחק).

היום המשיך סדבון וציין "כי מעבירים מעטפות מתחת לגשרים".

עו"ד שפר הוסיף כי "באנגליה כל חבר מועצה וודאי חבר פרלמנט יש את כל הצהרת ההון שלו ושל כל האנשים שמקורבים אליו, ויש שם הרבה פחות שחיתות. אצלנו כביכול אין שקיפות, והציבור לא זכאי לדעת".

מי שהנחתה את הכנס היא רו"ח איריס שטרק, וגם נושא רשות המסים לא נפקד מהפאנל.

בהקשר זה ציין עו"ד שפר כי הרבה פעמים מתרחש מצב, ש"אתה חוקר שחיתות, ואתה יודע שזה שחיתות, ובסוף אנחנו בעולם של ראיות, ולפעמים העבירה שאתה צריך להוכיח בגלל שרוב העבירות נועדו להתעשרות, והן נעשות במחשכים, זה לא מדווח על מי שזה היה צריך להיות מדווח".

בהתאם הוא הוסיף כי "יכול להיות תיק של שוחד, שיסתיים בסופו של דבר בעבירת מס, כי בכסף הזה רכשו דירה יקרה לדוגמה", תוך שהוא רומז לפרשת נניקשווילי-פואד (בה בנימין בן-אליעזר היה חשוד בקבלת שוחד מאברהם נניקשווילי, בו הוא רכש פנטהאוז יוקרתי ביפו).

יחד עם זאת, כולם הסכימו כי עולם הפשיעה עניינו עשיית רווחים, והכלי של הלבנת ההון הוא כלי נוסף להילחם בעבירות האלה.

בשלב זה נוצרה מחלוקת בין יושבי הפאנל, בנוגע למקרים שבהם אדם יש לו כסף שהוא לא יכול להביא את הכסף לישראל, כי הוא לא יכול להוכיח את מקור הכספים. על כך אמר שפר כי "אדם שהרוויח את כספו ביושר, יש לו דרכים להוכיח את זה, מה הקושי האמיתי להראות שיש מקור".

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית ווגמן-רטנר, הגיבה גם היא לטענות והצטרפה לעמדתו של עו"ד שפר, תוך שהיא מציינת כי "אישור של רשות המסים מדבר על חבויות מסים. גילוי מרצון לא נותן אישור ליושרם של הכספים. רשות המסים בודקת חבות במס, ואולי הפעילות שבבסיס הגילוי מרצון, היא כן הייתה יכולה להיות קשורה לעבירות אחרות שאינן עבירות מס.

עו"ד שרון כהנא, יו"ר משותפת של ועדת איסור הלבנת הון בלשכה ושותפה במשרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות', הוסיפה "כי חבות המס היא נגזרת ממקור ההכנסה. גם רשות המסים התיאבון שלה יהיה יותר גדול, אם מקור ההכנסה הוא כזה או אחר".

עוד טענה כהנא כי "לבוא ולטעון כי רשות המסים רשאית לגבות מס בגילוי מרצון אחרי שבדקה את מקור ההכנסה, אך מנגד לטעון שאין בכך כדי לאפשר את הכנסת ההון לארץ, זה מוסר כפול. זו עמדה שפוגעת מאוד באזרחים ומטילה אחריות מוגברת על הבנקים".

בפועל, טוען עו"ד שפר, "רשות המסים לא גובה מס בגילוי מרצון".