השופט גלעד הס / צילום: אלון רון
האם קשרים חברתיים בין קולגות לעבודה של בן או בת זוג של שופט או שופטת, לבין צד להליך שמתנהל בפני אותו שופט או שופטת, מקיימים עלית פסלות שופט אוטומטית?
שאלה זו עלתה לאחרונה במסגרת תביעת דיבה על סך מיליון שקל שהגישו לשכת עורכי הדין וראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, נגד העיתונאית שרון שפורר, בגין סדרת כתבות פרי-עטה של שפורר באתר "המקום הכי חם בגיהנום", שעסקו בין היתר בהתנהלותו של נוה כיו"ר הלשכה.
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ענתה על שאלה זו בשלילה, תוך שהיא קובעת במקרה הספציפי כי העובדה שבת זוגו של השופט גלעד הס עובדת כשותפה במשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות', שבו אחד השותפים מקיימים קשרי חברות עם עו"ד נוה - "אין די בה כדי להצביע ולו מבחינת מראית פני הדברים על חשש המצדיק את פסילת המותב".
בכך קיבלה הנשיאה את ערעורה של שפורר ובכלל זה את טענתה כי החלטתו של השופט הס לפסול את עצמו עצמאית מלשבת בדין, קובעת "רף יחסים" חדש שיש בו כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי למשוא-פנים, באופן הסותר הלכות קודמות של בית המשפט העליון.
לשכת עורכי הדין: שפורר מנסה לרתום את העליון למערכה נגד נוה
בחודש אפריל השנה, לאחר שהדיון בתביעת הדיבה כבר החל (ובטרם החל שלב ההוכחות), הודיע השופט הס לצדדים, מיוזמתו ומבלי שהתבקש לכך על-ידי מי מהם, כי הוא מחליט לפסול את עצמו מלדון במחלוקת בין הצדדים.
כ-3 ימים לאחר החלטה זו, ובהמשך אליה, הודיע השופט הס כי הסיבה למניעה שחלה עליו מלשבת בדין, היא הצטרפותה של בת זוגו, עו"ד שרון לובצקי-הס, כשותפה במשרד עורכי הדין עמית, פולק, מטלון ושות', אשר לחלק משותפיו יש קשרי חברות עם ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אפי נוה.
שפורר הגישה כאמור ערעור על החלטה זו, במסגרתו טענה כי אין די בסיבה שציין השופט הס כדי להקים עילת פסלות, תוך שהיא מטעימה כאמור כי הותרת החלטתו של השופט יוצרת הלכה למעשה רף יחסים חדש המקים עילת פסלות באופן הסותר הלכות קודמות של בית המשפט העליון בעניין זה.
לשכת עורכי הדין ועו"ד נוה הותירו את ההכרעה בערעור לשיקולה של הנשיאה חיות, אך יחד עם זאת הוסיפו כי מאחורי ערעורה של שפורר עומדת "כוונה פסולה", המבקשת "לנצל את בית המשפט העליון ולרתום אותו למערכה שהיא מנהלת נגד עו"ד נוה".
חיות: "עניין של מה בכך אינו יכול להקים עילת פסלות"
בפסק דין קצר, הנשיאה חיות הגיעה למסקנה כי יש לקבל את ערעורה של שפורר, ובהתאם הורתה כי ההליך יתקיים בפני השופט גלעד הס.
הנשיאה פירטה את ההלכה הקיימת כיום בבית המשפט, תוך שהיא מציינת כי סעיף 77 לחוק בתי המשפט דורש קיומן של נסיבות היוצרות "חשש ממשי למשוא-פנים מצד המותב", וכן כי תתקיים "קרבה ממשית" בין השופט לבין אחד הצדדים להליך.
הנשיאה הבהירה כי חרף העובדה שבית המשפט לא ייטה להתערב בקלות בהחלטה של שופט לפסול את עצמו שהתקבלה על בסיס תחושתו הסובייקטיבית - "עניין של מה בכך" אינו יכול להקים עילת פסלות.
את החלטתה זו נימקה השופטת בעיקרון הבסיסי עליו אמונים שופטי בתי המשפט בארץ, לפיו "הזכות לשבת בדין משמיעה לנו גם את החובה לעשות כן". בהתאם ציינה הנשיאה כי מקום שבו שופט פוסל את עצמו מלדון בתיק מבלי שסיפק סיבה מספקת, "נפגעים הגינות המשפט ואמון הציבור בו".
במצב דברים זה ולאחר ששקלה את השיקולים השונים, קבעה הנשיאה כי אין כל מניעה לכך שההליך ימשיך ויתנהל בפניו של הס, וזאת "שכן התשתית העובדתית בהחלטת המותב רחוקה מלבסס עילת פסלות".
הנשיאה הוסיפה כי הלכת בית המשפט העליון מימים ימימה, המורה כי קשר עקיף של בן משפחת המותב לאחד הצדדים להליך אינו מקים כשלעצמו עילה אוטומטית לפסלות, "יפה" למקרה הנוכחי בבחינת קל וחומר, שכן לא נטען כלל על-ידי מי מהצדדים שבת זוגו של השופט הס מקיימת קשר כלשהו, אף לא קשר עקיף, עם עו"ד נוה, או שלבת זוגו יש קשר כלשהו לסכסוך הנדון בפניו או למי מהצדדים.
לאור האמור קבעה הנשיאה כי לא מתקיימות במקרה הנוכחי נסיבות המצדיקות באופן אובייקטיבי את פסילתו של השופט הס לפי המבחנים שנקבעו לעניין זה בפסיקה, והעבודה שבת זוגו של המותב עובדת כשותפה במשרד שבו אחדים מן השותפים מקיימים קשרי חברות עם ראש לשכת עורכי הדין - אין די בה כדי להצביע "ולו מבחינת מראית פני הדברים על חשש המצדיק את פסילת המותב".