אלדד יניב / צילום: שלומי יוסף
אי-אפשר להמעיט בערך פעילותו של אלדד יניב נגד השחיתות השלטונית בכלל, ונגד בנימין נתניהו בפרט. האיש, עורך דין במקצועו, אינו יודע לאות. הוא הפך את הפייסבוק לבמה המרכזית שמעליה הוא נושא את דבריו הנכוחים. הוא מכיר את החומר ומשתמש בכישוריו הרטוריים כדי להבהיר למי שמוכן לפתוח את אוזניו ומוחו. הוא הולך לכיכר העיר, לבתיהם של מושחתים, לכל מקום בו הוא יכול לעורר, לעודד, להסביר ולשכנע.
ימי עמותות הקש
אני מודה שלי לא היה קל להתחבר אליו. אני זוכר אותו מימים אחרים שהיו לא יפים, ימי עמותות-הקש של אהוד ברק ואחרים. יניב היה מאוד פעיל באותה תקופה, בעיקר כעוזרו של ברק. יניב היה מניפולטור ותחמן בקנה-מידה מרשים, והוא העמיד את כישוריו אלה לטובת מושחתים בפועל ובפוטנציה. אבל למה להשחית מילים? יניב אינו מהסס להודות בכל אלה.
יניב לא מרפה
ואז הוא חזר בתשובה והפך ממשרתם של מושחתים לאדם שנלחם בהם. אני התייחסתי למהפך הזה בספקנות. חשבתי שזו אפיזודה שתחלוף מהר כפי שהתחילה. חשבתי שמטרתו של יניב היא להלבין את עצמו. אבל אט-אט התברר ומתברר שזה משהו מוצק וחשוב הרבה יותר. שנים חלפו, ויניב לא מרפה מנושא השחיתות. והוא עושה זאת ביעילות ובהתמדה ראויים להערכה רבה. אודה ולא אבוש - אני רואה בו עכשיו את החלוץ שהולך לפני המחנה, את התקווה הגדולה במאבק בין ישרים ומושחתים במדינה.
האם זה ישתנה?
אני לא מוציא מכלל אפשרות שיום אחד זה עלול להשתנות. זו תמיד אפשרות, ובמיוחד כאשר מדובר בחוזרים בתשובה. מי שחוזר פעם אחת, עלול גם לחזור לכיוון ההפוך. אבל לפי שעה קולו של יניב הוא הרם והרציני ביותר. הוא אינו חוסך את האנרגיות שלו ומפזר אותן בכל מקום שצריך.
הסעודה של ג'וליאני
כמו, למשל, המסעדה שבה סעד אתמול בערב (שבת) רודולף ג'וליאני. יניב גילה את מקום הסעודה, הופיע עם מיקרופון וצלם והתקיל את ג'וליאני בשאלה המתבקשת: כיצד אתה, שכראש עיריית ניו-יורק לחמת בהצלחה בשחיתות - כיצד אתה אומר היום שהחשדות נגד ביבי הם לא רציניים? ג'וליאני מלמל משהו על ביבי, משפט בסגנון הרעיה שרה, על פועלו של נתניהו למען המדינה. זה מסביר איך ג'וליאני הפך בשנים האחרונות לבדיחה עצובה בארה"ב.
אבל יניב השיג את מטרתו. הוא הציג את תומכו של ביבי ככלי ריק ונבוב. וזה עוד ציון דרך במאבק העיקש של יניב נגד החשוד העיקרי ואלה התומכים בו ומעוותים את החוק והצדק. הוא ראוי לתמיכתנו הפעילה.