המאבק על השירות הלאומי: העמותות החדשות נגד הבית היהודי

בבית היהודי מנסים להילחם במכרז האחוד שמוביל החשב הכללי באוצר בטענה כי הוא יפגע בשירות הלאומי אך בעמותות החדשות טוענים: "הניסיון מנוגד לטובת המתנדבים. צריך למנוע השפעה פוליטית בלתי ראויה"

אורי אריאל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
אורי אריאל / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

"גורמים פוליטיים מתערבים באופן מובהק בתחרות בין העמותות ומקנים יתרון בלתי הוגן לגופים הוותיקים אשר לשמור על נחלתם, כאילו הינה נחלתם הפרטית", כך כתבו ארבע מתוך שמונה עמותות השירות הלאומי-אזרחי לשר האוצר משה כחלון, למבקר המדינה יוסף שפירא, לחשב הכללי באוצר רוני חזקיהו וליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. במכתב שנשלח ביום רביעי רמזו העמותות לסיעת "הבית היהודי", שמנסה לשמר את כוחן של ארבע העמותות הוותיקות, שמרכזות את מרבית המתנדבים לשירות הלאומי, ובהן עיקר המתנדבות מהציונות הדתית.

"הניסיון למנוע את קיומו של המכרז, או לצמצם את המשמעות שלו, אינו נובע מהרצון לשפר את השירות הלאומי או למנוע פגיעה לכאורה (אשר לא קיימת כלל) בהתנדבות לשירות הלאומי אזרחי. אנו סבורים כי הוא מונע משיקולים זרים ואינטרסנטיים של בעלי עניין, באופן המנוגד לעקרון השוויון, לחוק חובת מכרזים, ובניגוד לטובת מתנדבי השירות הלאומי-אזרחי", נכתב במכתב שנשלח על ידי נציגי עמותות "העמותה לשוויון חברתי", "עמותת ש"ל", "עמותת אופק לקידום צעירים מתנדבים בישראל" ו"עמותת חיבור חדש". במכתב דורשות העמותות מהמכותבים "להתערב בדחיפות על מנת למנוע השפעה פוליטית בלתי ראויה", וכן מציינים כי צריך "לתת הזדמנות אמיתית לכלל הגופים המוכרים להוכיח את יכולתם על בסיס כישוריהם ולא בסיס קשריהם". בעמותות מאיימים כי יפנו בבג"ץ.

בשירות הלאומי יש כ-18 אלף מתנדבים, מתוכם 7,500-8,000 בנות הציונות הדתית. השירות הלאומי למעשה התפתח לפני כ-40 שנה מתוך ניסיון למצוא פתרונות לבנות הציונות הדתית שלא התגייסו לצה"ל. בעשר השנים האחרונות ירד משקלה של הציונות הדתית בקרב כלל המתנדבים, וכן נוספו עמותות חדשות. העמותות האלו הן אלו שמתפעלות את מערך המתנדבים כולל פיקוח עליהם, מהוות צינור כספים לשכר שלהם, וכן אחראיות לקשר עם מקומות ההתנדבות. בעבור זאת הם מקבלים מהרשות לשירות לאומי גם כסף על תקורה.

כיום משרדי הממשלה עורכים מכרזים נפרדים לעמותות, וכך יכולים לקבוע קריטריונים שונים לבחירת העמותות. החשב הכללי באוצר רוני חזקיהו מוביל מכרז אחוד, (מכרז אחד לכל משרדי הממשלה) שבמסגרתו 70% משעות ההתנדבות יחולקו באופן שווה בין כל שמונה העמותות. בתגובה לכך הגיש ח"כ בצלאל סמוטריץ' הצעת חוק לביטול המכרז האחוד. בבית היהודי טוענים כי צריך לתת משקל גדול יותר לניסיון ולוותק.

