אריק שמידט / צילום: תומר פולטין
הקרן השלישית של אינוביישן אנדיבורס, שבשנים האחרונות הייתה אחת מקרנות ההון סיכון הפעילות בישראל, תתחיל להשקיע בימים אלה - כך הוכרז בפוסט באתר הקרן שפרסמו מייסדיה, אריק שמידט ודרור ברמן. בפוסט נכתב כי הקרן השלישית, בגובה 333 מיליון דולר, תרחיב את פריסתה של אינוביישן בארה"ב, אסיה ואירופה, ומבקשת להצמיח חברות גלובליות משמעותיות בתחומן, ולהפוך לקרן בעלת תפקיד מפתח בעולם. אלא שהשינוי שעוברת אינוביישן מעלה תהיות לגבי המשך פעילותה בישראל.
אינוביישן אנדיבורס הוקמה ב-2010 על ידי אריק שמידט, לשעבר יו"ר אלפבית וגוגל, וכיום יועץ חדשנות למשרד הביטחון האמריקאי. ב-2017 הקרן התמזגה עם קרן מרקר של יובל שחר, וזוהי הקרן הראשונה שגייסה אינוביישן אנדיבורס מאז המיזוג - והגדולה מבין שלוש הקרנות שגייסה מאז הוקמה. סכום היעד לקרן זו עמד על 300 מיליון דולר, והיא זכתה לביקוש יתר. יחד עם הגיוס הנוכחי, הקרן מנהלת נכסים בשווי של יותר ממיליארד דולר. בניגוד לקרנות הקודמות של אינוביישן אנדיבורס, בקרן זו שמידט אינו המשקיע היחיד, אם כי הוא נותר המשקיע המוביל בה.
ההכרזה על גיוס הקרן מגיעה על רקע עזיבתם של שלושה מהשותפים הישראלים. באוגוסט 2017, כשאינוביישן אנדיבורס התמזגה עם מרקר, היו בה ארבעה שותפים ישראלים - יובל שחר, דרור ברמן, ליאת אהרונסון וזיו קופ, ושניים אמריקאים. כיום המצב הפוך: ארבעה משותפי אינוביישן אנדיבורס פועלים בארה"ב, ובישראל נותרה נציגות מצומצמת בלבד. נציגות זו כוללת את ברמן, שמתגורר בקליפורניה ונמצא על קו קליפורניה-ישראל, ואת דניאל גולדשטיין, שמונתה לאחר פרישתם של שחר ואהרונסון, ואינה משקיעה אלא מנהלת צוות גלובלי המתמקד בפיתוח עסקי. קופ, שותף לשעבר בקרן מרקר, עזב במקביל לסיום גיוס הקרן המשותפת. לצד הצטמצמות הקרן בשראל, הודיעו באינוביישן אנדיבורס על מינויו של הארפר סינג, שיצטרף לצוות הקרן בקליפורניה, ועל הקמת סניף חדש לקרן בניו יורק.
ביקור שנועד להראות רלוונטיות
פעילותה של אינוביישן בארץ תפסה עד היום כשליש מהיקפה, עם השקעות בגובה של כ-300 מיליון דולר בחברות ישראליות, הבולטת שבהן היא חברת המלצות התוכן טאבולה. נוסף לה בוצעו השקעות ב-Equalum, בהייסולייט, במיזם Team8 ובחברות הפורטפוליו שלו, ב-Datorama, ב-CropX ובקומונסנס רובוטיקס. לאורך השנים הגיע אריק שמידט לכמה ביקורים בישראל: האחרון שבהם, שאת קיומו חשפנו ב"גלובס", נערך במהלך חג השבועות בחודש שעבר. הביקור, שהתרחש על רקע המגעים לסגירת הקרן, כלל מפגש בדלתיים סגורות עם דמויות כמו מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון, מנכ"ל מיקרוסופט בישראל אסף רפפורט והיזם הסדרתי בני לנדא, ותוכנו לא ידוע.
ביקורו של שמידט עשוי להצביע על כך שאינוביישן אנדיבורס רואה חשיבות בכך שהקהל הישראלי יידע שהקרן עדיין רלוונטית כאן, ושלמרות צמצום נוכחותה בישראל, היחסים עם התעשייה המקומית נותרו משמעותיים עבורה. עם זאת, בפוסט שכתבו ברמן ושמידט, ושנועד לקהל האמריקאי, אין לישראל אזכור משמעותי. מנגד, בשיחה עם "גלובס", טען ברמן כי מבחינה כספית נתח ההשקעות בהייטק המקומי צפוי להישאר כשהיה.
מעבר להשקעות המשך מצומצמות
גורמים המקורבים לקרן סיפרו ל"גלובס" כי בין הסיבות לעזיבתם של שותפים מסוימים, היו חוסר הסכמות על אופן ניהול הקרן ועל הכיוון שהיא לוקחת. לפני המיזוג, אינוביישן אנדיבורס נטתה להשקיע בעיקר בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים, ואילו קרן מרקר התמקדה בהשקעות במיזמים בשלבים מתקדמים יותר. בשנה האחרונה התמקדה אינוביישן בהשקעות בחברות בשלבים מתקדמים, ובהשקעות המשך בחברות הפורטפוליו שלה.
עם המיזוג, אינוביישן אנדיבורס הגיעה לצומת דרכים, וביקשה להגדיר את עצמה מחדש כקרן גדולה ששואפת להפוך לגלובלית. הקרן החדשה, אומר ברמן, תתמקד בהשקעות של 3-7 מיליון דולר בחברות בשלבי הסיד וה-A, ומתכננת לבצע גם השקעות המשך בנתח משמעותי. אופן הניהול הקודם של הקרן, על ידי שותף אחד ומשקיע אחד, הוחלף בפרוצדורה ניהולית רחבה של שותפים ומשקיעים.