בשבוע שעבר שלח שר החקלאות אורי אריאל, שתחת משרדו נמצא השירות הלאומי, מכתב לשר האוצר ובו הצהיר כי יתמוך במכרז האחוד רק אם השעות שיחולקו באופן שוויוני יופחתו ל-30% מכלל השעות. אריאל דורש כי שאר השעות יוקצו לפי קריטריונים איכותניים המבוססים על מקצועיות וניסיון הגוף המפעיל. עוד הוא דורש כי קביעת הדירוג של העמותות תיקבע בוועדה שבה יישבו מלבד החשב הכללי, גם ראש השירות הלאומי ונציגי המשרדים הממשלתיים. אריאל הצהיר כי אם לא יתקבלו דרישותיו, יתמוך בהצעת החוק של סמוטריץ'.

הניסיון של סמוטריץ' ואריאל לשמר את מעמדן של עמותות הציונות הדתית אינו מפתיע - מאז ומעולם שלט הבית היהודי בשירות הלאומי. מאז הוקמה הרשות לפני כעשור הקפידו בבית היהודי להכניס להסכמים הקואליציוניים סעיף לפיו הרשות תהיה תחת שליטתם, והיא עברה בין ארבעה משרדי ממשלה, שבכולם עמדו שרי הבית היהודי. בשבוע שעבר אמר מנכ"ל הרשות לשירות לאומי, שר-שלום ג'רבי, כי לדעתו, "השירות הלאומי-אזרחי לא צריך להיות בשליטה של הבית היהודי. אני חושב שזה גוף ממלכתי, שקשור לכל המגזרים, ולכן הוא צריך להיות תחת משרד ראש הממשלה". ג'רבי היה בעבר מזכ"ל הבית היהודי, כך שאמירתו אינה מובנת מאליה. השבוע בישיבת סיעת הבית היהודי הציגו נציגי העמותות את הנימוקים שלהן להתנגדות למכרז האחוד, ולאחר מכן הציג ג'רבי את הרציונאל לתפישתו מאחורי המכרז.

האינטרס של סיעת הבית היהודי ברור: זהו גוף עתיר תקציבים; עם מתנדבות רבות שמשתייכות לקהל הבוחרים הפוטנציאלי; וזיקה לעמותות דתיות ולכוח אדם זול שיכול להיות מנותב לקידום ערכי הציונות הדתית. כך, המכרזים הנוכחיים מאפשרים למשרד החינוך, למשל, לבחור רק בעמותות שרצויות מבחינתו באמצעות קריטריונים כמו ניסיון בהפעלת מערך מתנדבים.

"מכרזים אלו כללו תנאי סף לא שיווניים אשר מנעו מגופים מוכרים מסוימים להשתתף במכרז או לזכות בו ועל פי רוב תוצאות המכרזים הללו היו ידועות מראש, מסיבות שיש בהן טעם לפגם. בדרך זו הונצחה מציאות בעייתית אשר מסכנת באופן משמעותי את יכולתם של הגופים המוכרים החדשים אשר כה הכרחיים בשוק הסגור (עד לאותו שלב) של הגופים המוכרים לצמוח, להתרחב ולהתקיים לאורך זמן", נכתב במכתב שנשלח היום.

ואולם אריאל טוען במכתב לכחלון כי "הפעלת תקני השירות הלאומי דורשת ניסיון והתמקצעות ברכישת אמון המתנדבים והוריהם, בהצלחה בהשמת מתנדבים במקומות ההתנדבות, בליווי המעטפת ועוד, ואין זה דבר שנרכש ביום אחד". שר החקלאות כתב עוד כי "אני סבור כי מכרז אחוד אינו הדרך הנכונה לעת הזו לניהול השירות הלאומי. לא מדובר ב'רכש' סתמי אלא בשירות התנדבותי, ערכי וחינוכי הדורש מעטפת מקצועית וייחודית לכל תחום התנדבות".

בעמותות החדשות גם הזכירו במכתב את אי הסדרים שהתגלו לפני כשנתיים בפעילות של חלק מהעמותות הוותיקות, שדיווחו דיווחים כפולים למשרדי הממשלה. בעקבות כך מתנהלת חקירת משטרה וכן הוחזרו למדינה 18 מיליון שקל. בעמותות הוותיקות טענו כי זאת היתה טעות אך בעמותות החדשות ציינו כי "נראה כי השנים הרבות של היעדר תחרות הביאו את חלקם לפעול באופן שאינו עולה בקנה אחד עם שלטון החוק".