כיוון שהשותפים המשקיעים ממוקמים בארה"ב, פעילות הקרן בישראל ככל הנראה תתרכז בהשקעות המשך בחברות הפורטפוליו הקיימות של הקרן. השותפים העוזבים העבירו את תפקידיהם בדירקטוריונים לשותפים שנשארו בקרן, כך שבכל דירקטוריון יושבים כיום שני שותפים. עם נוכחות מצומצמת בישראל, קשה לדמיין כיצד תצליח הקרן להשקיע במספר גדול של חברות ישראליות חדשות, כפי שעשו עד כה.
ברמן הסביר כיצד השינוי אמור לסייע לפעילות הקרן מול יזמים ישראלים, אך לאו דווקא מול חברות ישראליות. "יש להמון קרנות בארץ יכולת לתמוך ביזמים, אנחנו מסתכלים בעיקר על החברות שרוצות להגיע לארצות הברית, וזה ימשיך להיות הפוקוס שלנו", ואכן, בין חברות הפורטפוליו של הקרן ניתן למצוא חברות כמו OwnBackup ו-Viz, אשר הוקמו על ידי ישראלים אך פועלות מארה"ב. "יצרנו צוות חדש בחלקו, וחלק מהאנשים שהיו איתנו בעבר בחרו לעזוב", אומר ברמן. "עכשיו יש לנו צוות שפרוס גלובלית: בישראל יש צוות השקעות, וגם בניו יורק ובעמק הסיליקון".
"סופר אבולוציה" של חברות
נוסף על השינויים בצוות הקרן, זוהי הקרן הראשונה של אינוביישן אנדיבורס שאינה מורכבת מכספו של אריק שמידט בלבד. הפעם הקרן גויסה מכ-70 משקיעים, פרטיים ומוסדיים, ובהם קרנות ממשלתיות, מארצות הברית, מאסיה ומאירופה. פריסה של רשת גלובלית חזקה של שותפים, אומר ברמן, תחזק את יכולות הקרן לתמוך בחברות המושקעות בדרכן להפוך לענקיות בינלאומיות. "צירפנו קאדר של משקיעים מאוד חזקים, במטרה להגדיל את פריסת רשת הקשרים שלנו לעוד מקומות. הדברים שאנחנו עושים הם גלובליים וארוכי טווח, כך שרצינו להביא משקיעים שיוכלו לעזור לנו וליזמים שלנו בעשורים הבאים".
ב"דברים ארוכי טווח", ברמן הסביר, הכוונה היא להפיכת הקרן לגורם בינלאומי משמעותי שמצמיח ענקיות גלובליות. "לתופעה שאנחנו מכוונים אליה אנחנו קוראים סופר אבולוציה של התעשייה". לדבריו, בעבר מחזור ההתפתחות של מוצרים היה מעגלי: תכנון של ניסוי, ביצועו, בדיקת התוצאות ועריכת ניסוי חדש. לעומת זאת, "היום אנחנו יכולים לעשות עשרות אלפי ניסויים באותו פרק זמן ובאותה עלות שהיה לוקח לנו לעשות ניסוי אחד, באמצעות טכנולוגיות חדשות". התחומים שבהם הקרן מזהה את התהליך הזה, לדברי ברמן, הם חקלאות, בריאות ושרשרת האספקה. התהליך הזה, הוא אומר, ימשיך להיות משמעותי ב-10 השנים הבאות, כיוון שהוא זה שמחולל את המהפכה בכל התחומים הללו. "חברות יכולות לאמץ את האבולוציה הזאת, או להשאר מאחור", כתב ברמן בפוסט.
"אנחנו רואים הזדמנויות להצמיח חברות גדולות מאוד שמתחרות בתעשייה ועובדות במודל של מתן שירותים, ולאו דווקא נמכרות או מוכרות טכנולוגיה לתעשייה. חברות שהשקענו בהן, כמו Uber ו-Plenty, מבוססות על הנדסת ומיחשוב נתונים, ומאפשרות לייצר קפיצה משמעותית מאוד בצמיחת החברה, ביחס לחברות שכבר מבוססות בתעשייה". Uber ו-Plenty הן שתי חברות שבהן השקיעה גם סופטבנק היפנית, הידועה בהשקעת סכומים גדולים במיוחד שמצמיחים חברות ענק. באינוביישן אנדיבורס מתגאים בכך שסופטבנק השקיעה בשתי חברות נוספות מהפורטפוליו של הקרן: SoFi ו-Zymergen.
התכנון לטווח הרחוק והרצון להצמיח ענקיות גלובליות אמנם מזכיר את אופן הפעולה של סופטבנק, אך קיים הבדל מהותי במימדי הקרנות. בעוד סופטבנק היא קרן ענק, אינוביישן צנועה יותר: בשמונה שנות פעילותה כלל הפורטפוליו שלה כ-30 חברות בישראל, ובלמעלה מ-150 חברות בסך הכל, והיא רשמה 15 אקזיטים לפי נתוני קראנצ'בייס. בפוסט שפרסמו שמידט וברמן הוגדרו שניים מתוך האקזיטים הללו כ"הצלחות": Blue River Technology שנמכרה לג'ון דיר תמורת 300 מיליון דולר, ו-Slice שנרכשה על ידי Rakuten היפנית בסכום לא ידוע.